משה אשר / צילום: אלון רון
"סוגיית ההון הלא מדווח, כלכלת הצללים, היא סוגייה מאוד משמעותית בישראל, והיא מקבלת משנה תוקף במיוחד בתקופה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, ערב גיבוש תקציב המדינה. אתם רואים כמה קשה לבנות תקציב כאשר תחזית הגבייה נראית כמו שהיא. אין ספק שאם היינו גובים מס מכל מי שצריך לשלם, היה לנו פה מספיק כסף לכולם ולהכול - לתוספת לתקציב הביטחון, וגם לחינוך וגם לרווחה ועוד" - כך אמר היום (ג') מנהל רשות המסים, משה אשר, ביום עיון בנושא הלבנות הון שקיים מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין.
לדברי אשר, "הבעיה היא שחלק מהציבור, בעיקר השכירים שאין להם ברירה, משלם מס כמו שצריך - וחלק אחר לא משלם. אנחנו מתמודדים עם הבעיה בצורות שונות, אבל עדיין ההון השחור מאוד מושרש בתרבות הישראלית ובהוויה הישראלית, ומי שמעלים מס נתפס כגיבור וכמי שהצליח לו בחיים. את התפיסה הזאת צריך לשנות מקצה לקצה".
"פרצה שקוראת לגנב"
אשר הוסיף עוד כי "בסופו של יום את המס שאדם אחד מעלים, כולנו - שאר הציבור - משלמים. על כל עסקה שנעשית בצורה לא תקינה ולא מדווחת - הציבור משלם".
לדבריו, "שר האוצר עושה מאמצים עילאיים כדי לא להעלות מסים ולעמוד במגבלות הקיימות, אבל זה מאוד קשה. אם אנחנו נעשה פעולות לגבות מס אמת, אין ספק שלא נצטרך להעלות מסים וכנראה גם נוכל להוריד מסים".
אשר דיבר בפאנל בנושא "עולם ללא מזומן", בהנחיית עו"ד יעל גרוסמן, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון במחוז תל-אביב של לשכת עורכי הדין. הפאנל עסק בהמלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, שפירסמה במאי השנה את המלצותיה להערות הציבור טרם הבאתן להחלטת ממשלה, כאשר בין המרכזיות שבהן היו ההמלצות לקבוע מגבלה של 7,500 שקל על עסקאות במזומן ובצ'קים סחירים; חובת ביצוע עסקה בסכומים מעל המגבלה באמצעות צ'קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים; והטלת חובה על הבנקים להציע כרטיס דביט לכל לקוח, תוך פיקוח על עמלות.
לדברי אשר, השתתפותו כחבר בוועדה מהווה חלק מהותי במלחמת רשות המסים בהון השחור. "יש כמה תועלות בוועדה: אחד זה המלחמה בפשיעה החמורה; השני בתחום מימון טרור והלבנת הון; והשלישי זה המאבק בתחום ההון השחור", אמר.
עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, ציין כי המלצות הוועדה צפיות להיות מאושרות בקרוב. הוא הבהיר כי ההמלצות מטפלות גם ב"מלחמה בפשיעה הקלאסית והחמורה".
לדבריו, "השימוש במזומן היא פרצה שקוראת לגנב בתחום הפלילי. אנחנו כמובן לא חושבים שצריך להפסיק לגמרי את השימוש במזומן. אף אחד לא רוצה שיחטטו לו כל הזמן במה הוא קנה בסכומים קטנים ומה הוא עושה עם הכסף שלו, אבל אנחנו מדברים פה על הסכומים הגדולים, שהם הפרצה שקוראת לגנב - את זה אנחנו רוצים להפסיק".
"פגיעה בפרטיות"
עו"ד פרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר ומהסנגורים הבכירים בארץ, ביקר את המלצות ועדת לוקר. "כשרואים את האמצעים הננקטים בהמלצות, אנחנו שואלים האם אנחנו לא מתעלמים מעקרונות חשובים אחרים שקושרים לזכויות הפרט, בהן הזכות לפרטיות. הפיקוח על התנועות של האדם הפרטי הולך וגובר. תמיד יש לנו רצון לשמור על הפרטיות שלנו. האם המאבק בהון השחור לא מהווה פגיעה מדי רצינית בזכות של אדם לפרטיות?".
לדברי ליבאי, "מעבר לרמיסת זכויות הפרט, אחת הבעיות הקשות בהמלצות היא העובדה שהן למעשה מפריטות את אמצעי התשלום במדינת ישראל. המטבע הישראלי - מתכת או שטר - זה מטבע שמוצא על-ידי בנק ישראל מטעם מדינת ישראל, אך בהמלצות יש ניסיון להפריט את אמצעי התשלום הזה או לתגבר את ההפרטה של אמצעי התשלום ולתת לגופים פרטיים לבנקים ולחברות האשראי את היכולת להנהיג ולהפעיל את אמצעי התשלום. המזומן משמש גם עבריינים - זה אומר שאנחנו צריכים להפסיק את השימוש במזומן ולאסור גם על אזרחים שומרי חוק להשתמש בכסף חוקי שבנק ישראל מנפיק?".
לדבריו, "דוחקים אותנו משימוש בכסף שמוציאה המדינה באמצעות בנק ישראל, לשימוש בכרטיסי אשראי שמוציאים גופים פרטיים, ואז השליטה עוברת לבנקים ולחברות האשראי. האם זה רצוי? מי יפקח על העמלות הנוספות שייקחו מאתנו? נותנים פה כוח רב לבנקים ולחברות האשראי. חיפשתי בהמלצות פיקוח רציני ועמוק עליהם, אבל מצאתי רק דברים אמורפיים ותלושים, שלא מספקים הגנה על האזרחים".
ליבאי הדגיש כי "מעכשיו אדם יצטרך לשלם עמלות נוספות ורבות על דברים שלא שילם בעבר, ואין מי שיגביל את הניצול של הציבור".
הוא קרא להכניס יותר איזונים בהמלצות הוועדה, תוך מתן תשומת-לב לפרטה המוגזמת ולפגיעה הלא-מידתית בזכויות הפרט.