גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשתות המזון לא אשמות

עם כל חטאיהן, רשתות המזון לא אשמות ביוקר המחיה. אז מי כן?

סופרמרקט עם עגלה / צלם: thinkstock
סופרמרקט עם עגלה / צלם: thinkstock

מאז פרוץ המחאה החברתית בקיץ 2011, רבים מאיתנו שוכנעו להאמין כי הרשתות הקמעונאיות הן-הן - ולא ממשלות ישראל לדורותיהן - האחראיות הישירות ליוקר המחיה במשק הישראלי. לרבים מאיתנו יש שלל דוגמאות פיקנטיות מחיי היום-יום על תמחור שערורייתי של מוצרי צריכה שוטפת, והדבר מביא אותנו להקיש מכך כי בעלי המניות של הרשתות הקמעונאיות מתעשרים על חשבוננו.

בשנים האחרונות אכן נהנו הרשתות הקמעונאיות המובילות מרווחיות מדושנת וריפדו את כיסיהן על חשבוננו. אולם בשנים האחרונות הרווחיות המצרפית של הרשתות הקמעונאיות במדינה רושמת צניחה חופשית. חריגים דוגמת הרשת של רמי לוי, אשר מצליחים לפרוח בתנאים עסקיים מורכבים, אינם משנים את תמונת הרווחיות הענפית הכוללת.

ענף הרשתות הקמעונאיות זוכה לייצוג ענפי יוצא דופן בבורסת תל-אביב, מה שמספק לנו אופציה זמינה למעקב אחר תוצאות ענף זה. רשימת הרשתות הקמעונאיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך המקומית כוללת את שופרסל, מגה קמעונאות, רמי לוי, ויקטורי, טיב טעם וקוסט 365.

על אף התמחור השערורייתי בקטגוריות מסוימות של מוצרים, נתוני הרווחיות הענפיים המצרפיים העולים מן הדוחות הכספיים של הרשתות הקמעונאיות הם עלובים, ומלמדים כי כל הרשתות הקמעונאיות הציבוריות גם יחד רשמו במחצית הראשונה של שנת 2014 רווח תפעולי מצרפי שלילי - של מינוס 700 אלף שקל. זאת כאשר מחזור ההכנסות המצרפי במחצית הראשונה של 6 הרשתות הציבוריות, שלהן כ-600 חנויות ברחבי ישראל, הסתכם בסכום עצום של 11.1 מיליארד שקל. כך שבשורה התחתונה, ענף הרשתות הקמעונאויות מפסיד הרבה כסף ברבעונים האחרונים.

אמנם השנה ההפרשה החד-פעמית הגדולה של שופרסל למטרת התייעלות מטשטשת במידה מסוימת את התמונה הענפית המייצגת, אולם התמונה אשתקד, בשנת 2013, לא הייתה שונה באופן דרמטי. הרשתות הקמעונאיות הציבוריות רשמו הכנסות ענק של 23.4 מיליארד שקל, אך רווח מצרפי של 261 מיליון שקל בלבד.

הפרדוקס הוא שהרשתות הקמעונאיות שאליהן רובנו מעבירים מדי חודש 15%-20% מהכנסתנו, מתקשות להרוויח מן הנתח העסיסי המועבר אליהן על-ידינו.

גם אם יש מי שיטען כי הנהלות החברות מושכות משכורות-עתק, ולפיכך הרווח המצרפי הענפי מוטה כלפי מטה - מתברר כי גם אם נוסיף לרווח המדווח את שכר המנהלים השנתי העודף בכלל הרשתות, תמונת הרווחיות הענפית לא תשתנה באופן מהותי.

מהמספרים ומנתוני הדוחות הכספיים עולה כי הרווח של הרשתות הקמעונאיות רחוק מלהיות "רווח חזירי", אלא מדובר ברמת רווחיות המטילה צל כבד על עתידן של חלק מן הרשתות בענף זה. ולראיה - כוונתו של בעל השליטה ברשת הקמעונאית הצעירה קוסט 365, רמי שביט, לעצור את הדימום הכספי ברשת ולסיים את פעילותה העצמאית.

למי שמפקפק במצב הדברים האמור להוות סכנה ליציבות הרשתות הקמעונאיות, נזכיר את קריסתה של קלאבמרקט, שהייתה רשת הקמעונאות השלישית בגודלה בישראל בתחילת שנות האלפיים. הבעיה היא שקריסה של רשת קמעונאית גדולה תקטין דרמטית את התחרות הענפית, וכך נמצא את עצמנו משלמים שוב מחירים מופקעים.

ניתן להסביר את הרווחיות העלובה של הרשתות הנ"ל בתחרות העצומה והמתעצמת, בעליית שכר המינימום, התייקרות המים, החשמל והארנונה, התייקרות דמי השכירויות, ומעל כל זאת ביעילות נמוכה ובקריאת שוק לקויה של הנהלות הרשתות הקמעונאיות הגדולות.

נכון שהרשתות הגדולות נדרשות להתייעלות ניכרת, אולם התייעלות זו פירושה בראש ובראשונה סגירת סניפים מפסידים ובעלי רווחיות זניחה, פיטורי אלפי עובדים ופגיעה בספקים. לא בטוח כי אלה המאיצים ברשתות המזון "להתייעל" חפצים בתוצאה העגומה של פיטורי אלפי עובדים. אולם זו דרכה של התייעלות.

נאמר זאת כך: בנתונים הנוכחיים, גם אם הרשתות הקמעונאיות הציבוריות יופעלו ללא כוונת רווח ועם מנהלים מתנדבים, וישיגו רווח נקי שנתי חלומי של כ-2.5% מן המחזור - הצ'ק השנתי הרעיוני שיועבר לציבור הרחב לא יעלה על 500-600 מיליון שקל בשנה.

כדי לסבר את האוזן לסכום זה - העלאת המע"מ אשתקד ב-1% נטלה מכיסינו כ-5 מיליארד שקל בשנה; ביטול קצבאות הילדים נטל מן הציבור כ-4.5 מיליארד שקל בשנה. אלה סכומים עצומים יחסית לרווחיות הרשתות הקמעונאיות בישראל.

הסיבה ליוקר המחיה היא שונה. התייקרות מחירי הדיור, עליית הארנונה, עליית מחירי החשמל והמים, התייקרות הדלקים, קיצוץ רב-שנתי בהוצאה האזרחית של הממשלה אשר מאלץ אותנו לממן את החסר מכיסנו, שירות ציבורי מנופח לעיתים עם שכר-עתק ועוד, ובמקביל הקיפאון הרב-שנתי בשכר הממוצע במשק - הם האחראים ליוקר המחיה.

כלומר, רשתות המזון, על כל חטאיהן במהלך השנים, הן רק מטרה ודמות נוחה לפריקת הזעם הציבורי המוצדק על יוקר המחיה המאמיר.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון.

עוד כתבות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס