שלום נעמן מחסני השוק/ צילום: תמר מצפי
"מדפים יש לכולם. לשופרסל, לויקטורי, למחסני השוק. מה חסר לכולם? לקוחות. למי יש מטרנה? רק לאסם. למי יש טסטר צ'ויס? רק לאסם. למי יש קפה נמס עלית? רק לעלית. הממונה על ההגבלים מבקש מאיתנו (רשתות השיווק, א"ח) את הנתונים הכספיים שלנו בכל סניף.
"למה הוא לא מבקש מאסם את הנתון כמה עולה לה מטרנה? כמה עולה לה קטשופ? אם הממונה רוצה לדעת איפה הגנבים נמצאים, הוא יכול לדעת בדקה. הוא לא רוצה לדעת, הוא בוחר בדרך הקשה. אם הוא רוצה לדעת איפה יוקר המחיה ומי לוקח את הכסף, שיבקש את החשבונית מאסם ויראה את עלות הטסטר צ'ויס. ואם הוא יגלה שאסם קונה את הקפה ב-15 שקל, ולי כרשת הוא עולה 35 שקל, הוא יידע לאן הולך הכסף. למה הוא לא עושה זאת? למה הממונה נוסע לירושלים דרך אילת?".
את הדברים האלה אומר שלום נעמן, מבעלי רשת הדיסקאונט מחסני השוק, שהחלה את דרכה בבאר-שבע אך התפתחה בשנתיים האחרונות לקריית אתא, צפת, טבריה, אשדוד וקריית מלאכי, מתוך מגמה להפוך לרשת ארצית.
- כמה עולה לאסם טסטר צ'ויס?
"אני לא יודע. אני רק יודע שאני לא חלק מיוקר המחיה, כי אני לא יכול להוריד עוד יותר את המחירים. הממונה יכול לחשוף זאת ב-5 דקות. למה הוא מעולם לא שאל את אסם כמה עולה לייצר במבה? שיגיד את האמת מי גונב את הכסף, הרשתות או הספקים? לו אני הממשלה, הייתי בודק. אני מת לדעת כמה הבמבה עלה לאסם".
- ואתה לא יודע?
"רק הממונה יכול לדעת, אם הוא רוצה. לא שמעתי שהוא בדק פעם ושהוא פרסם את הרווח של אסם מהמטרנה".
- אתה אכן סבור שהוא צריך לבקש מאסם את הנתונים?
"אם הוא רוצה להוזיל את יוקר המחיה ולדעת מאין זה נובע, בוודאי שהוא צריך לבקש וגם לגלות את זה".
- מה הוא יגלה להערכתך?
"את האמת. אם מטרנה עולה לאסם 50 שקל, והם מוכרים ב-53 שקל - הם הוגנים, אבל אם עולה להם 20 שקל - הם לא הוגנים. במוצרים מסוימים ואלמנטריים חשוב לדעת כמה זה עולה ליצרן ולפקח על זה. למה לא לחוקק חוק שיאסור על הספקים מכירת מוצר במרווח גולמי של יותר מ-25%? המחירים יירדו בפחות מדקה, בשנייה".
נעמן מתקומם נגד הביקורת המוטחת ברשתות השיווק. "תראי את בתי-הקפה המלאים. שם יוקר המחיה. אפשר לשבת שני אנשים בבית-קפה ולשלם פחות מ-50 שקל? 50 שקל זה המינימום. אצלנו (בסופרמרקטים, א"ח) קונים קפה ב-50 שקל? שיטילו מס על מסעדות. אם אנשים ילכו פחות למסעדות, אז יהיה להם כסף לדברים אחרים".
- אתה בעד?
"אני בעד להקל על האזרחים. שאנשים יחיו טוב. זה לא שאני בעד מסים. גם כאזרח וגם כקמעונאי, אני מנסה להבין איפה הבעיה. כשאני בחו"ל אני רואה שהמזון שם זול, וגם אני לפעמים תמה למה זה קורה, אבל אחר-כך אני בודק".
- ומה את מוצא?
"יש לכך הרבה סיבות. כשאני רואה שהמוצר יותר זול בארה"ב, אני יוצא החוצה ורואה את מחיר הדלק, שהוא חצי מהמחיר כאן. זה לא מוסיף? זה למזג, לקרר, להקפיא, לאחסן, לנסוע, להביא עובדים, לקחת סחורות. זה הכול דלק. את יודעת כמה עולה משאית בארץ? בגרמניה היא תעלה לך 50 אלף אירו, ובארץ 200 אלף אירו.
"משאית זה מותרות? משאית זו עבודה. מע"מ כאן הוא פי שניים ופי שלושה על מוצרי מזון. למה אין מע"מ דיפרנציאלי על מזון? צריך לבטל מע"מ על מוצרים בסיסיים כמו לחם וחלב. תוסיפי על כל זה את עניין הכשרות, החשמל, הארנונה. זה הכול עלויות.
"לפי החוק, אני צריך להציב שומר עם נשק בסניף, וזה עולה לי 2-3 מיליון שקל בשנה. למה השומר הוא על חשבוני? אני אשם שיש מחבלים?".
- מי לדעתך צריך לממן את השמירה?
"אני חי במדינה עם משטרה וצבא. במקום שמירה על כל דלת - שיציבו שני חיילים או שני שוטרים בכל רחוב שיש בו מסחר, והם ישמרו על 200 בתי עסק ולא על בית עסק אחד, ויחייבו את בעל העסק באגרה של 1,000-2,000 שקל לחודש. היום, כשאתה מגיע למתחם כמו ביג, בכל עסק במתחם יש שומר נפרד - בטויס אר אס, בהום סנטר, בסופרמרקט. בסוף הכול מתגלגל לצרכן".
"שכר הדירה על הנדל"ן גבוה בארץ"
"שכר הדירה בנדל"ן הוא הרבה יותר גבוה בארץ. אם הממשלה רוצה להוזיל את יוקר המחיה - שתוריד את הארנונה לעסקי המזון ב-50%, וכך היא כבר תוריד את המחירים ב-2%.
"אם הממשלה הייתה מחליטה על אפס מס על יבוא הדג, זה היה מוריד את מחיר המוצר לצרכן ב-50% - מ-40 שקל לק"ג ל-20 שקל לק"ג - וכאן הממשלה אשמה. עלות היבוא של פילה אמנון קפוא היא 13 שקל לק"ג, והיא כרוכה במכס של 13 שקל לק"ג, ועל כל זה מוסיפים עוד מע"מ. שם נמצא יוקר המחיה.
"דג הוא מוצר אלמנטרי. המיסוי שנועד כביכול להגן על החקלאות, הוא סתם טריק. את יודעת כמה טון דגים מוכרים כל שנה? גם אם החקלאים ירצו לספק את הדגים שאוכלים כאן, הם לא יצליחו.
"רוצים להגן על החקלאי? אפשר למסות ב-3 שקלים לק"ג. למה 13? היום, אם אני אמכור פילה אמנון קפוא ב-40 שקל לק"ג, אני לא ארוויח עליו, ואני לא מצליח למכור ב-40 שקל. השוק תחרותי, ואנחנו מוכרים את המוצר בהפסד.
לנעמן יש עוד כמה הצעות ייעול. "הממשלה העלתה את המס על הבירה בעוד 4 שקלים לבקבוק. בירה זה לא וודקה, והנוער לא שותה בירה אלא וודקה. אם רוצים למסות - שיטילו מס של 150% על נייקי, מס של 200% על סמארטפונים, לא על בירה. הילדים של חברי הכנסת רוצים נייקי ואייפון, ולכן לא ממסים את הדברים האלה".
- מה דעתך על הקטנת אריזות המוצרים על-ידי היצרנים, שמביאה להטעיה ולעתים כרוכה בעליית מחיר?
"כמובן שהסיבה להקטנת אריזה היא תמורה יותר גבוהה לחברה ל-100 גרם. אם מקטינים אריזה, המחיר צריך לרדת בהתאם. כשספק מביא לי מוצר עם אריזה מוקטנת, ועדיין זה טוב לי מבחינת הרווח והמחיר ליחידה ללקוח - אני קונה אותו".
- יוניליוור הקטינה את מארז הקרמבו והקפיצה את המחיר. קיבלתם מיוניליוור פיצוי או תשלום על כך?
"לא. אנחנו עובדים באותו מרווח בדיוק באחוזים".
- למה לא לחסום מהלך כזה לטובת הצרכן?
"זו שאלה מצוינת. ענף הקמעונאות הוא הענף היחיד שלא מאוגד. אם היה לנו גוף מאגד, במגבלות החוק, שיכול להחליט שאם ספק עושה צעד כזה לרעת הצרכן הוא יהיה מוחרם - זה היה קורה תוך 5 דקות, והמחירים היו יורדים בעשרות אחוזים.
"הספקים יודעים שאנחנו מתחרים. אם אני לא אקנה, הוא ישים את הסחורה אצל המתחרה שלי. אני לא יכול שלא למכור קטשופ אסם או במבה, גם אם היא תעלה 10 שקלים. אני לא לבד בעיר. אני חייב ללקוח את כל האלמנטים שיש למתחרים שלי, וזה גם מגוון וגם מחיר".
- אולי לטווח הקצר תאבד חלק מהלקוחות, אבל לטווח הארוך זה יעזור לך.
"נראה לך שאני יכול לוותר על 20% מהלקוחות ושאני אוכל להחזיק הרבה זמן מעמד?".
- הקמעונאות כל-כך שבירה?
"ברור שהיא שבירה. אם הלקוחות לא יבקשו את הבמבה, לא תהיה לי בעיה שלא יהיה לי את הבמבה".
- כך הספק תמיד יהיה הצד החזק?
"זה בכל דבר כך. אם אני רוצה להתחרות ב'ידיעות', אני יכול לשים מחר את 'מעריב'? אני אמכור 6 יחידות במקום 180.
"אם קרמבו של שטראוס הוא האהוב ביותר והוא 80% מהמכירות, אז אם אני לא אמכור - ילכו לקנות מהמתחרה שלי. אני עושה את זה לפעמים עם ספקים, אבל לא עם מותג חזק אלא עם מותג שיש לו חלופה לא פחות טובה.
"אני למשל לא קונה טונה פוסידון בכלל. חברת ויליגר (המותגים פוסידון וויליגר שייכים לקבוצת נטו, א"ח) מוכרת אותו יותר יקר מטונה ויליגר, והטונה שמכילה רק 85 גרם נמכרת במארז לצרכן ב-21-22 שקל. הוא מנצל את העובדה שרק לו יש את המוצר הזה, והוא מוכר אותו יקר".
- אבל אתה ממשיך לקנות טונה ויליגר למרות שהם הקטינו את הכמות באריזה?
"יש לי חלופה לטונה ויליגר. אני לא קונה פוסידון כמחאה, וכאן אני פוגע בספק יותר, כי אם אני לא קונה - אין את המוצר במדף. אם אני מראה ללקוח שלי שאני מוכר טונה יותר גדולה במחיר של טונה קטנה - אני פחות חושש שהוא ינטוש אותי.
"הלקוח מוכן להתפשר על סוג הטונה, אבל לא מוכן להתפשר על סוג הקרמבו. אני לא יכול למכור קטשופ של 'המותג' באותו היקף של קטשופ אסם, למרות שהוא זול יותר ב-2 שקלים. הלוואי ויכולתי. הישראלים לא אוהבים מותגים פרטיים ולא אוהבים מותגים חלשים".
תגובות
מחברת אסם נמסר בתגובה: "אסם נמצאת בזירה תחרותית בכל קטגוריה שבה היא פועלת, ולכן מחיריה תחרותיים, הוגנים ומשקפים את איכות המוצרים. דברי התלהמות של אינטרסנטים מובהקים אינם ראויים להתייחסות".
מחברת נטו נמסר בתגובה: "מחירה של טונה פוסידון לא עלה בשנה האחרונה. הטענה כאילו מדובר במוצר יחיד מסוגו היא חסרת שחר ודיבתית. יודגש כי המחיר לצרכן נקבע על-ידי הקמעונאי ולא על-ידי החברה".
הממונה על ההגבלים העסקיים סירב להגיב לידיעה.