רפי רותם / צלם: איל יצהר
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, החליט באופן תקדימי ויוצא דופן לתת לרפי רותם צו הגנה על זכויותיו, בהתאם לחוק מבקר המדינה.
בהודעה קובע המבקר כי הצו קובע לרותם פיצוי של 36 חודשי שכר לפי משכורתו האחרונה, משוערך להיום. עוד פסק המבקר ונציב תלונות הציבור כי נוכח העובדה שיש לראות ברותם כמי שפוטר ממקום עבודתו, תשלם לו המדינה גימלה למפרע מסיום העסקתו באוקטובר 2007 וכן גימלה שוטפת מכאן והלאה.
כפי שנחשף ב"גלובס", רותם, קצין מודיעין בכיר ביחידת החקירות של רשות המסים, עמד בראש קבוצה של 15 חוקרים שפנו לרשויות החוק והצביעו על שורה של מעשי שחיתות ביחידת החקירות ובצמרת רשות המסים, בתקופה שבה עמד בראשה איתן רוב.
רותם פנה לראשונה למשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ב-2005, בתקופת כהונתו של השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג, וטען לחשיפת מעשי שחיתות ברשויות המס. כן ביקש אז צו הגנה כנגד העברתו לתפקיד אחר ברשות המסים.
הבירור הופסק בשעתו נוכח קיום הליכים שיפוטיים בעניין. ב-2007, בעת כהונתו של השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, פנה רותם שנית בטענות על מעשי שחיתות ברשויות המס. הפניות נבדקו בשעתן.
שפירא נדרש לעניינו של רותם בשלישית לאחר תחילת כהונתו. בינואר 2014, יותר מ-7 שנים מאז הפסקת עבודתו ברשות, הגיש בא-כוחו של רותם, עו"ד חי בר-אל, תלונה פורמלית על פגמים קשים בהחלטה להפסיק את עבודתו ברשויות המס.
בעקבות כך נפתח בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה בירור בעניינו זה של רפי רותם. במקביל הוקם מחדש צוות במשרד המבקר, ששמע שוב את טענותיו של רותם ובוחן אותן כעת.
בהחלטה על מתן צו ההגנה דוחה שפירא את טענת רשות המסים כי יש לראות ברותם כמי שהתפטר, וקובע כי יש לראות אותו כמי שפוטר על-ידי רשות המסים שלא כדין ולתת לו את הסעדים הנגזרים מכך.
עוד קובע שפירא כי החלטת רשות המסים לראות את רותם כמי שזנח את מקום עבודתו הושפעה ממעשיו לחשיפת שחיתות ברשות המסים ב-2006-2007.
לפיכך, כאמור, קובע שפירא כי נוכח הליקויים החמורים בהחלטת רשות המסים לסיים את העסקתו של רותם באוקטובר 2007, הוא מורה על מתן צו להגנה על זכויותיו.