שי ניצן / צלם: איל יצהר
בראיון ראשון מאז התמנה לפרקליט המדינה לפני כשנה, לכתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין, חושף פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, את הלבטים בהם התחבט לפני ההחלטה לחתום על הסכם עדת מדינה עם שולה זקן: "זו הייתה אחת ההחלטות היותר מורכבות שהובאו לפתחי", אמר ניצן למראיינים, עורך העיתון עו"ד שלומי שני ועו"ד רני שורץ.
"הגענו למסקנה שבשלב מתקדם כל כך של ההליך, גם אם נאשמת מרכזית מחליטה לשנות את דעתה ולדבר נגד הנאשם השני - האיזון מוביל לטובת העיקרון שלפיו לא תובא עדות חדשה בשלב מתקדם", הוסיף ניצן.
לדבריו, "הגענו למסקנה שאם זקן תבוא על עונשה ותשב בכלא לתקופה משמעותית, ומצד שני נוכל לבקש להציג לפני בתי המשפט ראיות חפציות משמעותיות בשני ההליכים (נגד אהוד אולמרט בפרשות טלנסקי והולילנד. ח"מ), האינטרס הציבורי מחייב אותנו לעשות זאת. ההחלטה הייתה קשה ביותר".
לדברי ניצן, הפרקליטות לא ידעה מראש על הקלטות של זקן שנמחקו. לדבריו, "ברור שבתיק כזה יש הפתעות לא מעטות, וברור שהיה יותר טוב אם לא היו בו הפתעות כלל, אלא שזה טיב עבודתנו, ואנחנו מתמודדים עם ההתפתחויות. חשוב לנו להביא את כל מה שיש בידינו לפני בית המשפט כדי שיראה הכול, וכבר עתה הוכח שהופרכה הטענה של ההגנה שהחביאו כאן מי יודע מה".
ניצן התייחס גם להיבטים הרחבים יותר של המלחמה בשחיתות השלטונית וחזר וציין כי המאבק בשחיתות הוא יעד חשוב מאוד של הפרקליטות. בכנס לשכת עוה"ד שנערך בחודש מאי דיבר ניצן על חששו מכך שחשודים בפלילים מקבלים מעמד של סלבס ואמר כי "רק ביום שבו מי שהורשע בעבירות שחיתות יסבול מגינוי חברתי כללי ולא יזכה ליחס מבין, נדע שיש סיכוי להדברת השחיתות".
גם בראיון הנוכחי חזר ניצן על רוח הדברים והוסיף כי כמו בנוגע להרבה תופעות אחרות, "הדרך להילחם בשחיתות היא בראש ובראשונה חינוכית-חברתית ולא בהכרח באכיפה פלילית, אם כי ברור שהאכיפה הפלילית מחויבת".
ניצן דיבר גם על תוצאת משפט הולילנד, שבמסגרתו הורשעו אולמרט, זקן, אישי ציבור נוספים וכן יזמי נדל"ן ואנשי עסקים בשוחד של מיליוני שקלי ואמר כי הוא סבור שפסק הדין של השופט דוד רוזן (שנדון כיום בערעור בבית המשפט העליון), "גרם לטלטלה משום שזו פרשה ענקית ורחבת-היקף".
ניצן ציין כי למרות שרוזן גזר עונשים ראויים על רוב המורשעים בפרשה, הוא החליט לערער על קולת העונש של יזמי הנדל"ן, הלל צ'רני ואביגדור קלנר, נותני השוחד המרכזיים (שנגזרו עליהם 3.5 ו-3 שנות מאסר בהתאמה. ח"מ). "אם אדם שנתן שוחד במיליונים רבים של שקלים ללא מעט אנשים במשך שנים מקבל עונש של 3.5 שנות מאסר, ואחר מקבל עונש של 6 שנים, אין בכך ביטוי לחומרת העונשים", ציין פרקליט המדינה. "צריך להעלות את רמת הענישה כחלק מהמאבק בשחיתות הציבורית", הוא סיכם את הסוגיה.
נושא נוסף שעלה בראיון של ביטאון הלשכה עם ניצן הוא חוק ההסתננות שנפסל על ידי בג"ץ פעמיים ופעמיים חזר לשולחנה של הכנסת לצורך חקיקתו מחדש ובצורה מעודנת יותר. "תפקידה של הכנסת לחוקק ותפקידה של הרשות השופטת לפעול בגדר סמכויותיה, ואם למשל יש חוק הפוגע בחוק יסוד משוריין, תפקידה לפסול אותו. אבל אם היא פסלה אותו, הנושא יכול לחזור לכנסת - והכנסת יכולה ליצור איזון חדש ראוי יותר. ואם גם זה לא מוצא חן בעיני מישהו, הנושא יחזור לבית המשפט. זה דבר לגיטימי", אמר ניצן.
ניצן התייחס גם לתפקיד לשכת עורכי הדין והמחלוקות הפנימיות בה, ואמר: "אני משתדל להימנע מהעימותים הפוליטיים בתוך הלשכה, וצר לי עליהם. יש הרבה מטרות והישגים שאפשר להשיג לטובת ציבור עורכי הדין ולטובת החברה הישראלית. בעיניי תפקידה של הלשכה הוא לא להצטמצם לדאגה לציבור עורכי הדין אלא להסתכל על דברים בפרספקטיבה רחבה יותר. ללשכה יש תפקידים ומשימות חשובים, ואני מקווה שהמשבר ייפתר וכולם יפעלו יחד".