איתן רף וגליה מאור/ צילום: תמר מצפי
תשלום הכופר של בנק לאומי, בסכום של 1.5 מיליארד שקל לרשויות המס בארה"ב, שקיבל תוקף בבית משפט אמריקאי, הסיר מהבנק את אי-הוודאות וכן את המגבלות על המשך פעילותו העסקית בארה"ב.
בישראל, ההסכם הביא לדיון ציבורי שהניב בדיקה של הרגולטורים, היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, תביעה נגזרת של בעלי עניין ודרישה להשהות את הסכם הפשרה של ראשי הבנק מטעם איגוד בתי ההשקעות. גם המפקח על הבנקים החל בחקירת הנושא.
אחד מתוצרי הלוואי של הפרשה היה חשיפת המנגנון שבו עובדי הבנק לקחו חלק פעיל במישרין ובעקיפין בהסתרת זהות הלקוחות, בסיוע להגשת דוחות כוזבים, בהסלקת חשבונות ובמצגי-שווא מול רשויות המס בארה"ב.
התיאורים של פעילות הבנק כפי שעלו מהחקירה כללו שימוש בחשבונות פיקטיביים, זהויות בדויות, חשבונות במקלטי מס, מכשירי סלולר אנונימיים. מהלכים אלה דמו יותר לעבודה של גופי מודיעין וביון, בכל האמור ל"להחרשת" פעילות עסקית זו מאשר של בנק.
הכלכלן פרופ' וויליאם בלייק טבע את הביטוי "הונאת שליטה" - מצב שבו מנהלים משתמשים בחברה שלהם ככלי לביצוע שחיתות. בבנק לאומי יצקו את התשתית, מסגרת תפעולית ולגיטימציה שאיפשרה לבנק לגייס את הלקוחות שפעילותם העסקית הייתה בצללים.
בשנת 2008, לאחר שהחלה חקירה נגד הבנק השווייצרי UBS, לקוחות בנק זה חששו מגילוי התנהלותם הבעייתית וחיפשו אכסנייה חדשה שבה יוכלו להמשיך לנהל את פעילותם מתחת לרדאר של רשויות המס בארה"ב. נראה כי בבנק לאומי מצאו שעת כושר לקלוט את "פליטי" UBS.
יתר על כן, במהלך החקירה של בנק לאומי, הציגו רשויות המס בארה"ב תכתובת שבה נכתב כי ההסתבכות של בנק UBS היא הזדמנות להגדלת נפח הפעילות של לאומי בקרב לקוחות אלה. זה מהלך שמעורר תמיהה. אם אכן הבנק היה מודע לעובדה שלקוחות אלה "נגועים", קשה להסביר את התנהגות לאומי והתנהלותו בעניין.
הטיעון של ראשי הבנק, כי ידם לא הייתה במעל, ואין להשית עליהם חבות אישית שכן הם פעלו בתום-לב, הוא בעייתי ולוקה בחסר. אחריות לא חלה על מנהלים רק כאשר הבנק מרוויח. כעת, כשהבנק הודה בסיוע להונאת רשויות המס בארה"ב ושילם כופר, לאומי חייב לשקם את האמון של בעלי העניין שלו. לפיכך, יש להפעיל סנקציות כלפי אותם מנהלים (גליה מאור, איתן רף ונוספים) שעמדו בראש לאומי בתקופה האמורה, ולחייבם להחזיר את המענקים שקיבלו מהבנק במלואם בלי פשרות והנחות.
"מוסר רע מרחיק אתיקה טובה מהשוק", כתב הפרופ' האמריקאי ג'ורג' אקרלוף, חתן פרס נובל לכלכלה (אקרלוף הוא בעלה של ג'נט ילן, יו"רית הפד). פרשת לאומי היא גם מוסר רע שמרחיק אתיקה מהבנקאות. דבר שאסור שיתרחש.
■ הכותב הוא מנהל מחלקה מוסדית, המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א).