גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רישיון לאפליה

כך הדיקטטורה של משרד האוצר פוגעת בחולים בישראל

מי מבין הקוראים או בן משפחתו שנזקק לבדיקת MRI, בוודאי מכיר את התשובה הבאה מעברו של קו הטלפון: נקבע לכם תור בעוד כמה שבועות או כמה חודשים. מה שנותר לכם לעשות זה אחד מהשניים: להפעיל קשרים או להתחנן על נפשכם שזה ממש-ממש דחוף ולקוות שמי מהמחכים בתור יבטל וזמן ההמתנה שלכם יתקצר.

מי שתוהה מדוע הוא צריך לחכות כמה חודשים בשביל בדיקה הנחשבת די סטנדרטית בעולם המערבי מוזמן להציץ בנתוני משרד הבריאות, נכון ל-2012, על מספר מכשירי ה-MRI וה-CT, בהשוואה למדינות OECD. המספרים מסבירים בדיוק למה בישראל בדיקות כה פשוטות אורכות זמן כה רב, הם משקפים היטב את פשיטת הרגל של הרפואה הציבורית, ש"גלובס" עוקב אחריה בשנים האחרונות, הם מבטאים בדיוק את חוסר השוויוניות של מערכת הבריאות הציבורית והם תמונת מראה להבדלים העצומים בין המרכז לפריפריה.

ישראל נמצאת בתחתית הדירוג של מספר מכשירי ה-MRI וה-CT לנפש בין עשרות מדינות שנבדקו, בפערים בלתי נתפסים. בעוד שביפן יש 47 מכשירי MRI על מיליון תושבים, בישראל יש 3 בלבד (שוב, נכון ל-2012, זה נמצא אמנם בעלייה, אבל הפערים עדיין עצומים), קצת יותר משתי המדורגות בתחתית הרשימה - הונגריה (2.8) ומקסיקו (2.2) והרבה מתחת לממוצע (14). במכשירי CT, התמונה עגומה מזו שב-MRI. יפן מובילה עם 101 מכשירים לכל מיליון תושבים, ישראל עם 9.2 בלבד, מעל ל-3 מדינות בלבד - בריטניה, הונגריה ומקסיקו, ושוב הרבה מתחת לממוצע (24).

שי ניב, כתב הבריאות של "גלובס", מביא היום את הסיפור המרתיח, המקומם והאבסורדי של מכשירי הבדיקה שבגלל המחסור בהם הצרכנים נאלצים להמתין זמן ארוך מדי. אפשר להגדיר את כל העיוות הזה במפגש שבין תפיסה כלכלית-חשבונאית-קיצונית של מערכת הבריאות לבין גישה ערכית-מוסרית-שוויונית של אותה מערכת. הפער ביניהם הוא זה שגורם לצרכנים של מערכת הבריאות, במיוחד לחלשים שבהם, לשלם מחיר כבד.

זה המצב: נניח שבית חולים כזה או אחר מעוניין להעשיר את ציודו במכשיר MRI בעלות של כ-6 מיליון שקל. ונניח שבית החולים, לאור מצוקת תקציבו ולמרות שסכום כזה הוא פרוטות יחסית במונחים תקציביים של בית חולים, מגייס לו תורם עשיר, ויש כאלו לא מעט שמוכנים לתרום מכשירי MRI לבתי החולים בישראל. מה קורה אז? הדבר הכי הגיוני שצריך לקרות הוא שהתורם חותם על הצ'ק והמכשיר מגיע לבית החולים, ולחולים יש יותר מכשירים לחלוק בהם (אם בכלל, כי יש בתי חולים שאין להם כלל מכשיר כזה).

לא, אז זה ממש לא עובד כך. בית החולים צריך לבקש את אישורו של "המנהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות" במשרד הבריאות. המנהל דן בבקשה ורק אם הוא תומך בה הדבר עובר לדיונים מול אגף התקציבים, שבד"כ לא רואה בעין יפה את הדברים. למה? כי זה יוצר "ביקוש" לבדיקות MRI, וביקוש הרי יוצר טופסי 17 מקופות החולים וטופסי 17 יוצרים תשלומים עודפים, ותשלומים עודפים זה עוד גירעונות, ועוד גירעונות זה לא בא בחשבון כי גם כך המערכת עובדת בתת-תקצוב. אחרי כל זה, אם ישנה בכלל הסכמה לתוספת מכשירים, שרי האוצר והבריאות בכבודם ובעצמם צריכים לחתום על "תקנות" בעניין. חושבים שסיימנו? לא ממש, כי את התקנות צריכה לאשר גם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

כך יוצא שפקיד באגף התקציבים "מקציב" שירותי בריאות טריוויאליים במשורה רק בגלל שהוא לא מעוניין ליצור להם ביקוש (בחלק מהמכשירים אין בכלל שאלה של ביקוש והיצע). זה הרי שיא העיוות: אנשי אגף התקציבים, אבירי השוק החופשי, מחזיקים בידיהם את הכוח להעניק רישיונות למכשירי בדיקה ומדכאים את ה"ביקוש" להם באופן שרירותי לגמרי, הרבה מתחת לממוצע במדינות שהם מעריצים את כלכלתן, אולי מתוך הרצון "לחנך" את בתי החולים או "לחנך" את החולים לא להיבדק, או אולי בגלל השד יודע מה.

הנה עוד דוגמה לאופן שבו שלטון הפקידים והדיקטטורה של משרד האוצר פוגעים באינטרס הציבורי.

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים ולעתים מידע פנים קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מופיע כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר ?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף