ציון בן חמו ויורם אלון / צילום: ישראל יוסף
"התדהמה אמיתית", אומר התעשיין הבכיר שמפציר בנו לא להסגיר את שמו, את תפקידו ואת מידת מעורבותו בענף המתכות, כשהוא נשאל על שני המתחרים שלו, התעשיינים ציון בן-חמו ויורם אלון, שנאשמים בשורה של עבירות ביטחוניות חמורות ובמעורבות ברשת ההברחות הגדולה לחמאס בעזה.
הרשת, ששימשה להתעצמות ארגון הטרור מהרצועה, נחשפה בתום חקירה של שב"כ והמשטרה, והפרשה הותרה לפרסום השבוע.
"אלה אנשים רציניים, אנשי עמל שבנו את כל מה שיש להם בעשר אצבעות. בברנז'ה שלנו מחזיקים מהם. אם תכין רשימה של עשרת הגדולים בענף המתכות בישראל, אתה תרצה להכניס אותם לשם", אמר התעשיין.
תעשיין אחר מספר על העסקים הגדולים של אלון, שנחשב גם לאחד מיבואני המתכות הגדולים בארץ: "ממש עכשיו יש לו אונייה בנמל אשדוד עם 50 אלף טון פלדה שבאה מסין. עכשיו תתחיל להכפיל מחירים: 50 אלף כפול 500-550 דולר לטונה. זה הרבה מאוד כסף, ואלה הם הסכומים שהאנשים האלה מתעסקים בהם. מיליון שקל פה או שניים שם זה באמת כסף קטן אצל האנשים האלה".
יורם אלון, תושב תל-אביב, הוא המנכ"ל של פוליפח בית-שמש מפעלים. הוא מחזיק ב-33% ממניות חברת א.אלון אחזקות, שמחזיקה ב-50% מפולירן וב-50% מהחברה לשיווק מוצרי פלדה, איירון סנטר. עוד 50% ממניות פולירן מוחזקים בידי שותפו לעסקים ולהסתבכות בפרשת ההברחות לעזה - ציון בן-חמו, תושב השרון.
עם מעצרם התקשרו בן-חמו ואלון עם פרקליטי צמרת בניסיון להיחלץ מן הסבך: בן-חמו מיוצג בידי עו"ד ציון אמיר, מי שייצג בעבר את נשיא המדינה המורשע על עבירות מין, משה קצב; ובידי עו"ד אייל רוזובסקי, שייצג את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתיק טלנסקי. אלון שכר את שירותיו של עו"ד רועי בלכר, שנמנה אף הוא עם צוות ההגנה של אולמרט.
עו"ד אמיר, ביחד עם עו"ד אייל רוזובסקי, טוען כי באתרי הפעילות של הלקוח שלו בבית-שמש ובצפון הארץ הוא מספק פרנסה לכ-800 עובדים. "היקף הפעילות העסקית שלו עם סוחרים בעזה בטל בשישים ביחס לסך היקפי הפעילויות הכלליים שלו. זה אולי אחוז אחד או שניים מכלל המחזור השנתי שלו. אני מדבר על מחזורים של מאות מיליוני שקלים", אמר.
כתבי האישום שהוגשו נגד אלון, בן-חמו וישראלי נוסף, מיכה פרץ מהמושב מבטחים שבמועצת אשכול, לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ממחישים את השיטה שבה פעלה לכאורה רשת ההברחות של חמאס, לפני מבצע "צוק איתן" מהקיץ האחרון וגם אחריו.
השלושה מואשמים בסיוע לאויב במלחמה, באיסור פעולה ברכוש טרור, בקשירת קשר לסיוע לאויב במלחמתו בישראל, במגע עם סוכן חוץ, בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בהלבנת הון ובעבירות נוספות.
מכתבי האישום עולה כי איש הקשר המרכזי של אלון, בן-חמו ופרץ הוא אוסמה זוערוב, סוחר תושב עזה שעשה עסקאות למכירת ברזל שקנה בישראל - לשלטון חמאס. המדינה טוענת כי את הברזל קנה זוערוב מהחברות של אלון ובן-חמו, אנשי עסקים שלפי הקולגות שלהם נחשבים "רציניים ואמינים".
עם זאת, בכתבי האישום שהוגשו נגדם הם מצטיירים כתאבי-בצע כסף חסרי עכבות, שפעלו במחשכים מאחורי גבה של המדינה גם לאחר שהובהר להם כי הפרטנר שלהם מעבר לגבול הדרומי הוא לא אחר מסוכן של חמאס.
רק בהמשך החקירה התברר ההיקף האדיר של הרכש שביצע זוערוב בשם חמאס: רכישות בהיקף כולל של מעל 30 מיליון דולר, שנועדו לאפשר ייצור רקטות וטילים, לחבר את מפקדות חמאס לרשתות קשר ולחפור רשת של מנהרות תקיפה.
"לא סוחר תמים"
החשדות הראשונים שהובילו לחשיפת רשת ההברחות עלו כבר בינואר 2014, במעבר כרם שלום שבדרום הרצועה. מאבטחי משרד הביטחון שמפקחים על מעבר הסחורות במקום חשפו באותו זמן שני משלוחים של כ-130 טון פח מגולוון שיצאו את שערי פוליפח שבבית-שמש.
תעודת המשלוח נרשמה על שם אוסמה זוערוב. השם הזה כבר הדליק באותה עת נורות אדומות בקרב חוקרי שב"כ, שלמדו על אודות טיב הקשר שלו עם חמאס ואספו מודיעין מוצק המחזק את החשדות נגדו.
משלוחי הפח הגדולים נתפסו בידי המדינה, למורת-רוחם של התעשיינים הישראלים והסוחר מעזה: מכתב האישום עולה כי זוערוב, או גורם אחר מטעמו, פנה באותם הימים לאלון בבקשה שיבדוק אפשרות לשחרר את הסחורה המוחרמת ולאפשר את העברתה לרצועה. בינתיים, כך לטענת המדינה, זימן היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, את נציגו של הסוחר זוערוב, עו"ד מוניר עזאם, ואת נציגי פוליפח, ובהם המנכ"ל אלון, לשימוע בהול. "זוערוב הוא לא סוחר תמים", הזהיר בן-ארי את אלון בפתח השימוע.
בהמשך, אלון גם שמע מהיועץ המשפטי של משרד הביטחון על הסחורות שמגיעות אל הסוחר ומועברות לשימוש חמאס, ונדרש להפסיק את הקשר עם זוערוב. בכתב האישום שהוגש נגד בן-חמו נטען כי אלון יידע אותו על המגבלה הביטחונית בעשיית עסקים עם זוערוב, ולמרות זאת הקשר נמשך.
זוערוב הבין שהוא נמצא מתחת לעינם הפקוחה של אנשי השב"כ, אך לא מיהר לוותר על הערוץ העסקי שלו עם אלון ועם בן-חמו: חקירת השב"כ, רשות המסים והמשטרה העלתה כי הסוחר העזתי ניסה לעקוף את ההגבלות הביטחוניות על מסחר איתו, וגייס סוחרים אחרים מהרצועה, ובהם את אחיו נאג'י זוערוב, שלגביהם לא התקיים באותו זמן חשד לקשר עם ארגון הטרור ששולט ברצועה.
בהמשך זוערוב אף שכלל את ההונאה, כשהקים את החברה ג'סר אלמוסתכבל (גשר העתיד), הרשומה אצל רשם החברות ברמאללה על שם שני אחיו, נאג'י ותאמר.
ההזמנות של זוערוב מעזה המשיכו לזרום אל מפעלי המתכת פולירן ופוליפח בבית-שמש, המשאיות יצאו עמוסות לכיוון הדרום, ותעודות המשלוח נשאו את שמותיהם של רוכשים פיקטיביים שהכתיב זוערוב מעזה. מדובר בהונאה שנועדה להערים על הבודקים של משרד הביטחון במעבר הגבול ולטשטש את טביעות האצבע של זוערוב מאותם משלוחים שאמורים להגיע לחמאס.
מהאישומים נגד בן-חמו עולה כי בין אפריל 2014 לינואר 2015 עברו כ-20 משלוחים של ברזל לעזה, רובם הגדול אחרי מבצע "צוק איתן" מהקיץ האחרון, בהיקף כולל של כ-2.3 מיליון שקל.
מכתב האישום נגד אלון עולה כי לוחות ברזל שהוא מכר לעזה באמצעות הרוכשים הפיקטיביים של זוערוב שימשו בין השאר להכנת דלתות במחנה אימונים של חמאס.
כתב האישום מפרט עוד 8 עסקאות שעשתה פוליפח עם רוכשים פיקטיביים מתחילת השנה ועד סוף חודש ינואר בהיקף של מעל מיליון שקל. עסקאות ברזל אחרות שנעשו לפני כן בין הרוכשים הפיקטיביים לבין חברה ישראלית אחרת, איירון סנטר, שאלון מחזיק ב-50% ממנה - הסתכמו ביותר מ-300 אלף שקל.
עו"ד בלכר אמר ל"גלובס" כי "בפרשה זו עדיין רב הנסתר על הנגלה, שכן טרם קיבלנו לידינו את חומרי החקירה. לאחר שנקבלם, נוכל להגיב גם לגופו של עניין".
כתב האישום נגד בן-חמו כולל גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט, בעקבות שיחת טלפון שהתקיימה בינו לבין הסוחר זוערוב. באותה שיחה סיפר זוערוב לשותפו הישראלי כי הוזמן לפגישה עם גורמי ביטחון ישראלים במחסום ארז. עוד נטען כי בן-חמו הבהיר לבן-שיחו הפלסטיני כי אם יגיע למקום הפגישה, הוא ייעצר על-ידי "הכלבים". כך בחר תעשיין המתכת הישראלי מבית-שמש לכנות את אנשי הביטחון בארז.
מכתב האישום עולה כי בעקבות האזהרה שהעביר בן-חמו לסוחר מעזה, הוא בחר לא להגיע אל הפגישה שאליה הוזמן, ומעצרו, שתוכנן לאותו זמן, סוכל.
פרקליטו של בן-חמו, עו"ד ציון אמיר, אמר: "הוא בוודאי לא ידע שבקצה השני נמצא איש חמאס, וגם המערכת לא טוענת את זה כלפיו. הוא לא פגש את היועץ המשפטי של מערכת הביטחון מעולם, והוא לא הוזהר באף שלב מהקשר עם זוערוב".
דמות מרכזית נוספת בפרשה הביטחונית החמורה הוא מיכה פרץ מהמושב מבטחים שבעוטף עזה: אלפי פצצות מרגמה ורקטות שנורו מהרצועה לעבר יישובי הסביבה לא הרתיעו את פרץ מרצונו לעשות כסף מערוץ הקשר המפוקפק שקיים עם זוערוב. לפי האישום, את חצר ביתו שבמושב מבטחים הוא הפך לתחנת מעבר של סחורות המיועדות לעזה, ולשם גם הגיעו המתכות וסוגי הברזל שהזמין זוערוב מהחברות של אלון ובן-חמו.
המשטרה ומנהל מעבר כרם שלום הזהירו את פרץ כבר בחודש מאי שעבר כי איש הקשר שלו בעזה מעביר את הסחורות שחונות אצלו בחצר הבית לרשויות חמאס. בכתב האישום נטען כי את הסחורות שקיבל מפולירן, מפוליפח ומאיירון סנטר הוא נהג לרכז בסביבת ביתו שבמבטחים, לאחר מכן לארוז אותן על משטחים מתאימים ולשגרן לעזה במועדים שונים באמצעות מערך משאיות שהחזיק.
עם הגעת המשאיות למעבר כרם שלום, הסחורה נבדקת בצד הישראלי באמצעות מערכות שיקוף ופיזית בידי צוותים של בודקים מטעם משרד הביטחון. בגמר הבידוק, הסחורה נפרקת מהמשאיות הישראליות ומועמסת מחדש, בשיטת "גב אל גב", על משאית עזתית שמשנעת אותה לתוך הרצועה.
מכתב האישום נגד פרץ עולה כי בסוף 2014 הזמין זוערוב מחברת פוליפח של אלון משלוח של 40 טון משטחי פח, כ-60 טון של ברזל ומוצרי אלומיניום. בניסיון להסוות את מקור הברזל, ביקש זוערוב מפרץ להסיר מעל המשלוחים שמקורם בפוליפח את האריזות שכיסו אותם ונשאו את שם החברה, וזאת בטרם יועמסו על המשאיות לכיוון כרם שלום.
מערכת משומנת של הברחות
חקירת השב"כ חשפה כי ההברחות לעזה כללו גם חומרים דו-שימושיים, כאלה שיכולים לשמש לייצור של אמצעי לחימה. סחר באמצעים כאלה עם עזה כרוך בקבלת רישיון מיוחד על-פי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני. אישור כזה לא ניתן.
בשירות הביטחון אמרו השבוע כי רשת ההברחות שנחשפה היא לא פחות ממערכת משומנת שהפעיל חמאס לרכש של אמצעים ששימשו את הארגון להתעצמות צבאית. מדובר באמצעים ששימשו את ארגון הטרור להקמת מתקנים צבאיים, מנהרות לחימה, בינוי של מתקני אימונים וייצור של אמצעי לחימה.
במערכת הביטחון מתרשמים כי ככל שחמאס מתקשה להבריח אמצעים הנחוצים להמשך בניין הכוח שלו מחצי האי סיני, בין השאר בשל הנוכחות הצבאית הנרחבת של צבא מצרים בגבול הדרומי, הפך נתיב ההברחה שעליו ניצח זוערוב למשמעותי עבור ארגון הטרור.
כך, בשב"כ אומרים כי כבלי פלדה שהוברחו באמצעות אותה רשת לתוך עזה יועדו לפיתוח תשתית המנהרות כמו גם לוחות של ברזל, פלסטיק ועץ, מלט, מקדחים ועוד.
בנוסף, הוברחו לרצועה גם סיבים אופטיים, נתיכים חשמליים ומנתקים חשמליים, המשמשים לרשת הקשר הפנימית של חמאס. זאת בנוסף לחומרי גלם כימיים המשמשים לייצור אמצעי לחימה וחומרי הדף ואלקטרודות המשמשות לריתוך של רקטות וטילים.
מסכומי הכסף האדירים שהוציא בתקופת הפעלת הרשת של חמאס, שילם זוערוב מדי חודש כ-1.5 מיליון שקל למובילים ולבעלי מחסנים בישראל. מנתונים שמסר השבוע משרד הביטחון עולה כי בשנת 2014 סיכלו בודקים מטעמו במעבר כרם שלום כ-240 ניסיונות הברחה של סחורות לעזה. בחודשיים הראשונים של 2015 סוכלו עוד כ-40 ניסיונות.
"אסור לרוץ למסקנות"
"אם זה נכון, שייתנו את הדין", אמר השבוע תעשיין בענף המתכות מאזור הדרום. "במשך כל הקיץ האחרון לא הפסיקו ליפול עלינו רקטות ששוגרו מעזה. אם הם עשו את זה, שישלמו את המחיר - ואני לא אומר את זה מתוך שמחה לאידם. קשה לי כישראלי לשמוע שישראלי אחר מעורב בדבר כזה.
"אבל עדיין כדאי להיזהר מריצה למסקנות, מחריצת דינם של האנשים האלה: הם שועלים, הם פיקחים, הם לא ילדים שימהרו להסתבך בשטויות ועוד תוך סיכון ביטחון המדינה. אני מעדיף כרגע להאמין שיש כאן אי-הבנה שתתברר בקרוב, ושהם לא חלק ממערכת משומנת שחיזקה את אויבינו".
חשיפת מעצרם של השניים הפכה השבוע לנושא שיחה מרכזי בתעשיית המתכת. "מי יודע מה קרה שם", אומר תעשיין אחר, "מה שכן, בשנה האחרונה חלה ירידה של 25% במחירי המתכות, והשוק הזה בכל העולם נחשב משברי, בין השאר על רקע המצב באירופה ובעקבות עודפי ייצור. אין לי מושג כיצד המצב הזה השפיע עליהם, אם בכלל.
"באמת שאני עדיין מנסה לחפש היגיון למעשים האלה, אם נעשו. אני שואל את עצמי אם אדם שיש לו 50-60 מיליון דולר ירצה להתלכלך ועוד בעבירות ביטחוניות בשביל מיליון, 2 מיליון ואפילו 10 מיליון שקל. אם זה באמת כך - הרי שעבורם זו ירידה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".