קריירה ראיון עבודה / צילום: thinkstock
לפני מספר שבועות פנה אליי בהצעה לשיתוף-פעולה עורך דין בן 35 שלפני כחצי שנה החליט לעשות הסבה מקצועית והפך יועץ תעסוקתי. בעודו שוטח בפני את הצעתו ("היא לא מגובשת אבל אם נפגש נבנה משהו יחד") אותי עניין דבר אחר לגמרי - מה לו ולייעוץ תעסוקתי, ולמה לכל הרוחות החליט לעסוק בנושא. ניסיתי להבין ממנו מה הבסיס המקצועי המכשיר אותו להמליץ לאנשים לאיזה כיוון תעסוקתי לפנות, מאיזה עולם ידע הוא שואב את התכנים לייעוץ קריירה, שהרי עולם המשפט איננו בדיוק הרקע המתאים לייעוץ בתחום, אך ללא הועיל.
הוא אמר משהו בנוסח "אני כבר כמה שנים בשוק העבודה והספקתי ללמוד דבר או שניים על החיים", אבל רק כשלחצתי אותו בכח לקיר הצלחתי לחלץ ממנו את האמירה "אני לא מציע לאנשים מה לעשות בקריירה, אני רק מעצים אותם".
כמעט טרפתי אותו. "מה זאת אומרת אתה לא מציע לאנשים מה לעשות? למה שישלמו לך ממיטב כספם וזמנם, 12 פגישות ויותר מ-6,000 שקל? בשביל מה?".
העצמה זה לא מקצוע
הסיפור הקטן הזה הוא רק דוגמה לאלפי אנשים שעושים הסבות למקצועות נטולי מקצוע כמו העצמה. מין קונספט חדשני, שקיבל תאוצה עם היוולדה של תעשיית הקואוצ'ינג, של בעלי מקצוע שאינם מוכרים ידע מקצועי כלשהו, במקרה הטוב 'ארגז כלים' של עשה ואל תעשה (משל מדובר בספר הוראות להפעלת מעבד מזון רב שימושי) אותו מלבישים על כל עולם תוכן, סוגיה או בעיה.
אנשים רציניים ומשכילים משאירים מאחוריהם קריירה סבירה לפחות, ובוחרים מרצונם החופשי לעסוק במקצוע נטול מקצוע, כשהמוזר בכל הסיפור הזה שרובם ככולם כלל לא מבינים שבחרו באין מקצוע.
כאמור, מדובר באנשים רציניים לא בשרלטנים, ויחד עם זאת נשמע להם הגיוני לגמרי שלא נדרשת מהם כל מומחיות הרלוונטית לבעיה שבעטיה הגיע הלקוח - "אתה תציב את המטרה, אני אוביל אותך לשם" (ואם אתה על פי התהום? אצעיד אותך צעד אחד קדימה).
היעלה על הדעת שעורך דין, רופא או רואה חשבון לא יספקו המלצות המבוססת על ידע משפטי, רפואי, פיננסי? היש בעולם רופא שמצפה מהפציינט להחליט אם יש לו קיבה עצבנית או סרטן משתולל, רופא שלא מכיר לא את המחלות ולא את התרופות? אפילו רופא אליל מאבחן (לשיטתו) את המחלה מבלי שהוא נותן לחולה את החופש להחליט ממה הוא סובל, ומציע טיפול מאד קונקרטי לבעיה שאבחן.
לא שכיר, לא מקצוע
התוצאה ההרסנית של הסבה מקצועית למקצועות נטולי מקצוע (אליהם פונות יותר נשים מגברים) היא ברוב המקרים ידועה מראש. אנשים לא מצליחים להתפרנס בכבוד ואחרי פרק זמן מסוים מנסים לחזור חזרה לכור מחצבתם, למקצוע שנטשו. במקרים מסוימים זה מצליח, כשההרפתקה היתה קצרצרה, אבל כשהיא מתמשכת וכבר אי אפשר להעלים אותה מקורות החיים מאד קשה עד בלתי אפשרי לחזור אחורה.
מהנדסת שהפכה יועצת דייטינג פוגעת קשות במיצוב שלה כמהנדסת, כנ"ל רואת חשבון שהחליטה ללמד חשיבה חיובית, עיתונאי שהפך מאמן לחיים מאוזנים, או עורך דין שהפך יועץ תעסוקתי. מבחינת שוק העבודה האנשים האלה כבר לא משוייכים למקצוע המקורי שלהם, הם התדרדרו למשבצת אחרת לגמרי - משבצת 'עסקי האוויר'. ניסיתי להסביר את זה לעורך הדין הנ"ל, שכצפוי בינתיים לא מצליח להתפרנס, ולהמליץ לו בחום שיעזוב את עסקי ההעצמה ויחזור בסערה למקצועו המקורי. דיברתי לקיר.
בתום השיחה נזכרתי שלא הצעתי לו איך בודקים אם המקצוע שבחר הוא אמיתי או נטול מקצוע. המבחן מאד פשוט. אם מתפרסמות הצעות עבודה בתחום הזה, אם מישהו מוכל לשלם לכם כסף כשכירים שתעשו את העבודה הזו, יש סיכוי שמדובר במקצוע שתוכלו להתפרנס ממנו לאורך זמן. אם לא, אם הדרך היחידה לנסות ולהתפרנס מהעיסוק הזה היא כעצמאי, רוב הסיכויים שבחרתם במקצוע נטול מקצוע, שהיחידים שמתפרנסים ממנו הם בתי הספר שמלמדים אותו. מקווה שעורך הדין קורא את הטור.
הכותבת היא מומחית לניהול קריירה
לתגובות: orna@rudi-cm.com