סרנה וויליאמס / צלם: רויטרס
ההפסד היחיד של סרינה וויליאמס העונה הגיע לפני שבועיים, בחצי הגמר של טורניר חמר במדריד. אחרי 27 ניצחונות, רצף שהתחיל באוקטובר 2014, סרינה נכנעה 6:3, 6:2 לפטרה קביטובה מצ'כיה, המדורגת רביעית בעולם ופעמיים אלופת ווימבלדון, בתוך שעה ו-13 דקות בלבד. "הייתי מותשת", אמרה סרינה אחרי המשחק. "הייתי אטית, התנועה שלי אחרי הסרב לא הייתה טובה כמו שהיא צריכה להיות, לא הייתי בתוך זה. לא הייתי סרינה היום".
סרינה, כמו שהיא גילתה בסרט הדוקומנטרי "ונוס וסרינה" מ-2013, היא לא תמיד סרינה, אלא אוסף של פרסונות עם שמות שונים. על המגרש היא בדרך כלל "פסיכו סרינה"; מחוץ למגרש היא יכולה להיות "טקוונדה", שמייצגת את המקום שבו וויליאמס גדלה - קומפטון, קליפורניה, אחת הערים הקשות בארצות-הברית; לפעמים היא "מייגן", אישיות נבזית שנהנית להכאיב לאנשים; וחלק גדול מהזמן היא "סאמר", אישה לבבית ויצירתית, שמופיעה בעיקר כשסרינה עסוקה בעיצוב אופנה (יש לה קו הלבשה ב-Home Shopping Network) או בפעילויות הפילנתרופיות שלה.
בחודשים האחרונים סאמר היא זו שמעלה את סרינה לכותרות. באפריל סרינה הופיעה על השער של המגזין ווג, ששלח את אנני ליבוביץ' לצלם אותה. אנה וינטור, העורכת המיתולוגית של ווג, הגיעה לתצוגה שלה בשבוע האופנה בניו-יורק בספטמבר, ונתנה לכתבת השער את הכותרת "המלכה סרינה". סרינה, שצילמה לכבוד הכתבה מחווה לקליפ של ביונסה נואלס לשיר "7/11" (הגרסה של סרינה נהייתה ויראלית עם יותר מ-3.25 מיליון צופים ביוטיוב), סיפרה בראיון על החברות הקרובה בינה לקרוליין ווזניאקי מדנמרק, המדורגת חמישית בעולם, ועל ההחלטה להסיר את החרם שלה על טורניר אינדיאן וולס אחרי 14 שנים.
החרם של וויליאמס על טורניר אינדיאן וולס בקליפורניה - שנחשב לטורניר החמישי בחשיבותו בטניס, אחרי ארבעת הגראנד סלאמים (אליפות אוסטרליה, רולאן גארוס, ווימבלדון, יו.אס אופן) - נבע מהאירועים במשחק הגמר ב-2001. בעקבות פרישה של ונוס וויליאמס זמן קצר לפני חצי הגמר נגד אחותה בגלל פציעה, הקהל הכמעט לחלוטין לבן באינדיאן וולס קיבל את סרינה בשריקות בוז בגמר נגד קים קלייסטרס מבלגיה. השריקות נמשכו לאורך כל המשחק, שהסתיים בניצחון של סרינה; אביה, ריצ'רד, שישב ביציע עם ונוס, טען שחלק מהאנשים כינו אותו Nigger; והאחיות נשבעו לא לחזור לטורניר.
מארגני הטורניר ניסו לשנות את דעתה של סרינה בכל שנה. בסופו של דבר מה ששכנע אותה היה האוטוביוגרפיה של נלסון מנדלה, Long Walk to Freedom, שאותה קראה לפני כשנה וחצי. "אז הבנתי שאני חייבת לחזור", היא אמרה. "אני תמיד מדברת על מחילה, אבל הייתי צריכה באמת להראות אותה. הגיע הזמן להמשיך הלאה". בתחילת פברואר, קצת יותר מחודש לפני הטורניר, היא הודיעה על החזרה שלה לאינדיאן וולס, שהפכה לאחד הסיפורים הגדולים של השנה. היא התקבלה בתשואות בטורניר, הגיעה לחצי הגמר, ונאלצה לפרוש לפני המשחק בגלל פציעה בברך ימין.
הסיפור הגדול לקראת טורניר הנשים ברולאן גארוס, שייפתח ביום ראשון בפריז, הוא המרדף של סרינה אחרי שיא תוארי הגראנד סלאם של שטפי גראף בעידן הפתוח, שעומד על 22 (העידן הפתוח התחיל ב-1968, כשטורנירי הגראנד סלאם אישרו גם למקצוענים/יות להשתתף בהם. השיא הכללי, של מרגרט קורט, עומד על 24 תארים). לסרינה, 33, יש 19 סלאמים, והיא מגיעה לרולאן גארוס כפייבוריטית למרות ההפסד במדריד, שלדבריה היה למעשה "הכנה נהדרת שאני ממש-ממש צריכה - משהו שידחוף אותי לקיר ולגבול".
ונוס נותרה מאחור
הסיבה העיקרית לכך שסרינה מחפשת משהו שידחוף אותה לגבול היא שבשנים האחרונות פשוט אין לה מתחרות בסבב ה-WTA; היא מדורגת במקום הראשון בעולם מאז 18 בפברואר 2013 - רצף של 117 שבועות, השלישי באורכו בתולדות הסבב, אחרי גראף (186 שבועות בין אוגוסט 1987 למארס 1991) ומרטינה נברטילובה (156 שבועות בין יוני 1982 ליוני 1985). במצטבר, סרינה דורגה ראשונה בעולם במשך 240 שבועות בקריירה שלה, ההישג הרביעי בטיבו אי-פעם אחרי גראף (377 שבועות), נברטילובה (332) וכריס אוורט (260).
במהלך הרצף הנוכחי שלה, ארבע שחקניות דורגו במקום השני בעולם: ויקטוריה אזרנקה מבלארוס, לי נה הסינית, סימונה האלפ מרומניה, ומריה שראפובה הרוסייה, כאשר המאזן של סרינה נגדן בתקופה הזאת הוא 19 ניצחונות ושני הפסדים. לשראפובה, היריבה היחידה שלה שזכתה ביותר משני גראנד סלאמים (יש לה חמישה), סרינה הפסידה באחרונה אי-שם בנובמבר 2004. מאז היא ניצחה אותה ב-16 משחקים רצופים, והמאזן ביניהן עומד על 2-17 לטובתה.
הגדולה של סרינה אינה מוטלת בספק, אבל הדומיננטיות האבסולוטית שלה בעשור הרביעי לחייה מצביעה גם על החולשה של סבב הנשים כיום. היריבויות שלה נגד השחקניות הבכירות בסבב בסוף שנות ה-90 ובתחילת/אמצע העשור הקודם היו יותר שקולות, אם כי לסרינה יש מאזן חיובי נגד כולן: 7-10 על ג'ניפר קפריאטי, 6-8 על מרטינה הינגיס, 4-10 על לינדזי דבנפורט, 6-8 על ז'סטין הנין, 2-7 על קים קלייסטרס, ו-11-14 על היריבה הכי קשה שלה, אחותה הגדולה ונוס.
כיום קל לשכוח את זה, אבל ונוס - שזכתה בשבעה גראנד סלאמים, ובשנים האחרונות נאבקת במחלה אוטואימונית בשם תסמונת שגרן (הידועה גם בשם סיוגרן) - הייתה זו שעמדה במרכז הסיפור הבלתי ייאמן של האחיות וויליאמס בתחילת הדרך. כשריצ'רד וויליאמס, אדם בלי שום רקע בטניס, התחיל לאמן את שתי הבנות במגרשים הציבוריים בקומפטון, בין שברי זכוכיות ולצלילי יריות מהרחובות הסמוכים, הוא הצהיר בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע שונוס תהיה השחקנית הטובה בעולם. ובתחילת שנות ה-90, כשהשמועות על האחיות הגיעו לעורכי עיתונים ותוכניות טלוויזיה ברחבי העולם, היא קיבלה את הבמה.
"אני זוכרת כתבה אחת על ונוס שבה נכתב שאני לעולם לא אהיה יותר מהערת שוליים בקריירה שלה", כתבה סרינה באוטוביוגרפיה שלה, My Life: Queen of the Court. "מעולם לא שכחתי את זה. אני מניחה שהבנתי את זה באיזושהי רמה. ונוס הייתה העילוי, הכוכבת העולה. אבל ברמה אחרת זה כאב. אפילו אבא שלי, שתמיד היה התומך הכי גדול שלי, העביר יותר זמן עם ונוס, עבד יותר על המשחק שלה, דיבר עליה יותר עם כתבים ועם מאמנים".
רק ב-1995, השנה שבה סרינה הצטרפה לסבב המקצועני (ונוס עשתה זאת שנה קודם), ריצ'רד וויליאמס שינה את הנרטיב וטען שהיא תאפיל על אחותה. ארבע שנים אחר כך סרינה זכתה באליפות ארצות-הברית הפתוחה - בזמן שאחותה עדיין חיפשה תואר גראנד סלאם ראשון - אבל השנתיים הבאות היו של ונוס, שזכתה בארבעה סלאמים בין 2000 ל-2001.
ב-2002 סרינה התפוצצה עם שלושה סלאמים רצופים (רולאן גארוס, ווימבלדון ויו.אס אופן) ועלתה למקום הראשון בעולם. בתחילת 2003 היא זכתה באליפות אוסטרליה והשלימה רצף נדיר שקיבל את השם "סרינה סלאם" (זכייה בארבעת הטורנירים בשנה קלנדרית אחת מכונה "גראנד סלאם").
"שקעתי בדיכאון"
בעקבות הסרינה סלאם - שכלל ארבעה ניצחונות רצופים על ונוס בגמרים של אותם טורנירים - לאף אחד לא היה ספק מי האחות הבכירה, ואחרי שסרינה ניצחה את אחותה גם בגמר ווימבלדון 2003, הציפייה הייתה שהיא תשתלט על הסבב לשנים ארוכות. אבל באוגוסט 2003 היא עברה ניתוח בברך שמאל וגמרה את העונה. חודש וחצי אחר כך, בזמן שהיא מחלימה, טרגדיה פקדה את משפחתה: יטנדי פרייס, בתה הבכורה של אורסין פרייס, אמן של ונוס וסרינה, נרצחה ביריות בעת נסיעה בקומפטון, בידי חבר ב-Crips, אחת הכנופיות האלימות בארצות-הברית. לפי המשטרה, היריות נועדו לבן זוגה של פרייס, שנהג במכונית.
אחרי היעדרות של שמונה חודשים, סרינה חזרה למגרשים במארס 2004, אבל לא הזכירה את השחקנית הדומיננטית שהייתה. בארבע השנים הבאות היא זכתה רק בשני גראנד סלאמים (פעמיים באליפות אוסטרליה) ולפרקים נראתה חסרת מוטיבציה. ב-2006 סרינה ישבה בבית שישה חודשים במהלך העונה, כי "טניס היה בערך הדבר האחרון שחשבתי עליו", היא כתבה באוטוביוגרפיה שלה.
"נשארתי בכושר, אבל הלב שלי לא היה שם והראש לא היה אפילו קרוב. תחושת המשימה והמטרה, התשוקה שלי להיות הכי טובה בעולם, כל הדברים האלה נעלמו מבלי שלגמרי אבין את זה. לא ידעתי את זה בזמנו, אבל שקעתי בדיכאון".
באותה תקופה סרינה, שהתחילה טיפול פסיכולוגי, הידרדרה עד המקום ה-139 בעולם ויצרה, בלי להיות מודעת לכך, את התבנית שתאפיין את הקריירה שלה בהמשך: משברים וקאמבקים. את הקאמבק הראשון היא השלימה ב-2008, עם זכייה ראשונה ביו.אס אופן אחרי שש שנים וחזרה לפסגת הדירוג. בשנתיים הבאות היא זכתה בארבעה גראנד סלאמים נוספים (פעמיים באליפות אוסטרליה ופעמיים בווימבלדון), אבל בתחילת יולי 2010, ארבעה ימים אחרי הזכייה השנייה ברציפות בווימבלדון, סרינה דרכה על זכוכית שבורה במסעדה במינכן ונחתכה בשתי כפות הרגליים.
התאונה במינכן הייתה יותר חמורה מכפי שנראתה; סרינה כמעט נפגעה בעורק, נזקקה ל-18 תפרים ועברה שני ניתוחים בכפות הרגליים בתוך שלושה חודשים. בפברואר 2011, ככל הנראה בעקבות התקופה הארוכה בגבס, מצבה הרפואי החמיר: היא אושפזה בגלל תסחיף ריאתי, ושבוע אחר כך עברה ניתוח להסרת המטומה בגודל של אשכולית שהתפתחה בבטנה. היא חזרה למגרשים רק ביוני, אחרי כמעט שנה בחוץ, אבל לא זכתה באף תואר עד סוף העונה.
ב-2012, אחרי הפסד בסיבוב הראשון ברולאן גארוס (בפעם הראשונה בקריירה שלה בטורניר גראנד סלאם) ופרידה מבן זוגה דאז, הראפר/שחקן קומון, סרינה פנתה למאמן הצרפתי פטריק מוראטוגלו, שהתמחה בעבודה עם כישרונות צעירים. היא כבר הייתה בת 30, אחרי כמעט שנתייים ללא זכייה בגראנד סלאם, אבל בסלאם האחרון שבו היא זכתה, ווימבלדון 2010, מוראטוגלו מצא באחת ממוניות השחקנים של הטורניר מחברת שלה, מלאה בהערות על אימונים ועל אסטרטגיה, ומאז הוא היה סקרן לגביה. "מעולם לא ראיתי שחקן/נית שיש לו/ה מחברת שבה כתוב על מה לחשוב בזמן ההגשה, במה להתמקד", הוא אמר. "היא לא רוצה שמזל יהיה חלק מהתוצאה".
התוצאות של החיבור בין מוראטוגלו לסרינה ניכרו כבר אחרי חודש, כשהיא זכתה בתואר החמישי שלה בווימבלדון. עד סוף 2012 היא הפסידה רק במשחק אחד וזכתה בעוד ארבעה תארים, כולל במדליית זהב במשחקים האולימפיים בלונדון וביו.אס אופן. ב-2013 וויליאמס המשיכה את המומנטום עם אחת העונות הטובות בקריירה שלה, שבה היא זכתה בשני גראנד סלאמים (רולאן גארוס ויו.אס אופן), ב-11 טורנירים בסך-הכול (שיא אישי), וסיימה עם מאזן 4-78. "אני מרגישה שמצאתי יהלום", אמרה סרינה, "פטריק נתן לי המון. הוא בוודאות הביא שלווה ורוגע ועוד הרבה דברים. הוא כל מה שהייתי זקוקה לו, ויותר".
היותר הזה הפך לסוד גלוי בעולם הטניס, אחרי שתמונות של סרינה ומוראטוגלו הנשוי הולכים יד ביד ברחובות פריז ומילאנו צצו ברשת. סרינה לא אישרה שהיחסים ביניהם רומנטיים, אבל בעקבות ראיון למגזין רולינג סטון במארס 2013, שבו היא לכלכה על הזוגיות של מריה שראפובה והטניסאי הבולגרי גריגור דימיטרוב (אחד האקסים של סרינה), שראפובה לא השאירה מקום לספק. "אם היא רוצה לדבר על משהו אישי", אמרה הרוסייה בתגובה, "אולי היא צריכה לדבר על מערכת היחסים עם החבר שלה, שהיה נשוי ומתגרש ויש לו ילדים".
ההופעה ההזויה בווימבלדון
האידיליה בין סרינה למאמנה, לפי דיווחים שונים, הסתיימה בתחילת 2014, כשהשניים החליטו להשאיר את היחסים ביניהם מקצועיים בלבד. השמועות בעולם הטניס טוענות שהפרידה ממוראטוגלו היא זו שגרמה למשבר של סרינה בחצי הראשון של העונה שעברה (הודחה בשמינית הגמר באליפות אוסטרליה, בסיבוב השני ברולאן גארוס, ובסיבוב השלישי בווימבלדון), שהגיע לשיאו בהופעה הביזארית שלה בסיבוב השני של טורניר הזוגות בווימבלדון. כך, שלושה ימים אחרי ההפסד בטורניר היחידות, סרינה, ששיחקה כרגיל עם ונוס (השתיים זכו יחד ב-13 תוארי גראנד סלאם בזוגות), נראתה מבולבלת וחסרת אוריינטציה כבר בחימום לקראת המשחק.
מוראטוגלו, שישב ביציע, ביקש שרופא התחרות יגיע לבדוק אותה, אבל לחץ הדם והדופק של סרינה היו תקינים, והיא התעקשה לשחק. כשהמשחק התחיל, היא לא הצליחה לתפוס כדורים ביד או לפגוע בהם עם המחבט, והסרבים שלה בקושי הגיעו לרשת. אחרי שלושה משחקונים היא פרשה.
לפי הצוות הרפואי של ווימבלדון, וויליאמס סבלה ממחלה "ויראלית", אבל אף אחד לא קנה את ההסבר. כריס אוורט, שעבדה כפרשנית ברשת ESPN, העלתה את ההשערה שסרינה נטלה מנת יתר של תרופות/סמים. שחקניות בחדר ההלבשה, שראו את הסצנה המוזרה בטלוויזיה, רמזו שהיא הייתה שיכורה. ושמועות אחרות טענו שהיא בהיריון ממוראטוגלו.
"אני רואה שחקנית לגמרי מותשת מנטלית, שחקנית שנלחמת בקרבות אמוציונליים רציניים מחוץ למגרש", אמרה לינדזי דבנפורט, אחת הטניסאיות הטובות בעולם בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים. "אני חושבת שהיא לא בסדר כל השנה".
סרינה סירבה להתייחס לאירוע ונסעה לחופשה בקרואטיה. חודשיים אחר כך, לפני תחילת היו.אס אופן, היא הכחישה את כל השמועות וטענה שההתפרקות שלה בווימבלדון נבעה ממחלה שהשאירה אותה במיטה, "מזיעה כמו מטורפת", בשלושת הימים שקדמו למשחק הזוגות. "לא רציתי שמישהו יחשוב שפרשתי מהזוגות כי הפסדתי ביחידות. אני לא פורשת. הייתי פשוט צריכה להגיד לעצמי, מה לעזאזל את עושה? פשוט תישארי במיטה היום".
כך או כך, אחרי ההופעה שלה ביו.אס אופן, אף אחד כבר לא התעסק בפרשה המוזרה בווימבלדון. סרינה לא איבדה מערכה בטורניר כולו, וזכתה בגראנד סלאם ה-18 שלה - שהשווה אותה עם אוורט ונברטילובה - עם ניצחון 3:6, 3:6 על חברתה הטובה ווזניאקי בגמר. בתחילת 2015, לפחות לפי תמונות שפורסמו, וויליאמס ומוראטוגלו חידשו את היחסים הרומנטיים ביניהם, והיא זכתה באליפות אוסטרליה לראשונה אחרי חמש שנים. "אני לא רואה סיבה שהיא לא תשתווה לגראף", אמרה אוורט. "יש בה עוד שנתיים או שלוש שנים גדולות".
המפרסמים מעדיפים לבנות
למרות הקריירה ההיסטורית שלה, סרינה מעולם לא הייתה הבחירה הראשונה של המפרסמים כשזה מגיע לטניס נשים. באוגוסט האחרון היא דורגה במקום השלישי ברשימת המרוויחות הגדולות בספורט של המגזין פורבס, עם הכנסות של 22 מיליון דולרים בין יוני 2013 ליוני 2014, שהתחלקו שווה בשווה בין סכומי פרסים ומחוזי חסות עם נייקי, גייטורייד, יצרנית מוצרי הציפוניים OPI, ועם חברת מוצרי הטניס ווילסון.
במקום הראשון ברשימה, בפעם העשירית ברציפות, דורגה שראפובה, שהכניסה 24.4 מיליון דולרים באותה תקופה - 22 מהם מחוזי חסות עם נייקי, פורשה, סמסונג, יצרנית המים המינרליים אוויאן, מותג השעונים היוקרתי Tag Heuer, ועם חברת ציוד הטניס Head. המדורגת שנייה, הטניסאית הסינית נה לי (שפרשה מטניס בספטמבר האחרון), הכניסה 23.6 מיליון דולרים - 18.6 מהם מחוזים עם נייקי, מרצדס, סמסונג, רולקס ועם עוד חברות מסין.
הפערים בהכנסות מפרסום, ובסוגי הספונסרים (מלבד נייקי), של שראפובה, של לי ושל סרינה אינם מפתיעים. "ספונסרים תאגידיים", הסביר ג'ים אנדרוז, סגן נשיא בכיר ב-IEG, חברת ייעוץ שמתמחה בחוזי חסות, "מחפשים באופן מסורתי ספורטאיות שמתאימות לסטנדרט המסורתי של יופי, שהוא בדרך כלל נשים לבנות ובלונדיניות".
הסטנדרט הנורא הזה הוא בדיוק הסיבה לכך שסרינה היא טניסאית חשובה לא רק מבחינה מקצועית, אלא גם מבחינה תרבותית. "סרינה לא מתאימה לדימוי הסטנדרטי שמפרסמים ומשווקים אוהבים לראות ולקדם", אמר הארי אדוארדס, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שכתב את הספר The Revolt of the Black Athlete. "היא לא הסתירה את הגאווה שלה בעצמה, את תחושת העצמיות שלה, וזה כל-כך משמעותי לנשים צעירות בנות מיעוטים בכל מקום".
לכן גם המרדף שלה אחרי השיא של גראף הוא משמעותי. "סרינה רוצה לעשות היסטוריה", אמרה הטניסאית האגדית בילי ג'ין קינג, שיזמה את הקמת ה-WTA ב-1973. "אני חושבת שסרינה היא כנראה השחקנית הכי טובה אי-פעם, היא רק צריכה להרוויח את התואר הזה. היא צריכה לזכות בעוד סלאמים, והיא יודעת את זה".
הרולאן גארוס, טורניר שבו וויליאמס זכתה רק פעמיים, מציע לה את האתגר הכי גדול במובן הזה; ואם לשפוט על-פי ההיסטוריה, זה בדיוק מה שהיא צריכה.