גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרישה הגיונית של נתניהו

תקציב תלת-שנתי? לא בדיוק. ובכל זאת, תקציב ארוך-טווח הוא כורח המציאות

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: ניו מדיה ליכוד
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: ניו מדיה ליכוד

1. "תלת-שנתי". נוסחת המילים הציניות משהו, "תקציב תלת-שנתי", או תקציב מדינה לשנים 2015-2016-2017, הן תכנון מתוחכם של המתנגדים. שכן בכל מקרה אם מתנגדים ואם תומכים, "תלת-שנתי" זה בטח לא. 2015 חולפת במהירות, בפועל נוהלה ומנוהלת תקציבית על ידי החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו. כשיגיע המועד המחייב לאישור התקציב בכנסת, ב-5 בנובמבר או אחרי הארכה נוספת ב-20 בנובמבר - השנה התקציבית הנוכחית כבר תהיה, בפועל, מאחורינו. כך שייכתב מה שייכתב ויתקבל מה שיתקבל - על 2015 זה כבר לא ישפיע. אז תלת זה לא.

2. "זה טוב רק לביבי". אכן, לראש הממשלה נתניהו בהחלט טוב, אישית ופוליטית, תקציב ארוך-טווח שייתן לו איזשהו סיכוי לכיסא, שלטון וקואליציה קצת יותר יציבים. איזשהו שקט נטול לחצים תקציביים. בהחלט סביר להניח שזה מה שמניע אותו. העניין הוא שזה גם אינטרס של 'עמישראל' (ההוא שכולם מדברים בשמו...) לא נכון לסגור בנובמבר את 2015 ו-2016, וקצת אחרי חצי שנה, להתחיל מחדש את המסחטה הפוליטית-תקציבית של 2017.

3. "אנחנו בעד דו-שנתי". כך אומרים/ מתבדחים/מתחכמים בכירים באוצר ובראשם אמיר לוי, ראש אגף התקציבים. רק שהם מתכוונים להכנת תקציבי מדינה מחוברים לשנים 2015 ו-2016. כלומר לשנה שכבר נגמרה להם בלי שיצטרכו להתאמץ, ועוד שנה אחת. נראה שמאז תחילת חודש דצמבר 2014 - עת הודיע נתניהו ליאיר לפיד על סיום כהונתו כשר האוצר, וזה היה ממש לקראת סוף הכנת תקציב 2015, יצאו באגף התקציבים לפרישה מוקדמת... אחרת אי-אפשר להבין למה צריך היה להאריך בעוד 200 ימים את מועד הגשת התקציב הנוכחי לכנסת. שכן משרדי הממשלה התנהלו לפי תקציב של 1/12, גם בימים ההפכפכים-תקציבית של צוק איתן והבחירות, וזה שחרר את אנשי התקציבים מכל מאבק ומחלוקות. מעבר לזה - הרי השינויים השנתיים בתקציב הם די שוליים; 10%-15% לכאן או לשם פנויים לרפורמות ותוכניות של שרים וממשלות משתנות. כל השאר די אוטומטי.

4. "לקחי הניסיון הרע מימי יובל שטייניץ". אי-אפשר לקחת משר האוצר שטייניץ (2009-2013) את הרעיון הנשגב של תקציב דו-שנתי, שנחשב לא-מוצלח. רק שהבעיה שהתבררה - גירעון תקציבי עמוק שאילץ את הממשלה בשלהי ימיה, יולי 2012, להעלאה מסיבית של מסים - איננה בעיית אורך ימי התקציב הדו-שנתי. הכישלון נבע מהעובדה שמעקב האוצר אחר התקציב והגירעון המתפתח כמעט ולא התקיימו, והתיקונים, במקום שיתקיימו באופן סדיר וקבוע - הגיעו הרבה יותר מאוחר ממה שצריך. דוח מבקר המדינה כבר ציין כי האזהרות, הנתונים והמכתבים בעניין עומק הגירעון המתפתח זכו להתייחסות רק חודשים אחרי שהחלו להגיע. לכן הבעיה היא לא באורך חיי התקציב, אלא במעקב השוטף, בערנות, בגמישות וביוזמת השינוי שלא תמיד ממומשת; לא בחד-שנתי ולא בדו-שנתי.

5. "הגירעון יברח לנו..." אומרים המתנגדים. למה שיברח? למערכת הכלכלית-הממשלתית יש כמה גורמים שיושבים עם היד על הדופק ומבצעים הערכות תקציביות: אבישר כהן ממשרד החשבת הכללית, עדי ברנדר מבנק ישראל וגם כלכלנים באגף התקציבים. רק צריך לקרוא מה שהם כותבים. אם קוראים - אז מזהים; אם מזהים - גם מתקנים-מטפלים. זה נכון בתקציב חד-שנתי כמו בדו-שנתי. בדיוק כמו באוברדרפט הפרטי.

6. "לא הגיוני לבצע הערכות לשנתיים". ולשנה, שנה-וחצי כן הגיוני? הערכות האוצר, הבסיס להכנת תקציב, מתקיימות בחודשים יוני-יולי בכל שנה, ואמורים להחזיק עד סוף דצמבר בשנה שאחרי. זה לא הגיוני - וגם זה לא הגיוני. אבל זו המציאות. האוצר מעריך ומכין תקציב על סמך ההערכות; לפעמים יש ירידה בהכנסות, לפעמים עלייה בהוצאות. העיקר לזהות ולתקן בזמן.

7. "תקציב קיבעון המונע רפורמות". זו עוד מניפולציה של המתנגדים, שנועדה להשפיע במדויק על משה כחלון כדי שיעמוד בראש ההתנגדות לתקציב דו-שנתי. אבל האמירה איננה נכונה. שר, ממשלה וראש ממשלה שמוכנים להיכנס לעימותים על רפורמות - יכולים להעביר רפורמות ללא קשר לכמה זמן נקבע התקציב. יציבות, שזו מטרת התקציב הדו-שנתי, איננה מקבילה למילה קיבעון. אפילו אפשר לומר שההיפך הוא הנכון: אם השר עסוק מרבית השנה בלרצות שרים וח"כים, שמאיימים לברוח מהקואליציה החלשלושה, לא נשאר לו זמן למאבקי רפורמות.

8. "פוגע בפיקוח הכנסת על ההתנהלות התקציבית של הממשלה". באמת? הרי מיליארדים רבים, שאין להם זכר וסימן בתקציב הרשמי, מתגלגלים מכאן ולשם במשך השנה, כל שנה. הם באים מאיפשהו והולכים לאנשהו, בלי שהציבור יודע, בלי שהכנסת שמה לב, בלי שחברי ועדת הכספים טורחים לפקח ולשאול. חד-שנתי/דו-שנתי, לא משנה את העובדה.

9. בקיצור: תקציב ארוך-טווח, דו-שנתי, שאיננו אידיאלי ברמה הכלכלית, נהפך כורח המציאות במדינה חסרת יציבות, עם בחירות כל שנתיים וקואליציה שיכולה ליפול בכוח ח"כ אחד.

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

לא רק עם איראן: היערכות למלחמה רב-זירתית

בצל פריסת הכוחות האמריקאית: בישראל משלימים היערכות לפתיחת זירות נוספות ● בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ ● עדכונים שוטפים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

הבכיר שמסיט השקעות ממניות הביטוח, "שהגיעו לתמחורים גבוהים", לבנקים

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

המניות שהפכו ללהיט, דווקא כי אין להן קשר לבינה מלאכותית

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שגורם לחברות לחשב מחדש את מדיניות הרילוקיישן שלהן

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

ירידה של 35% בשנתיים: כך צנח מחיר שמן הזית

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים