גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשד: חיליק טפירו קיבל במירמה מיליונים מכספי משקיעים

כשנה לאחר קריסת קרן אור, רשות ני"ע עצרה את הבעלים חיליק טיפרו ואדם נוסף, בחשד כי גייסו 80 מיליון שקל ללא תשקיף והטעו משקיעים לחשוב שכספיהם יושקעו בתמ"א 38 ■ סנגורו של טפירו: "לא נפל כל פגם בהתנהלותו"

רשות ניירות ערך חושדת כי יחיאל (חיליק) טפירו, בעל השליטה לשעבר בקרן ההשקעות אור שקרסה, ביצע עבירות של קבלת דבר במירמה והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ועבירות של גיוס הון ללא תשקיף.

לפי החשד, טפירו, אחיו של הכדורסלן מאיר טפירו, עשה שימוש שלא כדין בכספים שגייסה קרן אור, בין היתר לצורך מימון החברות הפרטיות שלו ורכישת נכסי נדל"ן פרטיים.
טפירו, וחשוד נוסף במעורבות בפרשה ששמו אסור בפרסום, נעצרו ונחקרו אמש (ב') במשך שעות ארוכות במשרדי רשות ניירות ערך.

טפירו, ששוחרר לביתו בתנאים מגבילים, מכחיש את החשדות נגדו. סנגורו, עו"ד איתן מעוז, מסר היום (ג') ל"גלובס": "בין החברה לבין רשות ניירות ערך קיימת מחלוקת משפטית לגיטימית בנוגע למסגרת המשפטית שבה היה על החברה לגייס כספים ממשקיעים. עמדת החברה נתמכת בחוות-דעת משפטיות מבכירי עורכי הדין בשוק ההון, לפיה לא היה צורך בתשקיף לצורך הגיוס, ואנו מניחים כי בסופו של יום יתברר כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם של טפירו והחברה".

גיוס הון ללא תשקיף

טפירו היה עד 1 במאי 2014 בעל השליטה והמנהל בחברת "ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ" (בשרשור דרך חברת טפירו נכסים בע"מ), שהפעילה את קרן אור. במהלך התקופה הרלבנטית שימש טפירו גם כבעל שליטה ומנהל בחברת "טפירו סוכנות לביטוח פנסיוני (2007) בע"מ", בחברת "קפיטל פרופיט בע"מ" ובשורת חברות נוספות שהינן חברות פרטיות.

לפי החשד, בתקופה שבין ספטמבר 2012 לאפריל 2013 הציעה הקרן ומכרה ניירות ערך לכ-700 משקיעים, תוך שהיא מגייסת מהם 80 מיליוני שקל, תוך הבטחה לתשואות גבוהות. זאת, ללא תשקיף כמתחייב בחוק ותוך הטעיית ציבור המשקיעים, הסתרת פרטים מהותיים מהמשקיעים ואי-עמידה בהתחייבויות כלפיהם.

מממצאי החקירה עולה כי חברת ט.ב יצרה מצגי-שווא בפני המשקיעים, לפיהם קרן אור תשקיע את כספיהם במימון פרויקטים בתחום תמ"א 38. בפועל, לפי החשד, טפירו והחשוד הנוסף העבירו לחשבונות בשליטתם סכומים המסתכמים לכדי מיליוני שקלים מכספי המשקיעים והשתמשו בהם לטובת השקעות פרטיות של השניים בנכסי נדל"ן, מתן הלוואות חוץ בנקאיות לצדדים קשורים, ובכלל זה לחברות שהשניים משמשים בהם כעלי עניין, וכן לשימושים אישיים. זאת בניגוד למצגים שהציגו החשודים למשקיעים.

לפי ממצאי החקירה, החזרי הריביות ו/או התשלומים החודשיים למשקיעים שולמו מכספי משקיעים חדשים שגויסו, ולא ממקורות עצמאיים של החברה.

יחסים מקצועיים וחבריים

מממצאי החקירה עולה עוד כי ב-30 באפריל הוגשה בקשה מטעם קבוצת משקיעים בחברה לפירוקה, וזאת מאחר שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה לתשלומי הקרן והריבית ללקוחותיה.

"קיימים ממצאים רבים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותם של החשודים בביצוע העבירות", כתבה רשות ניירות ערך בבקשת המעצר של טפירו והחשוד הנוסף. "החשודים ומעורבים נוספים נחקרו בקשר לחשדות לעיל, אך לנוכח היקף החקירה לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות מודיעין-בקרת מסחר של הרשות לסיימה. על-מנת לסיים את החקירה, יידרשו פעולות חקירה רבות נוספות, לרבות חקירות של החשודים וכן חקירות של מעורבים נוספים בפרשה".

הרשות ציינה גם בבקשת המעצר כי בין החשודים ובין יתר המעורבים התקיימו יחסים מקצועיים וחבריים, בהם שולבו טובות הנאה שמומנו מכספי החברה. בנסיבות אלה, לטענתה, החשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט מתחדד.

בית משפט השלום בתל-אביב שחרר אמש את טפירו למעצר-בית עד יום שישי, בכפוף להפקדת ערבות של 100 אלף שקל.

קריסת קרן אור: גיוסים בסך 80 מיליון שקל שהפכו לחובות בסך 60 מיליון שקל

כשנה חלפה מאז עצרה רשות ניירות ערך את פעילותה של קרן ההשקעות "אור" מקבוצת טפירו בבעלות חיליק טפירו, שגייסה משקיעים בהבטחה לתשואה של 23% בשנתיים מפעילות השבחת נדל"ן. החובות כלפי המשקיעים הקטנים - פנסיונרים, סטודנטים, ושכירים שהתפתו לתשואה הפנומנלית שהובטחה להם - נעים סביב 60 מיליון שקל.

בשנה שחלפה מונה מפרק לחברת "ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ" שהפעילה את הקרן, הוגשו 4 דוחות לבית המשפט, ואושר הסדר נושים, שבמסגרתו אמור טפירו לשלם, בפריסה למספר שנים, 7.5 מיליון שקל לטובת החזר החובות. שותפו לשעבר של טפירו בקרן הגיע להסדר תשלום של 7.8 מיליון שקל לקופת הפירוק.

לפני כשנה מינה השופט עדי זרנקין את עורכי הדין רמי קוגן וליאור מזור כמפרקים זמניים לחברת ט.ב, המוכרת בשמה השיווקי קרן אור. זאת, בין היתר, על רקע החשש כי נעשו עסקאות של החברה עם בעלי עניין בה - טפירו ושותפו לשעבר.

המינוי נעשה על רקע בקשתם של 29 משקיעים וסוכנים של קרן ההשקעות למינוי מפרק זמני לקרן, במסגרתה טענו כי הזרימו מיליוני שקלים לחברה, לאחר שהובטחה להם תשואה נאה להשקעתם, אך כיום הם אינם יודעים היכן מצוי כספם.

לבקשה הצטרפו גם עובדים ששימשו כסוכנים בחברה, ולטענם מצויים בחוסר ודאות באשר לכספם של המשקיעים ולשכר עבודתם, כמו גם שאר זכויותיהם.

כמחצית ממגישי הבקשה היו אנשים פרטיים, שכירים ועצמאים, סטודנטים, זוגות צעירים וזוגות בגיל הפנסיה, שלטענתם הקצו עשרות ומאות אלפי שקלים ממיטב חסכונותיהם לטובת השקעה עבור החברה, בהסתמך על החזר מלוא ההשקעה ועל קבלת התשואה המובטחת. שאר המבקשים הם עובדי החברה.

בבקשה - שהוגשה באמצעות עורכי הדין רמי קוגן, אוהד הראל, בת חן רחמים והדס ביטון - נטען כי "החברה לא ממלאת אחר התחייבויותיה הכספיות כלפי המשקיעים השונים, והיא אף הודיעה ביום 29.4.2014 על 'השהיית' פעילותה, כאשר מושקעים בה כ-150 מיליון שקל המהווים את מיטב חסכונותיהם של אנשים פרטיים מקרב הציבור הרחב, ששוכנעו להאמין כי תשואה בת 10%, כמו גם קרן כספם לשנה - מובטחים. המשקיעים אינם יודעים היכן מצוי כספם, אולם ברור להם כי כספם אינו מצוי בקופת החברה".

בדוח בדיקה ראשוני שהגישו מפרקי החברה לבית המשפט המחוזי בחיפה על מצב הקרן, עלו ממצאים חמורים בנוגע להתנהלות בעלי החברה, ובהם רכישת דירות פרטיות על-שם הבעלים באמצעות כספי החברה, נטילת הלוואות לצרכים עסקיים פרטיים של הבעלים בחברות אחרות, העמדת הלוואות לחברות שונות ללא עריכת הסכמים ומסמכים, שימוש בכספים של משקיעים ללא תוכנית כלכלית סדורה וללא תיעוד ועוד.

מהדוח עולה כי קרן אור הוקמה ב-2012 על-ידי טפירו ושותף אחד, ובתוך זמן קצר יחסית הצליח טפירו, שהיה אמון על גיוס הכספים, לגייס כספים בהיקף משמעותי ממשקיעים שונים, שמרביתם היו לקוחותיו או בני משפחה או חברים של אותם לקוחות.

לפי מידע שנמסר למפרקים הזמניים מהמשקיעים השונים, רובם ככולם שוכנעו להשקיע את כספם, על יסוד מצגים שהוקמו בפניהם ולפיהם כספיהם יושקעו בפרויקטי תמ"א 38.

בפועל, צוין בדוח, שימשו מרבית כספי המשקיעים למתן הלוואות חוץ-בנקאיות לאנשים פרטיים או למוסדות בהיקפים משתנים, בריביות גבוהות מאד, בסכומים שנעו בין אלפים בודדים למאות אלפי שקלים ולעתים אף למעלה מכך (תמורת בטוחות ראויות לכאורה), וכן לטובת רכישת חברות ופעילותן בתחום הנדל"ן והתשתיות.

בהמשך עלו יחסיהם של טפירו ושותפו על שרטון, והחל מנובמבר 2013 חדלו השניים לקיים פעילות משותפת מסודרת במסגרת החברה.

בדוח צוין עוד כי ככל הנראה, בניגוד לפרסומים השונים בדבר גיוסים בהיקף כולל של כ-150 מיליון שקל, גייסה הקרן בסך-הכול כ-80 מיליון שקל מכ-700 משקיעים שונים. הכספים שהוזרמו מהמשקיעים הופקדו ב-5 חשבונות בנק שונים של החברה בבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי-טפחות, דיסקונט ובנק הדואר.

עוד כתבות

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות בעקבות החלטת הריבית; מדד הנדל"ן ירד בכ-1.7%

ת"א 35 איבד 0.4% ות"א 90 ירד בכ-0.7% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?