רשות ניירות ערך חושדת כי יחיאל (חיליק) טפירו, בעל השליטה לשעבר בקרן ההשקעות אור שקרסה, ביצע עבירות של קבלת דבר במירמה והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ועבירות של גיוס הון ללא תשקיף.
לפי החשד, טפירו, אחיו של הכדורסלן מאיר טפירו, עשה שימוש שלא כדין בכספים שגייסה קרן אור, בין היתר לצורך מימון החברות הפרטיות שלו ורכישת נכסי נדל"ן פרטיים.
טפירו, וחשוד נוסף במעורבות בפרשה ששמו אסור בפרסום, נעצרו ונחקרו אמש (ב') במשך שעות ארוכות במשרדי רשות ניירות ערך.
טפירו, ששוחרר לביתו בתנאים מגבילים, מכחיש את החשדות נגדו. סנגורו, עו"ד איתן מעוז, מסר היום (ג') ל"גלובס": "בין החברה לבין רשות ניירות ערך קיימת מחלוקת משפטית לגיטימית בנוגע למסגרת המשפטית שבה היה על החברה לגייס כספים ממשקיעים. עמדת החברה נתמכת בחוות-דעת משפטיות מבכירי עורכי הדין בשוק ההון, לפיה לא היה צורך בתשקיף לצורך הגיוס, ואנו מניחים כי בסופו של יום יתברר כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם של טפירו והחברה".
גיוס הון ללא תשקיף
טפירו היה עד 1 במאי 2014 בעל השליטה והמנהל בחברת "ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ" (בשרשור דרך חברת טפירו נכסים בע"מ), שהפעילה את קרן אור. במהלך התקופה הרלבנטית שימש טפירו גם כבעל שליטה ומנהל בחברת "טפירו סוכנות לביטוח פנסיוני (2007) בע"מ", בחברת "קפיטל פרופיט בע"מ" ובשורת חברות נוספות שהינן חברות פרטיות.
לפי החשד, בתקופה שבין ספטמבר 2012 לאפריל 2013 הציעה הקרן ומכרה ניירות ערך לכ-700 משקיעים, תוך שהיא מגייסת מהם 80 מיליוני שקל, תוך הבטחה לתשואות גבוהות. זאת, ללא תשקיף כמתחייב בחוק ותוך הטעיית ציבור המשקיעים, הסתרת פרטים מהותיים מהמשקיעים ואי-עמידה בהתחייבויות כלפיהם.
מממצאי החקירה עולה כי חברת ט.ב יצרה מצגי-שווא בפני המשקיעים, לפיהם קרן אור תשקיע את כספיהם במימון פרויקטים בתחום תמ"א 38. בפועל, לפי החשד, טפירו והחשוד הנוסף העבירו לחשבונות בשליטתם סכומים המסתכמים לכדי מיליוני שקלים מכספי המשקיעים והשתמשו בהם לטובת השקעות פרטיות של השניים בנכסי נדל"ן, מתן הלוואות חוץ בנקאיות לצדדים קשורים, ובכלל זה לחברות שהשניים משמשים בהם כעלי עניין, וכן לשימושים אישיים. זאת בניגוד למצגים שהציגו החשודים למשקיעים.
לפי ממצאי החקירה, החזרי הריביות ו/או התשלומים החודשיים למשקיעים שולמו מכספי משקיעים חדשים שגויסו, ולא ממקורות עצמאיים של החברה.
יחסים מקצועיים וחבריים
מממצאי החקירה עולה עוד כי ב-30 באפריל הוגשה בקשה מטעם קבוצת משקיעים בחברה לפירוקה, וזאת מאחר שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה לתשלומי הקרן והריבית ללקוחותיה.
"קיימים ממצאים רבים המחזקים את החשדות בנוגע למעורבותם של החשודים בביצוע העבירות", כתבה רשות ניירות ערך בבקשת המעצר של טפירו והחשוד הנוסף. "החשודים ומעורבים נוספים נחקרו בקשר לחשדות לעיל, אך לנוכח היקף החקירה לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות מודיעין-בקרת מסחר של הרשות לסיימה. על-מנת לסיים את החקירה, יידרשו פעולות חקירה רבות נוספות, לרבות חקירות של החשודים וכן חקירות של מעורבים נוספים בפרשה".
הרשות ציינה גם בבקשת המעצר כי בין החשודים ובין יתר המעורבים התקיימו יחסים מקצועיים וחבריים, בהם שולבו טובות הנאה שמומנו מכספי החברה. בנסיבות אלה, לטענתה, החשש מפני שיבוש הליכי חקירה ומשפט מתחדד.
בית משפט השלום בתל-אביב שחרר אמש את טפירו למעצר-בית עד יום שישי, בכפוף להפקדת ערבות של 100 אלף שקל.
קריסת קרן אור: גיוסים בסך 80 מיליון שקל שהפכו לחובות בסך 60 מיליון שקל
כשנה חלפה מאז עצרה רשות ניירות ערך את פעילותה של קרן ההשקעות "אור" מקבוצת טפירו בבעלות חיליק טפירו, שגייסה משקיעים בהבטחה לתשואה של 23% בשנתיים מפעילות השבחת נדל"ן. החובות כלפי המשקיעים הקטנים - פנסיונרים, סטודנטים, ושכירים שהתפתו לתשואה הפנומנלית שהובטחה להם - נעים סביב 60 מיליון שקל.
בשנה שחלפה מונה מפרק לחברת "ט.ב מתקדמים בכספים בע"מ" שהפעילה את הקרן, הוגשו 4 דוחות לבית המשפט, ואושר הסדר נושים, שבמסגרתו אמור טפירו לשלם, בפריסה למספר שנים, 7.5 מיליון שקל לטובת החזר החובות. שותפו לשעבר של טפירו בקרן הגיע להסדר תשלום של 7.8 מיליון שקל לקופת הפירוק.
לפני כשנה מינה השופט עדי זרנקין את עורכי הדין רמי קוגן וליאור מזור כמפרקים זמניים לחברת ט.ב, המוכרת בשמה השיווקי קרן אור. זאת, בין היתר, על רקע החשש כי נעשו עסקאות של החברה עם בעלי עניין בה - טפירו ושותפו לשעבר.
המינוי נעשה על רקע בקשתם של 29 משקיעים וסוכנים של קרן ההשקעות למינוי מפרק זמני לקרן, במסגרתה טענו כי הזרימו מיליוני שקלים לחברה, לאחר שהובטחה להם תשואה נאה להשקעתם, אך כיום הם אינם יודעים היכן מצוי כספם.
לבקשה הצטרפו גם עובדים ששימשו כסוכנים בחברה, ולטענם מצויים בחוסר ודאות באשר לכספם של המשקיעים ולשכר עבודתם, כמו גם שאר זכויותיהם.
כמחצית ממגישי הבקשה היו אנשים פרטיים, שכירים ועצמאים, סטודנטים, זוגות צעירים וזוגות בגיל הפנסיה, שלטענתם הקצו עשרות ומאות אלפי שקלים ממיטב חסכונותיהם לטובת השקעה עבור החברה, בהסתמך על החזר מלוא ההשקעה ועל קבלת התשואה המובטחת. שאר המבקשים הם עובדי החברה.
בבקשה - שהוגשה באמצעות עורכי הדין רמי קוגן, אוהד הראל, בת חן רחמים והדס ביטון - נטען כי "החברה לא ממלאת אחר התחייבויותיה הכספיות כלפי המשקיעים השונים, והיא אף הודיעה ביום 29.4.2014 על 'השהיית' פעילותה, כאשר מושקעים בה כ-150 מיליון שקל המהווים את מיטב חסכונותיהם של אנשים פרטיים מקרב הציבור הרחב, ששוכנעו להאמין כי תשואה בת 10%, כמו גם קרן כספם לשנה - מובטחים. המשקיעים אינם יודעים היכן מצוי כספם, אולם ברור להם כי כספם אינו מצוי בקופת החברה".
בדוח בדיקה ראשוני שהגישו מפרקי החברה לבית המשפט המחוזי בחיפה על מצב הקרן, עלו ממצאים חמורים בנוגע להתנהלות בעלי החברה, ובהם רכישת דירות פרטיות על-שם הבעלים באמצעות כספי החברה, נטילת הלוואות לצרכים עסקיים פרטיים של הבעלים בחברות אחרות, העמדת הלוואות לחברות שונות ללא עריכת הסכמים ומסמכים, שימוש בכספים של משקיעים ללא תוכנית כלכלית סדורה וללא תיעוד ועוד.
מהדוח עולה כי קרן אור הוקמה ב-2012 על-ידי טפירו ושותף אחד, ובתוך זמן קצר יחסית הצליח טפירו, שהיה אמון על גיוס הכספים, לגייס כספים בהיקף משמעותי ממשקיעים שונים, שמרביתם היו לקוחותיו או בני משפחה או חברים של אותם לקוחות.
לפי מידע שנמסר למפרקים הזמניים מהמשקיעים השונים, רובם ככולם שוכנעו להשקיע את כספם, על יסוד מצגים שהוקמו בפניהם ולפיהם כספיהם יושקעו בפרויקטי תמ"א 38.
בפועל, צוין בדוח, שימשו מרבית כספי המשקיעים למתן הלוואות חוץ-בנקאיות לאנשים פרטיים או למוסדות בהיקפים משתנים, בריביות גבוהות מאד, בסכומים שנעו בין אלפים בודדים למאות אלפי שקלים ולעתים אף למעלה מכך (תמורת בטוחות ראויות לכאורה), וכן לטובת רכישת חברות ופעילותן בתחום הנדל"ן והתשתיות.
בהמשך עלו יחסיהם של טפירו ושותפו על שרטון, והחל מנובמבר 2013 חדלו השניים לקיים פעילות משותפת מסודרת במסגרת החברה.
בדוח צוין עוד כי ככל הנראה, בניגוד לפרסומים השונים בדבר גיוסים בהיקף כולל של כ-150 מיליון שקל, גייסה הקרן בסך-הכול כ-80 מיליון שקל מכ-700 משקיעים שונים. הכספים שהוזרמו מהמשקיעים הופקדו ב-5 חשבונות בנק שונים של החברה בבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי-טפחות, דיסקונט ובנק הדואר.
