"לא מדינה נידחת, לא משק מפוקפק, הארץ מתפתחת בצעדי ענק. זה עסק יסודי! מספיק עם סנטימנטים! הראש היהודי ממציא לנו פטנטים!", כתב חיים חפר ז"ל לפני עשרות שנים.
השיר ההיתולי של חפר הוא עבור ישראלים לא מעטים מציאות של ממש. בעולם של אינטרנט והיי-טק, עובדים רבים עסוקים במסגרת עבודתם בפיתוח המצאות ופטנטים, וזה מוליד לא פעם גם מחלוקות ביחס לשאלה מי יגזור לבסוף את הקופון.
רק השבוע דנו שופטי בג"ץ בעתירה בעניין זה שהגיש המהנדס גדעון ברזני נגד חברת עיבוד השבבים ישקר, שייסד סטף ורטהיימר ונמכרה לוורן באפט לפני כשנתיים תמורת כ-6 מיליארד דולר.
ברזני ביקש לקבל תמורה בעבור פטנטים שלטענתו הוא פיתח בתקופת עבודתו בחברה, וישקר טענה מנגד כי העובד חתם בתקופת עבודתו ובסיומה על מסמכים שבהם ויתר על זכותו לקבל תמורה בעד המצאות שלו במסגרת עבודתו.
עוד לפני שעתר לבג"ץ, דחתה הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים את בקשת ברזני. בתחילת השבוע דחו גם שופטי בג"ץ את העתירה, אך כתבו כי יש מקום להסדיר בחוק ביתר פירוט את סוגיית התמלוגים לעובדים שהמציאו "אמצאת שירות" (המצאה שעובד הגיע אליה בעקבות עבודתו או בתקופת עבודתו).
לא זכות סוציאלית
עו"ד קליה קליין, שותפה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מסבירה כי לפי חוק הפטנטים הקיים, בהיעדר הסכם אחר בין המעסיק לעובד, המצאה של עובד תיחשב קניינו של המעסיק. "זאת בכפוף לכך שמדובר בהמצאה, שבין הצדדים מתקיימים יחסי עבודה, שההמצאה גובשה במהלך עבודתו של העובד אצל המעסיק, ושהעובד הגיע להמצאה 'עקב שירותו' אצל המעסיק".
עד כאן עמדת החוק בשאלת הבעלות, אבל מה עם שאלת התמורה? לדברי עו"ד קליין, לפי החוק, בהיעדר הסכם הקובע אם העובד זכאי לתמורה בגין ההמצאה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על-ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים - ועדה המורכבת משופט בית המשפט העליון בדימוס, רשם הפטנטים ואיש אקדמיה בתחום מדעי או טכני רלוונטי להמצאה הינדונה.
"הוועדה תביא בחשבון את סוג התפקיד שבו הועסק העובד, את יוזמת העובד בהמצאה ואת העלויות שהיו כרוכות בפיתוח. באופן כללי, ככל שיוזמתו של העובד בהמצאה משמעותית יותר - תיטה הוועדה לקבוע שיעורים מוגדלים של תמלוגים", אומרת קליין, ומוסיפה כי החלטת בג"ץ בעניין ברזני וישקר נתנה תוקף נוסף לכלל, שלפיו זכותו של עובד לתמורה בגין המצאה שפיתח איננה זכות סוציאלית שנובעת מיחסי העבודה וטעונה הגנה, אלא היא זכות שעובד רשאי לוותר עליה במסגרת הסכם. "בכך, למעשה, אשררו הוועדה ובג"ץ את החוק בנוסחו הנוכחי".
עו"ד טל בנד, שותף במשרד ש. הורוביץ ושות', שייצג את ישקר בסכסוך מול ברזני, מסביר את מעמדם של עובדי מדינה בעניין זה.
לדבריו, חוק הפטנטים קובע שתי הוראות ספציפיות: "האחת מטילה על עובדי מדינה חובת דיווח על המצאות, שהיא רחבה יותר מזו המוטלת על עובדים מהשוק הפרטי; והשנייה מטילה על עובדי מדינה הגבלות ביחס להגשת בקשות פטנט בחו"ל".
עו"ד בנד מציין כי בצד חוק הפטנטים, תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) מסמיך את ועדת ההמצאות לקבוע אם להעניק פרס לעובד שהמציא המצאה שהזכויות בה הן בידי המדינה.
"אגב, חברות רבות במגזר הפרטי - בעיקר בתחום ההיי-טק, אבל גם חברות מבוססות מו"פ בתחומים אחרים - אימצו הסדרים וולונטריים בנוגע להענקת בונוס או פרס לעובדים שהמציאו המצאות שירות", אומר בנד.
- איזה צידוק יש לכך שעובד לא יקבל תמלוגים בגין המצאה שפיתח?
קליין: "מעסיק עשוי לשלם שנים רבות שכר עבודה גבוה, להשקיע בהקמת מעבדות משוכללות, לקנות ציוד יקר, לשאת בהוצאות גבוהות בהגנה על פטנטים, ורק לאחר שנים, אם בכלל, לזכות לפירות ולתגמול מהמצאה רווחית. לעומת זאת, העובד נהנה במשך כל השנים הללו מביטחון תעסוקתי ומשכר עבודה גבוה.
"אם בסופו של יום פירות ההמצאה ילכו אל העובד, תהיה פגיעה קשה בנכונות של יזמים ומשקיעים להשקיע בתעשיות המצריכות השקעה כספית גבוהה במחקר ופיתוח, כגון תעשיית התרופות ותעשיית האלקטרוניקה. זו תוצאה לא רצויה בעליל המנוגדת לאינטרס הציבורי. לכן החוק בנוסחו הנוכחי נותן באופן כללי מענה ראוי לסוגייה".
- ובכל זאת, שופטי בג"ץ העירו השבוע שייתכן שיש מקום להסדרה, חקיקתית או וולונטרית, של תמורה לעובדים שהמציאו המצאות שירות.
קליין: "אחת הסוגיות שיש לתת עליהן את הדעת היא יצירת המצאות על-ידי עובדים שלא נשכרו לצורכי פיתוח, ולכן בניגוד לעובדי הפיתוח, התמורה שקיבלו מהמעסיק (השכר) לא הביאה בחשבון את האפשרות שיהיו מעורבים בפיתוח. במקרה זה יש, לדעתי, מקום לשקול שינוי חקיקתי, שכן מקרים נדירים אלה לא יפרו את האיזון העדין הקיים היום במשק בין היזמים והמשקיעים מצד אחד ועובדי המחקר והפיתוח מהצד השני".
עו"ד ערן ברקת, שותף בכיר בגילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד-כהן, סבור כי אחד השינויים שיש לעשות בחוק הוא העברת הסמכות לדון בתביעות לפיצוי ותמורה בגין המצאות עובד מהוועדה לענייני פיצויים ותגמולים לבית המשפט המחוזי. זאת, לדבריו, "הן בשל המגבלות הדיוניות של הוועדה וגם לאור התמשכות ההליכים בה. אגב כך יתאפשרו הליכי ערעור מלאים על החלטות בתחום זה".
לדברי עו"ד בנד, עוד לפני ביצוע שינויים בחוק, יש בכוחם של מעסיקים לנקוט צעדים חשובים שיצמצמו את החשיפה לדרישות ותביעות של עובדים בעניין זה. "מעסיק יכול, למשל, להחתים את העובד על הסכם הכולל ויתור מפורש על תמורה נוספת כלשהי בעד אמצאות שירות, מעבר לשכר המשולם לו; או בסיום העסקתו, על מסמך ויתור כללי על תביעות נגד המעסיק", הוא אומר.
- ומה לגבי קביעה מראש שהעובד יקבל תמלוגים בסכום מסוים על המצאות?
בנד: "דרך אחרת היא אכן להעניק לעובד תמורה, ולו מינימלית, בעד אמצאות שירות, במסגרת הסכם אישי או בנוהל כללי של המעסיק".