מהנדס לשעבר בישקר עתר לבג"ץ: מבקש תמלוגים על פטנט

גדעון ברזני מבקש לבטל החלטה של הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, לפיה הוא אינו זכאי לתמלוגים על פטנט שפיתח כשעבד בישקר, כיוון שוויתר על זכותו לתבוע בתום העסקתו ■ טוען: "מעסיק אינו יכול להתחבא מאחורי כתבי ויתור סטנדרטיים"

מפעל ישקר תפן / צילום: אריאל ירוזולימסקי
מפעל ישקר תפן / צילום: אריאל ירוזולימסקי

האם שופטי בג"ץ ידונו בקרוב בשאלת זכויותיהם של עובדים לקבל תמלוגים עבור פטנטים שהמציאו במסגרת עבודתם?

גדעון ברזני, עובד לשעבר בחברת ישקר, עתר לאחרונה לבג"ץ נגד ישקר ונגד הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, בטענה כי הוא זכאי לתמלוגים בגין פטנטים שפיתח בתקופת עבודתו בישקר. ברזני מבקש מבג"ץ כי יבטל החלטה שניתנה לפני כחודש על-ידי הוועדה, שבה נקבע כי הוא אינו זכאי לתמלוגים.

בעתירה לבג"ץ, שהגיש באמצעות עורכי הדין נדב אפלבאום וזיו גלסברג, כותב ברזני כי הוא פונה לבג"ץ כמוצא אחרון, שכן אין כל הליך אחר שבמסגרתו ניתן לערער על החלטה של הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שגויה ככל שתהיה.

"משהעניין הוא בעל השלכות רוחב על ציבור גדול בישראל", נכתב בעתירה, "בג"ץ יכול וצריך להתערב ולקבוע את כללי הבסיס, לפיהם כאשר מעסיק בוחר ליהנות מהמצאה של עובד, הוא חייב בתשלום תמלוגים ראויים, ואינו יכול להתחבא מאחורי כתבי ויתור סטנדרטיים".

רבות מההמצאות בישראל נולדות על-ידי עובדים במסגרת עבודתם. מדובר באלפי פטנטים מדי שנה שנרשמים בארץ ומחוצה לה. חוק הפטנטים קובע כי פטנט שהומצא על-ידי עובד במסגרת עבודתו שייך למעסיק, אך בו בעת מקנה לעובד זכות לתשלום כספי. אלא שבפועל, מרבית המעסיקים אינם משלמים לעובדים תשלום שכזה, וטוענים כי שכר העובד כולל גם רכיב זה - בין אם העובד המציא בפועל ובין אם לאו.

ברזני, מהנדס מכונות שרכש את השכלתו בטכניון, עבד כמתכנן ומפתח כלים לעיבוד שבבים במחלקת המחקר והפיתוח של ישקר מינואר 1992 ועד דצמבר 1995. בהמשך עבד ברזני תקופה נוספת בחברה - מאפריל 1997 ועד מארס 2001. ישקר נרכשה לפני כשנה וחצי על-ידי חברת ברקשייר האת'וויי של וורן באפט מידי משפחת ורטהיימר.

ברזני טען כי במהלך תקופות עבודתו הוא היה מעורב בלא פחות מ-6 המצאות, שלימים נרשמו כפטנטים. עם סיום העסקתו השנייה חתם ברזני על הצהרה שלפיה הוא מתחייב כי עם התפטרותו מרצונו מהחברה, ולאחר קבלת הזכויות המגיעות לו, לא יהיו לו עוד טענות או תביעות כלפי ישקר.

ב-2010 החליט ברזני להגיש בקשה לקבלת תמלוגים מהוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שהיא ועדה סודית שדיוניה סגורים לציבור. בדצמבר 2010 הגיש ברזני לוועדה בקשה לפסיקת תמורה בעד אמצאת שירות לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים.

ישקר טענה מנגד כי יש לדחות את תביעתו. זאת, בין השאר, כיוון שהעובד חתם במהלך תקופת עבודתו ובסיומה על מסמכים, שבהם ויתר על זכותו לקבל תמורה בעד אמצאות שהמציא במסגרת עבודתו.

בחודש מאי האחרון החליטה הוועדה לדחות את התביעה שהגיש ברזני. הנימוק המרכזי של הוועדה בראשות שופט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד, לדחיית הבקשה, היה שברזני עצמו סיכם עם ישקר בסיום עבודתו כי לא יהיו לו טענות או תביעות כלשהן נגד החברה.

לדברי הוועדה, "כאשר כוונתם של הצדדים הייתה לסיים את היחסים ביניהם ולמנוע התדיינות משפטית אפשרית עתידית - יש לתת תוקף להסכמתם, גם ככל שמדובר בשאלות הנוגעות לתמורה המגיעה לעובד בגין פטנטים שהיה שותף בפיתוחם".

עוד נאמר בהחלטה כי לשונם של מסמכי סיום ההעסקה של ברזני היא ברורה וחד-משמעית: "לברזני אין ולא יהיו לו תביעות כלשהן. לשונם זו היא כללית, ואין לפרשה כמוציאה ממנה תביעה לתמורה בעד אמצאת שירות".

הוועדה דחתה את טענתו של ברזני כי ויתורו על תביעות הדדיות אינו תקף לעניין זכותו לקבל תמורה נוספת בגין פטנטים שסייע בפיתוחם ושישקר נהנית מהם עד היום.

ברזני טען כי בעת שחתם על הוויתור, הוא לא היה מודע לזכותו לקבל תמורה לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים. לכן, לדבריו, הוויתור הכללי שלו על תביעות אינו יכול לחול על זכות זו.

"טענה זו אין לקבלה", פסקה הוועדה. "הצהרת הוויתור היא כללית ביותר וצופה גם אל פני העתיד. גם תביעה שאינה קיימת עדיין - ולכן אין מודעות ספציפית לגביה - נתפסת על-ידי הוויתור הכללי. דבר זה נכון גם לגבי הזכות לתמורה, מאחר שהיא עשויה להתגבש רק בעתיד".

לטענת ברזני, ההחלטה לגביו היא שגויה, שכן אין זה סביר כי תשלום של אלפי שקלים בודדים "חיסן" את ישקר מאז ועד עולם כנגד כל תביעה, גם ביחס לרווחים בסכומים של מיליוני דולרים שנצברו שנים רבות לאחר מכן. הדברים האלה נכונים במיוחד כשישקר עצמה לא ידעה על קיומה של הזכות.

במסגרת העתירה, ברזני מערער גם על האופן שבו התנהל ההליך בפני הוועדה. לטענת ברזני, "התכלית האמיתית שלשמה עמדה ישקר על הסתרת פרטי ההליך הינה הותרת ציבור עובדיה בבורותם לעניין הזכויות הנגזלות מהם".

לעניין זה טוען ברזני בעתירה כי בעוד פרטי ההליך נותרו חסויים, ישקר מיהרה והחתימה את עובדיה על הסכם ויתור חדש ומשופר, מבלי שטרחה ליידע אותם בדבר משמעות השינוי.

עוד טוען ברזני במסגרת העתירה כי "ישקר מבקשת כי הציבור לא יהיה מודע להתנהגותה הקלוקלת, כפי שהתגלתה במהלך ההליך".

לטענתו, "ישקר עצמה טענה כי היא שיקרה ביודעין לרשות הפטנטים האמריקאית בדבר זהות הממציאים בבקשות פטנטים שהגישה", וכי "ישקר מבקשת למנוע מהציבור ללמוד על כך שלאחר סיום העסקתו אצלה, זייפה ישקר את חתימתו של ברזני על גבי מסמך המחאת זכויות ועשתה במסמך זה שימוש".

חברת ישקר מיוצגת בידי עורכי הדין טל בנד, דובב אפל ונעם בליי ממשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות'.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988