ביום ראשון הקרוב, 6 בספטמבר 2015, שנה אחרי שנפתח משפט הרצת מניות חברת מנופים פיננסים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, יתייצבו הנאשמים ג'קי בן-זקן, איתן אלדר וצבי קולנברנר באולמו של השופט דוד רוזן, כדי לשמוע אם הוא קיבל את גרסת הפרקליטות והחליט להרשיע אותם בביצוע עבירות של תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במירמה.
אם יורשעו השלושה, או מי מהם, הפרקליטות צפויה לבקש להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל. לפי החוק, העונש על עבירות כגון אלה יכול להגיע עד ל-5 שנות מאסר.
בסביבתם של הנאשמים המרכזיים, בן-זקן ואלדר, כמו גם בתביעה, מנסים לשמור על אופטימיות לקראת הכרעת הדין, אבל את החלטתו של רוזן קשה לשני הצדדים לנבא. במהלך הדיונים בתיק מנופים רמז רוזן לא אחת כי קשה לו לקבל את גרסת הנאשמים.
מאידך, פסיקותיו של רוזן לא תמיד מתיישבות עם האמירות שהוא מפזר במהלך הדיונים. כך היה למשל במקרה של אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית ירושלים לשעבר, שהורשע על-ידי רוזן בקבלת שוחד במסגרת משפט פרשת הולילנד. במהלך הטיעונים לעונשו של לופוליאנסקי ביקש רוזן מהתביעה שתשקול שוב את דרישתה לגזור על לופוליאנסקי 5-7 שנות מאסר.
בהתייחסו ללופוליאנסקי אמר השופט רוזן: "אנחנו רק אנשי חוק. אין אנושיות? הם לא לקחו לכיס. גם בלי המצב הבריאותי שלהם, הייתי סוטה ממתחם הענישה משיקולי צדק", אמר רוזן בהתייחסו גם לנאשם נוסף, אברהם פיינר. רוזן הוסיף והעיר לפרקליטות באותה הזדמנות כי "אני לא אוכל לחיות עם מה שביקשתם... הגיע הזמן לגלות נדיבות ורחמנות לאנשים חולים שלא לקחו לכיסם".
אבל כשהגיע יום הדין, החליט רוזן להטיל על לופוליאנסקי עונש חמור מאוד של 6 שנות מאסר בפועל.
בסופו של דבר, רוזן הוא שופט של שכל ישר. לדוגמה, במשפט הולילנד, מרגע שהבין כי ההיגיון והשכל הישר מלמדים כי לא יכול להיות מצב שיוסי אולמרט קיבל חצי מיליון שקל משמואל דכנר, ללא מעורבותו של אחיו אהוד אולמרט, נחרץ דינו של אולמרט. נראה כי כך ינהג השופט גם בעניינם של בן-זקן ואלדר.
בן-זקן, הבעלים לשעבר של חברת מנופים העוסקת בהשקעות בנדל"ן, מוכר מעולם הכדורגל, ומשמש כבעלי מועדון הכדורגל של אשדוד; אלדר, איש שוק ההון שייעץ לבן-זקן, ומנהל התיקים צביקה קולנברנר, מואשמים כי הריצו את מניית מנופים בשלהי שנת 2010, לקראת כניסת המניה למדד תל-אביב 100. זאת, לטענת פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), במטרה להביא לכך שהמניה תעמוד בתנאים לכניסה למדד.
התביעה טוענת כי במסגרת תוכנית המירמה היה אלדר אחראי על רכישת מניות מנופים במסחר בבורסה; ובן-זקן היה אמון על איתור משקיע שירכוש את מניות החברה מאלדר במהלך תקופת הפעילות, ובכך יספק לאלדר מימון להמשך פעילותו.
לפי האישום, על בסיס הסכמותיו עם בן-זקן קשר אלדר עם חברו, קולנברנר, לפעול בצוותא במסחר בבורסה לרכישת מניות החברה כדי להעלות את שערה.
הפרקליטות טוענת עוד כי מיום 18 בנובמבר 2010 ועד 30 בנובמבר 2010 פעל אלדר באופן עקבי להעלאת שער מניית מנופים, באמצעות רכישת מניות בעת המסחר בבורסה.
שתי אבני-הנגף המרכזיות העומדות בדרכם של בן-זקן ואלדר לזיכוי הן ההקלטות שביצעה רשות ניירות ערך לשיחות שהם ניהלו במהלך ימי המסחר. מההקלטות עולה כוונתם לכאורה להשפיע על השער, וגם סתירות לכאורה בין הגרסאות שמסר בן-זקן בחקירותיו ברשות ניירות ערך לבין עדותו במשפט.
כך למשל, בשיחה שניהלו בן-זקן ואלדר ב-25 בנובמבר 2010, והובאה כראיה נגדם, אמר בן-זקן לאלדר: "בוא נעשה מהלך מאסיבי אקטיבי", בהתייחסו למסחר במניית החברה.
לטענת הפרקליטות, האמירה הזו וכן אמירות נוספות מוכיחות מעל לכל ספק סביר כי בן-זקן ביקש מאלדר לעשות מהלכים אקטיביים ממשיים במניית מנופים, כדי להעלות את השער. במהלך המשפט העיר השופט רוזן לבן-זקן כי השיחות שלו עם אלדר "נשמעות כמו קודים".
הסתירות לכאורה בגרסת בן-זקן באו לידי ביטוי בכך שבחקירתו הראשונה ברשות ניירות ערך הוא ניסה לגמד את מעורבותו של אלדר במסחר במניה. בהמשך החקירה, ולאחר שהוצגו בפניו ראיות למעורבות אלדר וכן בעדותו במשפט, מסר בן-זקן דברים שונים, והעיד על מעורבותו הרבה של אלדר במסחר.
במהלך עדותו ניסה בן-זקן גם להסביר את הסתירות, ואמר: "לא ידעתי אם איתן מעורב. ידעתי שאיתן סיפר לי על פעולות שביצע במניה, אבל לא ידעתי אם מה שהוא אומר אכן קרה".
בשלב מסוים הטיח רוזן בבן-זקן: "בחקירה גם לא זכרת מי פעל במניית מנופים. אמרת שלא ידעת שאיתן אלדר פעל במניה. למה בחקירה אמרת שאתה לא יודע מי פעל, ואחר-כך אמרת אולי איתן פעל מעט מאוד? ופה (בעדות בן-זקן במשפט, ח' מ') אתה אומר שהוא היה יועץ שלך וקבלן ביצוע שלך?".
בן-זקן ניסה להסביר את הסתירות לכאורה, באומרו כי "הסיטואציה שהייתי נתון בה באותה תקופה הייתה קשה... לא הבנתי במה אני חשוד, והתנהלתי בערפל".
בהמשך שאל השופט רוזן את בן-זקן: "מה אתה כל-כך נצמד לגרסה שאתה לא מעורב? הנה לאחר כמה ימים מגיע היום הגדול, יום הכניסה למדד, אתם ממש רציתם להיכנס, ונכנסתם, ואתה חוזר ואומר שזה לא מרתק אותך. הרי זוהי הדקה ה-90; אתה מבין זאת מעולם הכדורגל - את החשיבות של שעת השיא הזו - אז מה ההתעקשות שאתה לא מעורב?".
בן-זקן השיב לשופט: "שוק ההון זה סינית בשבילי. אין לי שמץ של מושג. היעד היה אחד - למצוא משקיע ולקנות כמות של מניות במחיר אטרקטיבי. כמובן, המשקיע, טימור בן-יהודה, עניין אותי וכן מה יקרה עם המניה, במיוחד בימים האחרונים. בוודאי שרציתי שהמניה תיכנס למדד תל-אביב-100. אבל אני אומר - הסיבה היחידה שבן-יהודה קנה את המניות האלה הייתה כי הקנייה הייתה אטרקטיבית עבורו, ולא משום סיבה אחרת, שהתובע מנסה לכוון לשם..".
ספק אם ההסברים הללו של בן-זקן הניחו את דעתו של השופט המנוסה. ביום ראשון, ככל הנראה, נקבל על כך את התשובה.
בן-זקן מיוצג בידי עורכי הדין רם כספי, נבות תל-צור וירון ליפשס; אלדר מיוצג בידי עו"ד מיכל רוזן-עוזר; וקולנברנר מיוצג בידי עו"ד אילן סופר.