ג'קי בן-זקן מעיד: "שוק ההון זה סינית בשבילי"

"איתן אלדר זה איש שוק ההון היחיד שאני מכיר. הוא הברוקר שלי. דיברנו לאחר שהצלחנו להכניס את מניית מנופים פיננסיים למדד תל-אביב 100. שוחחנו בדיוק לאחר מכן, כי הוא רצה לעדכן אותי. יכול להיות שבשלב הזה איתן נכנס לפחדים, לכן הוא דיבר על השקעה בכספים נוספים. זה השלב שהגענו 'לזמן פציעות', סוף-סוף נכנסנו למדד. זה טבעי וספונטני. השיחות שביצעתי לאורך הדרך של ההשקעה היו בעיקר או עם אלדר או עם המנכ"ל של חברת מנופים, דני וקנין" - כך העיד היום (ג') איש העסקים ג'קי בן-זקן, הבעלים לשעבר של חברת מנופים פיננסים (מפל) ומי שמשמש כבעלים של קבוצת הכדורגל מועדון ספורט אשדוד, במשפטו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

למרות שהשופט דוד רוזן הטיח בו: "מה אתה כל-כך נצמד לגרסה הזו, שאתה לא מעורב", התעקש בן-זקן על גרסתו, לפיה יועצו ופעיל שוק ההון, איתן אלדר, ומנהל התיקים, צביקה קולנברנר, הם שניהלו את רכישת המניות ערב כניסת החברה למדד תל-אביב 100, וכי הוא לא היה מעורב בפרטים.

בן-זקן נחקר בחקירה נגדית על שני האישומים שעומדים נגדו בפרשת הרצת מניית מנופים פיננסים. הוא מואשם כי יחד עם אלדר וקולנברנר פעל מתוך תוכנית תרמיתית להשפיע על שער המניה, כדי שתעמוד בתנאים לכניסה למדד תל-אביב 100, לקראת סוף 2010. חברת מנופים פיננסים עצמה נאשמת אף היא בפרשה, וכן שתי חברות פרטיות נוספות.

בן-זקן מואשם גם כי במסגרת הקשר האסור להעלאת שער מניית מנופים, סיכם עם אלדר כי האחרון ימסור לעיתונאי גולן חזני מ"כלכליסט" מידע כוזב שיפורסם בעיתון, לפיו מתקיים משא-ומתן מתקדם ומשמעותי בין בן-זקן לבין המשפחה היהודית-קנדית גרמזיאן לרכישת חלק מהשליטה במנופים.

עוד בטרם החקירה הנגדית שניהל עו"ד אמיר טבנקין מפרקליטות מחוז תל-אביב, נשמעו קולות רמים מאולמו של השופט רוזן. בן-זקן האשים את התביעה כי היא מנסה לרדוף אותו, וכי היא לא מאפשרת לו לקבל חלק מחומרי החקירה שנאספו נגדו, הכוללים קלטות שהוקלטו בהאזנות סתר, כדי להוכיח את חפותו.

"היינו חלק ממשימה"

התובע התעכב במיוחד על הימים שלפני ההנפקה, ועל השיחות שביצע בן-זקן עם אלדר, שמהן עולה, לטענתו, התרמית במניה. עו"ד טבנקין ניסה לקעקע את גרסתו של בן-זקן ושאל: "אלדר אמר לך, בימים שלפני ההנפקה, שהוא חשש ש'יורידו אותו בנעילה' (של יום המסחר - ס'כ'), ושהוא לא היה יכול לעמוד בזה יותר. אבל מהשיחות שהוא דיבר איתך, אתה אמרת לו להמשיך. כלומר להמשיך בפעילות ולהיכנס לעסקאות נוספות. אבל אתה בעצם אומר שלא ידעת ושאין לך מושג. זה סותר לחלוטין את הטענות שלך. כל העדות שלך קורסת עם השמעת השיחות (שהוקלטו במסגרת האזנות - סתר ס'כ'). איך אתה מסביר את העניין שבימים שלפני היום האחרון למסחר (הכניסה למדד, ב-30 בנובמבר - ס'כ') אלדר לחוץ ומבקש כסף, ואומר שלוחצים עליו?"

בן-זקן השיב: "אלדר ידע בימים הראשונים של ההנפקה שיש סכום של 3-4 מיליון דולר שאמור להגיע לצורכי קניית מניית מנופים בשתיים או 3 פעימות. באופן טבעי, אם הוא ראה שהעסקה הראשונה והשנייה מתקיימות, סביר להניח שהוא יגיע לעסקה השלישית.

"אני מעולם לא ידעתי בזמן אמת אם הוא קונה בשוק או אם הוא קונה מהמניות שלי. אני לא יודע למה אלדר אומר לי שהוא צריך לדבר איתי. הגענו למועד הסופי, ל-30 לחודש, עשינו עבודה מאוד קשה, גייסנו מיליונים. הייתה לחברה משימה, והיינו חלק מהדבר הזה - להיכנס סוף-סוף למדד תל-אביב 100".

חלק ניכר מהעדות הוקדש למעורבותו בפרשה של איש העסקים הרוסי ממוצא גרוזיני, טימור בן-יהודה, שהשקיע במניית מנופים ערב כניסתה למדד. בן-זקן ניסה בכל מאודו לשכנע את השופט רוזן כי בן-יהודה היה משקיע רגיל ואמית", וכי הוא פעל להביאו להשקיע באופן לגיטימי.

לעומתו, הפרקליטות טוענת כי בשנת 2010, בין 18 בנובמבר ל-30 בנובמבר, פעל אלדר בעקביות להעלאת שער מניית מנופים באמצעות רכישת מניות בבורסה.

הפרקליטות טוענת עוד כי בן-זקן עקב אחר פעילותו ולעתים אף הנחה את אלדר להגביר את הפעילות להשפעה על שער המניה, וכן כי הוא זה שהיה אחראי למציאת משקיע "מחלץ" שירכוש את מניות החברה מאלדר בתקופת הפעילות, ובכך יספק לאלדר מימון להמשך פעילותו.

לפי הנטען, המשקיע שנבחר לרכוש מאלדר את המניות הוא בן-יהודה, המקורב לשותפו של בן-זקן, אברהם נניקשווילי. לפי כתב האישום, בן-זקן ואלדר סיכמו ביניהם את המועדים ואת האופן בו יימכרו המניות לבן-יהודה, באמצעות עורך דינו, אודי ברזילי. בסופו של דבר רכש בן-יהודה מניות מנופים ב-3 מנות ובהיקף כולל של 4 מיליון דולר.

"הגיע משקיע כמה ימים לפני הכניסה למדד, שרצה לקנות מנייה של מנופים בהיקף של 2-3 מיליון דולר, ב-2-3 פעימות", העיד בן-זקן בנוגע לבן-יהודה. "אנחנו מדברים אך ורק על שוק ההון, אני חיברתי ביניהם (בין אלדר לבן-יהודה - ס'כ'), וזה גם לא שנוי במחלוקת. אני מודה שהקשר היחידי של אלדר לבן-יהודה היה דרכי. אני תיווכתי ביניהם. מן הסתם אני האיש שיפנה לבן-יהודה לחזור עם התשובות. זה לא משהו שהכחשתי".

"היעד היחיד - למצוא משקיע"

התביעה טענה עוד כי בן-זקן היה לא רק המתווך בין קולנברנר ואלדר, אלא ששניהם הובלו על-ידו וחיכו להנחיותיו. לדברי התביעה, בניגוד לגרסה שבן-זקן מנסה להציג, האחרון היה מעורב בכל פרטי ההנפקה ולא פעל אך ורק 'למצוא משקיעים'.

בן-זקן הכחיש וטען: "אני דוחה את האמירות. מדובר בשני ברוקרים שמחזיקים מניות מנופים, והם לא מחכים לשום הנחיה שלי. בשום שלב לא ידעתי בזמן אמת אילו פעולות הם עושים במניות, אם קניתי בשוק או לא. אני העברתי לאלדר את האינפורמציה שקיבלתי נניקשווילי, וביום הכניסה למדד 100 אמנם שוחחתי עם אלדר, אך זה באופן טבעי, כי הוא היה הברוקר שלי".

בשלב זה השופט רוזן שאל את בן-זקן: "מה אתה כל-כך נצמד לגרסה הזו, שאתה לא מעורב. הנה לאחר כמה ימים מגיע היום הגדול, יום הכניסה למדד, אתם ממש רציתם להיכנס ונכנסתם, ואתה חוזר ואומר שזה לא מרתק אותך. הרי זוהי הדקה ה-90, אתה מבין זאת מעולם הכדורגל, מהי החשיבות של שעת השיא הזו - אז מה ההתעקשות שאתה לא מעורב"?

בן-זקן השיב לשופט: "שוק ההון זה סינית בשבילי. אין לי שמץ של מושג. היעד היה אחד - למצוא משקיע ולקנות כמות של מניות במחיר אטרקטיבי. כמובן שהמשקיע, טימור בן-יהודה, עניין אותי ומה יקרה עם המניה, במיוחד בימים האחרונים. בוודאי שרציתי שהמניה תיכנס למדד תל-אביב 100. אבל אני אומר - הסיבה היחידה שבן-יהודה קנה את המניות האלה הייתה כי הקנייה הייתה קנייה אטרקטיבית עבורו ולא משום סיבה אחרת, שהתובע מנסה לכוון לשם. במשך ימים לפני עשיתי מצגות והלכתי להביא משקיעים. כל חטאי שהבאתי את המשקיע. התובע רוצה לקשור אותי לכל מיני פעולות שלא עשיתי".

"לא הדלפתי ל'כלכליסט'"

בן-זקן נשאל גם על האישום השני בנוגע לפרסום הכוזב בעיתון "כלכליסט". הוא השיב כי אכן התנהל משא-ומתן בינו לבין משפחת גרמזיאן וכן עם משפחת שוטנשטיין, הבעלים של אמריקן אייגל, במטרה להיכנס לגרעין השליטה בחברת מנופים.

"משגולן חזני (הכתב שפרסם את הכתבה הכוזבת לכאורה - ס'כ') ידע על צירופי משקיעים בחברת מנופים, הוא החל להתקשר ולהתעניין בכך. הוא היה מסוקרן לדעת באיזה שלב עומד המשא-ומתן", העיד בן-זקן. "אני לא רציתי לחשוף את המשקיעים, בפרט שלא ידעתי לאן זה יוביל. מה שבטוח הוא שלא אני העברתי לחזני את הידיעה על כך. אולי הוא שמע על זה מאלדר. עם שוטנשטיין ניהלנו משא-ומתן הרבה יותר מתקדם, ואני ידעתי שעם משפחת גרמזיאן מדובר על בלון גדול שבסוף יתפוצץ.

"ההדלפה לחזני על כך שניהלנו משא-ומתן עם משפחת גרמזיאן לא הגיע ממני; אבל בהמשך, כשאני ואלדר ידענו שהכתבה תתפרסם, היה לנו אינטרס לעדכן את הכתב, כי אם הוא מפרסם - שיפרסם נתונים נכונים".