גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עליית חוסמי הפרסומות: הכרזת מלחמה נגד הפרסום בדיגיטל

חוסמי הפרסומות הולכים ונהיים פופולריים, ואתרי התוכן מתחילים לחוש איום ממשי על מקור ההכנסה העיקרי שלהם ■ תרחיש האימים הוא שהצרכנים יחסמו את המפרסמים, עד שהאינטרנט החינמי יקרוס בהיעדר הכנסות מפרסום

הפרסום בדיגיטל/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הפרסום בדיגיטל/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הבשורה של אפל, שהודיעה לאחרונה כי מערכת ההפעלה הניידת החדשה שלה תקל על יישומים לחסימת פרסומות בדפדפני ספארי באייפון, מהווה חדשות רעות מאוד עבור ענף הפרסום. לפי אחד התרחישים, הצרכנים יחסמו את המפרסמים כדי לקבל גלישה מהירה, נקייה וחלקה - עד שהאינטרנט החינמי יקרוס בהיעדר הכנסות מפרסום.

אבל האמת היא שההודעה של אפל רק מצטרפת למגמה הולכת וגוברת של חסימת פרסומות. דוגמאות מהתקופה האחרונה ממחישות את הסיטואציה שעשויה להיות אחת הקריטיות בתולדות ענף הפרסום.

כך למשל, בעלי אייפון יכולים למחוק בקלות את המסרים של המפרסמים מדפי אינטרנט ומיישומים ניידים.

דוגמה אחרת היא של חברת Eyeo, יצרנית חוסם פרסומות פופולרי למחשבים השולחניים בשם Adblock Plus, שמציעה עכשיו דפדפן חוסם חדש למכשירי אפל ואנדרואיד. "כאשר פרסומות מרגיזות ומעצבנות מתפשטות במהירות למכשירים ניידים, אנחנו מעלים על נס את המשתמש, ומציעים את היכולת לחסום פרסומות. לכן, החלטנו להעניק לו מהירות דפדוף גבוהה יותר וחיי סוללה ארוכים יותר, שלא להזכיר הגנה מפני פרסומת זדונית במיוחד", אמר טיל פאידה, ממייסדי Adblock Plus, בשבוע שעבר.

המחשה נוספת לסיטואציה אפשר למצוא במילותיו של השדרן הווארד סטרן, שמגדיר את עצמו "מלך המדיה", שדיבר באחרונה על חסימת פרסומות בתוכנית הרדיו שלו, ואמר ש"היא נשמעת נפלא".

כנראה שהכול התחיל מאז שמערכת ההקלטה DVR (ממיר שמאפשר לדלג על פרסומות) צברה תאוצה, אז היה ברור שצרכנים רבים, אם לא רובם, ידלגו על פרסומות היכן שהם נתקלים בהן. עם זאת, נראה שההשלכות על שוק הפרסומות הדיגיטליות, שמגלגל 58.6 מיליארד דולר בשנה, הן רחבות יותר. לתנועת החסימה יש את הפוטנציאל "לאיים על מקור החיים הכלכלי של המדיה", ולדחוף יותר ויותר תכנים אל גביית תשלום, אומר דן ג'אפה, הלוביסט הראשי של התאחדות המפרסמים הארצית בארה"ב, ANA. כך ייווצר פער בין בעלי היכולת וחסרי היכולת, אלה שלא יכולים או לא רוצים לשלם תמורת מידע ובידור, שניתן כיום בחינם בזכות פרסומת. "בפוטנציה, זה יכול לשנות את כל המבנה הכלכלי של האינטרנט", אמר ל"אד אייג'" בשבוע שעבר.

עוינות מוגברת נגד הפרסומות

האם אפשר בכלל להגדיר את ההתפתחויות הללו כמלחמה נגד הפרסום? יכול להיות שהצגת האיום מוגזמת. חלק מהבאזז שאופף את מגמת חסימת הפרסומות בא השנה מצד גורמים שיש להם אינטרסים כלכליים. דוגמה לכך, היא חברת PageFair, שמבטיחה למפרסמים "לקבל חזרה את ההכנסות שהולכות לאיבוד מחסימת הפרסומות". היא מחליפה פרסומות ש-Adblock Plus חוסם בפרסומות קלות ולא מפריעות שעומדות בקריטריונים שלו, ואפילו משלמת ל-Adblock Plus עמלה קטנה תמורת שיתוף-הפעולה. PageFair ואדובי היו אלה שפרסמו את הדוח, שלפיו 45 מיליוני משתמשים בארה"ב חוסמים פרסומות.

אבל אין ספק שחברות הפרסום אכן סובלות מעוינות מוגברת. התעשייה החלה לנקוט כמה צעדי נגד ראשוניים, כמו בדיקה של אפשרות להגיש תביעות נגד חסימת פרסומות, או חיפוש מקלט בתוכן ממותג שהצרכנים עשויים לאהוב וחוסמי הפרסומות עשויים לפספס. אבל באופן כללי, אין לתעשיית הפרסום אסטרטגיה קוהרנטית של התייצבות מול תנועה שמאיימת על קיומה המקוון. זה נובע בין היתר מכך שהפופולריות של חוסמי הפרסומות משקפת את רצון הצרכנים. כפיית פרסומת על אנשים שיוצאים מגדרם כדי להימנע ממנה, אינה מבשרת טובות לשיווק מותגים בדרכי נועם.

"אנחנו לא רוצים להרגיז את הצרכנים. הכול צריך להיעשות בזהירות רבה", אומר ג'אפה.

בו-זמנית, בכירים רבים בתעשיית הפרסום הדיגיטלי אומרים שהגיע הזמן לעשות משהו בנדון. "הבעיה הייתה צריכה לגדול כדי להגיע למסה קריטית, ואני חושב שהגענו לשלב הזה", אומר נשיא חטיבת הדיגיטל בחברת WPP ויו"ר Xaxis, דייויד מור, שמכהן גם כיו"ר מועצת המנהלים של התחום הטכנולוגי באיגוד הפרסום האינטראקטיבי, IAB.

האיגוד עסק בעוינות כלפי הפרסומות בישיבת הנהלה במאי השנה, ובישיבת המשך ביולי. אחת ההצעות הייתה ללכת בעקבות Hulu ואתרים נוספים, שמסרבים להראות תכנים כאשר המבקרים מגיעים אליהם עם חוסמי פרסומות, אבל בקנה מידה רחב בהרבה. "הצעתי ל-100 האתרים הפופולריים ביותר באינטרנט להתחיל, ביום אחד מוסכם, לא להתיר לאף אחד עם חוסמי פרסומות להיכנס אליהם", אמר מור.

"וושינגטון פוסט" השיק בשבוע שעבר ניסוי ייחודי משלו. "הניסוי שאנחנו מריצים כעת מתבסס על כמה גישות שונות, כדי לראות מה מניע את הקוראים באתר שלנו לאפשר פרסומות ב'וושינגטון פוסט', או לחתום על מנוי לעיתון", אומרת דוברת של החברה. היא מוסיפה שה"וושינגטון פוסט" פועל כדי לכבד את פרטיות הקוראים שלו, ולמנוע פרסומות שמפרות את חוויית הקריאה. "אנשים רבים כבר מקבלים את העיתונות שלנו בחינם דרך האתר, ובטווח הארוך, ללא הכנסה דרך דמי מנוי או פרסומות, לא נוכל לספק את העיתונות שהאנשים שמגיעים לאתר שלנו מצפים לקבל", היא אמרה.

האם אתרי התוכן יגבשו אסטרטגיה?

משתתפי הישיבות של IAB הגדירו את הרעיון של חסימת תכנים בפני משתמשים בחוסמי פרסומות "רעיון טוב", אומר מור - אבל הסיכויים שהרעיון יתממש שואפים לאפס.

בסוף אוגוסט קיימה מחלקת הטכנולוגיה של IAB ישיבה נוספת, הפעם בהשתתפות 4 מנכ"לים של חברות שפועלות נגד חסימות פרסומות - PageFair, Secret Media, Sourcepoint ו-Yavli - כדי להקנות לאנשי IAB בארה"ב ובעולם הרחב ידע על האפשרויות הטכנולוגיות להילחם בחסימת הפרסומות.

"המסקנה החשובה ביותר הייתה, שכל חברות חסימת הפרסומות משתמשות ברשימות קודים דומים מאוד של חסימה", אמר סקוט קנינגהם, סגן נשיא בכיר ב-IAB ומנהל מעבדות הטק שלה.

פירוש הדבר הוא שהמו"לים או בעלי התכנים באינטרנט לא יצטרכו להילחם בחזיתות רבות בו-זמנית נגד כל אחד מחוסמי הפרסומות, ויוכלו לזהות דרך להיאבק איתם בו-זמנית.

"בשלב זה של המשחק, IAB תצטרך לזהות את האופציה המעשית ביותר, וליידע את חברות ההתאחדות כדי לקבל מהן תגובות", אמר מור. "כשזה יקרה, אני חושב שנראה אסטרטגיית פעולה מתואמת עוד לפני סוף השנה".

המו"לים באינטרנט בוחנים גם את האפשרות לתבוע את חברות חסימת הפרסומות. "החסימות פוגעות ביכולת אתרי האינטרנט להציג את כל הפיקסלים שהם חלק מן האתר. סביר שיש חוק מסוים שאוסר את זה", אמר מור.

לתקן את היחסים עם הגולשים

בעוד אתר Hulu חוסם גישה של אנשים שחוסמים פרסומות, אתרי וידאו אחרים שוקלים גישות ידידותיות יותר. "אנחנו בהחלט מחפשים דרכים אחרות לטפל בבעיה", אומר ג'ו מרצ'יז, נשיא למוצרי פרסום מתקדמים בקבוצת רשתות פוקס. "אנחנו שוקלים איך אנחנו רוצים שהתגובה שלנו תיראה. לפני שאנחנו אומרים לצרכן, 'אתה לא יכול לצפות בתוכנית הזו', אנחנו רוצים להיות מסוגלים לספק אופציות אפשריות אחרות".

מאז שפוקס רכשה את חברת טכניקת הפרסום TrueX, שמרצ'יז הקים בדצמבר, היא בוחנת דרכים להגביל את הנטל המסחרי על הפלטפורמות הדיגיטליות שלה. באחרונה השיקה פוקס אופציה נטולת פרסומות במסגרת "מאסטר שף ג'וניור", בשותפות עם מועצת החלב של קליפורניה. החסות הזו מאפשרת לצופים אינטראקציה עם תשדיר פרסומת של 60 שניות בתחילת התוכנית, וצפייה בכל התוכנית ללא תשדירי פרסום.

השותפות הזו היא דוגמה לדרך אחת שבה יכולה התעשייה להיאבק בחסימת פרסומות, אומר מרצ'יז.

לדבריו, הסיבה שאנשים משתמשים בחוסמי הפרסומות קשורה מאוד לאקו-סיסטם של הפרסום הדיגיטלי. "אנחנו יכולים לחסום את חוסמי הפרסומות, אבל הטכנולוגיה תמיד תמצא לזה פתרון. זה לא פתרון לטווח הארוך. מוטל עלינו למצוא תשובות טובות יותר ולתקן את היחסים עם הגולשים".

מתן אפשרות לגולשים לבחור או לנהל את חוויית הפרסומות שלהם אינו דבר חדש, וחברות כמו Hulu ויו-טיוב כבר ערכו ניסויים בתחום זה, אבל הוא נשאר חריג בנוף.

חברות אחרות בונות על תוכן מותג, שירגיז פחות את הצרכנים לעומת מודעות גרפיות, ולא פחות חשוב - יחמוק מתשומת-הלב של תוכנות החסימה. תכנים רבים של נותני חסות אכן חומקים מהעין הצופייה של תוכנות החסימה, גם באתרי המו"לים וגם ברשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר. אבל פרסום בהיקף רחב במתכונת כזו מחייב כנראה הפצה באמצעות רשתות חברתיות, והסתמכות מוגברת של המו"לים או מפיצי התכנים עליהן עלול להיות מסוכנת.

רוב הפרסום נמצא באפליקציות

החדשות הטובות הן, שאפילו אם המהלך של אפל יקל על חסימת פרסומות בספארי ויהפוך אותה לפופולרית יותר, דפדפני האינטרנט אינם שדה המערכה החשוב ביותר במכשירים הניידים. "הרוב המכריע של הפעילות מתרחש באפליקציות", אומר בריאן ווייזר, אנליסט בפיבוטל ריסרץ' גרופ. כ-90% מצריכת התכנים הניידת מתרחשת באפליקציות, לפי דוח של ווייזר מהקיץ.

לפי U.S. Mobile App Report של קומסקור, מרבית צריכת המדיה במכשירים ניידים בארה"ב נעשית באמצעות אפליקציות.

הפרסומות הולכות אחרי המגמה הזו. המפרסמים יוציאו השנה 20.8 מיליארד דולר כדי להגיע לצרכנים באמצעות אפליקציות, ורק 7.9 מיליארד דולר על דפדפנים ניידים, לפי תחזיות של keter.

בשנה הבאה, כאשר ההוצאה על פרסומת ניידת תעקוף לראשונה את ההוצאה על פרסומת במחשבים שולחניים, ההוצאה על אפליקציות תתקרב ל-30 מיליארד דולר, מול הוצאה של 10.8 מיליארד דולר של מפרסמים על דפדפנים ניידים.

ווייזר מציע למו"לים הדיגיטליים להתמקד בפרסום באפליקציות. "אם אתה משפר במידה שולית את ההכנסה שלך מהפעילות מבוססת האפליקציות, זה יכול לפצות אותך על ההכנסה שאיבדת מחסימת הפרסומות באינטרנט הנייד", הוא אומר.

הבעיה היא של-AdBlock Mobile יש כבר יכולת למחוק פרסומות מאפליקציות כמו ה"ניו-יורק טיימס", ולכן המו"לים יצטרכו להקדים את מציאת הדרך להגנה על הפרסומות שמופיעות אצלם.

"אנחנו מודעים לנושא של חסימת פרסומות, ובוחנים אותו בדרגה של דאגה, בייחוד מפני שהוא קיים גם במכשירים הניידים", אמר מייקל צימבליסט, סגן נשיא בכיר למוצרי פרסום ומחקר ופיתוח ב"ניו-יורק טיימס".

"אחד הדברים שאנחנו מתמקדים בהם במבט אסטרטגי, הוא לשפר את האיכות של הפרסום הנייד - כדי שהוא תמיד יכבד את חוויית המשתמש ויתרום לה".

הפרסום בדיגיטל

אתרי התוכן בישראל מחפשים פתרונות

חוסמי הפרסומות - בין אם בגזרת הדסקטופ ובין אם בגזרה המתחממת של המובייל - הם לא תופעה גיאוגרפית, אלא מגמה הולכת ומתגברת בכל רחבי העולם. אין אמנם נתונים על כמות הגולשים שחוסמים פרסומות בישראל, אך די לראות את כמות הפרסומות שנחסמת במחשב על-ידי חוסם הפרסומות הפופולרי Adblock Plus כדי להבין את הדומיננטיות של הנושא בקרב הגולשים הישראלים.

הגולשים הישראלים, בדיוק כמו אחרים ברחבי העולם, קורסים תחת עומס הפרסומות.

זה לא רק העומס אלא בעיקר האיכות והפגיעה בחוויית הגלישה. מי שגולש היום, ובעיקר מהמחשב, נתקל בבאנרים קופצים ובפרסומות רבות, והחיפוש המהיר אחר האיקס שיסגור אותן הוא דרך המילוט היחידה.

השימוש בחוסמי פרסומות עדיין לא הצליח לחלחל דיו אל אתרי התוכן, לפחות לא ברמה הפרקטית הנראית לעין.

באתר mako טרחו בעבר ליידע את הגולשים כי שימוש בחוסם פרסומות לא יאפשר להם לצפות בפרקים מהתוכניות של קשת דרך האתר. באחרונה העניין בוטל זמנית, אך הוא צפוי לשוב בקרוב כחלק ממגמה עולמית, שניתן לראות באתרים בולטים כמו Hulu או CW, המשדרים תוכן טלוויזיוני, או אתרי תוכן כמו "גרדיאן" או "אטלנטיק".

אסטרטגיה אחרת שננקטת בחלק מהאתרים היא חומת תשלום. עיתון "הארץ" עבר אל מאחורי חומות התשלום באופן חלקי ב-2013 וממשיך במגמה. "הארץ" כרגע בחוד החנית, אך גם מו"לים אחרים מנסים את מזלם מול הגולשים מהמחשב ומהאייפד בצורות שונות של חומות תשלום.

דרך אחרת שאינה ברמת האסטרטגיה נגד חוסמי הפרסומות, אלא אמצעי ליצירת אפיק הכנסות נוסף, היא השימוש בתוכן שיווקי - בין אם גלוי, סמוי או דרך אמצעים טכנולוגיים דוגמת אאוטבריין וטאבולה.

מדובר בהכנסה נאה, אך בטווח הרחוק היא לא בהיקף שיצליח להחזיק אתרים שלמים באוויר, כשמגמת חסימת הפרסומות תתרחב ובעיקר תזלוג באופן בולט לעולמות המובייל.

עוד כתבות

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט כבר בפנים: הבורסה משיקה מדד חדש

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

התוצר לנפש ושיעור החוב: מה למדנו מנאום ההבהרה של נתניהו?

אחרי הנאום שחולל סערה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור והשווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים, לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?