שמעון גל מוטי זיסר / צילום: תמר מצפי
פרשת הקלטת שמסעירה את צמרת בנק הפועלים מתקרבת אל אולם בית המשפט. בשבוע שעבר נשלחה לבנק הודעה מקדימה לקראת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת שתוגש בשם הבנק נגד מנהליו, וכן דרישה לגילוי מסמכים הנוגעים לפרשה.
בלב הסיפור יחסים שהתקיימו לכאורה בין שמעון גל, מי שהיה ראש החטיבה העסקית בבנק והמשנה למנכ"ל הבנק, לבין עובדת בכירה הכפופה לו, שהתלוננה על יחסו של גל כלפיה. העובדת פרשה מהבנק, אך בהמשך, לאחר בירור הפרשה, מונתה לתפקיד בכיר בחברה-בת של הבנק.
התובעת הנגזרת (לעתיד) היא שושנה בורובסקי, אשתו של יעקב בורובסקי, פרקליטו של איש העסקים, מוטי זיסר. שושנה בורובסקי היא פנסיונרית של הבנק ובעלת מניות בו. זיסר עומד מאחורי חשיפת הפרשה על רקע בקשת פשיטת-הרגל שהגיש הבנק נגדו.
לפני כחודשיים חשף ערוץ 10 קלטת, ובה נשמעת שיחה בין מי שהוגדר "לקוח הבנק" לבין אילן אמיר, סגנו של גל לשעבר. אמיר נשמע מספר באותה הקלטה כיצד רומן בין גל לבין העובדת הבכירה הכפופה לו הפך כביכול ליחסים שלא בהסכמה, תחת מסכת של איומים והתנכלות לכאורה מצד גל.
בהמשך, מספר אמיר, הוגשה תלונה בנושא למפקח על הבנקים, שהורה לבנק למנות שופט בדימוס שייבחן את הפרשה. הבנק מינה לתפקיד את השופט דינה אפרתי, גרושתו של עו"ד דוד אפרתי הנחשב מקורב להנהלת הבנק. מסקנות השופטת לא פורסמו מעולם, אך מה שידוע הוא שאותה מתלוננת, שכבר לא הייתה עובדת הבנק, מונתה לתפקיד בכיר בחברה-בת של הבנק לאחר אותו הליך בירור.
"היא טוענת ששמעון גל איים עליה... אז היא הקליטה אותו... והוא רדף אחריה, והיא באה אליו", נשמע אמיר אומר בהקלטה. "הקליטה אותו מאיים על בעלה, הקליטה אותו שהוא שיכור ומבקש שהיא תבוא להציל אותו... רץ עירום ברחובות. עכשיו, ההיא (השופטת אפרתי - ג'מ') ראתה את זה, ולכן המליצה לקדם אותה בדרגה, כי התעללו בה".
גל, כמו אמיר, מצא את עצמו פורש מתפקידו בבנק בשיאה של המהומה, כאשר עם פרסום ההודעה על פרישתו של גל - לא נזכרה הפרשה ולו ברמיזה. ב-2014 החל אמיר לעבוד בחברת הייעוץ גיזה-אבן-זינגר, שם ייצג לקוחות שונים, בין היתר, בהסדרי חובות מול הבנק.
הסתרת תשלומים
קולו של הלקוח הנשמע בהקלטה ההיא, הסתבר מאוחר יותר, הוא קולו של לא אחר מאשר זיסר, לשעבר בעל השליטה בחברות אלביט הדמיה ואירופה ישראל, שעסקיו עלו על שרטון, והוא נאלץ להיפרד מעמדת ההנהלה בחברות.
חובו האישי של זיסר נאמד בכמיליארד שקל, והבנק החל לרדת לנכסיו האישיים, לרבות מכירת ביתו. זאת, לתחושתו של זיסר, תוך אפלייתו ביחס לבעלי הון אחרים שנקלעו לחובות ושהבנק ניהל או מנהל איתם דיאלוג על המשך פריסת החובות - דוגמת נוחי דנקנר או אליעזר פישמן (פישמן הוא בעל השליטה ב"גלובס" - ג'מ').
זיסר, כך דווח לפני כחודש, אף מסר עדות במשטרה בפרשה. לצורך הטיפול בתלונה ובהתנהלות מול המפקחת על הבנקים, זיסר שכר לשירותו את עו"ד יעקב בורובסקי, ניצב במשטרה לשעבר ששימש אף בתפקידי ייעוץ למשרד מבקר המדינה; ואת עו"ד רוני אלוני-סדובניק, המוכרת כעורכת דין אגרסיבית במיוחד המייצגת בדרך-כלל נפגעות תקיפה מינית.
על מכתב ההודעה המקדימה להגשת התביעה הנגזרת חתומים עורכי הדין בורובסקי וסדובניק יחד עם עו"ד שולמית אשבול, שותפתו של בורובסקי למשרד. המבקשת המיוצגת על-ידי השלושה היא כאמור שושנה בורובסקי, אשתו של עו"ד בורובסקי. ניתן לנחש שבהנהלת הבנק יראו במהלך כעוד איום או מהלך של נקמה המגיע מכיוונו של זיסר.
זיסר, יש לזכור, שחרר עד כה רק הקלטה אחת של אותה שיחה עם אמיר, אך לא יהיה זה מופרך להניח שהוא שומר עוד מספר קלפים בשרוול. סביר להניח שעוד נכונו לנו הפתעות מצדו של בעל ההון לשעבר.
"בחודשים האחרונים נחשפו בכלי התקשורת טיפין-טיפין פרטים המתגבשים יחדיו לכדי תמונת מצב בלתי מתקבלת על הדעת", נטען במכתב ששלחו מייצגיה של שושנה בורובסקי, "לפיה שולמו מכספי בנק הפועלים כספים ותשומות שוות-כסף בקנה-מידה רחב, כחלק מחוזים והסכמים הנובעים לכאורה מעבירות מין שביצע בכיר בבנק כלפי עובדת אחרת, כל זאת תוך הסתרת התשלומים, ההסכמים החוזים ששולמו מקופת הבנק לבעלי המניות ולדירקטוריון, ומבלי לדרוש שיפוי מהבכיר גורם הנזק".
בהמשך המכתב נטען כי "כגימלאית של הבנק וכבעלת מניות בה, מרשתנו (שושנה בורובסקי - ג'מ') מוטרדת מאוד ואינה מסוגלת להעלות בדעתה שמעשי הטרדה חמורים מתבצעים נגד עובדת הבנק, והבנק נתן ידו לטיוח והשתקה של הפרשה ולא פעל כפי הנדרש - היינו לא הודיע לרשויות לאכיפה ולא נקט בפעולה תקיפה כנגד המטריד".
עוד טוענת בורובסקי כי מהפרסומים עולה כי לבנק קיימת עילת תביעה נגד שמעון גל בגין הסכומים שהבנק "שילם במקומו בגין מעשיו, במסגרת הסכם הפרישה של העובדת המוטרדת".
בורובסקי דורשת לקבל לידיה, בין היתר, את הסכמי הפרישה של המעורבים בפרשה, פרוטוקולים של ישיבות ועדות הביקורת והתגמול שעסקו בפרשה, את הדוח של השופטת בדימוס אפרתי וכן את "הסדרי חוב שנחתמו עם חברת מגה, חברת אפריקה ויתר החברות המיוצגות/מטופלות על-ידי אילן אמיר".
מסע נקמה?
בקשה לאישור תביעה נגזרת בפרשה, אם תוגש, אינה חסרת סיכוי כלל. עצם ניהולה, תוך חשיפת פרוטוקולים ומסמכים, עשויה להיות מביכה ביותר עבור צמרת בנק הפועלים, שנמנעה מיידוע ציבור בעלי המניות של הבנק על הפרשה.
ואולם, דווקא בקשה המוגשת על-ידי אשת עורך דינו של זיסר עלולה להיתקל במשוכה נוספת על זו העומדת בפני כל תובע נגזר אחר. זאת, משום שאחד מהתנאים הקבועים בחוק לאישור תביעה כנגזרת היא תום-לבו של מבקש האישור להגשת התביעה.
הבנק בוודאי יטען כי הגשת התביעה חסרת תום-לב, כיוון שהיא נועדה לשרת את זיסר במסע נקמה שהוא מנהל נגד בכירי הבנק, וכן לשמש ככלי ניגוח במאבקו של זיסר במסגרת התנגדותו לבקשת פשיטת-הרגל שהגיש נגדו הבנק.