שלמה נחמה / צילום: איל יצהר
פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) תכריע בקרוב אם להעמיד לדין את שלמה נחמה, לשעבר יו"ר בנק הפועלים, החשוד כי לא שילם למדינה מס כדין בגין מכירת דירתו במגדל רוטשילד 1 בתל-אביב תמורת 43 מיליון שקל בפברואר 2014.
ל"גלובס" נודע כי תיק החקירה בעניינו של נחמה הועבר לאחרונה מרשות המסים לפרקליטות.
אפשרות נוספת, מלבד העמדה לדין, היא להגיע עם נחמה להסכם כופר. ואולם, ל"גלובס" נודע מפי גורמים המעורים בתיק כי אפשרות זו נראית בשלב זה קלושה, לאור היקף הסכומים שבהם מדובר.
עוד נודע ל"גלובס" כי במקביל להתקדמות בחקירת המקרה, הגיש נחמה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ערעור על החלטת פקיד שומה גוש דן בנוגע לגובה המס שייגבה ממנו בגין מכירת הדירה.
לפי החשד שנחשף ב"גלובס" בנובמבר 2014, נחמה ביקש וקיבל הטבת מס בהיקף של כ-2.5 מיליון שקל על מכירת דירתו ברוטשילד 1 בדמות פטור ממס שבח, כאילו מדובר היה במכירת דירה גמורה, הראויה למגורים. זאת, למרות שהיה מדובר במכירה של דירה בלתי גמורה, הנחשבת כנכס לצורכי מס, ולפיכך לא מקימה זכות לפטור ממס שבח; כלומר - נחמה חשוד כי תכנון המס שיצר היה הלכה למעשה מצג-שווא שהציג בפני הרשויות ביחס למצב הדירה ואשר נועד לחסוך לו מס.
ליווי משפטי צמוד
במסגרת החקירה זומן נחמה למשרדי רשות המסים ונחקר באזהרה. יום לאחר חשיפת "גלובס" בדבר החשדות נגד נחמה, אמר ד"ר חיים גבאי, לשעבר סמנכ"ל שומה ברשות המסים, כי אם יימצא שנחמה אכן עשה את המיוחס לו - הרי שמדובר ב"פשע".
הוויכוח העיקרי בין רשות המסים לבין נחמה, המיוצג בידי עו"ד רם כספי, הוא על מצב הדירה בעת מכירתה. בעוד שנחמה טוען כי הדירה שופצה ונמכרה במצב של דירת מגורים - הרשות סבורה כי הדירה נמכרה במצב שאינו ראוי למגורים, ולכן היא צריכה להיחשב כנכס - עסקה שאינה מזכה בפטור ממס שבח.
דובר מטעמו של נחמה מסר ל"גלובס" בזמנו כי "הליך מכירת דירת המגורים במגדל ברוטשילד 1 בתל-אביב נעשה בליווי משפטי צמוד וחוות-דעת של אנשי המקצוע הרלוונטיים. יש להתפלא כי אירוע זה התגלגל כך. אנו מקווים כי באמצעות דיאלוג מקצועי עם הרשות, נושא זה יוסדר. נחמה משתף ושיתף פעולה עם הרשויות".
חיסכון מס
תחילתה של הפרשה בפברואר 2014, אז מכר נחמה, כיום מבעלי השליטה בחברת אלומיי קפיטל, דירה במגדל רוטשילד 1 לתושב חוץ תמורת 43 מיליון שקל. לפי ההערכות, נחמה השיג בעסקה תשואה של עשרות אחוזים, שכן הוא רכש את הדירה שנים ספורות קודם לכן מחברת חבס תמורת 25-30 מיליון שקל.
העסקה שביצע נחמה, המחזיק במגדל דירה נוספת, הצטרפה ל-5 עסקאות לפחות שבוצעו מתחילת השנה במגדל רוטשילד 1, בהיקף כולל של כ-125 מיליון שקל.
הדירה אותה מכרו נחמה ורעייתו, נירה, נמצאת בקומה ה-16 מתוך 32 קומות בבניין מעל קומת קרקע מסחרית. בדומה לדירות רבות בבניין המתפרשות על פני קומות שלמות, גם שטחה של הדירה של נחמה שנמכרה הוא של כ-780 מ"ר.
מאז שהמגדל אוכלס, המשיך נחמה להתגורר בביתו שברמת-השרון, והדירה במגדל עמדה ריקה.
בעת שנודע על עסקת המכירה המוצלחת של נחמה, פורסם ב"גלובס" כי הדירה נמכרה במצב מעטפת - כלומר, ללא השלמת הבנייה הפנימית שלה וללא חלוקה פנימית לחדרים או השקעה בעיצוב ומפרט יוקרתי, אבל באופן שבו הרוכש יכול להתאים אותה לצרכיו ולטעמו.
בהתאם לחוקי המקרקעין, כשבעל דירה מוכר דירה כשהיא אינה גמורה, הוא אינו זכאי ליהנות מהפטור ממס שבח, שלו זכאי בעל דירה המוכר אותה כשהיא גמורה. באופן זה נחמה חסך לעצמו תשלום מס של כ-25% מהרווח שההשיג ממכירת הדירה - כלומר כ-2-2.5 מיליון שקל.
מרשות המסים נמסר כי "חומרי החקירה בתיק אכן הועברו לפרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, להחלטה".
מטעמו של נחמה נמסר בתגובה: "הדירה המדוברת נמכרה כאשר היא עומדת בכל הקריטריונים המזכאים את נחמה בפטור ממס במכירת דירת מגורים מזכה. כמו כן, הוא פעל בנושא בעצה וליווי של יועצים משפטיים מהשורה הראשונה.
"יצוין כי במסגרת הערר הציג נחמה, באמצעות עורכי דינו, את מכלול הקריטריונים המזכים בפטור, תוך הצגת ראיות ותקדימים המוכיחים זאת".
היו"ר המיתולוגי שפרש עם אקזיט של מאות מיליונים
שלמה נחמה נחשב עד לפני 8 שנים כאחד האנשים החזקים ביותר במשק. הוא כיהן במשך 7 שנים כיו"ר בנק הפועלים, הבנק הגדול ביותר בישראל, ונחשב ליו"ר מאוד דומיננטי ולאיש החזק בבנק.
נחמה החל את דרכו כמהנדס תעשייה וניהול בחברת אשד מהנדסים. את קפיצת המדרגה בקריירה עשה כאשר בתחילת שנות ה-90 חבר לתד אריסון המנוח ומונה למנכ"ל חברת אריסון החזקות.
בשנת 1997 לקח נחמה, מטעם אריסון, חלק מרכזי במשא-ומתן לרכישת גרעין השליטה בבנק הפועלים מידי המדינה. לאחר הרכישה, בשנת 1998 הוא מונה ליו"ר הבנק, תפקיד בו כיהן עד לשנת 2007.
נחמה היה מקורב מאד לאריסון ואף קיבל ממנו כ-15% ממניות אריסון אחזקות. לאחר מותו של אריסון האב, היה נחמה גם בקשרים טובים וקרובים עם בתו, שרי אריסון, שירשה את האחזקה בבנק.
ואולם, בהמשך היחסים בין השניים התקררו, וב-2006 מכר נחמה את מניותיו בקבוצה, ועשה אקזיט מזהיר, כשקיבל תמורתן כ-150 מיליון דולר (630 מיליון שקל). הסדק בין נחמה לאריסון התרחב, בין היתר על רקע הניסיון הלא מוצלח של נוחי דנקנר להשתלב בגרעין השליטה בבנק.
שנה לאחר שמכר את מניותיו עזב נחמה את בנק הפועלים, כשבידיו הון בהיקף של כ-700 מיליון שקל. בנוסף לכך, לאורך שנותיו בבנק צבר נחמה שכר בעלות של מעל ל-50 מיליון שקל (וזאת לאחר שנדרש להחזיר ביחד עם המנכ"ל דאז, צבי זיו, חלק מבונוסים שקיבל, שנבעו ממכירת נכסים). במקומו של נחמה מונה דני דנקנר ליו"ר הבנק.
מאז עזב נחמה את בנק הפועלים, הפרופיל הציבורי שלו הונמך. כיום החשיפה הציבורית המרכזית שלו היא שליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל, המשקיעה בתחנות פוטו-וולטאיות באירופה ובתחנת הכוח הפרטית דוראד באשקלון.
בפברואר האחרון נחשף כי נחמה החזיק כ-104 מיליון דולר בחשבון בבנק HSBC השווייצרי בשנת 2007. נחמה אישר את הפרסום ומסר כי החשבון הוחזק כחוק. עוד קודם לכן הוזכר נחמה כמי שמתעניין בהשקעה בערוץ 10.