דורית סלינגר / צילום: תמר מצפי
הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר פרסם בשבוע שעבר טיוטת הוראות חדשות הנוגעות לחוסכים בקרנות הפנסיה החדשות. הזכרנו בעבר את העובדה שקרנות הפנסיה החדשות הפכו למוצר המדף הבסיסי לציבור החוסכים לפנסיה בישראל.
לפי הטיוטה, החל מיולי 2016 יידרשו קרנות הפנסיה החדשות לקבוע תקנון בהתאם להגדרות החדשות שקבע משרד האוצר, שיכלול בין היתר גם מפרט שירות בסיסי. התקנון הוא המסמך המשפטי שעומד בבסיס ההתקשרות בין החוסכים לבין החברה המנהלת של קרן הפנסיה. התקנון ניתן לשינויים.
בפועל התקנונים של קרנות הפנסיה החדשות השתנו לאורך השנים, בין אם כתוצאה משינויים בתוחלת החיים (אשר הקטינו את זכויות החוסכים לגיל הפרישה), שינויים בחקיקה (כמו דחיית גיל הפרישה, יכולת הניוד או תיקון 190) ושינויים מסחריים אשר יצרו לאורך הזמן בידול בין הקרנות.
לטענת האוצר, השינויים המסחריים יצרו הבדלים קטנים ולא משמעותיים בין הקרנות, אשר מקשים על החוסכים לבחור את הקרן המתאימה להם. האוצר קובע בטיוטה שפרסם כללים אחידים לניסוח התקנון, ובכך מעוניין לאפשר לחוסך להתמקד בפרמטרים מדידים וברורים, אשר ישפרו ויפשטו את יכולת הבחירה של החוסכים בקרן, כגון: תוצאות ההשקעות, האיזון האקטוארי, השירות לחוסכים ושיעור דמי הניהול.
נזכיר עוד כי האוצר רוצה ליצור השוואה בין הקרנות באמצעות מחשבון השוואה, שיתמקד בעיקר בהשוואת דמי הניהול בין הקרנות. המחשבון עתיד לעלות בחודשים הקרובים.
לטענת המבקרים גישת האוצר תהפוך את קרן הפנסיה למוצר מדף זהה, ללא פתרונות לצרכים ייחודיים ולדיכוי התחרות האיכותית בין הגופים המוסדיים. האחידות תגרום להתמקדות אך ורק בסוגיית דמי הניהול בלבד.
יש אשר הגדירו את התקנון האחיד כמודל דיקטטורי. אחרים מדברים כבר כמה שנים על תהליך דה-פקטו של הלאמת קרנות הפנסיה החדשות, ותמהים מדוע לא משלימה המדינה את תהליך הפיכת הפנסיה לפנסיה ממלכתית המנוהלת באמצעות הביטוח הלאומי.
אף על פי שמדובר בטיוטת הוראות אשר טרם הבשילה להוראות סופיות ומחייבות, הרי שהיא מייצגת מגמה של אתגרים ושינויים רגולטוריים הצפויים לחוסכים בקרנות הפנסיה החדשות.
סימני שאלה רבים בנוגע לקצבה
בחודש יולי השנה פרסם משרד האוצר טיוטת הוראות הנוגעות להסדרה של סוגיה מהותית נוספת המאיימת על יציבות קרנות הפנסיה החדשות - סוגיית הריבית התחשיבית.
נזכיר בקצרה את הבעיה שנוצרה. פנסיית הזקנה תחושב בעתיד תוך שקלול של שני מרכיבים: תוחלת החיים הצפויה והריבית התחשיבית. הריבית התחשיבית מייצגת את הנחת התשואה שיניב החיסכון הצבור בשנות הפרישה, תחת רמת סיכון נמוכה.
ככל שתוחלת החיים ארוכה יותר - הקצבה תקטן, היות שהחיסכון צריך להתחלק על פני תקופה ארוכה יותר. לעומת זאת, ככל שהנחת הריבית התחשיבית גבוהה יותר, הקצבה תגדל, וכן ההיפך.הריבית התחשיבית האמורה נעה היום סביב 4%. בפועל ריבית חסרת סיכון נמוכה משמעותית משיעורים אלו, וכדי להבטיח את הקצבאות של הפורשים, נאלצות קרנות הפנסיה לרתק הון, על חשבון החוסכים הפעילים.
כיום מדובר בתופעה שולית יחסית, היות שקרנות הפנסיה החדשות, שנפתחו לחוסכים בשנת 1995, מאגדות חוסכים צעירים יחסית, ושיעור הפורשים קטן מאוד. אולם בחלוף השנים התופעה תלך ותתרחב, ובעצם עלולה להיווצר תופעה של פרמידה, שבה החוסכים הצעירים מממנים את הפורשים המבוגרים, וזאת בניגוד לעקרון האיזון האקטוארי שתחתיו פועלות קרנות הפנסיה החדשות.
בטיוטה שפרסם האוצר נקבע כי הריבית התחשיבית תישאר על 4%, אולם הקצבה תעודכן לאורך שנות הפרישה, ותתעדכן בהתאם לתשואה בפועל, יחד עם עידוד למנהלי הקרנות להגדיל את רמת הסיכון בהשקעת הכספים לחוסכים המבוגרים.
עוד מאפשר האוצר למנהלי הקרנות לפרוס גירעון שייווצר לתקופה של שלוש עד חמש שנים.
משמעות הוראות אלו, אם ייהפכו למחייבות, היא חוסר ודאות של הקצבה החזויה לפורשים בשנות הזקנה המתארכות. האם זהו הפתרון היחידי? המבקרים טוענים שקיימים פתרונות נוספים, טובים לא פחות.
לסיכום, נראה כי מוצר הצריכה הבסיסי של החיסכון הפנסיוני נמצא תחת סימני שאלה רבים. הרצון לשמור על היציבות של הקרנות לאורך זמן יגרום פגיעה בחוסכים. תחת מציאות המחייבת את השכירים בישראל לחסוך לפנסיה רובצת עננה של אי-ודאות על מה שיזכו החוסכים לקבל בגיל הפרישה.
הכותב הנו מנהל המטה המקצועי בסוכנות הביטוח מבטח סימון בקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים
globes@mvs.co.il