בנצי ליברמן / צילום: אוריה תדמור
אתמול (ב') נקבע "שיא שלילי" בנציבות שירות המדינה. כשמחירי הדירות ממשיכים להשתולל, והציבור איבד אמון ותקווה, מסתבר כי שלושת האישים הבכירים ביותר בשירות הציבורי בתחום הנדל"ן ומחירי הדירות, היו חשודים בעבירה על האיסור לפעול ולהימצא בניגוד עניינים, ולמעשה מדובר בהפרת אמונים.
נוכח הדברים שאמר בית המשפט העליון בפרשיות של ניגוד עניינים, ובוודאי על רקע העמדה של בכירי הפרקליטות, שמדובר בבעיה שמקילים בה ראש - נראה היה שהטיפול בשלושה יהיה מחמיר במיוחד.
המקרה של בנצי ליברמן
הראשון מבין השלושה הוא בנצי ליברמן, שהיה מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י); השני הוא שלמה בן-אליהו, מי שהיה מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בממשלה הקודמת (כיום מנכ"ל משרד החקלאות ואחראי לפעילות החטיבה להתיישבות); השלישית היא בינת שוורץ, ראשת מינהל התכנון.
ליברמן, כמנכ"ל רמ"י, עסק בפועל במתן הקלות לפרויקט בנייה שבו הוא אישית היה מועסק לפני מינויו למנכ"ל, פרויקט שבו היה אינטרס לחברו ושותפו בעבר, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל. ליברמן סייע ללנגנטל גם בפרויקט נוסף, תוך שהסתיר את ניגוד העניינים שלו.
יצוין כי פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, היה מנוע מלהתערב בעניין, בגלל היכרותו הקודמת עם לנגנטל. ראש אגף חקירות במשטרה, מני יצחקי, נפגש פעמיים עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כדי לשכנע אותו בצורך להעמיד את ליברמן לדין באשמת הפרת אמונים.
בהודעת היועמ"ש אתמול (ב') על העברת עניינו של ליברמן לנציבות שירות המדינה להליך משמעתי בלבד, יש תיאור מפורט של עבירה פלילית, אבל אין שום הנמקה עניינית להעברת העניין להליך משמעתי.
מה הפלא שבעקבות הודעה רופסת כזו ליברמן כבר הצהיר כי חפותו הוכחה, כי ההליך בנציבות יסתיים בלא כלום, והשיא: ליברמן כבר שוקל את המשך דרכו ברמ"י. כלומר, הוא יכול תיאורטית לחזור לתפקיד מנכ"ל רמ"י, כי הרי הוא לא התפטר מעולם, אלא סיפק במשך כשנה אישורי מחלה וחופשה, ואיש בפרקליטות המדינה ובנציבות שירות המדינה לא פתח בהליך של השעיה מהמשרה הבכירה.
המקרה של שלמה בן-אליהו
המקרה של שלמה בן-אליהו הוא מיוחד במינו ברפרטואר של חשדות לניגודי עניינים. כפי שנחשף ב"גלובס", בן-אליהו הציג שני הסדרים למניעת ניגוד עניינים: האחד למשרד השיכון והבינוי, שבו כיהן כמנכ"ל וכאחראי בין השאר על התחום של התחדשות עירונית; השני לרמ"י, בשל מעמדו הבכיר במועצת מקרקעי ישראל, כולל בתחום הקצאות קרקע למיזמים סולאריים.
בהסדר שהציג בן-אליהו למשרד השיכון, הוא לא סיפר על אינטרסים שלו ושל ילדיו בתחום פינוי-בינוי. בהסדר שהציג לרמ"י, נמנע בן-אליהו מלספר על אינטרס פרטי שלו בתחום של מיזמים סולאריים.
בבירור ראשוני שנערך בפרקליטות המדינה, נמצא כי ההסדר שאותו הציג בן-אליהו לרמ"י, כלל איננו מוכר למשרד היועמ"ש, כפי שנדרש בתהליך גיבוש ההסדרים הללו, ועלה חשד לגבי כשרותו של המסמך, חשד שעל פני הדברים צריך להיבחן בהליך משטרתי. בנוסף, בהקשר לשאלת הפרת האמונים, קיים גם החשד לדיווח סלקטיבי ולהסתרת אינטרסים אישיים.
למרות חומרת החשדות, החליטה הפרקליטות לפני כ-3 חודשים להעביר את פרשת בן-אליהו לנציבות שירות המדינה, ולא למשטרה. העובדות ידועות, אבל משום מה הנציבות משתהה בקבלת החלטה: האם להגיש תובענה משמעתית - או להכריז שמדובר בעניין שראוי לחקור במשטרה.
כעת, כשפרשת ליברמן נזרקה למגרש המשמעתי, יהיה קשה לנציבות להכריז שפרשת בן-אליהו חמורה יותר, ושיש להעבירה למשטרה. השיהוי נראה תמוה.
המקרה של בינת שוורץ
המקרה השלישי הוא של בינת שוורץ, ראשת מינהל התכנון, שבן זוגה, דודי רוסו, מתמחה בייעוץ למושבים ולקיבוצים בתחום הפשרה ושימוש בקרקעות חקלאיות. שוורץ, כך פורסם, השתתפה בהליכים שנגעו לקרקעות מושב שדה משה קיבוץ מעיין צבי (כפי שפורסם אתמול ב"גלובס"), שאותם ייצג רוסו. שוורץ חתמה על הסדר מניעת ניגוד עניינים, ורוסו סיפק מידע על לקוחותיו והסכים למגבלות למרות שאיננו עובד מדינה.
אחרי שהארגונים הירוקים התלוננו פעמים אחדות נגד שוורץ, בטענה לפעולות בניגוד עניינים, הורה היועמ"ש על בדיקה במשטרה. המסקנה הייתה שבמקרה אחד קיים חשש להפרה של ההסדר, אולם לא ברמה הפלילית. התיק הועבר לנציבות שירות המדינה.
שוורץ, מצידה, ביקשה מהנציבות לפתוח בהליך שכמעט לא נעשה בו שימוש, שלפיו עובד ציבור מבקש לטהר את שמו מטענות שאינן נכונות.
בנציבות התקבלה היום (ג') החלטה על סגירת תיק החקירה נגד שוורץ, בעיקר משום שפעלה "על השולחן", לא הסתירה את מעשיה, שהיו "ברף שאינו מצדיק הליך משמעתי", ויש מקום לשקול הערה משמעתית לשוורץ על התרשלות בבדיקת לקוחותיו של בן זוגה. לא נותר אלא לדרוש מהנציבות לפרסם הודעה מסודרת ומנומקת על ההחלטה.
עצם העובדה ששלושת הפקידים הבכירים ביותר בתחום הנדל"ן הגיעו בו-זמנית למעמד של חשודים בפעולות או בהימצאות במצב של ניגוד עניינים, אינה תורמת לאמון בשירות הציבורי בכלל ובתחום המגורים בפרט. הדרך למנוע בעיות כאלה מתחילה בפעולה אחת פשוטה: לפרסם בציבור את הסדרי מניעת ניגוד העניינים של הפקידים הבכירים.