בינה מלאכותית

תוכנית שנויה-במחלוקת להקמת 31 וילות עם נוף לים בזכרון יעקב, על קרקע שבבעלות קיבוץ מעיין צבי, מעלה תהיות באשר לאופן התנהלותם של ראשת מינהל התכנון בינת שוורץ ושל מועצת זכרון יעקב * לטענת מתנגדי התוכנית, שוורץ ניהלה את הדיון בוועדה לאישור הפרויקט ביד רמה, תוך שהיא נותנת לתומכיו להתבטא באריכות, וקוצבת זמן מוגבל למתנגדיו. שוורץ אף לא טרחה לגלות כי הקיבוץ שכר, במפתיע או שלא, את שירותיו של בן-זוגה לצורך "ייעוץ בתחום הבנייה הכפרית" * מחר, יום שלישי, יתקיים דיון מחודש בהחלטה לאישור המיזם היוקרתי, שבוטלה בינתיים בשל החשש לניגוד-עניינים

ריח רע נודף מההליך לאישור בניית 31 וילות עם נוף לים, על קרקע שבבעלות קיבוץ מעין צבי, בתחום המועצה המקומית זכרון יעקב. משרד המשפטים מסר לאחרונה לבית-המשפט המחוזי בחיפה, כי הוא בודק חשש לניגוד-עניינים בהליך לאישור הפרויקט. זאת, בתגובה לעתירה מינהלית שהוגשה בעניין על-ידי קבוצת תושבי זכרון יעקב נגד המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

מהו טיב ניגוד-העניינים? כנראה, מדובר בכך שבן-זוגה של מנהלת מינהל התכנון, בינת שוורץ, שתמכה באישור הפרויקט בדיונים בוועדת-המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולתנ"ע) שבראשותה, נשכר ע"י קיבוץ מעין צבי, בעלי הקרקע, לצורך ייעוץ בתחום הבנייה הכפרית. ניגוד-העניינים הזה הוא לא סימן השאלה היחיד בקשר לפרויקט. גם התנהלות המועצה המקומית זכרון יעקב, והעומד בראשה אלי אבוטבול, שגילה נחישות אין קץ לקדם את הפרויקט, מעוררת תהיות.

פרקליט מחוז חיפה (אזרחי), עו"ד איתן לדרר, הודיע במארס, כי "בימים אלה נבדק במשרד המשפטים חשש לניגוד-עניינים בקשר לתוכנית נשוא העתירה, שיכול ותהיה לו השפעה על תקינות ההליך התכנוני שהתקיים עד כה בקשר לתוכנית". הדברים נכתבו במסגרת תגובה לעתירת תושבי זכרון יעקב נגד התוכנית, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין שחר לוינזון ואורן כץ, ממשרד עוה"ד יוסף ישורון.

הפרקליטות הודיעה בהמשך, כי לאור הסכמתה, הוולנת"ע תדון מחדש בתוכנית, כדי לקדמה "ביעילות ובמהירות", ועל מנת שלא יעלו טענות לניגוד-עניינים. הדיון יתקיים מחר.

31 יח"ד אינן מטרה מיוחדת שמצדיקה שינוי ייעוד למגורים

היזמית שמאחורי שכונת הווילות הקטנה שבה עוסקת העתירה, היא חברת אמירי גן שבבעלות הקבלן עודד תורג'מן. תורג'מן, שנחשב למקורב ביותר לראש המועצה אבוטבול, עומד מאחורי פרויקטים גדולים אחרים בתחום המועצה, שאבוטבול מרבה להציג את בנייתם כהישג של המועצה בראשותו. אבוטבול נלחם כדי לקדם את אישור הפרויקט חרף קשיים רבים, ואף יזם תוכנית-אב חדשה בתחום התיירות, כדי להכשיר את התוכנית ולרצות את דרישות משרד התיירות. הוא אפילו התייצב בעצמו לדיונים בוולנת"ע ונשא דברים בשם המועצה, אף שהפרוטוקול לא דרש את התייצבותו.

אחת מהטענות המרכזיות בעתירת התושבים נגד התוכנית, נוגעת לאופן שבו הושגה הסכמת משרד התיירות לאישורה. הקושי המרכזי לאישור הפרויקט מבחינה תכנונית, נגע לכך שהקרקע נועדה למלונאות, והיה צורך להסב את ייעודה למגורים. לצורך כך נדרשה המלצת משרד התיירות, שלפי תנאי תוכנית-המתאר-הארצית (התמ"א) תינתן רק מטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

כדי לדלג מעל המשוכה הזו, המועצה יזמה תוכנית-אב חדשה לתחום התיירות, שבה בין היתר, הוצג הפרויקט לבניית 31 הווילות כתוכנית לבניית "דיור בר-השגה", מצג שחוסר הדיוק בו ניכר על פניו. אך זהו לא המצג הבעייתי היחיד שהציגה המועצה.

במסגרת הניסיון הראשון, שכשל, לאשר את התוכנית, פנתה המועצה למשרד התיירות, והציגה עמדה שלפיה השטח "מרוחק מהמושבה, מנותק מהנוף, ורחוק ממשאבי הטבע שבמזרח", ולכן לא מתאים למלונאות. מסתבר, ש"נוף" הוא מונח גמיש, וניתן לפרשנויות שונות. לדעתה של המועצה, מגרש הממוקם על כתף הר עם קו ישיר לים, החולש על תצפית נרחבת מצפון ועד דרום (ראו תמונה), הוא "מנותק מן הנוף". ואולי הכוונה בכלל לניתוק מן הנוף העירוני? מי אמר ש"חיבור לנוף" מתייחס דווקא לנוף פתוח ולנוף הפונה לים?

בתגובת משרד התיירות לבקשת המועצה הראשונה בנוגע לשינוי ייעוד הקרקע ב-2012, ציין המשרד, כי "המגרש צופה לים, ורחוק מרחק של 20 דקות ברגל מהמרכז התיירותי של זכרון". עוד צוין בתגובת המשרד, כי 31 יחידות-דיור אינן "מטרה מיוחדת" מן הסוג המצדיק את שינוי הייעוד למגורים, וכי למגרש "יתרון יחסי מובהק לתיירות".

וכך הציג זאת נציג משרד התיירות באחד מהדיונים הראשונים בנושא: "זה מקום עם נוף, זה מקום בעיר תיירות, זה מקום שמשרד התיירות השקיע בו, ויש בו איפה לבקר, חוץ מאותו מלון".

העותרים: וילות צופות לים אינן דיור בר-השגה אלא הטעיה מכוונת

ההתנגדות הראשונית של משרד התיירות, החזירה את המועצה אל שולחן השרטוטים. אבוטבול, אומרים מכריו, הוא לא אחד שאומר נואש. לכן ב-2012, מיהר להכין את תוכנית-האב לתיירות במועצה, שהציעה לגרוע את חלקת הקרקע המדוברת ושתי חלקות נוספות, משטחי המלונאות, ולהקצות שטחים אחרים למלונאות באזור אחר בתחום המועצה. במסגרת התוכנית, הוצגו גם השטחים האחרים, לרבות זה של מלון "עדן-אין", כמיועדים ל"דיור בר-השגה". לטענת תושבים בזיכרון - גם כאן באופן מטעה.

בקשר לחלקת הקרקע המדוברת, שכונתה "מצפה אמירי גן", נכתב בתוכנית כי השטח ייועד ל"יחידות-דיור לקיבוץ מעין צבי", וכן לטובת "דיור בר-השגה לצעירי זכרון יעקב". משרד התיירות התרשם מן התוכנית, ונתן את הסכמתו למהלך, בנימוק שהתבסס גם על מטרת ה"דיור בר-ההשגה" של התוכנית.

לטענת העותרים, סיווג פרויקט להקמת "וילות מפוארות ויוקרתיות בקו ראשון לים" הוא הטעיה מכוונת של משרד התיירות, היוצרת פגם בהסכמת המשרד ומבטלת אותה. פרט מעניין נוסף הוא כי נציג משרד התיירות לא הגיע לדיון שבו אושרה התוכנית בוולנת"ע, באופן תמוה, אף שנוכחותו נדרשת לפי החוק, ואף שהנציג זומן לדיונים קודמים בתוכנית. בתגובה לפניית "גלובס" מסר משרד התיירות, כי עמדתו בקשר לאישור שינוי ייעוד הקרקע, תידון מחדש, לאור המצגים המטעים שנתגלו בתוכנית.

חשש לניגוד-עניינים: הדיון הבא יתקיים ללא נוכחות שוורץ

גורמים שהיו נוכחים בדיונים בוולנת"ע, טוענים כי ראשת הוועדה בינת שוורץ, ניהלה את הדיון ביד רמה, תוך שהיא נותנת לתומכי התוכנית להתבטא באריכות, וקוצבת זמן מוגבל להתבטאות המתנגדים.

בשלב מסוים הציע עו"ד אלי בן-ארי, נציג ארגון-הגג של הארגונים הירוקים, נוסח הצעת החלטה, שלדבריו, "מאפשרת לרשות המקומית לפתח את השטח כשטח פתוח, אם לא על-ידי המועצה הקיימת והעומד בראשה, התומכים נמרצות בתוכנית הבנייה למגורים, אז אולי על-ידי מי שיחליף אותו בעתיד".

שוורץ הגיבה בחריפות להערה של בן-ארי. "אני מבקשת להעיר לפרוטוקול שהצעת ההחלטה היא לא לגיטימית", גערה שוורץ. "היא כוללת רמיזות פוליטיות שהן מחוץ לנושא הדיון, היא כוללת דעה אישית וזלזול בפקידי ציבור... ההצעה הזאת היא לא לגיטימית, אנחנו נעלה אותה להצבעה, אבל שיירשם שהיא לא לגיטימית. טוב, הצבעה".

נוסח ההצעה שהתקבל באותו דיון, הצעת ההחלטה ששוורץ יזמה, אימץ את תוכנית-האב של המועצה, תוך שהוא לא מזכיר ולו במילה את סוגיות סיווג הקרקע ככזו המיועדת ל"דיור בר-השגה".

במקביל לעתירה שהגישו תושבי זכרון יעקב, הגישה עמותת אדם טבע ודין בתחילת השנה עתירה לפי חוק חופש המידע, בבקשה לקבל לידיה את רשימת הלקוחות של בן-זוגה של שוורץ, דודי רוסו, בעלי חברה המייעצת לקיבוצים ולמושבים בנושאים תכנוניים. משרד הפנים הסכים לבסוף למסור את המידע, באפריל השנה. ברשימת הלקוחות של רוסו שמסר משרד הפנים, נכלל קיבוץ מעין צבי, בעלי חלקת הקרקע שבה דנה שוורץ בוועדה.

מעט לפני מסירת רשימת הלקוחות של רוסו, מסרה המדינה לבית המשפט, כי נבדק חשש לניגוד-עניינים באישור הפרויקט, ככל הנראה בגלל השתתפותה של שוורץ בדיון על קרקע ששייכת ללקוח של בן-זוגה. מחר כאמור, יתקיים בוולנת"ע דיון מחודש בתוכנית והפעם, ללא נוכחותה של שוורץ. הדיון המחודש לא משנה מתחושתם החמצמצה של העותרים, שלפיה לא קשה לנחש כיצד הדיון הזה ייגמר.

חשיפת רשימת הלקוחות של רוסו, והבג"ץ שהגישה אדם טבע ודין לאחרונה, הביאו לבדיקה משמעתית של נציבות שירות המדינה בעניין התנהלות שוורץ בקשר לתוכניות הנוגעות ליישובים ששכרו את שירותיו של בן-זוגה. כך לדוגמה, שוורץ השתתפה בדיון על הקמת מרכז מסחרי גדול במושב שדה משה - לקוח נוסף של רוסו.

הקבלן: "לא נחקרתי מעולם, המשטרה אפילו לא הרימה אלי טלפון"

קשרים בין בכירי מועצת זכרון יעקב לכמה קבלנים וספקים, נחקרו עד לאחרונה במסגרת חקירת תיק "נוף מרהיב", שניהלה היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) ביחידת להב-433 במשטרה. בינואר השנה מסרו מספר מתלוננים לראש יאח"ה לשעבר, תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, מידע מפליל לטענתם בשלל פרשיות, שבמרכז אחת מהן חשדות הנוגעים לעובד של הקבלן עודד תורג'מן, בעלי חברת אמירי גן, והיזם שעומד מאחורי שכונת הווילות המתוכננת לקום בזכרון יעקב.

זאת, לאחר שלתחושתם של המתלוננים, החקירה לא קודמה כראוי במשך תקופה ארוכה. ברכה הבטיח למתלוננים כי הנושא ייחקר ברצינות בהקדם, אך ההבטחה, לתחושתם, לא מומשה. פרסומים שונים בתקשורת, לרבות תחקיר נרחב על חשש לטיוח חקירת תיק "נוף מרהיב", שפורסם ב"גלובס" ביוני השנה, הביאו להתעוררות מסוימת בעניין שגילתה המשטרה בפרשה, אך לדברי גורמים המעורים בפרטים, העניין המחודש של המשטרה בתיק נבלם לאחר התאבדותו של תנ"צ ברכה בתחילת יולי.

משטרת ישראל מסרה בתגובה לתחקיר "גלובס" מאוגוסט, כי "איננו נוהגים למסור פרטים מחקירות מתנהלות". היום עדכנה המשטרה ומסרה כי חקירת הטענות הנוגעות לעובדו של תורג'מן, הועברה לפרקליטות. "בלי להתייחס לפרטים הספציפיים, החשד שהועלה בפניית 'גלובס' נחקר, והתיק הועבר לפרקליטות".

כיצד נחקר החשד? כלל לא ברור. הקבלן תורג'מן מכחיש שאפילו נשאל על-ידי המשטרה על הפרשה, אף שהדבר נדרש לכאורה כדי למצות את חקירת החשד שעלה בתיק. לדבריו, "אפילו טלפון לא הרימו אלי, אפילו לא שלחו לי מייל. מעולם לא שאלו אותי על כך".

תגובות

מינהל התכנון בשלו: "התוכנית תקודם במהירות"

משרד התיירות מסר: "לאור הבדלים שהתגלו (במסגרת הדיונים בנושא מתחם מלונאי אחר שנכלל במסגרת תוכנית-האב לתיירות בזכרון יעקב - 'עדן-אין'), בין מסמך המדיניות שהוצג לוועדה לבדיקת תוכניות של משרד התיירות, לבין מסמך המדיניות שהוצג ואושר בוועדה המחוזית, ולאור העובדה שתוכנית 'אמירי גן' אמורה לחזור לדיון בוולנת"ע, יש בכוונת המשרד לקיים דיון נוסף בנושא אמירי גן, בוועדה המשרדית לבדיקת תוכניות".

מטעמם של בינת שוורץ ומינהל התכנון נמסר: "על דעת יו"רית הוולנת"ע יתקיים דיון חדש בתוכנית, וזאת בכדי לאפשר את קידום התוכנית במהירות וביעילות האפשרית".

עודד תורג'מן וחברת אמירי גן מסרו, כי "שירותיו של דודי רוסו נשכרו בשנת 2012 על-ידי יזם פרטי שרכש קרקע באזור התעסוקה של קיבוץ מעין צבי לקידום פרויקט נקודתי. לא השתמשנו בשירותיו בשום שלב. בדיון שהתקיים בשנת 2012 בוולנת"ע, דחתה שוורץ את הבקשה לשינוי ייעוד הקרקע, וביקשה לקבל דוח של מועצת זכרון יעקב על התיירות ביישוב, ולאשר את הדוח במשרד התיירות, טרם דיון חוזר בנושא.

"הדוח שחובר, התייחס לשלושה מתחמים: מתחם 'חוות הברון', מתחם 'עדן-אין' והמתחם שנרכש מקיבוץ מעין צבי. הדוח הוגש בשנת 2014, ולאחר שאושר על-ידי משרד התיירות, אושר שינוי הייעוד על-ידי ועדת-המשנה ברוב של 10 חברים מתוך 11.

"בדוח משרד התיירות נפלה טעות סופר, וסעיף הדיור בר-ההשגה שיועד למתחם 'עדן-אין' נרשם תחת מתחם 'מעין צבי'. יחד עם זאת, קריאת הדוח, מסקנותיו ופרוטוקול הוועדה, מוכיחים מעל לכל ספק, כי מתחם מעין צבי לא הוצג בשום שלב כדיור בר-השגה בפני חברי הוועדה. התוכנית העדכנית למתחם אינה מנצלת את מלוא זכויות הבנייה שניתנו למלונאות. צר לנו, כי תושבים פרטיים המונעים מאינטרסים אישיים, ומעוניינים להימנע מכל בנייה הצמודה לשטח מגוריהם, מצליחים לעכב תוכניות בנייה".

מקיבוץ מעין צבי נמסר: "הקיבוץ מצר על הניסיון לחבל בהליכי התכנון הנמשכים שנים, ושאושרו על-ידי מוסדות התכנון כולם, על-ידי העלאת טענות חסרות שחר. לגופה של טענה, דודי רוסו הועסק עד שנת 2012, על-ידי השותף העסקי של הקיבוץ בפרויקט אחר לחלוטין מול רשות מקרקעי ישראל, ולא אל מול מוסדות התכנון כלל ועיקר. מדובר בפרויקט בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל, שאינו קשור לתוכנית בקשר כלשהו. עבודתו של רוסו הופסקה בסוף שנת 2012, דווקא בשנה שבה החליטה הוולנת"ע שלא לאשר את התוכנית. מאז, אין כל קשר בין הקיבוץ לבין רוסו. העובדות מצביעות על-כך שהדיונים בוולנת"ע היו ענייניים".

מועצת זכרון יעקב ואלי אבוטבול העומד בראשה, לא נענו לפניית "גלובס" לקבלת תגובה. גם את תגובתו של דודי רוסו לא ניתן היה להשיג.