גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל מעצמת דפוס דיגיטלי: שתי חברות לקראת פריצה

תערוכת "דרופה 2016" כנראה תיזכר לטובה אצל יזמי תעשיית הדפוס הדיגיטלי הישראלית: Highcon ו-Scodix קיבלו הזמנות בשווי של עשרות מיליוני דולרים ועומדות בפני קפיצת מדרגה מסחרית משמעותית

זה קורה כמעט לכולנו: קנינו, נניח, מוצר קוסמטי כלשהו, פתחנו את אריזת הקרטון שלו ודי מהר השלכנו אותה לפח, יפה ככל שתהיה. אולי לא מיד, אולי אחרי יומיים או שלושה, אך על המדף בארון האמבטיה שלנו היא לא תישאר הרבה זמן. למרות חיי המדף המאוד קצרים של כל אריזה באשר היא, שוק האריזות של מוצרי צריכה (בעיקר מזון וקוסמטיקה) הוא שוק ענק, שמגלגל עשרות מיליארדי דולרים מדי שנה, מפרנס מאות חברות דפוס ותכל'ס - כן משפיע על הרגלי הצריכה שלנו. בואו נודה בזה: איך שהאריזה של המוצר נראית, כן משפיע על ההחלטה שלנו לרכוש או לא לרכוש אותו.

ושוק הדפוס, כמעט כמו כל שוק, הופך מאנלוגי לדיגיטלי ומביא לקדמת הבמה את המומחיות הישראלית. בני לנדא, האיש והאינדיגו, חזה את עלייתו של הדפוס הדיגיטלי עוד הרבה לפני שמישהו הבין מה ההבדל בין דפוס אנלוגי לדיגיטלי, ולמרות שהמעבר בין שתי הטכנולוגיות הוא לא ממש מהיר (הדיגיטל הוא רק 3% משוק הדפוס כולו שמגלגל 900 מיליארד דולר בשנה), הוא מתרחש ותערוכת "דרופה" האחרונה, שהתקיימה בתחילת החודש, הוכיחה את זה ולא רק במקרה של לנדא והחברה המצליחה שלו, לנדא דיגיטל פרינטינג.

"דרופה", נזכיר, נערכת מדי 4 שנים בגרמניה והיא התערוכה המובילה בעולם לפתרונות דפוס. בתחילת השבוע דיווחה לנדא דיגיטל פרינטינג כי קיבלה בעקבותיה הזמנות בשווי של כחצי מיליארד אירו (!), אך היא לא החברה הישראלית היחידה שהתערוכה הקפיצה אותה מדרגה מאוד גבוהה בפן המסחרי. "גלובס" חושף כאן שתיים אחרות, שיחד עם לנדא דיגיטל פרינטינג, מנסות להוביל את המהפכה הבאה של הדפוס הדיגיטלי.

לפני שנפרט עליהן, הסבר ממש קצרצר: כל תהליך דפוס באשר הוא מורכב בגדול משלושה שלבים: קדם דפוס, דפוס ופוסט דפוס. החברה של לנדא מטפלת בשלב האמצעי, ואילו השתיים עליהן נפרט מטפלות בשלב השלישי והאחרון, זה שאחרי ההדפסה. לכן, שתי החברות שנציג אינן מתחרות בלנדא דיגיטל פרינטינג או ב-HP-אינדיגו ואחרות אלא משלימות אותן. בבית דפוס אחד יכולה להיות מכונה של HP-אינדיגו ואחריה מכונה של אחת מהשתיים שיעבדו יחדיו, והדפסה תעבור מאחת לשנייה.

"טכנולוגיה בת 150 שנה"

החברה הראשונה שדי קשורה ללנדא ופועלו היא Highcon. לא רק שהיא הוקמה על ידי שני יוצאי אינדיגו, לנדא ונצ'רס, קרן ההון סיכון של בני לנדא, מושקעת בה ומחזיקה בכרבע מהון מניותיה.

"אני והשותף שלי להקמת החברה, מיכאל צימר, עבדנו 18 שנה באינדיגו והבנו שהתעשייה רוצה ללחוץ על כפתור ולקבל מוצר מוגמר ולא רק נייר מודפס", מספר אביב רצמן, מנכ"ל ומייסד Highcon, על הרקע להקמתה לפני 7 שנים. "כדי להדפיס משהו שהוא צורני, בעל צורה, צריך תבנית. זו טכנולוגיה בת 150 שנה שלא השתנתה הרבה, ואנחנו ראינו הזדמנות להפוך אותה מאנלוגית לדיגיטלית".

רצמן מסביר כי בכל תבנית יש סכינים שחותכות וסכינים שעושות את קווי הקיפול של האריזות, "וכל התהליך הזה נעשה על ידי דפיקה של פטישים וכדומה, בצורה די פרימיטיבית. אנחנו החלטנו לאפשר לבצע את החיתוך על ידי קרני לייזר ואת הקיפול על ידי הזרקת פולימרים", מסביר רצמן. כך נולדה המכונה הראשונה של החברה, ויותר מאוחר פותחו אחרות לפי דרישות הלקוחות. "את מכניסה קובץ ומקבלת מוצר מוגמר וזה נכון לא רק בשוק האריזות. זה נכון לשוק הדפוס המסחרי, כרטיסי ביקור, כרטיסי ברכה ועוד. כל דבר שיש בו חיתוך צורני, אפילו שהוא שטוח".

רצמן מסביר כי בשלב ראשון החליטה החברה להתרכז בשוק הקרטונים המתקפלים (שכולל אריזות) שמגלגל 80 מיליארד דולר. "זה שוק שצומח במקביל לתמ"ג של כל מדינה כי הוא תלוי בעיקר בשוק המזון והקוסמטיקה אך במדינות מתפתחות הוא צומח בשיעור גבוה יותר".

- כמה מכונות מכרתם עד כה, לפני "דרופה" האחרונה?

"התחלנו למכור במהלך 2013, חצי שנה אחרי 'דרופה' הקודמת ועד כה - 30. צרכי הלקוחות שינו במקביל את תהליך הפיתוח: סוג אחד, שמדפיס הרבה, אמר לנו שהוא צריך מכונות מהירות יותר וסוג אחר, שמדפיס מעט - זולות יותר. אלו שמדפיסים כמויות בינוניות המשיכו לעבוד עם המכונה הראשונית".

בנקודה זו מוסיף רצמן כי Highcon פוזלת במקביל לשוק הדפוס בתלת-ממד. "יצרנו יכולות, שהן עדיין בשלב המו"פ, להדפיס מוצר תלת-ממדי כלומר בשכבות. לדוגמה, תבנית מנייר לספסל של בטון שאפשר ליצוק לתוכה את הבטון. זה מפשט את תהליך הייצור", הוא אומר ומראה לנו תמונה של ספסל בטון שיוצר תוך שימוש בתבנית של החברה.

- תסביר בבקשה.

"על ידי נייר, אנחנו מאפשרים לייצר מוצר מבטון. אנחנו חותכים את הנייר והנייר יוצר תבנית בגובה של עד 2 מטר. הלקוח של בית הדפוס הוא זה שיוצק לתוך התבנית את הבטון. זהו פתרון שמיועד בעיקר לשוק הגרפיקה האומנותית, כמו תצוגות, שמגלגל 30 מיליארד דולר".

- אז מה קרה ב"דרופה" האחרונה?

"הביתן שלנו היה צמוד לזה של בני (בני לנדא, ט.צ.), וזה היה די מטורף. קיבלנו הזמנות מחייבות, לא מכתבי כוונות, בשווי של מעל 40 מיליון דולר. מחירי המכונות שלנו עומדים על 400 אלף דולר, 800 אלף דולר ו-1.5 מיליון דולר".

- איך זה בהשוואה להכנסות שלכם אשתקד?

"בשנה שעברה היה לנו בערך 8 מיליון דולר הכנסות ולא היינו רווחיים. את ההזמנות הללו נספק תוך שנה עד שנה וחצי, ולכן זו קפיצת מדרגה די משמעותית לחברה".

- ממי בעיקר התקבלו ההזמנות?

"בעיקר מלקוחות במדינות אסיה כמו סין והודו. השוק האסייתי הוא שוק ענק, שיש בו הרבה כסף וחבר'ה שמוכנים לקחת סיכונים".

- מלבד המכונות, אתם מוכרים מוצרים מתכלים?

"כן, את הפולימרים שלנו והלקוח חייב לקנות אותם ממנו".

- תגייסו עובדים נוספים?

"כן, בטח! לפחות עוד 20 איש בתחומי הנדסת מכונה/תוכנה/אלקטרוניקה ועוד".

- אחרי שהשלמתם את שלב הפיתוח, מהו האתגר הבא?

"רק לעמוד בקצב הצמיחה. חיכינו לזה ועכשיו זה הגיע. מלבד ההזמנות בשווי של 40 מיליון דולר, נתנו הצעות מחיר בשווי של 100 מיליון דולר ועם קצב הצמיחה המאוד מהיר הזה נצטרך להתמודד".

רצמן מציין כי בעקבות "דרופה" תיכנס החברה ל-11 מדינות חדשות, דוגמת הודו, צ'ילה, פורטו-ריקו, קולומביה, הולנד וגרמניה ולכן תצטרך להגדיל את פעילות ההפצה שלה".

- ומה לגבי מימון פיננסי? תצאו לסבב גיוס נוסף?

"כן. בקרוב נודיע על סבב גיוס".

- מה עוד צופן העתיד לחברה?

"כפי שציינתי, אנחנו נכנסים לשוק ההדפסה בתלת-ממד. ונכון, השוק הזה נקלע לאחרונה לבעיה אבל זו בדיוק הבעיה שאנחנו מנסים לטפל בה: חברות ההדפסה בתלת-ממד מתמקדות בהדפסה של אבות טיפוס, כלומר מוצרים קטנים במחירים גבוהים. אנחנו מפתחים יכולות להדפיס מוצרים גדולים במחירים נמוכים, שזה אומר יותר ייצור המוני. לדוגמה, אנחנו יכולים להדפיס 10 כיסאות בשעה. זה כיסא שמודפס על ידי חיתוך קרטון, והדבקת שכבות עד שזה הופך למעשה לעץ. זה פתרון שבמיועד בעיקר לתעשיית הריהוט והעיצוב ואנחנו מעריכים שהוא יהיה מוכן תוך 3-4 שנים".

"מעל 100 הזמנות"

החברה השנייה היא Scodix שמבוגרת מ-Highcon בשנתיים. Scodix מתמחה בהשבחת דפוס דיגיטלי, וזה אומר "כל ההברקות, ההבלטות, המטליזציה שיש על אריזות, דפוס מסחרי וכדומה", מסביר רועי פורת, מנכ"ל החברה ובעברו מנכ"ל קמטק הישראלית. "המדפסות שלנו לא מדפיסות את הצבע אלא את ההשבחה. הן עושות את הגימור של ההדפסה".

- תן דוגמה.

"קופסה של אייפון. יש עליה את הלוגו של אפל באפור. הלוגו אינו מודפס, אלא נוצר על הנייר בתהליך השבחה. לוקחים רדיד כסף, ומדפיסים את הלוגו על הקופסה הלבנה. דוגמה אחרת: קופסה של בושם שיש בה משהו מובלט או מבריק. את זה אנחנו עושים על ידי הזרקת דיו דיגיטלית, כלומר לוקחים תהליך שהיה עד כה אנלוגי והופכים אותו לדיגיטלי וכך, בין היתר, מקטינים עלויות הדפסה ומספקים יכולות הדפסה שלא היו קיימות עד כה".

- ואיך "דרופה" הנוכחית הקפיצה את החברה מדרגה?

"קיבלנו מעל 100 הזמנות מחייבות למוצר הקיים שלנו, ואם מחברים את זה למכתבי כוונות למוצר העתידי שלנו, אז השווי הוא מעל 100 מיליון דולר. המוצר העתידי שלנו ייצא לשוק בשנה הבאה".

- תוך כמה זמן תספקו את ההזמנות המחייבות?

"6-9 החודשים הקרובים".

- מה היה סדר הגודל של ההכנסות שלכם עד כה?

"הרבה-הרבה יותר קטן. מכרנו מכונות, אבל מעט. ל'דרופה' יש את האפקט שלה. גדלנו יפה בשנים האחרונות ועכשיו הגיעה הקפיצה המשמעותית".

פורת אומר שחברה כמו Scodix מודדת עצמה מ"'דרופה' ל'דרופה'. לפני 'דרופה' הקודמת היו לנו 12 התקנות, ולפני 'דרופה' הנוכחית - 200. ואחרי הנוכחית, כנראה מעל 300".

- מה המחיר הממוצע של מכונה?

"בין 600-700 אלף דולר. המכונה העתידית תעלה 1.5 מיליון דולר".

- איזה שדרוג תציע המכונה העתידית?

"זו מכונה שתפנה לפורמטים גדולים ולכן היא תהיה מהירה יותר, ותיועד לשוק היותר תעשייתי, כמו אריזות".

- תגייסו עוד עובדים?

"כן, אנחנו בתהליכי גידול ומחפשים בעיקר אנשי פיתוח".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה