גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' דויטש קורא למחוקק לבצע עדכון כללי של דיני המקרקעין

סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני, הקובע כי לאדם זכות בקרקע אם עיבד והחזיק אותה 10 שנים ללא הפרעה, עדיין חל בחוק הישראלי במקרים נדירים ■ פרופ' מיגל דויטש קורא לבטל את הסעיף

פרופ` מיגל דויטש / צילום: איל יצהר
פרופ` מיגל דויטש / צילום: איל יצהר

"עד אנה ישלטו בנו דיני הקרקעות העותומנים?" - המימרה הידועה הזו בקרב משפטנים נטבעה לאחר ששימשה ככותרת למאמר של פרופ' יהושע ויסמן עוד בשנת 1982. לאחרונה חזרה שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, על השאלה הזו, בסיומו של פסק דין שבו הכריע בית המשפט העליון בסוגיה בתחום המקרקעין בהתאם לסעיף מפקודת הקרקעות העותומנית.

דימויה של מערכת החוק הישראלית כ"גבינה שווייצרית", מלאת לאקונות והפניות לדינם של כובשים מן המאות הקודמות, הבריטים והעותומנים - מוצדק אולי, אם כי לעתים נדמה שהוא מופרז. אז האם הדין העותומני אכן "מושל" בתחום הקרקעות בישראל של 2016? מסתבר כי במקרים שוליים בלבד.

בית המשפט העליון הכריע לפני כחודש בערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי בנצרת, בסכסוך שבין עבדאלוילי תופיק חוסיין, תושב מסעדה שבגולן, לבין משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל. בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של חוסיין לזכויות בקרקע בת 10 דונם בגולן, בנימוק שקרקע זו עובדה בידי משפחתו זה כמה עשורים, ולכן נרכשה בה זכות לפי סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני - שריד לחוק העותומני שעדיין בתוקף גם היום.

הסעיף העותומני קובע כי "אדמת 'מירי' או 'מוקופה' (סוגי אדמה המוגדרים בדין העותומני - ג'מ'), שעיבד והחזיק בה אדם במשך עשר שנים באין-מפריע, תיחשב זכות-החזקה שלו כמוכחת, בין אם היה ובין אם לא היה בידו מסמך בר-תוקף, ואין רואים אדמה זו כנטושה...".

כשחוקק חוק המקרקעין הישראלי ב-1969, נותר הסעיף העותומני בתוקף בשני מצבים: הראשון - הוראת "שמירת דינים", לפיה כל מי שרכש זכות לפי הסעיף העותומני לפני כניסת חוק המקרקעין לתוקף - ימשיך להחזיק בה; השני - עיבוד והחזקת הקרקע, כפי שקובע הסעיף העותומני, יקנה זכות בקרקע, רק כשהמקרקעין שהם בגדר אדמת מדינה שאינה מקרקעין מוסדרים (נבהיר את המשמעות להלן) - וגם זאת, בשינוי קל - החוק הישראלי האריך את תקופת ה"התיישנות", מ-10 ל-15 שנים. בנוסף, הפסיקה צמצמה את מהות הזכות הנרכשת מכוח הסעיף לזכות "דיונית" בלבד, שמשמעותה הגנה מפני סילוק מן הקרקע, ולא בעלות מלאה הכוללת זכות לרישום כבעלים.

בעניינו של חוסיין, בית המשפט העליון הפך את מסקנת בית המשפט המחוזי וקבע כי חוסיין הוכיח 15 שנות החזקה ועיבוד בקרקע, המהווה אדמת מדינה בלתי מוסדרת. עם זאת, העליון שיגר את הדיון בחזרה למחוזי, כדי שזה ידון בסוגיה אחרת העולה בתיק, הנוגעת לצו תפיסה צבאי שהוצא בקשר לקרקע.

בשולי פסק הדין שלחה השופטת ברק-ארז מסר למחוקק הישראלי: "פסק דין זה ניתן בשנת 2016. בקרוב ימלאו 100 שנה לתום השלטון העותומני בארץ ישראל. לא ניתן לסיים את הדיון במקרה זה מבלי לחזור לשאלתו של פרופ' יהושע ויסמן במאמרו: 'עד אנה ישלטו בנו דיני הקרקעות העותומנים?'".

תחולה מצומצמת

בעזרתו של פרופ' מיגל דויטש, ביקשנו לבחון עד כמה באמת "מושלים" בנו דיני הקרקעות העותומנים, ותוצאת הבדיקה היא שהם לא ממש מושלים בנו, ולמעשה סכסוכים מוכרעים באמצעות הדין העותומני רק במקרים נדירים ביותר. 

פרופ' דויטש מספר כי מבדיקה שערך עולה שב-16 השנים האחרונות - מאז שנת 2000 - רק 29 פסקי דין דנו בסוגיה בהתאם לדין העותומני. מתוך אותם 29 פסקי דין, 24 נגעו לקרקעות בתוך תחומי ישראל; ו-5 עסקו בשטחי יהודה ושומרון, שם חל החוק הירדני, שאף הוא מפנה בנושאים שונים לדין העותומני.

פרופ' דויטש סבור כי המימרה "עד אנה ישלטו בנו דיני הקרקעות העותומנים" היא חסרת אחיזה היום. לדבריו, "התחולה של הדין העותומני היא שולית יחסית. חוק המקרקעין ביטל את החקיקה העותומנית, למעט תחום אחד של התיישנות במקרקעין לא מוסדרים". 

- מהם מקרקעין לא מוסדרים?

"המשמעות של המינוח מקרקעין 'לא מוסדרים' לא אומר שאין רישום בכלל בקשר לקרקע. לרוב ישנו רישום בפנקסי שטרות, אך מדובר על רישום מיושן, שבדרך-כלל אינו כולל מדידה בסטנדרטים מקובלים ובעקבות הליך מסודר של בירור זכויות, באמצעות מודד בפיקוח המדינה. תהליך הרישום הוא תהליך שעושה המדינה. הוא מתחיל בפרסום שמתקיימת הסדרה בקשר לקרקע מסוימת, ומתן האפשרות לאנשים לבוא ולטעון לבעלות - בהמשך נערך בירור של הזכויות ומדידה מסודרת, ובסופו של התהליך נרשמות הזכויות".

לדברי פרופ' דויטש, 95% מן הקרקע בישראל היא קרקע מוסדרת, וזו אינדיקציה נוספת לשוליות של תחולת החוק העותומני בישראל (כאמור, סעיף 78 העותומני נוגע רק לקרקעות לא מוסדרות). גם מתוך 5% שמהווים מקרקעין בלתי מוסדרים, חלק קטן אינו אדמות מדינה, ובנוסף יש חלק שעדיין אין בו כלל רישום לטובת הבעלים, ולכן סעיף ההתיישנות בחוק הקרקעות העותומני לא חל עליהם.

כאמור, פרט לשני המקרים שתיארנו לעיל - זכות שנרכשה בדין העותומני לפני כניסת חוק המקרקעין לתוקף (ב-1970) ואותו סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני - ישנו עוד מישור אחד שבו חל הדין העותומני: הדין בשטחים.

חלופות ראויות

- האם בכל זאת, לא ראוי לבטל את השרידים העותומנים בחוק הישראלי, בכל זאת השנה היא 2016?

דויטש: "לדעתי, בכל הנוגע לשמירת הדין העותומני לפני חקיקת חוק המקרקעין - לא ראוי לפגוע בזכויות קנייניות שכבר נרכשו - זה דבר שלא ייעשה והוא בלתי חוקתי - מה גם שאין מקרים רבים שזה משליך עליהם. בכל מה שנוגע ליהודה ושומרון, ברור שהשיקולים בחקיקה שם נגזרים מהמגבלות במשפט הבינלאומי ושיקולים מדיניים - פרט לכמה שינויים בתחום המקרקעין שערך המושל הצבאי בשטחים, הדין הוא תוצאה של ההחלטה לא להחיל את החוק הישראלי והוא הקפאת מצב, כמעט, ביחס לדיני המקרקעין שחלו בשטחים ערב מלחמת ששת הימים.

"בקשר לאותו סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני, הגיע באמת הזמן לבטל אותו, כך שלא ייווצרו טענות התיישנות חדשות מכוחו. במיוחד כשיש לו חלופות ראויות בדין הישראלי, החלות גם על מקרקעין מוסדרים - כלומר על רוב המקרים".

- מהן עילות ההתיישנות בקשר למקרקעין מוסדרים?

דויטש: "אין תחולה כיום לדיני ההתיישנות במקרקעין מוסדרים, אך קיימות חלופות. החלופות המרכזיות הן 'ההשתק הקנייני' ומוסד 'בר הרשות' - אלה מוסדות משפטיים שמקורם בפסיקה. שניהם עוסקים באדם שהחזיק בקרקע זמן רב, והבעלים לא התלונן, שעה שהמחזיק השתמש בקרקע בפועל זמן רב, תוך כדי שהשביח אותה וכו'. גם כאן מדובר בזכויות שמהותן היא חסינות מפני סילוק. ראוי שבאותה ההזדמנות שהמחוקק מבטל את סעיף 78 לחוק העותומני - הוא יאמץ לספר החוקים את המוסדות הקיימים הללו, שנוצרו מכוח הפסיקה, או יבטל אותם - אם לדעתו הם לא רצויים".

פרופ' דויטש מוסיף כי לטעמו, לא רק שאריות הדין העותומני החלות בתחום המקרקעין בישראל מיושנות, אלא גם הדין הישראלי עצמו. חוק המקרקעין "יחגוג" 50 שנה לחקיקתו בעוד זמן לא רב, ולדברי דויטש, יש אינספור בעיות שמתעוררות מתוכו במסגרת הפסיקה היום. "אפשר להצטרף לקריאה של השופטת ברק-ארז לחקיקה שתפסיק את תחולת סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני, אבל אולי צריך להוסיף לה קריאה לעדכון כללי של דיני המקרקעין", הוא אומר.

פרופ' דויטש מזכיר כי על שולחנה של הכנסת עומדת הצעת חוק מקיפה ביותר שעל ניסוחה עמלו מומחים רבים במשך שנים. זאת, כדי לעגן בקודקס מסודר ואחיד את המשפט האזרחי והמסחרי בישראל, המורכב היום מפסיפס של דברי חקיקה מיושנים שנוספו עליהן שכבות של פסיקה ענפה, שנוצרה כדי להשלים לאקונות בחוק. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ב-2011, אך מאז היא לא קודמה.

עוד כתבות

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

העליות בוול סטריט הזניקו את הטבת האופציות לעובדים בהייטק הישראלי לכ־2 מיליארד דולר

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

מחיר למשתכן בירוחם / צילום: חב' שתית

לא כדאי להתחתן: מחיר למשתכן מעוות אפילו את הקן המשפחתי

לא מעט זוגות נרשמים כידועים בציבור כדי שיוכלו לגשת להגרלות מחיר למשתכן ● רווק או רווקה שבין הזכייה למועד החתימה על החוזים יחלטו להתחתן, יאבדו את הצ'ופר מהמדינה ● אולי זה לא מה שישבור זוגיות טובה, אך זהו עיוות מדהים שהמדינה יוצרת

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

דוח חדש חושף: הכסף שמניע את האלימות בקמפוסים בארה"ב

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

תחקירי שחיתויות ותרומות בקריפטו: האופוזיציה הרוסית נלחמת בפוטין בכל דרך

לפני כשלוש שנים הוציאה רוסיה מהחוק את הקרן למלחמה בשחיתות שהקים מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני בטענה שהיא קיצונית ● כיום פעיליה עובדים שעות נוספות ממדינות שונות בעולם, ומגיעים ל־17 מיליון צופים בחודש ● האם זה יעזור להם להחליש את פוטין, שהשיג 88% בבחירות האחרונות?

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: למה כדאי לאמץ את גישת הפרודוקטיביות האיטית בעבודה

פרופ' קאל ניופורט, מחבר הספר "פרודקטיביות איטית", טוען שאנחנו עובדים לא נכון ומזיקים לכלכלה ● הפתרון: לנוח יותר, ולהגיד "כן" פחות ● כך עושים זאת

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן