השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי
ההודעה של שרת המשפטים איילת שקד על מינויו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, לנציב תלונות הציבור על הפרקליטות, פורסמה בסוף השבוע האחרון. מיד לאחר פרסום ההחלטה הוציא ארגון הפרקליטים הודעה שבה בירך את רוזן על בחירתו. "מדובר במינוי ראוי של אדם רב-פעלים, ואנו מאמינים שתחת הנציב החדש תפעל הנציבות באופן הוגן וראוי, במסגרת החוק שעבר לאחרונה", נמסר מהארגון.
ארגון הפרקליטים ניהל בשנתיים האחרונות מלחמת חורמה נגד השופטת לשעבר הילה גרסטל, שמונתה לנציבת הביקורת הראשונה על הפרקליטות. גרסטל התפטרה מתפקידה בחודש אפריל השנה.
התגובה המנומסת-מברכת של ארגון הפרקליטים למינויו של רוזן היא אמנם ראויה, אבל לא בטוח שהשקט התעשייתי בין הארגון לבין הנציבות יימשך זמן רב. רוזן, 66, הוכיח לאורך הקריירה השיפוטית הארוכה שלו שהוא לא עושה חשבון לאף אחד ואינו מושפע מלחצים. נראה כי כל תלונה נגד פרקליט שתגיע לשולחנו צפויה להתברר עד תום.
לדברי עו"ד עופר ברטל, שבמסגרת טיפול בלקוחות שייצג בבית המשפט יש לו "שעות רוזן" רבות מאוד, "הפרקליטים יגלו שהם עשו טעות מאוד גדולה שהם נלחמו בהילה גרסטל. הם עוד יתגעגעו אליה. רוזן, בלשון העם, לא דופק חשבון לאף אחד. הוא יוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה בלי חשבון. האופי שלו מתאים מאוד לתפקיד של נציב תלונות, כי הוא לא מטאטא כלום מתחת לשטיח, אלא מציף כל בעיה שהוא נתקל בה, כדי שאפשר יהיה להתמודד איתה. רק כך אפשר לפתור בעיות ולתקן ליקויים".
האדם הנכון במקום הנכון
עו"ד ברטל ייצג, יחד עם שותפו דב גלעד-כהן, את ראשת לשכת אולמרט לשעבר, שולה זקן, במשפט פרשת הולילנד, שנוהל על-ידי רוזן ביד רמה. ברטל מציין כי לרוזן יש ניסיון רב גם כסנגור צבאי, גם כתובע וגם כשופט. "יש לרוזן מבט והשקפת מבט מאוד רחבים על המערכת. אי-אפשר יהיה למכור לו לוקשים, מפני שהוא מכיר את הדברים מכל העמדות והזוויות - יתרונות שיסייעו לו לבצע את תפקידו בצורה טובה".
על ההתנגדות של הפרקליטים לביקורת אומר ברטל כי הפרקליטות הייתה צריכה לחבק את נציבות הביקורת ולאמץ אותה ללבה, ואם היא הייתה עושה כך, הייתה לה יותר יכולת להשפיע על החוק ועל סמכויות הנציב. "בעובדה שחלק מהפרקליטים מנהלים מלחמת חורמה נגד המוסד הזה, הם מחטיאים וגם פוגעים בתדמית שלהם בעיני הציבור. כאשר הפרקליטות ובתי המשפט מאבדים נקודות מהתדמית ומהיושרה שלהם, זה פוגע מאוד באמון הציבור במערכת המשפט כולה".
השופט בדימוס אורי גורן, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, סבור כי מדובר במינוי יוצא מן הכלל. לדבריו, "דוד רוזן הוא האדם הנכון במקום הנכון. הוא איש עבודה, אדם ישר, חרוץ, משפטן צנוע. יש לו את כל המעלות ואת כל הסיכויים להצליח בתפקיד".
וגורן גם מגלה: "אני הבאתי את רוזן מבית משפט השלום למחוזי, לאחר שהוא הצטיין מאוד, וגם במחוזי הוא עשה עבודה יוצאת מהכלל. הוא עבד מהבוקר עד הערב, וכך ימשיך לעשות בעבודתו החדשה. אם רוזן מגלה שהפרקליטות לא בסדר, הוא אומר את זה; אם סנגור לא בסדר, הוא אומר זאת. הוא גם שופט אמיץ".
לא התרגש מביקורת שופטי העליון
רוזן אמנם התמנה לנציב תלונות הציבור על הפרקליטות, אבל ליקויים בעבודת הפרקליטות הוא מצא בעבר, וכשהיה צורך בכך הוא גם העביר ביקורת עליה לאורך שנותיו כשופט. דוגמה בולטת לכך אירעה לפני 6 שנים. באוגוסט 2010 רוזן ביקר בחריפות חסרת תקדים את התנהלות פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) בניהול המשפט של פרשת הלבנת ההון בסניף הירקון של בנק הפועלים.
רוזן ביטל בפסק דינו (ב-2010), בצעד נדיר על בסיס טענת "הגנה מן הצדק", את כתב האישום שהגישה הפרקליטות נגד אליק לדר ויעקב סברדליק, שני מנהלים בדסק הרוסי בבנק הפועלים, שהואשמו כי סייעו ללקוחותיהם להלבין עשרות מיליוני דולרים.
בהחלטתו מנה רוזן שורה ארוכה וחמורה של כשלים שביצעה הפרקליטות. בין היתר הוא קבע כי הפרקליטות לא העבירה חומר חקירה לנאשמים במועד והצהירה בבתי המשפט הצהרות לא נכונות ולא מדויקות.
רוזן קבע וכתב כי "התנהגות המדינה היא התנהגות נפסדת, הפוגעת באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. המדינה לא העבירה להגנה חומר חקירה בכמויות בלתי נתפסות, המדינה הצהירה הצהרות לא נכונות במחוזי ובעליון, בפרשת צילומי הסתר, כמו גם בנוגע לעד התביעה ליאון בויקו. על בסיס נתונים אלה הגעתי למסקנה כי יש בקיום ההליך הפלילי שהתקיים נגד לדר וסברדליק משום פגיעה חריפה בתחושת ההגינות".
אבל המשפט ב-ה' הידיעה שניהל רוזן הוא תיק פרשת הולילנד. 4 שנים אחרי פסק דינו בפרשת הלבנת ההון, הפך רוזן לסוג של גיבור עממי כשביקש לשלוח את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ל-6 שנות מאסר, לאחר שהרשיע אותו ואת שותפיו בשוחד במשפט הולילנד. על אחת המרפסות בתל-אביב נתלה אז השלט: "ישראל אוהבת את השופט דוד רוזן".
אולם בית המשפט העליון צינן מאוחר יותר (בדצמבר 2015) את ההתלהבות, כשזיכה את אולמרט מהאישום המרכזי בשוחד נגדו, והפחית 4.5 שנים מ-6 שנות המאסר שגזר עליו רוזן.
באופן דומה נהגו שופטי העליון בראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, שהורשע אף הוא בשוחד בפרשת הולילנד. רוזן גזר על לופוליאנסקי החולה 6 שנים מאחורי סורג ובריח, אך העליון המיר את העונש ל-6 חודשי עבודות שירות בלבד, בשל מצבו הרפואי.
השופט אורי גורן אומר כי רוזן לא התרגש מהביקורת שמתחו עליו שופטי העליון. "אני יכול להגיד שרוזן לא לקח ללב את הביקורת. הוא רואה בעבודה שלו שליחות ומאמין בעבודתו".
- ובכל זאת, בערעור שופטי העליון מתחו ביקורת לא קלה על פסיקת רוזן. בין היתר העליון זיכה את אולמרט מאישום השוחד המרכזי, ואת לופוליאנסקי חילץ מהמאסר.
גורן: "זה לא אומר שהם צודקים".
רוזן מכונה עדיין "נציב הביקורת על הפרקליטות", אבל הלכה למעשה יהיו נתונות בידיו סמכויות ביקורת מצומצמות יותר משל הנציבה הקודמת גרסטל. "חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות", שעבר בשבוע שעבר בכנסת, הוציא את הביקורת המערכתית על עבודת הפרקליטות מידי הנציבות, וקבע כי היא תבוצע על-ידי מבקר המדינה, שיקים לשם כך אגף חדש שיפעל תחת שרביטו. רוזן יברר תלונות פרטניות של הציבור שיוגשו נגד פרקליטים וכן תלונות נגד היועץ המשפטי לממשלה.
למרות האמור, עו"ד ברטל מאמין כי רוזן יוכל להביא לשיפור עבודת הפרקליטות. "אמנם עדיף היה שהביקורת המערכתית תישאר אצל רוזן, והפשרה הפוליטית שנעשתה בהפרדת הביקורת היא לא טובה לעניין עצמו, אבל גם ככה יהיה לו כוח לעשות שינוי. ברגע שמטילים על אדם, פרקליט, אחריות אישית - זה דבר מרתיע ביותר.
"הידיעה של פרקליט שהוא יישא באחריות אישית אם יפשל, דוחפת את כל המערכת להשתפר. אני מניח שלא רק מעשים של פרקליטים בודדים אלא גם ליקויים מערכתיים רבים יעלו קודם כל אצל רוזן, ורק אחר-כך יגיעו למבקר המדינה. צריך לזכור שרוזן יברר גם תלונות נגד היועץ המשפטי לממשלה, שכל החלטה שהוא מקבל היא החלטה בעלת השלכות מערכתיות".
הליך בחירה מתיש ומסורבל
כאמור, בתום הליך בחירה מתיש ומסורבל, הודיעה ביום שישי שרת המשפטים איילת שקד על מינויו של השופט דוד רוזן לתפקיד נציב הביקורת על הפרקליטות. ההחלטה קיבלה את הסכמת השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, והיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ונעשתה לאחר התייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. זאת, כנדרש על-פי החוק החדש שאושר בכנסת בשבוע שעבר.
עם המינוי שקד אמרה: "אני גאה במינויו של השופט דוד רוזן לתפקיד. עובדי פרקליטות המדינה עושים עבודה קשה למען המדינה ולמען הוצאת הצדק לאור. עם זאת, אין גוף שאינו זקוק לביקורת בונה שתשדרג את עבודתו עוד יותר. עמדותיו של השופט רוזן יזכו למשקל ציבורי רב וייהנו מאמון הן של הציבור הרחב והן של הפרקליטות והמשטרה. אני מודה לנציבה הקודמת, הילה גרסטל, שפעלה מתוך מקצועיות ומסירות, ואני מאחלת לשופט רוזן הצלחה רבה בעבודתו".
דוד רוזן (66) - בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר בכלכלה וסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית - מכהן כשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב משנת 2004. בעשור לפני כן הוא כיהן כשופט בית המשפט השלום. עד לכהונת השפיטה שימש רוזן כפרקליט מחוז מרכז בצה"ל, כסנגור הצבאי הראשי וכראש המחלקה המשפטית בנציבות קבילות החיילים.
תפקיד נציב הביקורת על הפרקליטות התפנה באפריל השנה, עם התפטרותה של הנציבה המייסדת, השופטת בדימוס הילה גרסטל, על רקע חילוקי דעות קשים עם ארגון הפרקליטים ומחאות חוזרות ונשנות של הפרקליטים על עבודת הנציבות.
לפני כשבועיים המליצה ועדת האיתור, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, על השופט ישעיהו שנלר לתפקיד נציב הביקורת. אולם יממה לאחר שהועברה ההמלצה לשרת המשפטים, הודיע שנלר לוועדה כי בנה של רעייתו הטרייה עובד כפרקליט במחוז חיפה. ההודעה טרפה את הקלפים, ושנלר משך את מועמדותו לתפקיד.
בהמשך פוזרה ועדת האיתור, לאור חקיקתו של חוק הנציבות (עד לחקיקתו פעלה הנציבות מכוח החלטת שרים ולא מכוח חוק), הקובע כי הסמכות למנות נציב שיברר תלונות על פרקליטים תהיה של שר המשפטים והשר לביטחון פנים, בהסכמת היועמ"ש ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון.
הנציב הוסמך לברר תלונות גם על הפרקליטויות ברחבי הארץ וכן על יחידת התביעה המשטרתית, אך התביעה הצבאית נותרה מחוץ לחוק. עוד נקבע כי הנציב לא יברר תלונות על שיקול-דעתו המשפטי של פרקליט. אם תתעורר שאלה אם אכן מדובר בשיקול-דעת משפטי - הנציב, בהתייעצות עם היועמ"ש, יכריעו בשאלה.