גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גביית כסף מנוסעים שמצטרפים לנסיעה שוללת כיסוי ביטוחי?

התשלום בעבור הנסיעה משנה את פני הדברים כאשר נגרמים נזקי גוף או רכוש ■ כמו במקרים רבים, יש לשים לב במיוחד לחריגים בפוליסה ■ מדריכים בתחום

רכב / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
רכב / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מבט חטוף אל כבישי הארץ בשעות הבוקר, או לחלופין בשעות אחר-הצהריים, מרמז על כך שרבים מאיתנו נוסעים ברכבנו, כאשר הנחת המוצא היא כי נסיעה זו הינה לצורך עבודתנו - בין אם אנו עצמאים או שכירים. נפלאות הטכנולוגיה פורשות בפנינו אפשרויות לא מעטות לצרף לרכבנו נוסעים, בין אם זה בדרך לעבודה ובין אם לאו. לעתים, הבאת נוסעים אלה ליעדם טומנת בחובה תשלום בעבור עלויות הנסיעה.

פוטנציאל עסקי זה לא נעלם מעיניהם של אנשי עסקים ויזמים, וכיום הוא מהווה את התשתית העסקית של חברת מסוימת, אשר מספקת שירותי תחבורה שיתופית דרך האינטרנט ברחבי העולם. אותה חברה מפתחת, משווקת ומפעילה אפליקציה המאפשרת יצירת קשר והסעה בתשלום בין נהגים לנוסעים. נוסף על כך, חברה אחרת השיקה לפני שנה בקירוב אפליקציה חדשה המאפשרת שיתוף נוסעים דרך האפליקציה העיקרית.

הרעיון זהה בבסיסו ובתוך כך מעניק אפשרות לנהגים המשתמשים באפליקציות אלה ואחרות לאסוף נוסעים המשתמשים באפליקציה החדשה, מביתם לעבודה וחזרה. עלות התשלום בעבור השירות נקבעת מראש בין הנהג לנוסע, כאשר המערכת עצמה מציעה סכום ממוצע ומירבי בהתחשב בצריכת הדלק ובלאי הרכב באותן נסיבות.

לסוגיה זו יש חשיבות רבה בפן הביטוחי, בין במקרים של נזקי גוף ובין במקרים של נזקי רכוש, הואיל וייתכן כי במצבים מסוימים יוכרו נסיעות אלה כ"הסעה בשכר", ושאלת הכיסוי הביטוחי תעמוד למבחן עקב חריגים בפוליסות.

את ההגדרה המשפטית ל"הסעה בשכר" ניתן ללמוד מפסיקה של בית המשפט העליון: "הסעה בשכר משמעה הסעה בעלת אופי עסקי שמטרתה הפקת רווח, במסגרת עסק של הסעות. הכוונה היא בעליל לנסיבות בהן משמשת המכונית על-ידי הסעתה למטרה מסחרית-עסקית (כגון מונית שירות)" (בית המשפט העליון - רע"א 1,502/13).

בהשלמה לאמור יובהר כי פוליסת ביטוח החובה כיום מחריגה את הכיסוי הביטוחי, כאשר השימוש ברכב נעשה לשם הסעת נוסעים בשכר.

באירוע מצער מיום 3 בנובמבר 2012 מת ע', שהיה אז רק בן 11 שנים (להלן: "המנוח"), כאשר רכב מסחרי (להלן: "הרכב"), נהוג על-ידי פ' (להלן: "הנתבע"), נסע לאחור בכפר ג'יסר א-זרקא, ובתוך כך פגע במנוח וגרר אותו לאורך כמה מטרים (להלן: "התאונה"). לאחר התאונה, הובהל המנוח לבית החולים "הלל יפה" בחדרה, שם נקבע מותו. הוריו ועזבונו של המנוח (להלן: "התובעים") הגישו תביעה כנגד הנתבע וכנגד חברת הביטוח (להלן: "חברת הביטוח"), היות שזו ביטחה את השימוש ברכב. חברת הביטוח טענה להגנתה כי אין כיסוי ביטוחי לתאונה הואיל וקיים סייג לפוליסת ביטוח החובה במקרה של שימוש ברכב כ"הסעה בשכר". בהתאם לכך הוספה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") כנתבעת בהליך המשפטי, כדי שתהא אחראית לפיצוי הנזקים, ככל שייקבע שחובה זו לא חלה על חברת הביטוח. קרנית שלחה הודעת צד שלישי כנגד הנתבע, שבה טענה כי אם תחויב לשלם פיצויים עקב היעדרו של כיסוי ביטוחי על-פי הפוליסה, כי אז על הנתבע לשפותה בגין הסכומים האמורים.

בנקודה זו נציין כי לא הייתה כל מחלוקת בעניין נסיבות התאונה. לא נשמעה גם מחלוקת ששימוש מסוג "הסעה בשכר" ברכב מוחרג מהפוליסה. למען החידוד נבהיר כי המחלוקת עסקה בשאלה האם בעת התאונה עשה הנתבע שימוש מסוג "הסעה בשכר" ברכב, ובהתאם לכך תוכרע השאלה על מי חלה החובה לפצות את התובעים - חברת הביטוח או קרנית. בית המשפט ציין כי מושג "הסעה בשכר" דורש התקיימותם של שני יסודות; הראשון - ההסעה נועדה להפקת רווח, השני - ההסעה נעשתה במסגרת עסק להסעות. מן הכלל אל הפרט, יש לבחון האם הנתבע הוביל, ביום התאונה, נוסעים תמורת שכר במסגרת עסק להסעות.

בהתאם לעדויות שהובאו במסגרת ההליך המשפטי, החליט בית המשפט לקבל את גרסת התביעה וקבע כי הנסיעה שבמהלכה נפגע התובע הייתה מסוג "הסעה בשכר", כאשר הנתבע הסיע כמה נוסעים לטול-כרם, ובתמורה גבה 50 שקל מכל נוסע. עוד נקבע כי הנתבע הפעיל את הרכב למטרה עסקית טהורה למשך תקופה ארוכה, ועל כן אין הפוליסה מכסה את התאונה. פועל יוצא מכך הוא שעל קרנית לפצות את התובעים בגין נזקיהם (בית משפט השלום - תא (קריות) 41540-11-12).

דרכים שונות לתגמל על הנסיעה

לפני חודש בקירוב הוכרע בבית המשפט מקרה אחר בעניין "הסעה בשכר". ב-30 באוקטובר 2010 אירעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), שבה היה מעורב רכב מסוג מיניבוס (להלן: "הרכב") ובה נפגעה י' (להלן: "התובעת"), כאשר הייתה נוסעת ברכב. כמו כן, בתאונה אירעו נזקים רבים לרכב עצמו. נציין כי באותה עת היה מבוטח הרכב בביטוח חובה ומקיף בחברת ביטוח (להלן: "חברת הביטוח"). בהתאם לאמור, עתרה התובעת לקבלת פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. התביעה הוגשה כנגד נהג הרכב, כנגד חברת הביטוח וכן כנגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

נעיר כי קרנית הגישה הודעת צד שלישי כנגד נהג הרכב וכן כנגד בעל הרכב (להלן: "הצדדים השלישיים"), דהיינו - אם יורה בית המשפט לקרנית לפצות את התובעת, הרי שקרנית תדרוש מהצדדים השלישיים שיפוי בהתאם. חברת הביטוח טענה כי פוליסת החובה שנערכה לרכב אינה מכסה נזקים שנגרמו בשימוש מסוג "הסעה בשכר", ולכן אין כיסוי ביטוחי לנזקי הגוף שנגרמו.

במשך הדיון בבית המשפט התברר כי הרכב אכן שימש להסעת נוסעים בשכר שעשה נהג הרכב, כקבלן עצמאי, בעבור צד שלישי שעוסק בשירותי הסעות. בית המשפט ציין כי במקרה זה מדובר בפעולה מובהקת מן הסוג שבא בגדרו של השימוש המיוחד המהווה "הסעה בשכר", ובהתאם לכך, בכפוף לפוליסה, לא נהנה הרכב מכיסוי ביטוחי לשימוש מסוג זה. לפיכך קבע בית המשפט כי חברת הביטוח אינה נושאת בחבות לפיצוי נזקי הגוף הנובעים מן התאונה.

עוד נפסק כי על קרנית לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. להשלמת התמונה נעיר כי הודעת הצד שלישי כנגד הצדדים השלישיים התקבלה במלואה ונקבע כי עליהם לשפותה. לעניין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב קבע בית המשפט כך: "שאלת ההסעה בשכר נטולת נפקות לצרכי הביטוח המקיף, בו הערכת הסיכון נסבה בעיקרה על שווי גוף הרכב - וזה אינו עשוי להשתנות בשל מספר האנשים שמובלים בו בגדרה של הסעה בשכר" (בית משפט השלום - תא (חדרה) 51887-01-12).

יתרה מזאת, תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986, (הידועות כפוליסה התקנית) קובעות בסעיף 17(4) לתוספת כי השימוש ברכב כולל "הסעת נוסעים בשכר למטרות רווח". מאחר שמדובר בפוליסה שתנאיה נקבעו בתקנות, אין חברת הביטוח יכולה להתנות על התנאים הללו באופן שיגרע ממצבו של המבוטח.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי לפני כמה שנים, אך רלוונטי מאוד גם כיום, הסיע פועל במפעל עובדות של אותו מפעל, ברכבו הפרטי, לעבודה ובחזרה ממנה. תמורת ההסעה הוא קיבל תוספת למשכורתו מהמעסיק. שם נקבע כי הפועל המסיע לא עבד כנהג המסיע פועלים, אלא כפועל במפעל שאין לנסיעתו לעבודה אופי עסקי, ולכן לא מדובר ב"הסעה בשכר" (בית המשפט המחוזי - ע"א 391/88). נדמה כי מקרה זה זהה באופיו למקרים שבהם נהגים מסיעים עובדים אחרים לעבודה או למקומות אחרים בדרך לעבודה תמורת תשלום סמלי, ולכן קרוב לודאי שמקרים אלה לא יוכרו כ"הסעה בשכר".

נציין כי בית המשפט העליון קבע שהמבחן האם מקרה נתון שקול ל"הסעה בשכר" בוחן את אופי הנסיעה. נסיעה שהיא למטרות רווח ובעלת צביון עסקי תענה להגדרה זו. עוד נקבע כי לא די בכך שמשולם כסף על-ידי הנוסעים ברכב או על-ידי צד שלישי לבעל הרכב לשם כיסוי הוצאותיו. תשלום שכזה אינו מצדיק פטור מאחריות לחברת הביטוח אם קיים סייג בפוליסה (בית המשפט העליון - ע"א 559/91).

עינינו הרואות כי סוגיית "הסעה בשכר" מורכבת וראוי שנתעדכן ונכיר בקיומה של תופעה זו. פרט חשוב נוסף הינו בחינת פוליסת הרכב והשאלה האם בכלל קיים סייג כזה בפוליסה. כפי שראינו, כאשר אנו מחליטים להעניק שירות של הסעה, בדרך לעבודה או בדרך למקום אחר, ובמשך הנסיעה נגרם נזק גוף, יש לבחון תחילה אם קיים סייג בפוליסה, ואם אכן קיים סייג שכזה, אזי יש לבחון את הגדרת המונח "הסעה בשכר" בהתאם למקרים שהובאו לעיל. להשלמת התמונה, נדמה כי סוגיית הנזקים לרכוש באותן נסיבות פשוטה יותר, הואיל וקיומה של הפוליסה התקנית (שאין להתנות על תנאיה לרעת המבוטח), קובעת כי השימוש ברכב כולל "הסעת נוסעים בשכר למטרות רווח".

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

עוד כתבות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"