גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גביית כסף מנוסעים שמצטרפים לנסיעה שוללת כיסוי ביטוחי?

התשלום בעבור הנסיעה משנה את פני הדברים כאשר נגרמים נזקי גוף או רכוש ■ כמו במקרים רבים, יש לשים לב במיוחד לחריגים בפוליסה ■ מדריכים בתחום

רכב / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
רכב / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מבט חטוף אל כבישי הארץ בשעות הבוקר, או לחלופין בשעות אחר-הצהריים, מרמז על כך שרבים מאיתנו נוסעים ברכבנו, כאשר הנחת המוצא היא כי נסיעה זו הינה לצורך עבודתנו - בין אם אנו עצמאים או שכירים. נפלאות הטכנולוגיה פורשות בפנינו אפשרויות לא מעטות לצרף לרכבנו נוסעים, בין אם זה בדרך לעבודה ובין אם לאו. לעתים, הבאת נוסעים אלה ליעדם טומנת בחובה תשלום בעבור עלויות הנסיעה.

פוטנציאל עסקי זה לא נעלם מעיניהם של אנשי עסקים ויזמים, וכיום הוא מהווה את התשתית העסקית של חברת מסוימת, אשר מספקת שירותי תחבורה שיתופית דרך האינטרנט ברחבי העולם. אותה חברה מפתחת, משווקת ומפעילה אפליקציה המאפשרת יצירת קשר והסעה בתשלום בין נהגים לנוסעים. נוסף על כך, חברה אחרת השיקה לפני שנה בקירוב אפליקציה חדשה המאפשרת שיתוף נוסעים דרך האפליקציה העיקרית.

הרעיון זהה בבסיסו ובתוך כך מעניק אפשרות לנהגים המשתמשים באפליקציות אלה ואחרות לאסוף נוסעים המשתמשים באפליקציה החדשה, מביתם לעבודה וחזרה. עלות התשלום בעבור השירות נקבעת מראש בין הנהג לנוסע, כאשר המערכת עצמה מציעה סכום ממוצע ומירבי בהתחשב בצריכת הדלק ובלאי הרכב באותן נסיבות.

לסוגיה זו יש חשיבות רבה בפן הביטוחי, בין במקרים של נזקי גוף ובין במקרים של נזקי רכוש, הואיל וייתכן כי במצבים מסוימים יוכרו נסיעות אלה כ"הסעה בשכר", ושאלת הכיסוי הביטוחי תעמוד למבחן עקב חריגים בפוליסות.

את ההגדרה המשפטית ל"הסעה בשכר" ניתן ללמוד מפסיקה של בית המשפט העליון: "הסעה בשכר משמעה הסעה בעלת אופי עסקי שמטרתה הפקת רווח, במסגרת עסק של הסעות. הכוונה היא בעליל לנסיבות בהן משמשת המכונית על-ידי הסעתה למטרה מסחרית-עסקית (כגון מונית שירות)" (בית המשפט העליון - רע"א 1,502/13).

בהשלמה לאמור יובהר כי פוליסת ביטוח החובה כיום מחריגה את הכיסוי הביטוחי, כאשר השימוש ברכב נעשה לשם הסעת נוסעים בשכר.

באירוע מצער מיום 3 בנובמבר 2012 מת ע', שהיה אז רק בן 11 שנים (להלן: "המנוח"), כאשר רכב מסחרי (להלן: "הרכב"), נהוג על-ידי פ' (להלן: "הנתבע"), נסע לאחור בכפר ג'יסר א-זרקא, ובתוך כך פגע במנוח וגרר אותו לאורך כמה מטרים (להלן: "התאונה"). לאחר התאונה, הובהל המנוח לבית החולים "הלל יפה" בחדרה, שם נקבע מותו. הוריו ועזבונו של המנוח (להלן: "התובעים") הגישו תביעה כנגד הנתבע וכנגד חברת הביטוח (להלן: "חברת הביטוח"), היות שזו ביטחה את השימוש ברכב. חברת הביטוח טענה להגנתה כי אין כיסוי ביטוחי לתאונה הואיל וקיים סייג לפוליסת ביטוח החובה במקרה של שימוש ברכב כ"הסעה בשכר". בהתאם לכך הוספה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") כנתבעת בהליך המשפטי, כדי שתהא אחראית לפיצוי הנזקים, ככל שייקבע שחובה זו לא חלה על חברת הביטוח. קרנית שלחה הודעת צד שלישי כנגד הנתבע, שבה טענה כי אם תחויב לשלם פיצויים עקב היעדרו של כיסוי ביטוחי על-פי הפוליסה, כי אז על הנתבע לשפותה בגין הסכומים האמורים.

בנקודה זו נציין כי לא הייתה כל מחלוקת בעניין נסיבות התאונה. לא נשמעה גם מחלוקת ששימוש מסוג "הסעה בשכר" ברכב מוחרג מהפוליסה. למען החידוד נבהיר כי המחלוקת עסקה בשאלה האם בעת התאונה עשה הנתבע שימוש מסוג "הסעה בשכר" ברכב, ובהתאם לכך תוכרע השאלה על מי חלה החובה לפצות את התובעים - חברת הביטוח או קרנית. בית המשפט ציין כי מושג "הסעה בשכר" דורש התקיימותם של שני יסודות; הראשון - ההסעה נועדה להפקת רווח, השני - ההסעה נעשתה במסגרת עסק להסעות. מן הכלל אל הפרט, יש לבחון האם הנתבע הוביל, ביום התאונה, נוסעים תמורת שכר במסגרת עסק להסעות.

בהתאם לעדויות שהובאו במסגרת ההליך המשפטי, החליט בית המשפט לקבל את גרסת התביעה וקבע כי הנסיעה שבמהלכה נפגע התובע הייתה מסוג "הסעה בשכר", כאשר הנתבע הסיע כמה נוסעים לטול-כרם, ובתמורה גבה 50 שקל מכל נוסע. עוד נקבע כי הנתבע הפעיל את הרכב למטרה עסקית טהורה למשך תקופה ארוכה, ועל כן אין הפוליסה מכסה את התאונה. פועל יוצא מכך הוא שעל קרנית לפצות את התובעים בגין נזקיהם (בית משפט השלום - תא (קריות) 41540-11-12).

דרכים שונות לתגמל על הנסיעה

לפני חודש בקירוב הוכרע בבית המשפט מקרה אחר בעניין "הסעה בשכר". ב-30 באוקטובר 2010 אירעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), שבה היה מעורב רכב מסוג מיניבוס (להלן: "הרכב") ובה נפגעה י' (להלן: "התובעת"), כאשר הייתה נוסעת ברכב. כמו כן, בתאונה אירעו נזקים רבים לרכב עצמו. נציין כי באותה עת היה מבוטח הרכב בביטוח חובה ומקיף בחברת ביטוח (להלן: "חברת הביטוח"). בהתאם לאמור, עתרה התובעת לקבלת פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. התביעה הוגשה כנגד נהג הרכב, כנגד חברת הביטוח וכן כנגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

נעיר כי קרנית הגישה הודעת צד שלישי כנגד נהג הרכב וכן כנגד בעל הרכב (להלן: "הצדדים השלישיים"), דהיינו - אם יורה בית המשפט לקרנית לפצות את התובעת, הרי שקרנית תדרוש מהצדדים השלישיים שיפוי בהתאם. חברת הביטוח טענה כי פוליסת החובה שנערכה לרכב אינה מכסה נזקים שנגרמו בשימוש מסוג "הסעה בשכר", ולכן אין כיסוי ביטוחי לנזקי הגוף שנגרמו.

במשך הדיון בבית המשפט התברר כי הרכב אכן שימש להסעת נוסעים בשכר שעשה נהג הרכב, כקבלן עצמאי, בעבור צד שלישי שעוסק בשירותי הסעות. בית המשפט ציין כי במקרה זה מדובר בפעולה מובהקת מן הסוג שבא בגדרו של השימוש המיוחד המהווה "הסעה בשכר", ובהתאם לכך, בכפוף לפוליסה, לא נהנה הרכב מכיסוי ביטוחי לשימוש מסוג זה. לפיכך קבע בית המשפט כי חברת הביטוח אינה נושאת בחבות לפיצוי נזקי הגוף הנובעים מן התאונה.

עוד נפסק כי על קרנית לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. להשלמת התמונה נעיר כי הודעת הצד שלישי כנגד הצדדים השלישיים התקבלה במלואה ונקבע כי עליהם לשפותה. לעניין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב קבע בית המשפט כך: "שאלת ההסעה בשכר נטולת נפקות לצרכי הביטוח המקיף, בו הערכת הסיכון נסבה בעיקרה על שווי גוף הרכב - וזה אינו עשוי להשתנות בשל מספר האנשים שמובלים בו בגדרה של הסעה בשכר" (בית משפט השלום - תא (חדרה) 51887-01-12).

יתרה מזאת, תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ"ו-1986, (הידועות כפוליסה התקנית) קובעות בסעיף 17(4) לתוספת כי השימוש ברכב כולל "הסעת נוסעים בשכר למטרות רווח". מאחר שמדובר בפוליסה שתנאיה נקבעו בתקנות, אין חברת הביטוח יכולה להתנות על התנאים הללו באופן שיגרע ממצבו של המבוטח.

במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי לפני כמה שנים, אך רלוונטי מאוד גם כיום, הסיע פועל במפעל עובדות של אותו מפעל, ברכבו הפרטי, לעבודה ובחזרה ממנה. תמורת ההסעה הוא קיבל תוספת למשכורתו מהמעסיק. שם נקבע כי הפועל המסיע לא עבד כנהג המסיע פועלים, אלא כפועל במפעל שאין לנסיעתו לעבודה אופי עסקי, ולכן לא מדובר ב"הסעה בשכר" (בית המשפט המחוזי - ע"א 391/88). נדמה כי מקרה זה זהה באופיו למקרים שבהם נהגים מסיעים עובדים אחרים לעבודה או למקומות אחרים בדרך לעבודה תמורת תשלום סמלי, ולכן קרוב לודאי שמקרים אלה לא יוכרו כ"הסעה בשכר".

נציין כי בית המשפט העליון קבע שהמבחן האם מקרה נתון שקול ל"הסעה בשכר" בוחן את אופי הנסיעה. נסיעה שהיא למטרות רווח ובעלת צביון עסקי תענה להגדרה זו. עוד נקבע כי לא די בכך שמשולם כסף על-ידי הנוסעים ברכב או על-ידי צד שלישי לבעל הרכב לשם כיסוי הוצאותיו. תשלום שכזה אינו מצדיק פטור מאחריות לחברת הביטוח אם קיים סייג בפוליסה (בית המשפט העליון - ע"א 559/91).

עינינו הרואות כי סוגיית "הסעה בשכר" מורכבת וראוי שנתעדכן ונכיר בקיומה של תופעה זו. פרט חשוב נוסף הינו בחינת פוליסת הרכב והשאלה האם בכלל קיים סייג כזה בפוליסה. כפי שראינו, כאשר אנו מחליטים להעניק שירות של הסעה, בדרך לעבודה או בדרך למקום אחר, ובמשך הנסיעה נגרם נזק גוף, יש לבחון תחילה אם קיים סייג בפוליסה, ואם אכן קיים סייג שכזה, אזי יש לבחון את הגדרת המונח "הסעה בשכר" בהתאם למקרים שהובאו לעיל. להשלמת התמונה, נדמה כי סוגיית הנזקים לרכוש באותן נסיבות פשוטה יותר, הואיל וקיומה של הפוליסה התקנית (שאין להתנות על תנאיה לרעת המבוטח), קובעת כי השימוש ברכב כולל "הסעת נוסעים בשכר למטרות רווח".

■ הכותב הוא מומחה בביטוח ונזיקין, הבעלים של משרד עורכי דין ג'ון גבע ומשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני הביטוח. 

עוד כתבות

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העילית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

הסנאט אישר את חבילת הסיוע לישראל, הנשיא ביידן בירך

פגיעה ישירה בלול במרגליות, חיזבאללה: "שיגרנו עשרות קטיושות" • אלפי בני אדם מחו יחד עם משפחות החטופים מחוץ לקריה בת"א • הרצוג והאריס שוחחו, סגנית הנשיא הדגישה את מחויבותה לגינוי גילויי אנטישמיות בארה"ב • הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון רצועת עזה • עדכונים שוטפים

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד־בינת, שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

לוטרה. דגי בריכות הנוי חוסלו כמעט לחלוטין / צילום: Shutterstock

קרבות על טריטוריה, פלישות וחיסולים: משפחות הפשע של סינגפור הן בכלל לוטרות

הסגרים שהונהגו בקורונה נתנו לבעלי חיים רבים הזדמנות להשתלט על שטחים אורבניים ● בתום המגפה הם נדחקו בחזרה לשיפולי הערים, אבל לא הלוטרות בסינגפור: אלה עושות שם שמות אפילו על חשבון קרוקודילים

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים