רייצ'ל רז-ריסבי / צילום: איל יצהר
אחרי שראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, זוכה בדעת רוב מהאישומים נגדו בפרשת "ראשונטורס", מגיע תורה של מתאמת הנסיעות לשעבר של אולמרט, רייצ'ל רז-ריסבי.
לאחר שניתן פסק דין סופי בבית המשפט העליון בנוגע לאולמרט, הוחלט כי משפטה הפלילי של רז-ריסבי יתחדש ב-14 בנובמבר ב-8:30 בבוקר בפני שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, רפי כרמל.
רז-ריסבי עבדה במשך שנים בתפקיד מתאמת קשרי החוץ של אולמרט, תחילה בעיריית ירושלים ובהמשך בלשכת שר התמ"ת. היא הואשמה לצדו של אולמרט בביצוע עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומירמה והפרת אמונים.
ב-2011 הודיעה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים דאז, השופטת מוסיה ארד, שעמדה בראש הרכב השופטים בתיק ראשונטורס בגלגולו הראשון נגד אולמרט, כי שמיעת התיק נגד רז-ריסבי תידחה בשל אילוצי כוח-אדם של בית המשפט. בהמשך קבע השופט כרמל כי שמיעת התיק נגד רז-ריסבי תחל אחרי שיתקבלו תוצאות פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור שהגישה המדינה נגד זיכויו של אולמרט בפרשת ראושנטורס.
ב-28 בספטמבר 2016 זוכה אולמרט בדעת רוב שופטי העליון בפרשת "ראשונטורס". שניים מחמשת שופטי העליון שדנו בערעורים, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, רצו להרשיע את אולמרט גם בפרשה זו. בסופו של יום, פרשת ראשונטורס היא היחידה שבה הועמד אולמרט לדין פלילי ויצא ממנה זכאי ברוב דעות.
במהלך תקופת כהונתו של אולמרט כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת, הוא נהג לטוס לחו"ל לעתים תכופות לצורך הופעות באירועים שאורגנו על-ידי ארגונים שעוסקים בפעילות ציבורית. הטיפול בנסיעותיו של אולמרט לחו"ל התבצע על-ידי עובדות מלשכתו - מתאמת קשרי החוץ, רייצ'ל ריסבי-רז, וראשת הלשכה, שולה זקן - באמצעות סוכנות ראשונטורס.
במהלך התקופה הרלוונטית נסע אולמרט לחו"ל 71 פעמים. ב-17 נסיעות נגבה מימון עודף מהארגונים ומהמדינה בסכום כולל של 92,164 דולר. בית המשפט המחוזי בירושלים מצא כי לא הוכח כי אולמרט עצמו היה מודע למימון העודף שנגבה מן הארגונים, ולפיכך זיכה אותו מהעבירות שיוחסו לו באישום זה.
בערעור קבעה דעת הרוב כי על בסיס חומר הראיות הקיים, לא ניתן לבסס מעבר לספק סביר את מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים מהארגונים בחו"ל למימון נסיעותיו.
השופט סלים ג'ובראן עמד על נסיבות המקרה, אשר יש בהן כדי להשליך על בחינת מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים למימון נסיעותיו. בין נסיבות אלה, השופט ג'ובראן הדגיש את היותו של אולמרט אדם עסוק מאוד בתקופה הרלוונטית לאישום, באשר כיהן כראש עירייה גדולה ולאחר מכן כשר הממונה על מספר משרדי ממשלה.
משכך, השופט ג'ובראן קבע כי ניתן לקבל את טענת אולמרט, ולו מחמת הספק, כי לא התעמק בכל פרט ופרט בענייני הלשכה, וכי סמך על אנשי לשכתו - בפרט אלה אשר רכש להם אמון - שיטפלו בהיבטים שונים של עבודתו.
כך גם ניתן משקל לכך שנושא הנסיעות לחו"ל - ובוודאי מימונן - תפס נפח מצומצם בעבודתו השוטפת של אולמרט, ואף בזו של רז-ריסבי וכן לכך שעל אף שלאולמרט היו 71 נסיעות בתקופת הרלוונטית, רק ב-14 מהן הייתה גביית כספים עודפים מהארגונים - אותו מספר של נסיעות שבהן הייתה גביית כספים חסרה - ויתר הנסיעות היו מאוזנות.
בערעורה, המדינה ביקשה להסיק מסקנות בדבר מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים בעיקר ממספר מסמכים, אשר על גביהם כתובות הערותיו הנוגעות למימון נסיעותיו לחו"ל. ואולם, השופט ג'ובראן קבע כי הערות אלה הן לקוניות ונתונות לפרשנות, ולא ניתן לבחון מסמכים אלה במנותק מהקשרם ומהנסיבות שאפפו אותם בזמן אמת.
ג'ובראן קבע כי כאשר לוקחים בחשבון את נסיבות המקרה כפי שעמד עליהן - אדם עסוק, אשר עוברים על שולחנו מסמכים רבים ומגוונים, תוך הסתמכות על חברי הלשכה שיסדירו את ענייני עבודתו - לא ניתן לשלול את האפשרות כי אולמרט לא הקדיש תשומת-לב רבה למסמכים, אלא רק ראה אותם ברפרוף והעיר הערותיו בהתאם - להבדיל מקריאת המסמכים בעיון והבנת תוכנם. שעה שטענות המדינה בדבר שיטה מכוונת לגביית כספים עודפים וכוונה להשתמש בכספים אלה למימון נסיעות פרטיות, נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי.
לסיכום, ג'ובראן מצא כי יש ספק בדבר מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים, ועל כן יש להותיר על כנו את זיכויו של אולמרט בפרשה.
השופטים הנדל וזילברטל הצטרפו לפסק דינו של ג'ובראן. מנגד, השופט פוגלמן סבר כי יש להרשיע את אולמרט בעבירה של קבלת דבר במירמה בגין קבלת מימון עודף ב-4 מטיסותיו לחו"ל שבהן נגבו כספים עודפים; בעבירה של קבלת דבר במירמה בשל הצגת מצג כוזב למבקר המדינה; ובעבירה של מירמה והפרת אמונים. פוגלמן מיקד את הדיון ב-4 נסיעות שלגביהן הוגשו מסמכים שעליהם הופיע כתב-ידו של אולמרט. נמצא כי בשניים ממסמכים אלה הנחה אולמרט את רז-ריסבי לגבות כספים עודפים מארגונים שבשמם טס לחו"ל.
לגבי שני המסמכים האחרים נלמדה מודעותו לגבייה העודפת משאלותיה של ריסבי-רז שאותן ראה ומתשובותיו לשאלות אלה. בשל כך נקבע כי מסמכים אלה, כל אחד ביחס לנסיעה אחרת, הוכיחו כי אולמרט היה מודע לגבייה העודפת שהתבצעה ב-4 הנסיעות שהן נושאן, ולכל הפחות עצם עיניים לכך.
פוגלמן דחה טענות הגנה שונות שהשמיע אולמרט, שבהן ביקש לשכנע כי המסמכים אינם מלמדים על מודעתו לגביית המימון העודף. פוגלמן הדגיש כי הטענה שלפיה אולמרט כיהן במשרה בכירה והיה אדם עסוק, אינה משחררת אותו מן החובה לברר את החשד שהתעורר בעניין גביית מימון עודף.
פוגלמן ציין כי העבירה שמתאימה במקרה זה היא של קבלת דבר במירמה, שכן מן הארגונים התקבלו כספים עודפים בסכום של כ-90 אלף דולר (מתוכם סך של כ-34 אלף דולר בגין 4 הנסיעות שלגביהן נקבע כי אולמרט היה מודע לגבייה העודפת).
עוד נמצא כי כספי העודפים התקבלו כתוצאה ממצג-שווא שהוצג לארגונים שלפיו לא נגבה מהם מימון עודף. בצד זאת ראה השופט פוגלמן להרשיע את אולמרט בעבירה של קבלת דבר במירמה בגין זאת שלא דיווח למבקר המדינה על הכספים שהתקבלו ביתר מן הארגונים השונים.
כן כתב פוגלמן כי התנהגותו של אולמרט גיבשה עבירה של מירמה והפרת אמונים. לדבריו, גביית מימון עודף מארגונים ושימוש בעודפי גבייה אלה לצרכיו השונים של אולמרט פוגעים פגיעה עמוקה באמון שרוחש הציבור לעובדי הציבור, בטוהר המידות של עובד הציבור ובהבטחת הפעילות התקינה של המינהל הציבורי.
יחד עם זאת, השופט פוגלמן לא מצא להרשיע את אולמרט בעבירות נוספות שיוחסו לו - רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות במירמה - מן הטעם שלא הוכחו יסודותיהן.
"סיפורה של פרשת ראשונטורס מורכב ממאות ראיות ומשלל עדויות. הוא עמוס בפרטים, אך בסופו - הוא סיפור פשוט. זהו סיפור על שר שקיבל כספים עודפים מארגונים שאותם ביקש לשרת לאחר שהוצגו להם מצגי כזב [...] לא מצאתי סבירות בתזת ההגנה שלפיה לאורך שנים עובדים שונים - אם לדייק, עובדות שונות - פועלות בשירות הממונה עליהן, אדם ברוך כישרונות, ולמרות זאת הדברים (הפליליים) שנעשים בשמו ועבורו, ויש בהתייחס אליהם תיעוד בכתב-ידו - נעשים ללא ידיעתו. למצער לגבי אותם מקרים, הסיפור הפשוט הזה הוכח, לדעתי, בראיות".
השופט עמית צירף דעתו לדעתו של פוגלמן בפרשת ראשונטורס, ולפיה יש להרשיע את אולמרט בגין 4 נסיעות עבורן נגבה מימון עודף.