הנקראות ביותר

העליון הכריע: אהוד אולמרט יירצה 8 חודשי מאסר נוספים

(עדכון) - ביהמ"ש העליון דחה את ערעורו של רה"מ לשעבר על הרשעתו ועל עונשו בפרשת טלנסקי ■ בנוסף נדחה ערעור המדינה על זיכוי אולמרט בפרשת ראשוטורס ואת ערעורה על קולת העונש בפרשת מרכז ההשקעות

אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן
אהוד אולמרט / צילום: גיל יוחנן

ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ירצה 8 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעתו במירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה בפרשת טלנסקי, בנוסף על 18 חודשי המאסר שהוא מרצה בימים אלה בכלא מעשיהו ברמלה בגין הרשעתו בשוחד במשפט פרשת הולילנד. זוהי השורה התחתונה של החלטת בית המשפט העליון היום (ד') בערעורים שהגישו אולמרט והמדינה בנוגע לפרשות טלנסקי (מעטפות הכסף) ומרכז ההשקעות.

השורה התחתונה השנייה המעניינת מפסק הדין היא ששניים מחמשת שופטי העליון שדנו בערעורים, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, רצו להרשיע את אולמרט גם בפרשת מימוני הנסיעות הכפולים המכונה פרשת "ראשונטורס".

בסופו של דבר דחה העליון ברוב דעות של השופטים סלים גובראן, ניל הנדל וצבי זילברטל ואת ערעורה של המדינה על זיכויו של אולמרט בפרשת ראשונטורס. בסופו של יום, פרשת ראשונטורס היא היחידה שבה הועמד אולמרט לדין פלילי ויצא ממנה זכאי ברוב דעות.

ערעורו של אולמרט על הרשעתו בפרשת טלנסקי ועל העונש של 8 חודשי מאסר שנגזר עליו בפרשה זו נדחה פה-אחד. כך גם ערעור המדינה על קולת עונשו של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות.

"הכרעה פה-אחד להורות על ריצוי העונש שנגזר על אולמרט בערעור זה, במצטבר לעונש שנגזר עליו בתיק המכונה 'פרשת הולילנד', בונה גשר בין המקרים ומאפשרת, כהערה אחרונה, התייחסות לתוצאה הסופית", כתבו השופטים בפסק הדין.

עוד בנושא דין וחשבון


לדבריהם, "אולמרט, אשר שימש כראש עיריית ירושלים, שר בממשלה וראש הממשלה, נידון למאסר לתקופה של למעלה משנתיים בגין עבירות של פגיעה בסדרי השלטון. במובנים מסוימים, ייתכן כי זהו המקרה המובהק ביותר של נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא (מגג גבוה לבור עמוק)".

לדברי העליון, "נקודת אור מסוימת בחושך הגדול היא שאין אדם מעל החוק או מתחתיו. המשפט דן את אולמרט על-פי הכללים המחייבים. הרי משפטו של אולמרט נשמע בפני מותבים שונים. בחלקים מהאישומים שיוחסו לו הוא זוכה, בחלקים אחרים הורשע, ואף במותב זה נפלה מחלוקת לצד ההסכמות. ניכר כי העניינים נדונו לגופם".

loading

פרשת ראשונטורס

במהלך תקופת כהונתו של אולמרט כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת, הוא נהג לטוס לחו"ל לעתים תכופות לצורך הופעות באירועים שאורגנו על-ידי ארגונים שעוסקים בפעילות ציבורית. הטיפול בנסיעותיו של אולמרט לחו"ל התבצע על-ידי עובדות מלשכתו - מתאמת קשרי החוץ, רייצ'ל ריסבי-רז, וראשת הלשכה, שולה זקן - באמצעות סוכנות ראשונטורס.

במהלך התקופה הרלוונטית נסע אולמרט לחו"ל 71 פעמים. ב-17 נסיעות נגבה מימון עודף מהארגונים ומהמדינה בסכום כולל של 92,164 דולר. בית המשפט המחוזי בירושלים מצא כי לא הוכח כי אולמרט עצמו היה מודע למימון העודף שנגבה מן הארגונים, ולפיכך זיכה אותו מהעבירות שיוחסו לו באישום זה. 

בערעור קבעה דעת הרוב כי על בסיס חומר הראיות הקיים, לא ניתן לבסס מעבר לספק סביר את מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים מהארגונים בחו"ל למימון נסיעותיו.

השופט ג'ובראן עמד על נסיבות המקרה, אשר יש בהן כדי להשליך על בחינת מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים למימון נסיעותיו. בין נסיבות אלה, השופט ג'ובראן הדגיש את היותו של אולמרט אדם עסוק מאוד בתקופה הרלוונטית לאישום, באשר כיהן כראש עירייה גדולה ולאחר מכן כשר הממונה על מספר משרדי ממשלה.

משכך, השופט ג'ובראן קבע כי ניתן לקבל את טענת אולמרט, ולו מחמת הספק, כי לא התעמק בכל פרט ופרט בענייני הלשכה, וכי סמך על אנשי לשכתו - בפרט אלה אשר רכש להם אמון - שיטפלו בהיבטים שונים של עבודתו.

כך גם ניתן משקל לכך שנושא הנסיעות לחו"ל - ובוודאי מימונן - תפס נפח מצומצם בעבודתו השוטפת של אולמרט, ואף בזו של מתאמת קשרי החוץ שלו - ריסבי-רז; וכן לכך שעל אף שלאולמרט היו 71 נסיעות בתקופת הרלוונטית, רק ב-14 מהן הייתה גביית כספים עודפים מהארגונים - אותו מספר של נסיעות שבהן הייתה גביית כספים חסרה - ויתר הנסיעות היו מאוזנות.

בערעורה, המדינה ביקשה להסיק מסקנות בדבר מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים בעיקר ממספר מסמכים, אשר על גביהם כתובות הערותיו הנוגעות למימון נסיעותיו לחו"ל. ואולם, השופט ג'ובראן קבע כי הערות אלה הן לקוניות ונתונות לפרשנות, ולא ניתן לבחון מסמכים אלה במנותק מהקשרם ומהנסיבות שאפפו אותם בזמן אמת.

ג'ובראן קבע כי כאשר לוקחים בחשבון את נסיבות המקרה כפי שעמד עליהן - אדם עסוק, אשר עוברים על שולחנו מסמכים רבים ומגוונים, תוך הסתמכות על חברי הלשכה שיסדירו את ענייני עבודתו - לא ניתן לשלול את האפשרות כי אולמרט לא הקדיש תשומת-לב רבה למסמכים, אלא רק ראה אותם ברפרוף והעיר הערותיו בהתאם - להבדיל מקריאת המסמכים בעיון והבנת תוכנם. שעה שטענות המדינה בדבר שיטה מכוונת לגביית כספים עודפים וכוונה להשתמש בכספים אלה למימון נסיעות פרטיות, נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי.

לסיכום, ג'ובראן מצא כי יש ספק בדבר מודעותו של אולמרט לגביית הכספים העודפים, ועל כן יש להותיר על כנו את זיכויו של אולמרט בפרשה.

השופטים הנדל וזילברטל הצטרפו לפסק דינו של ג'ובראן. מנגד, השופט פוגלמן סבר כי יש להרשיע את אולמרט בעבירה של קבלת דבר במירמה בגין קבלת מימון עודף ב-4 מטיסותיו לחו"ל שבהן נגבו כספים עודפים; בעבירה של קבלת דבר במירמה בשל הצגת מצג כוזב למבקר המדינה; ובעבירה של מירמה והפרת אמונים. פוגלמן מיקד את הדיון ב-4 נסיעות שלגביהן הוגשו מסמכים שעליהם הופיע כתב-ידו של אולמרט (מתוך 17 נסיעות שעליהן נסובו האישומים בפרשה זו. ח"מ).

נמצא כי בשניים ממסמכים אלה הנחה אולמרט את ריסבי-רז לגבות כספים עודפים מארגונים שבשמם טס לחו"ל. לגבי שני המסמכים האחרים נלמדה מודעותו לגבייה העודפת משאלותיה של ריסבי-רז שאותן ראה ומתשובותיו לשאלות אלה. בשל כך נקבע כי מסמכים אלה, כל אחד ביחס לנסיעה אחרת, הוכיחו כי אולמרט היה מודע לגבייה העודפת שהתבצעה ב-4 הנסיעות שהן נושאן, ולכל הפחות עצם עיניים לכך.

פוגלמן דחה טענות הגנה שונות שהשמיע אולמרט, שבהן ביקש לשכנע כי המסמכים אינם מלמדים על מודעתו לגביית המימון העודף. פוגלמן הדגיש כי הטענה שלפיה אולמרט כיהן במשרה בכירה והיה אדם עסוק, אינה משחררת אותו מן החובה לברר את החשד שהתעורר בעניין גביית מימון עודף.

פוגלמן ציין כי העבירה שמתאימה במקרה זה היא של קבלת דבר במירמה, שכן מן הארגונים התקבלו כספים עודפים בסכום של כ-90 אלף דולר (מתוכם סך של כ-34 אלף דולר בגין 4 הנסיעות שלגביהן נקבע כי אולמרט היה מודע לגבייה העודפת).

עוד נמצא כי כספי העודפים התקבלו כתוצאה ממצג-שווא שהוצג לארגונים שלפיו לא נגבה מהם מימון עודף. בצד זאת ראה השופט פוגלמן להרשיע את אולמרט בעבירה של קבלת דבר במירמה בגין זאת שלא דיווח למבקר המדינה על הכספים שהתקבלו ביתר מן הארגונים השונים.

כן כתב פוגלמן כי התנהגותו של אולמרט גיבשה עבירה של מירמה והפרת אמונים. לדבריו, גביית מימון עודף מארגונים ושימוש בעודפי גבייה אלה לצרכיו השונים של אולמרט פוגעים פגיעה עמוקה באמון שרוחש הציבור לעובדי הציבור, בטוהר המידות של עובד הציבור ובהבטחת הפעילות התקינה של המינהל הציבורי.

יחד עם זאת, השופט פוגלמן לא מצא להרשיע את אולמרט בעבירות נוספות שיוחסו לו - רישום כוזב במסמכי תאגיד והעלמת הכנסות במירמה - מן הטעם שלא הוכחו יסודותיהן.

"סיפורה של פרשת ראשונטורס מורכב ממאות ראיות ומשלל עדויות. הוא עמוס בפרטים, אך בסופו - הוא סיפור פשוט. זהו סיפור על שר שקיבל כספים עודפים מארגונים שאותם ביקש לשרת לאחר שהוצגו להם מצגי כזב [...] לא מצאתי סבירות בתזת ההגנה שלפיה לאורך שנים עובדים שונים - אם לדייק, עובדות שונות - פועלות בשירות הממונה עליהן, אדם ברוך כישרונות, ולמרות זאת הדברים (הפליליים) שנעשים בשמו ועבורו, ויש בהתייחס אליהם תיעוד בכתב-ידו - נעשים ללא ידיעתו. למצער לגבי אותם מקרים, הסיפור הפשוט הזה הוכח, לדעתי, בראיות".

השופט עמית צירף דעתו לדעתו של פוגלמן בפרשת ראשונטורס, ולפיה יש להרשיע את אולמרט בגין 4 נסיעות עבורן נגבה מימון עודף.

פרשת טלנסקי

נקבע פה-אחד כי דין ערעורו של אולמרט להידחות, הן על הרשעתו והן על חומרת העונש. בין השנים 2005-2003, עת כיהן אולמרט כשר התמ"ת, הוא קיבל לידו מאיש העסקים משה טלנסקי כספים בסדרי גודל משמעותיים - 173,667 דולר. חלק ניכר מהסכום, -154 אלף דולר, הוחזק עבור אולמרט בנאמנות על-ידי חברו, עו"ד אורי מסר, בקופה סודית. בסך-הכול החזיק אולמרט בקופה הסודית למעלה מ-300 אלף דולר.

כספי הקופה נמסרו למסר על-ידי שולה זקן, שניהלה עבור אולמרט מעקב ורישום אחר ההפקדות והמשיכות בקופה. לצד הכספים שהוחזקו בקופה הסודית, קיבל אולמרט שני תשלומים נוספים מטלנסקי: האחד - תשלום של 4,717 דולר; השני - תשלום של 15,000 דולר. הסכום הראשון שולם לכיסוי שהות פרטית של אולמרט במלון בוושינגטון; ואילו התשלום השני הועבר לאולמרט במזומן בעת שהותו בנסיעה פרטית בניו-יורק. 

על-פי האמור בכתב האישום, במהלך חלק מתקופה זו סייע אולמרט לטלנסקי בקידום ענייניו העסקיים בתחום המלונאות. בגין מעשים אלה הואשם אולמרט בעבירות של מירמה והפרת אמונים וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

בפרשה זו אולמרט זוכה "בסיבוב הראשון" בבית המשפט המחוזי בירושלים, אולם בטרם הוכרע ערעור המדינה על זיכויו, הדיון הוחזר למחוזי לצורך שמיעת עדותה של שולה זקן והגשת ראיות נוספות. השופט ג'ובראן עמד על כך שבניגוד להתנהלותו של אולמרט "בסיבוב הראשון" - בסיבוב השני הוא בחר שלא להעיד, באופן שהותיר את גרסתה של זקן ללא מענה. שתיקתו של אולמרט, כך נקבע, היא בעלת השלכות במישור הראייתי, ויש בה כדי לחזק את ראיות התביעה ולסייע להן.

לגופם של דברים, נפסק היום כי הרשעתו של אולמרט מושתתת על יסודות איתנים. במישור העובדתי, הוכח כי בעת שכיהן כשר התמ"ת, אולמרט קיבל מטלנסקי למעלה מ-170 אלף דולר, וכי סכומים אלה הועברו לו במזומן, ברובם במעטפות; כי אולמרט לא דיווח על קבלת הכספים למבקר המדינה; כי הכספים הוסתרו ב"קופה סודית" בכספת במשרדו של עו"ד מסר; כי דבר קיומה של הקופה הסודית היה ידוע רק ל-3 שותפי סוד - אולמרט, זקן ומסר; כי כספי הקופה, למצער חלק משמעותי מהם, שימשו לצרכים פרטיים; כי במקביל לתקופה בה קיבל כספים מטלנסקי, אולמרט ניסה לסייע לטלנסקי בעסקיו וקישר בינו לבין גורמים עסקיים; וכי לאחר שאולמרט החל לכהן כראש הממשלה, הקופה "חוסלה", ועקבותיהם של 150,000 דולר נעלמו ונותרו עלומים עד עצם היום הזה.

התנהלות זו, קבע השופט ג'ובראן, פוגעת פגיעה קשה ובוטה באמון הציבור במערכת הציבורית ובטוהר המידות של עובדי הציבור, באופן המגבש את יסודותיה של עבירת המירמה והפרת האמונים. בנוסף, הימנעותו של אולמרט מלדווח על הכספים למבקר המדינה, תוך הגשת דוחות כוזבים המסתירים את דבר קיומם של הכספים, מהווה הפרה של "כללי ועדת אשר" החלים על שרים, והיא בבחינת מִירמה כלפי מבקר המדינה.

לעניין חומרת העונש, השופט ג'ובראן מצא כי העונש הוא הוא הולם וראוי בנסיבות העניין, וכי עליו להיות מרוצה באופן מצטבר לעונש המאסר אשר הוטל על אולמרט במסגרת תיק הולילנד. זאת, הן משום שמדובר בפרשה עובדתית מובחנת ושונה מזו אשר נדונה בתיק הולילנד, והן בשל התקיימותן של נסיבות לחומרה בביצוע העבירות.

השופט פוגלמן הזכיר כי בית המשפט המחוזי קבע בהכרעת הדין המקורית כי לא ניתן לשלול שכספי "הקופה הסודית" - מאות אלפי דולרים שהוחזקו במזומן - נועדו לצרכים "פוליטיים" של אולמרט. לשיטת פוגלמן, כספי מזומן אשר מתקבלים אצל עובד ציבור במעטפות ובמטבע זר, באורח שיטתי ועל פני תקופה, המוחזקים במקומות מסתור שאין איש יודע על קיומם, הם - כל עוד לא הוכח אחרת - כספים "פרטיים".

לדעת פוגלמן, די היה בחומר הראייתי שהונח לפני בית המשפט המחוזי קודם להכרעת הדין המקורית, כדי להקים את אותה חזקה שלפיה כספי הקופה הסודית הם כספים "פרטיים".

השופט עמית ציין כי התמונה העובדתית בכללותה - איש ציבור המקבל מעטפות כסף במזומן ומעביר אותן בהסתר לקופה סודית, והיעלמותם של 150,000 דולר מכספי הקופה - מדברת בעד עצמה, וכל הפלפולים וההתפתלויות לגבי השאלה אם מדובר בכספים פוליטיים או פרטיים, מחווירים כנגדה.

השופט עמית הוסיף והתייחס לעבירה של מירמה והפרת אמונים, וציין כי אינו שותף לחשש כי עמימותה של העבירה פוגעת בעקרון החוקיות.

פרשת מרכז ההשקעות

כזכור, בפרשה זו אולמרט הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של מירמה והפרת אמונים, לאחר שהוכח כי בין השנים 2005-2003, במסגרת תפקידיו הממלכתיים כשר התמ"ת, שר התקשורת והשר האחראי על מינהל מקרקעי ישראל, אולמרט ביצע פעולות בנושאים הנוגעים ללקוחותיו של עו"ד אורי מסר, בעת שהיה שרוי במצב של ניגוד עניינים חמור ומובהק.

השופט ג'ובראן עמד על כך שהמעשים בגינם הורשע אולמרט בפרשה זו הם חמורים, משחיתים ומסוכנים לשירות הציבורי, במיוחד עת עסקינן בתפקידים הבכירים והרמים ביותר במדינה. השופט ג'ובראן מצא כי במעשיו אלה אולמרט הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי הציבור ופגע במינהל התקין, באינטרס הציבורי ובאמון הציבור.

אך אל מול זאת, השופט ג'ובראן שקל את נפילתו הגדולה של אולמרט מראש הממשלה לאסיר ואת המחיר הכבד שכבר שילם, לצד שיקולים נוספים, ומצא כי השיקולים לקולה ולחומרה בעניינו של אולמרט נשקלו כראוי על-ידי בית המשפט המחוזי, ולכן אין מקום להתערב בעונש שהושת.

השופט עמית הצטרף לפסק דינו של השופט ג'ובראן והביע את דעתו כי מדובר בפרשה הצבועה בגוונים עזים של אשם. לדבריו, לנוכח הקשרים ההדוקים ששררו בין אולמרט לעו"ד מסר, הן קשרי חברות והן קשרים כלכליים-כספיים, אולמרט קלע עצמו לניגוד עניינים חריף ועוצמתי, בכך שדן וקיבל החלטות מהותיות בענייני לקוחותיו של עו"ד מסר, ניגוד עניינים הנופל עמוק בשטחה של עבירת "הפרת אמונים".

השופטים הנדל, זילברטל ופוגלמן הצטרפו אף הם לפסק דינו של ג'ובראן.

באשר לערעורו של אולמרט על גזר הדין, סברו חמשת השופטים כי אין מקום להתערב בעונש שנקבע במחוזי. השופט עמית הדגיש נקודה לזכותו של אולמרט במישור הדיוני. לדבריו, מדובר במקרה יחיד בתולדות המשפט הפלילי, שתחילתו בגביית עדות מוקדמת לפני הגשת כתב אישום (שהובילה להתפטרותו של אולמרט מתפקידו כראש הממשלה), והמשכו בקבלת בקשת המדינה לגביית ראיות נוספות בשלב הערעור על זיכויו של אולמרט. בכך נחרש על גבו של אולמרט תקדים דיוני ראשון מסוגו, שבגינו סבר השופט עמית כי אין מקום להחמיר בעונשו. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!