עופר דרוקר / קרדיט: ענבל מרמרי
היה יכול להישמע כמו עוד סיפור על יזם שהקים חברה, הפך למנכ"ל שלה ונשאר על כיסאו גם בתקופות משבריות למרות קולות מבפנים הקוראים לו ללכת. אבל המקרה של מנכ"ל מטומי ובעל מניות בה (5%), עופר דרוקר, שונה ומורכב יותר, ובכל מקרה הוא מצהיר חד-משמעית שאם יקראו לו ללכת, הוא לא יישאר בתפקיד אפילו רגע נוסף. "אם בעלי המניות בחברה יגידו לי 'עשית עבודה מצוינת, אבל אתה לא מתאים יותר לנהל את החברה הזו'", הוא אומר, "אני אקום ואלך אחרי שאעזור לכל מי שייבחר להמשיך את המיזם הזה".
בחודשים האחרונים עוברת חברת הפרסום המקוון - המוכרת בישראל בין היתר בשל מי שהיה בעל מניות והיו"ר שלה, אילן שילוח (כיום עם 9%) - תהליך שאינו נדיר בחברות הנסחרות בחו"ל: כניסה של קרנות גידור שמזהות הזדמנות. הקרנות "עושות סדר" ובמקרים רבים גם מפעילות לחץ על בעלי תפקידים. כך למשל נהג מי שידוע בכינויו "העורב מוול סטריט" - בן אקסלר האמריקאי, הבעלים של קרן הגידור ספורס פואינט קפיטל - באבן קיסר ובחברות האחזקה של בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין.
במקרה של מטומי, מדובר בקרן ברוש, של גיל דויטש ורוני בירם, שרכשה 7% מהחברה ועלתה כמעט מיידית להתקפה. דוח שפרסמה בתחילת ספטמבר מצא במטומי "היעדר כיוון אסטרטגי, עסק שאינו מנוהל כראוי, והיעדר נטילת אחריות".
למרות המשפטים הברורים הללו, דרוקר לא מזהה קריאה לפינוי כיסאו. "לו הייתי שומע במפורש או ברמיזה, הייתי הולך".
- אז איך אפשר להבין את הדברים הללו?
"אני מסכים איתך שזה מרמז ויכול לכוון על כך, אבל בשיחות שלי עם אמיר אפרתי (מנכ"ל משותף בברוש, שנכנס כעת לדירקטוריון מטומי, ה' מ'), הוא טוען אחרת".
- בדוח של ברוש מדובר גם על "נכסים אטרקטיביים עם פוטנציאל חבוי, בסיכון גבוה של הידרדרות עסקית".
"בשנים האחרונות רכשנו חמש חברות. עד עכשיו, בכל הדוחות של ברוש, הם חילקו לנו ציונים מאוד גבוהים על הרכישות הללו. הניסוח הזה מייצר עננה. זה ניסוח בעייתי. אם מה שאני אומר זה נכון, ומצד שני זה מה שהם כותבים, אין ספק שיש דיסוננס. אני יכול לפרש את עצמי, אני יכול להיות יותר ברור ומאוד מדויק, אבל אם מישהו אומר אמירות כאלה רחבות וכלליות, אין לי יכולת להתמודד עם זה".
- ואתה לא חושב שעל רקע הרחש-בחש הזה, יהיה יותר נכון לפרוש?
"אם תגיע הנקודה שבה אני צריך לקום וללכת, אני אקום ואלך בלי כעס. אני חושב שאני עושה עבודה טובה, אבל אם בעלי המניות יגידו אחרת, זו זכותם. אני מנכ"ל שהם צריכים לבחור בו כל יום מחדש להמשיך לנהל את החברה. אם הם יחליטו שאני לא מספיק טוב, הם מוזמנים להביא מישהו אחר".
זינוק והתרסקות
את מטומי, המונה כיום כ-450 עובדים, 220 מהם בישראל, הקים דרוקר, 51, ב-2006. הרזומה שלו לפני מטומי כלל שירות קבע של 14 שנים באמ"ן מחקר, שאחריו הגיע לתחום הפרסום המקוון. "זה לא שהתעשייה החלה הרבה זמן לפני שהצטרפתי", הוא אומר. "אני בתחום כמעט מההתחלה שלו".
בין היתר, לקח דרוקר חלק בהקמת חברת Ybrant וכיהן בה כסמנכ"ל וכנשיא. ב-2004 פרש ובמשך שנה וחצי עבד בחברה אמריקאית בתחום, ואז, "ביום הראשון של מלחמת לבנון השנייה", הוא נזכר, הקים יחד עם עדי אורזל וכפיר מויאל את אקסטנד מדיה, שהיוותה את הבסיס למטומי.
כשנה לאחר מכן, הם הכירו את אילן שילוח ואת שותפו ל"דה טיים" - חממה להשקעה בחברות אינטרנט בתחום הניו-מדיה, ניר טלבורסקי, ונוצר החיבור. "היה רעיון לעשות משהו הרבה יותר גדול", מספר דרוקר,"ואילן אמר שיצטרף אם אנו רוצים לבנות משהו ארוך טווח. וכך, מאז 2007 אנחנו ביחד. אילן תרם מאוד בחשיבה האסטרטגית. ישבנו יחד והגדרנו מה היעדים של החברה - חמש ועשר שנים קדימה. בדרך כלל חברות לא מתנהגות כך, אלא מסתכלות על האקזיט. אנחנו רצינו לבנות חברה אמיתית ולהחליט על אסטרטגיה הרבה שנים קדימה ובזה אילן מאוד עזר. בזמנו, החלטנו שנהיה חברת הפרפורמנס (פרסום תלוי ביצועים, ה' מ') המובילה בעולם. ביצענו רכישות ובנינו טכנולוגיות בעצמנו. ובאמת, החברה הגיעה לנקודה שבתחום הפרפורמנס היא בין הגדולות בעולם".
נתעכב על הנקודה הזו: מטומי, בניגוד לחברות רבות בתחום הפרסום המקוון, לא גוזרת הכנסות ממספר הקלקות, אלא לפי התוצאות האופרטיביות של הפרסום. "אם לדוגמה", מדגים דרוקר, "אנחנו עושים קמפיין לחברת אל על, ההכנסות שלנו נגזרות מהיקף הכרטיסים שנרכשו בעקבות הקמפיין".
מלבד שילוח, שהחזיק כשליש ממניות החברה, נכנסה קרן ויולה לאחזקה של 22%, ומטומי משכה אליה שמות נוספים מתחום הפרסום: מנכ"ל מקאן, אלון שטרן, וכן הפרסומאי אודי פרידן ובת זוגו, הבמאית נירית ירון.
ב-2014 החליטה מטומי לעלות מדרגה ולהפוך לציבורית. דרוקר: "הבנו שאם אתה רוצה לגדול, אתה יכול לעשות את זה בשתי צורות - או ברמה האורגנית או על-ידי רכישת חברות, וכדי לרכוש חברות, היינו צריכים לגייס כסף. איך אתה מגייס כסף? או שאתה הולך לפרייבט אקוויטי או שאתה הולך להיות ציבורי. בחרנו בציבורי".
הפלטפורמה שנבחרה היא הבורסה של לונדון, ולא הנאסד"ק, שלכאורה הייתה "טבעית" יותר לחברה שעוסקת בטכנולוגיה ובנגזרותיה. "הלכנו בהתחלה לנאסד"ק", מסביר דרוקר את הבחירה, "ובסוף 2013 נפגשנו עם כל בנקי ההשקעות הגדולים. אמרו לנו 'אתם רווחיים ואתם צומחים רק ב-20% ואותנו לא מעניינת רווחיות, אלא צמיחה'. נתנו לנו כדוגמה חברות גדולות שצמחו ב-40% בשנה, אבל הפסידו, שעניינו אותם יותר כי צמיחה מבחינתם חשובה מרווחיות".
לונדון נבחרה, אך המהלך גמגם. מטומי אמנם הצליחה לגייס כ-100 מיליון דולר לפי שווי של כ-500 מיליון דולר (אחרי הכסף), אך הכניסה לבורסה נמנעה ממנה בשל אי עמידה בכללים רגולטורים - לחברה לא היו מספיק בעלי מניות אירופיים כנדרש. ביולי 2014 חזרה מטומי על המהלך, גייסה 70 מיליון דולר לפי שווי של כ-350 מיליון דולר (אחרי הכסף) ונכנסה לבורסה.
הגיוס אפשר למטומי לבצע רכישות של חברות בתחום, שהצטרפו לרכישה של AVENLO, המתמחה בשיווק באמצעות דואר אלקטרוני, שנרכשה באפריל 2014. כך הוגדלה האחזקה בחברת טים אינטרנט הגרמנית, עד ל-70%; ונרכשו מובפוקס, העוסקת בפרסום באמצעות המובייל ואופטימטיק האמריקאית, העוסקת בפרסום וידאו. במקביל, נכנסה לאחזקה במטומי ענקית הפרסום הצרפתית פובליסיס, שרכשה כרבע ממניות החברה (10% מהן משילוח), תמורת כ-81 מיליון דולר.
פחות או יותר בנקודה הזאת החלו הצרות להגיע. בתחילת 2015 פרסמה החברה אזהרת רווח. זאת, לצד שינויים בתעשיה, הביאו לצניחה של 40% במניה.
- מה קרה בתעשייה?
"בתעשייה שלנו בניגוד לאחרות, התנודות מאוד מהירות ומאוד חזקות. בתעשיות אחרות שינויים הם איטיים, אצלנו הם מהירים מאוד. למשל, המעבר למובייל: היום 70% מהמבקרים באתרים גלובליים עושים את זה במובייל, ורק 30% בדסק טופ. לפני שנתיים זה היה הרבה פחות. דוגמה אחרת היא הבאנר. המשתמשים כבר לא רואים אותו ולא מגיבים אליו ולכן הערך שלו צנח. היום הפורמט המוביל בתעשייה זה וידאו. אתה יכול להעביר דרכו רגש, יש מעורבות של המשתמש".
- ועדיין - אזהרת רווח?
"זה קרה בגלל ה-אפ נקסוס (AppNexus האמריקאית - זירת המסחר האלקטרונית בתחום הניו-מדיה, השלישית בגודלה בעולם המוכרת שטחי מדיה, ה' מ'). הם שינו את הפרמטרים שלהם לגבי איזה אתרים נכנסים למערכת שלהם וזה השפיע על ההכנסות.
"קנינו מהם מדיה כדי להריץ עליה את הקמפיינים שלנו, ועל רקע השינוי שהם עשו, ההיקף ירד ב-80%. בתוך כמה ימים הודענו על זה לשוק. עשינו כנס משקיעים. אפילו המשקיעים הישראלים הופתעו מזה שעמדתי מולם ואמרתי שאני מצטער על מה שקרה. חשוב להדגיש שגם כשהייתה אזהרת רווח, החברה הרוויחה ולא עברה להפסד. ועדיין, זה פגע מאוד במחיר המניה.
"כשקורה דבר כזה בחברה נסחרת, קשה להחזיר את אמון המשקיעים וכיום מחיר המניה נמוך מאוד לעומת ערך החברה. זה עולם מאוד קשה לחברות ציבוריות. היום מטומי נסחרת לפי שווי של כ-170 מיליון דולר, אבל בשקלול היא שווה יותר. זה רע, אני לא אומר שלא, אבל זה משהו שכל התעשייה עוברת.
"ובהקשר הזה, חשוב לי להדגיש שהשקענו את הכסף (שגויס בבורסה, ה' מ') חכם, והשבחנו את החברות שרכשנו. לקחנו את כספי המשקיעים, השקענו אותם נכון, והם מייצרים ערך שעוד יבוא לידי ביטוי".
הדעות חלוקות
בדירקטוריון, הדעות ביחס לתמורות בענף לעומת אחריותו של המנכ"ל למצב, היו חלוקות. חלק מהחברים סברו שהוא צריך לפנות את הכיסא, אחרים דווקא צידדו בו. בסופו של דבר, עמדתם של האחרונים גברה. כך או אחרת, שני חברים החליטו לנטוש את הדירקטוריון: גארי יוז ואילן שילוח, שעוד קודם לכן חדל לשמש כיו"ר, בעקבות דרישת הבורסה בלונדון, שאינה מאפשרת שיו"ר פעיל בחברה יהיה גם בעל מניות בה.
דרוקר אומר שאינו יודע מדוע שילוח פרש. "אני לא מייצג אותו", הוא אומר ביובש.
- לא שאלת אותו למה?
"אילן הוא איש פרטי שיש לו את האינטרסים שלו. ברגע שהפכנו להיות ציבוריים, ההתנהלות שלנו בהשוואה לתקופה הקודמת השתנתה. אז אילן היה יושב איתי והיינו מחליטים. כשאתה חברה ציבורית, יש הרבה אנשים סביב השולחן, יש תהליכים, יש מגבלות וביורוקרטיה וכדומה. מה שהרגשתי זה שהעולם הזה פחות מעניין אותו מאשר היצירתיות שהייתה לפני כן. זאת ההערכה שלי".
- אבל אתה לא יודע למה הוא עזב? בכל זאת, הוא היה בין מקימי החברה.
"אתה יכול לנתח הרבה דברים, אתה לא יכול לנתח מחשבות של אנשים".
- הפריע לך ששייכו את החברה לשילוח? שבכל פעם שכתבו על מטומי, ציינו "מטומי של שילוח"?
"לא. אילן הוא דמות הרבה יותר מוכרת ממני בישראל וברור שעיתונאים ישתמשו בשם שלו. ובסופו של יום, החשיפה התקשורתית בישראל גם פחות מעניינת אותי".
לא קשה להבין מדוע התקשורת הישראלית פחות מעניינת את דרוקר: זה תקופה הוא חי עם משפחתו במנהטן, לשם העתיק את מגוריו בשל העבודה. למטומי יש ארבעה משרדים בארה"ב ובצפון אמריקה - בניו-יורק, בפלורידה, בסן פרנסיסקו ובטורונטו, ובהם כ-120 מתוך כ-450 עובדי החברה. "60% מההכנסות הן מארצות-הברית", מסביר דרוקר. "ניו-יורק היא ה'האב' של הכסף ושל ההשפעה. מרכז שני הוא באסיה - סין וקוריאה, אבל ארצות-הברית היא כמובן מאוד מהותית, ואתה חייב להיות נוכח בה".
במהלך השנה האחרונה מטומי המשיכה להידרדר, הגיעה בשיא השפל לשווי של 100 מיליון דולר בלבד (ומאז עלתה ל-170 מיליון) וביולי נאלצה לפרסם שוב אזהרת רווח, ולפיה במקום תחזיות אנליסטים למחזור של 350 מיליון דולר, המחזור יעמוד על כ-270 מיליון. רוב הרווח נובע מפעילות החברה הבת טים אינטרנט, שמנוהלת על-ידי יזמיה הגרמניים. "ביוני השנה עשינו שינוי בתוכניות שהצבנו לעצמנו", מסביר דרוקר את אזהרת הרווח. "זה כלל שני דברים שהיו חלק מתוכנית אסטרטגית: אחד - להעצים את הציר הטכנולוגי של החברה, ולהוסיף משאבים לפיתוח. רכשנו תשתיות טכנולוגיות מאוד מהותיות, אבל צריך לחזק אותן. החברות שרכשנו הן קטנות יחסית - בכל אחת מהן היו פחות מ-10 אנשי פיתוח, ואם אתה רוצה להאיץ את הפעילות, אתה צריך עוד אנשי פיתוח. יש לזה עלות גבוהה. החלק השני בתוכנית היה לבחון אלטרנטיבות אסטרטגיות ולגייס בנקאי השקעות, מהלך שהושלם באוקטובר".
- ובכל זאת, מה אתה אומר על תוצאות המחצית הראשונה של השנה שבה נרשם הפסד נקי של כ-5 מיליון דולר?
"אחרי שפרסמנו את תוצאות החציון הראשון, שחטו אותנו בתקשורת המקומית, אבל אנליסט בריטי העלה את מחיר היעד של המניה בעשרות אחוזים ואנליסט ישראלי חלק לנו מחמאות על זה שעשינו כזה שינוי במסגרת התוכנית האסטרטגית. היו בעלי עניין בעיתונים שבחרו את הזוויות הלא מחמיאות, אבל אנשי מקצוע נתנו לנו מחמאות על התהליך. אני בסוף מסתכל על מה שצריך לעשות לטובת החברה ולא על מה שעיתונאי כזה או אחר חושב. היעד שלנו אמר שבתוכנית המחודשת נרוויח בין 17 ל-21 מיליון דולר. זה לא שעברנו להפסד".
גם הכניסה לבורסה הישראלית, בפברואר השנה, שבסמוך למהלך הביאה לעליית המניה, לא סייעה משמעותית. "זה בא מצד המשקיעים", מסביר דרוקר את הרציונל שמאחורי המהלך, "שאמרו שיהיה להם הרבה יותר נוח להיסחר בישראל, ומבחינתנו זה לא עלות או כאב ראש מטורף. אם אנו מסתכלים על בעלי המניות של החברה, הם יותר נוטים לישראל, אז למה לא לתת להם לסחור בנוחות? לא ראינו בזה בעיה. עבורנו זה לא עול".
מחפשים רוכש
אל תוך המציאות המורכבת הזו שלחה יד ורגל קרן ברוש, שזיהתה שמטומי נסחרת בחסר, ושהנכסים שלה, שאותם הגדירה כאטרקטיביים, לא מגיעים למיצוי הפוטנציאל שלהם. "לפחות שניים מהנכסים הם מרקט לידרס", אומר אחד מבעלי המניות בחברה. "מובפוקס ואופטימטיק. אין הרבה חברות שיש להן נכסים באיכות כזו. ההזדמנות פה והצפת הערך ברורה ומיידית".
רכישת החברות הללו, נזכיר, הייתה מהלך שדרוקר הוביל. "אפילו המבקרים שלנו", הוא אומר, "אומרים שעשינו רכישות מוצלחות".
עם כניסתה, דרשה ברוש לגייס בנקאי השקעות שיחפש משקיע. "כשברוש נכנסה לפוזיציה", אומר גורם המקורב לקרן, היו שתי אופציות: האחת, להעמיד את החברה למכירה, והשנייה, להתמקד באחת מהפעילויות של מטומי. יש בחברה פעילויות שונות. ברוש חשבה שמטומי הגיעה לסיטואציה של חברת אחזקות - של מספר אחזקות שאין ביניהן סינרגיה. במסגרת שתי האופציות האלה, ברוש חשבה שנכון שהחברה תחליט במה להתמקד, או שתמכור את הפעילויות והקונה יחליט. אופציה שנייה זה שהקונה יקנה את הפעילויות וישלב אותן עם העסקים שלו".
כך או כך, זמן קצר לאחר שברוש פרסמה את הדוח שלה, מטומי פרסמה דיווח שבו היא מודיעה שבחרה ב-RBC כבנקאית ההשקעות שלה. דרוקר: "זה תהליך שהתחלנו בו עוד קודם. עברתי לארצות-הברית כדי לממש את זה. מתחילת ינואר אני נפגש עם בנקאים בארצות-הברית כדי להבין מהם מה נכון לעשות. הצגנו את זה לבורד ביוני השנה, לפני שברוש נכנסו והבורד מינה ועדה שתבחר בנקאי השקעות".
גורמים בברוש מאשרים את הדברים. "אחרי שישבנו עם עופר", הם אומרים, "גילינו שאנו רואים את הדברים בצורה די דומה. ראינו שהחברה התחילה לדון באופציה הזו. אנחנו חשבנו שהחברה צריכה פוקוס, שעושים בה יותר מדי דברים בכל מיני כיוונים. הכול יחד לא עובד במבנה הנוכחי".
- הדוח שלכם דיבר על פוטנציאל להידרדרות עסקית בנכסים של החברה.
"אתה יכול להקצות משאבים לפעילויות שנותנות לך תשואה גבוהה, ולא להקדיש לעסקים אחרים את תשומת הלב הראויה, והיו כאלה נכסים שחשבנו שצריך להשביח אותם".
"בנקודה הזו, ברוש עזרו לנו מאוד", חולק דרוקר שבחים לקרן שקטלה את הניהול שלו. "הם הצליחו להראות למשקיעים שהנכסים של החברה מאוד מהותיים, ולכן גם מחיר המניה עלה מאז שברוש התחילה לשקף את זה".
- מצד שני, ברוש טענה שאין כיוון אסטרטגי.
"הם חשבו שאנחנו לא מנסים למכור את החברה אלא מנסים ללכת קדימה. לו כך היה, אפשר היה להבין את הטענה. בפועל מהר מאוד התברר להם שהתחלנו בתהליך ולמעשה הם קופצים על רכבת נוסעת. ישבתי עם אמיר אפרתי שעות כדי להבין ממנו למה התכוון המשורר כשהוא כותב על ההנהלה שאין לה אסטרטגיה. לי קצת קשה לחבר בין זה שרכשנו חברות נכונות והשבחנו את הנכסים, לבין הטענה שאין אסטרטגיה".
- ומה המסקנה?
"אמיר דיבר איתי על גיוס בנקאי השקעות, על הוצאות החברה ועל הצירוף שלהם לדירקטוריון".
- בהוצאות, הכוונה לשכר שלך שעלותו הגיעה ב-2015 ל-770 אלף דולר?
"אני יכול להראות לך בנצ'מרקים. בגלל שאני מנכ"ל שהוא גם בעל מניות, השכר זה לא דבר שמעניין אותי. כל השכר שלי נקבע על-פי בנצ'מרקים של השוק, ואם יש לבעלי המניות טענה על השכר, הם יכולים להוריד אותו.
"אני לא קבעתי את השכר, ואני לא חושב שהוא מוגזם, אבל זה עניין סובייקטיבי. יכול להיות שמישהו אחר חושב אחרת, ואם הם חושבים שאפשר להשיג מישהו בעלות יותר נמוכה, שיימצאו".
- קרן ברוש נחשבת לקרן אגרסיבית יחסית.
"הדרך האסטרטגית של ברוש דומה לזו של החברה, ואני לא נלחם בהם אלא מחבק אותם. שיביאו את הרעיונות שלהם ונשתף פעולה. אגו זו לא תוכנית עסקית.
"אין לנו כיפופי ידיים מול ברוש. אין לי בעיה להילחם אם אני חושב שהדרך שלי היא הנכונה ואין לי בעיה לעמוד על דעתי. אבל במקרה הזה, אין לי על מה לריב. אולי אני תמים, אבל אם גורם אינטרסנטי כמו ברוש בא לחברה, זה אומר שהוא מאמין בה. אתה יושב עם הבן אדם ומדבר, ואתה רואה שזה בן אדם הגיוני, שיש לכם אותה מטרה ושצריך לתת לזה הזדמנות".
- אתה כל הזמן מתעלם מכך שהם חושבים שהניהול כושל, והם כתבו את זה חד-משמעית בדוח שלהם.
"לי הם לא אומרים את זה, ושוב אומר: אם יחליטו שאני לא משרת את המטרה, אפנה את כיסאי".
חשוב לחדד שוב כי בעלי המניות במטומי אינם אחידים בדעתם ביחס לדרוקר. בעוד חלקם תומכים בו ובדרכו, אחרים מותחים עליו ביקורת קשה ונוקבת.
"דרוקר נכשל", טוען משקיע פיננסי בחברה, "ואחראי להשמדת ערך של 250 מיליון דולר לבעלי מניות והתרסקות של 70% במניה. הכישלון בא לביטוי באזהרות רווח חוזרות ונשנות ובאי עמידה ביעדים שהציב לחברה ולשוק ההון. במקום לקחת אחריות ולהתפטר, הוא נדבק לכיסא ומבלה בניו-יורק".
דרוקר בתגובה: "אם לנהל 450 עובדים נחשב לבילוי, אז אני בליין".
- אולי קרה לך מה שקורה ליזמים אחרים שהקימו חברה ודחפו אותה למעלה, אבל לא ידעו לתת למישהו אחר לנהל אותה בשגרה?
"בנשמתי אני יזם, גם כשהייתי בצבא, וזה מה שמעניין אותי לעשות בסופו של יום. אני מרגיש שאני מביא ערך לחברה, והאנשים סביבי מרגישים אותו דבר. לכל חברה יש קשיים, יש אתגרים. אנו נמצאים בים גלי מאוד. אני מזמין אותך לבדוק חברות שנסחרות בנאסד"ק, בכמה הן צומחות, האם הן יעילות, אם הן רווחיות ומה היעילות התפעולית. בכל הפרמטרים האלה מטומי נמצאת בשלושת המקומות הראשונים. אם מישהו חושב שהוא מסוגל לקחת את החברה ולהכפיל את הערך שלה, אני אשמח לתת לו את המפתחות. אני מזכיר שאינני רק מנכ"ל שכיר, אלא גם בעל מניות, ואשמח להרוויח פי כמה כסף. אם יש דרך שבה אפשר להציף את הערך של החברה, אני אשמח".