גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים להגיש ייצוגית? שלמו 24 אלף שקל אגרה לכל תביעה במחוזי

בתום חודשים של דיונים החליטה שרת המשפטים שקד על גובה האגרות ■ המטרה: סוף למבול הייצוגיות ■ יוענק פטור בתביעות ע"י מלכ"רים ועמותות ובייצוגיות נגד המדינה

איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב

בתום חודשים של דיונים, התייעצויות, והתלבטויות בנושא, החליטה שרת המשפטים, איילת שקד, כי האגרות שיוטלו על מגישי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות יהיו נמוכות באופן משמעותי מהאגרות שבכוונת שקד היה להטיל, כשיצאה עם היוזמה המקורית של הטלת אגרה כתנאי להגשת תביעה ייצוגית.

לפי ההצעה המעודכנת - שהתגבשה בשיתוף לשכת עורכי הדין, הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים בראשות עו"ד ארז קמיניץ והתאחדות התעשיינים - תוטל אגרה בסך של 24 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי. מי שירצה להגיש בקשה לאישור ייצוגית לבית משפט השלום, יצטרך לשלם אגרה בסך 12 אלף שקל.

עם זאת, לפי ההצעה, עם הגשת הייצוגית ישולם רק חצי מסכום האגרה. כלומר, 6,000 שקל בבית משפט השלום ו-12 אלף בבית המשפט המחוזי, ורק אם התיק אכן יגיע לדיון הוכחות, ישולם החצי השני.

יצוין כי מעט מאוד תיקים מגיעים להוכחות ולפסקי דין. רוב התיקים מסתיימים במשא-ומתן בין הצדדים, או שאינם מקבלים אישור לנהל תביעה ייצוגית.

עוד הוחלט להעניק פטור מאגרה בתביעות ייצוגיות שמוגשות על-ידי מלכ"רים ועמותות, וכן כאשר התביעות הייצוגיות מוגשות נגד המדינה.

התקנות צריכות לעבור אישור של ועדת החוקה ושל שר האוצר, משה כחלון.

המטרה: למנוע את מבול הבקשות הייצוגיות

היוזמה של השרה שקד להטיל לראשונה אגרה כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות, שצפויה לטלטל את עולם הייצוגיות בארץ, נחשפה אשתקד ב"גלובס", ב-26 ביולי 2016. כפי שחשפנו, שקד החליטה כי לראשונה מאז שחוקק חוק התביעות הייצוגיות בישראל ב-2006, ובמטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות שמוגשות לבתי המשפט, שרובן מסתיימות בהסדרי פשרה, ושחלקן תביעות-סרק - יותקנו תקנות שיחייבו תשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית.

נכון למצב החוקי היום, בניגוד להגשת תביעות רגילות - במקרה של הגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, התובע הייצוגי אינו מחויב בתשלום אגרה.

לפי הצעתה המקורית של שקד, שרוככה מאז, האגרה אמורה הייתה להיות בגובה של 62.5 אלף שקל בבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי, ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לבית משפט השלום. כך, בדומה למצב החוקי בתביעות רגילות - הסכום המוצע לתשלום אגרה משתנה בהתאם לסוג הערכאה שאליה מוגשת התובענה ובהתאם לסמכויותיה.

הצעת שקד נועדה למנוע את מבול בקשות הייצוגיות בארץ, והיא באה על רקע מחקרים, בין היתר, של פרופ' אלון קלמנט מאוניברסיטת תל-אביב, שהראו כי כמחצית מהבקשות לאישור תביעות ייצוגיות מסתיימות בסילוק התביעה, בשל העובדה שסיכויי הצלחתה נמוכים.

לפי גישת שקד, מדובר בתביעות שמטילות עלויות מיותרות על מערכת המשפט, מגדילות את עומס העבודה, ומוטב היה שלא יבואו לעולם כלל.

במילים פחות עדינות - שקד מעוניינת להילחם בתופעה הרווחת, שבה עורכי דין יוזמים הגשת בקשות לתביעות ייצוגיות, מדרבנים את לקוחותיהם להגיש אותן - ללא צורך בתשלום אגרה כלשהי - ופועלים למעשה בשיטת "מצליח", בתקווה שאחת מכמה ייצוגיות תגיע לכדי פשרה או לפסק דין ותספק להם שכר-טרחה נאה.

היוזמה להטלת אגרה עוררה רעש רב. לאחר הפרסום ב"גלובס" נשמעה ביקורת ציבורית חריפה נגד היוזמה, בין היתר מצד עורכי דין העוסקים בתביעות ייצוגיות ומארגונים ציבוריים. זאת, בטענה כי הטלת אגרה משמעותית עומדת בניגוד לתכליות ולמטרות של הליך התביעה הייצוגי, הנועד לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק ולהסיר מחדלים ועוולות שגורמים הגופים הללו.

עמותות: צעד מוטעה שיחטיא את מטרתו

בין הגורמים שהביעו את התנגדותם ליוזמת האגרה של שקד היו גם ארגון "אדם טבע ודין" וארגון "קו לעובד", שפנו לשרת המשפטים בבקשה שלא להוציא לפועל את רעיון הטלת האגרה. הארגונים כתבו לשקד: "אנו סבורים כי מדובר בצעד מוטעה שיחטיא את מטרתו, ואשר משמעותו תהיה ביטול דה-פקטו של חוק תובענות ייצוגיות באמצעות תקנות".

הארגונים טענו עוד, באמצעות עו"ד מיכאל בך, כי בניגוד לרושם המוטעה שהתקבל אצל שקד בשל התלונות שהגיעו לשולחנה, חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני כ-10 שנים הובילה למהפכה של ממש ולשינוי דרמטי וחיובי בדפוס ההתנהלות של תאגידים גדולים מול הציבור, במגוון רחב של תחומים, ובכללם: צרכנות, ביטוח, בנקאות, דיני עבודה, ניירות ערך, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, שוויון לאנשים עם מוגבלויות ועוד.

בעקבות הביקורת, קיימה שקד התייעצויות עם לשכת עורכי הדין, התאחדות התעשיינים, בניסיון להגיע לפשרה שתאפשר מצד אחד להפחית את כמות תביעות-הסרק המוגשות במסלול הייצוגי; אך מצד שני לא תגדע את הענף שעליו יושב ההליך - מתן אפשרות לכל אדם להגיש תביעה ייצוגית, כשנגרם לו נזק הנגרם גם לקבוצה גדולה אחרת מהציבור.

מי ששיחק תפקיד חשוב בהתייעצויות היה עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים. הביקורת הובילה לשינוי ההצעה ולהפחתת סכומי האגרה. 

פרשנות: לא עוד תביעות-סרק להעשרת כיסם של עורכי הדין 

הנוסח הסופי של תקנות האגרה בתביעות הייצוגיות הוא מרוכך באופן משמעותי ביחס ליוזמה המקורית של השרה איילת שקד. אגרה בסך 50 אלף שקל, כתנאי להגשת ייצוגית למחוזי, כפי שתוכנן ביוזמה המקורית, בהחלט עשויה למנוע הגשת תביעות סרק שיוזמים עורכי דין שפועלים בעולם התביעות הייצוגיות שכבר הפך לתעשייה של ממש.

מנגד, אגרה בסך 12 אלף שקל היא נמוכה משמעותית. ועדיין, מדובר במהלך היסטורי, ושרת המשפטים מקווה שגם כך האגרות יצמצמו את כמות התביעות הייצוגיות שהן תביעות-סרק, ו"על הדרך" גם יכניסו מיליוני שקלים לקופת המדינה.

במסגרת התהליך שהתרחש מאז ששקד יצאה עם "יוזמת תשלום האגרות" על הגשת ייצוגיות ועד היום, נבחנו כמה חלופות וכן אופציה של שילוב ביניהן. החלופה הראשונה שנבחנה הייתה לתת לשופטים הדנים בייצוגיות את האפשרות במקרים מסוימים על-פי קריטריונים ברורים, להעניק פטור מאגרה לתובעים. לפי החלופה הזו, הפטור יינתן בעיקר לתובעים חלשים, כדי שהאגרה לא תמנע מאוכלוסיות מוחלשות להשתמש בכלי התביעה הייצוגית.

חלופה אחרת שבחנה שקד היא לקבוע סכום מינימום של הוצאות, שיוטלו על תובע ועל בא-כוחו שהגישו תביעה ייצוגית, שהתבררה כתביעת-סרק או כתביעה מנופחת - למשל, בגובה של 10% או 20% מסכום התביעה. תומכי ההצעה הזו מאמינים כי התובעים ועורכי דינם ישקלו היטב במקרה כזה את סכום התביעה ואת עצם הגשתה, מחשש שיצטרכו לשלם הוצאות כבדות בסוף ההליך. כבר היום קיימת מגמה בבתי המשפט להטיל הוצאות מרתיעות על תובעים ייצוגיים שהגישו תביעות-סרק.

בסופו של דבר נבחרה החלופה של הטלת אגרה - אבל בסכום מופחת. כלומר, להטיל אגרה קבועה על מגישי בקשה לניהול תביעה ייצוגית, אך בסכומים נמוכים הרבה יותר מאשר נקבעו ביוזמה המקורית. כדי שלא לפגוע באוכלוסיות חלשות המעוניינות להשתמש בהליך הייצוגי, החליטה שקד על הורדת האגרה לסכומים נמוכים של בין 10-30 אלף שקל.

בסופו של דבר הוחלט להעמיד את האגרה על 24 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית למחוזי; ועל 12 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה ייצוגיות לבית משפט השלום.

יש לקוות כי התוצאה הסופית אכן תביא "בשטח" לאיזון הראוי בין האינטרס הציבורי בקיומן של תביעות ייצוגיות, שבכוחן להרתיע חברות וגופים גדולים מלנצל את כוחם על גבו של האזרח הקטן - לבין האינטרס של מערכת המשפט והציבור, שהתביעות הייצוגיות שמוגשות יהיו מבוססות ואמיתיות, ולא תביעות-סרק שנועדו רק להעשיר את כיסו של עורך הדין המייצג בהן. 

עוד כתבות

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

אאורה מוכרת בגבעתיים חלומות לפינוי בינוי. העירייה לא מכירה את הפרטים

בדיווח לבורסה כללה החברה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית בעיר ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

טל–אור כהן מונטמאיור, מנכ''לית CyberWell / צילום: הגר בדר

גילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות זינקו מאז המתקפה האיראנית

דוח חדש של ארגון CyberWell, שנלחם באנטישמיות ברשת, מצביע על כך ששיעור ההסרה של תוכן שטנה בערבית נמוך לעומת אנגלית ● המנכ"לית: "האכיפה חייבת להיות יותר אפקטיבית"

כוחות צה''ל על הגבול עם רצועת עזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בזמן שבישראל ממתינים לתשובת חמאס: באל-מיאדין מדווחים על מתווה העסקה שהוצגה

דיווח: אם לא יהיו תקלות, הקמת הרציף ההומניטרי בעזה תושלם כבר ביום שישי ● מקורות פלסטינים: מחבל מרכזי בגדוד טולכרם נורה למוות בידי המנגנונים של הרשות • הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם ● עדכונים בולטים

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים

מוצרי החלב המפוקחים של חברת המזון הגדולה בישראל יתייקרו החל ממחר בשיעור של 4.48% ● בנוסף, תנובה הודיעה גם על העלאת מחירים של מוצרי החלב הלא מפוקחים וכן מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8% החל מ-16 במאי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

צ'אט AI מסתורי מטריף את הרשת, והעקבות מובילות לסם אלטמן

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ובמידה ויעבור גם בסנאט ויחתם על ידי הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים בארה"ב רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב