גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים להגיש ייצוגית? שלמו 24 אלף שקל אגרה לכל תביעה במחוזי

בתום חודשים של דיונים החליטה שרת המשפטים שקד על גובה האגרות ■ המטרה: סוף למבול הייצוגיות ■ יוענק פטור בתביעות ע"י מלכ"רים ועמותות ובייצוגיות נגד המדינה

איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב

בתום חודשים של דיונים, התייעצויות, והתלבטויות בנושא, החליטה שרת המשפטים, איילת שקד, כי האגרות שיוטלו על מגישי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות יהיו נמוכות באופן משמעותי מהאגרות שבכוונת שקד היה להטיל, כשיצאה עם היוזמה המקורית של הטלת אגרה כתנאי להגשת תביעה ייצוגית.

לפי ההצעה המעודכנת - שהתגבשה בשיתוף לשכת עורכי הדין, הייעוץ המשפטי במשרד המשפטים בראשות עו"ד ארז קמיניץ והתאחדות התעשיינים - תוטל אגרה בסך של 24 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי. מי שירצה להגיש בקשה לאישור ייצוגית לבית משפט השלום, יצטרך לשלם אגרה בסך 12 אלף שקל.

עם זאת, לפי ההצעה, עם הגשת הייצוגית ישולם רק חצי מסכום האגרה. כלומר, 6,000 שקל בבית משפט השלום ו-12 אלף בבית המשפט המחוזי, ורק אם התיק אכן יגיע לדיון הוכחות, ישולם החצי השני.

יצוין כי מעט מאוד תיקים מגיעים להוכחות ולפסקי דין. רוב התיקים מסתיימים במשא-ומתן בין הצדדים, או שאינם מקבלים אישור לנהל תביעה ייצוגית.

עוד הוחלט להעניק פטור מאגרה בתביעות ייצוגיות שמוגשות על-ידי מלכ"רים ועמותות, וכן כאשר התביעות הייצוגיות מוגשות נגד המדינה.

התקנות צריכות לעבור אישור של ועדת החוקה ושל שר האוצר, משה כחלון.

המטרה: למנוע את מבול הבקשות הייצוגיות

היוזמה של השרה שקד להטיל לראשונה אגרה כתנאי להגשת תביעות ייצוגיות, שצפויה לטלטל את עולם הייצוגיות בארץ, נחשפה אשתקד ב"גלובס", ב-26 ביולי 2016. כפי שחשפנו, שקד החליטה כי לראשונה מאז שחוקק חוק התביעות הייצוגיות בישראל ב-2006, ובמטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות שמוגשות לבתי המשפט, שרובן מסתיימות בהסדרי פשרה, ושחלקן תביעות-סרק - יותקנו תקנות שיחייבו תשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית.

נכון למצב החוקי היום, בניגוד להגשת תביעות רגילות - במקרה של הגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, התובע הייצוגי אינו מחויב בתשלום אגרה.

לפי הצעתה המקורית של שקד, שרוככה מאז, האגרה אמורה הייתה להיות בגובה של 62.5 אלף שקל בבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות לבית המשפט המחוזי, ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות לבית משפט השלום. כך, בדומה למצב החוקי בתביעות רגילות - הסכום המוצע לתשלום אגרה משתנה בהתאם לסוג הערכאה שאליה מוגשת התובענה ובהתאם לסמכויותיה.

הצעת שקד נועדה למנוע את מבול בקשות הייצוגיות בארץ, והיא באה על רקע מחקרים, בין היתר, של פרופ' אלון קלמנט מאוניברסיטת תל-אביב, שהראו כי כמחצית מהבקשות לאישור תביעות ייצוגיות מסתיימות בסילוק התביעה, בשל העובדה שסיכויי הצלחתה נמוכים.

לפי גישת שקד, מדובר בתביעות שמטילות עלויות מיותרות על מערכת המשפט, מגדילות את עומס העבודה, ומוטב היה שלא יבואו לעולם כלל.

במילים פחות עדינות - שקד מעוניינת להילחם בתופעה הרווחת, שבה עורכי דין יוזמים הגשת בקשות לתביעות ייצוגיות, מדרבנים את לקוחותיהם להגיש אותן - ללא צורך בתשלום אגרה כלשהי - ופועלים למעשה בשיטת "מצליח", בתקווה שאחת מכמה ייצוגיות תגיע לכדי פשרה או לפסק דין ותספק להם שכר-טרחה נאה.

היוזמה להטלת אגרה עוררה רעש רב. לאחר הפרסום ב"גלובס" נשמעה ביקורת ציבורית חריפה נגד היוזמה, בין היתר מצד עורכי דין העוסקים בתביעות ייצוגיות ומארגונים ציבוריים. זאת, בטענה כי הטלת אגרה משמעותית עומדת בניגוד לתכליות ולמטרות של הליך התביעה הייצוגי, הנועד לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק ולהסיר מחדלים ועוולות שגורמים הגופים הללו.

עמותות: צעד מוטעה שיחטיא את מטרתו

בין הגורמים שהביעו את התנגדותם ליוזמת האגרה של שקד היו גם ארגון "אדם טבע ודין" וארגון "קו לעובד", שפנו לשרת המשפטים בבקשה שלא להוציא לפועל את רעיון הטלת האגרה. הארגונים כתבו לשקד: "אנו סבורים כי מדובר בצעד מוטעה שיחטיא את מטרתו, ואשר משמעותו תהיה ביטול דה-פקטו של חוק תובענות ייצוגיות באמצעות תקנות".

הארגונים טענו עוד, באמצעות עו"ד מיכאל בך, כי בניגוד לרושם המוטעה שהתקבל אצל שקד בשל התלונות שהגיעו לשולחנה, חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני כ-10 שנים הובילה למהפכה של ממש ולשינוי דרמטי וחיובי בדפוס ההתנהלות של תאגידים גדולים מול הציבור, במגוון רחב של תחומים, ובכללם: צרכנות, ביטוח, בנקאות, דיני עבודה, ניירות ערך, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, שוויון לאנשים עם מוגבלויות ועוד.

בעקבות הביקורת, קיימה שקד התייעצויות עם לשכת עורכי הדין, התאחדות התעשיינים, בניסיון להגיע לפשרה שתאפשר מצד אחד להפחית את כמות תביעות-הסרק המוגשות במסלול הייצוגי; אך מצד שני לא תגדע את הענף שעליו יושב ההליך - מתן אפשרות לכל אדם להגיש תביעה ייצוגית, כשנגרם לו נזק הנגרם גם לקבוצה גדולה אחרת מהציבור.

מי ששיחק תפקיד חשוב בהתייעצויות היה עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים. הביקורת הובילה לשינוי ההצעה ולהפחתת סכומי האגרה. 

פרשנות: לא עוד תביעות-סרק להעשרת כיסם של עורכי הדין 

הנוסח הסופי של תקנות האגרה בתביעות הייצוגיות הוא מרוכך באופן משמעותי ביחס ליוזמה המקורית של השרה איילת שקד. אגרה בסך 50 אלף שקל, כתנאי להגשת ייצוגית למחוזי, כפי שתוכנן ביוזמה המקורית, בהחלט עשויה למנוע הגשת תביעות סרק שיוזמים עורכי דין שפועלים בעולם התביעות הייצוגיות שכבר הפך לתעשייה של ממש.

מנגד, אגרה בסך 12 אלף שקל היא נמוכה משמעותית. ועדיין, מדובר במהלך היסטורי, ושרת המשפטים מקווה שגם כך האגרות יצמצמו את כמות התביעות הייצוגיות שהן תביעות-סרק, ו"על הדרך" גם יכניסו מיליוני שקלים לקופת המדינה.

במסגרת התהליך שהתרחש מאז ששקד יצאה עם "יוזמת תשלום האגרות" על הגשת ייצוגיות ועד היום, נבחנו כמה חלופות וכן אופציה של שילוב ביניהן. החלופה הראשונה שנבחנה הייתה לתת לשופטים הדנים בייצוגיות את האפשרות במקרים מסוימים על-פי קריטריונים ברורים, להעניק פטור מאגרה לתובעים. לפי החלופה הזו, הפטור יינתן בעיקר לתובעים חלשים, כדי שהאגרה לא תמנע מאוכלוסיות מוחלשות להשתמש בכלי התביעה הייצוגית.

חלופה אחרת שבחנה שקד היא לקבוע סכום מינימום של הוצאות, שיוטלו על תובע ועל בא-כוחו שהגישו תביעה ייצוגית, שהתבררה כתביעת-סרק או כתביעה מנופחת - למשל, בגובה של 10% או 20% מסכום התביעה. תומכי ההצעה הזו מאמינים כי התובעים ועורכי דינם ישקלו היטב במקרה כזה את סכום התביעה ואת עצם הגשתה, מחשש שיצטרכו לשלם הוצאות כבדות בסוף ההליך. כבר היום קיימת מגמה בבתי המשפט להטיל הוצאות מרתיעות על תובעים ייצוגיים שהגישו תביעות-סרק.

בסופו של דבר נבחרה החלופה של הטלת אגרה - אבל בסכום מופחת. כלומר, להטיל אגרה קבועה על מגישי בקשה לניהול תביעה ייצוגית, אך בסכומים נמוכים הרבה יותר מאשר נקבעו ביוזמה המקורית. כדי שלא לפגוע באוכלוסיות חלשות המעוניינות להשתמש בהליך הייצוגי, החליטה שקד על הורדת האגרה לסכומים נמוכים של בין 10-30 אלף שקל.

בסופו של דבר הוחלט להעמיד את האגרה על 24 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית למחוזי; ועל 12 אלף שקל, כתנאי להגשת בקשה ייצוגיות לבית משפט השלום.

יש לקוות כי התוצאה הסופית אכן תביא "בשטח" לאיזון הראוי בין האינטרס הציבורי בקיומן של תביעות ייצוגיות, שבכוחן להרתיע חברות וגופים גדולים מלנצל את כוחם על גבו של האזרח הקטן - לבין האינטרס של מערכת המשפט והציבור, שהתביעות הייצוגיות שמוגשות יהיו מבוססות ואמיתיות, ולא תביעות-סרק שנועדו רק להעשיר את כיסו של עורך הדין המייצג בהן. 

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

אנבידיה / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה רוכשת חברת דאטה ישראלית בכ-75 מיליון דולר

החברה הנרכשת היא אילומקס, שעוסקת בניהול הדאטה הארגוני וביצירת שפה משותפת בין מאגרי המידע השונים לשם אימון והפעלת בינה מלאכותית

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי

לגלובס נודע כי עפ"י המסתמן, ההמלצות שמגבש הממונה על השכר יקבעו את המצב הקיים במשרדי הממשלה, שהוגדר עד כה כפיילוט: יום עבודה אחד בשבוע מהבית לעובדים שאופי תפקידם מאפשר זאת

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

פסק דין חדש של המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל"גורם יעיל"

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

שמן זית / צילום: דרור מרמור

ירידה של 35% בשנתיים: כך צנח מחיר שמן הזית

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה