"אני פוגש בשווקים התחרותיים באירופה חברות מתחרות מהמזרח הרחוק, ואנחנו בפירוש לא מתחילים מאותה נקודת הזנקה: הממשלות שלהן מעמידות להן הטבות והקלות - שלי אין", אומר בשיחה עם "גלובס" מנכ"ל אלקטרה מיזוג אוויר ואקלים, יגיל וויט: "אם המדינה רוצה לשמר את התעשיות המסורתיות שלה - שתיתן להן את הכלים המתאימים ושתכיר בכך שאני מתחרה בשוקי העולם עם יצרניות שכן מקבלות כלים כאלה מהממשלות שלהן".
22% ממערכות מיזוג האוויר של אלקטרה מיועדות ליצוא, והשאר לשוק המקומי. מדובר ביצרנית מזגנים המייצרת גם מערכות מיני-מרכזיות ומשאבות חום תחת המותגים Johnson ו-Airwell ומותגים בינלאומיים נוספים. בחברה מצביעים על קצב צמיחה גבוה בתחום משאבות החום, בעקבות הרגולציה הסביבתית שמונהגת במדינות אירופה ומחייבת החלפה של מערכות חימום מיושנות ומזהמות במערכות חדישות וידידותיות יותר לסביבה. באלקטרה מצביעים על צמיחה דו-ספרתית בתחום זה.
החברה לא עומדת בתנאי הסף לזכאות לקבלת הטבות מס מתוקף החוק לעידוד השקעות הון, כי לא הגיעה להיקפי יצוא של 25% מהתוצרת שלה. מדובר בהיקף יצוא מינימלי המזכה חברה בהטבות מס מהמדינה, כפי שנקבע בחוק לעידוד השקעות הון במסגרת רפורמה מ-2011.
"אין לנו כיום תמריצים שמצדיקים את המשך היצור בישראל בהשוואה למצב במזרח הרחוק. מדינות כמו סין או דרום קוריאה שאיתן אנו מתמודדים בשוקי אירופה ואפריקה מעניקות לחברות שלהן הטבות מס כבר מהיחידה הראשונה שמיועדת ליצוא, ואני מצפה שממשלת ישראל תושיט לנו יד ותאפשר לנו לקיים תחרות הוגנת בעולם, תוך סבסוד עבור כל יחידה שמיועדת ליצוא או להחיל תכנית פרוגרסיבית כדי שההטבה על יצוא מישראל תהיה מדורגת מהיקפי יצוא של 5% עד 25%", אומר וויט.
ב-2106 אלקטרה מכרה מזגנים בהיקף של כ-12 מיליון יורו והיעד שלה ל-2017 הוא לחצות את רף ה-15 מיליון יורו, ו-20 מיליון אירו בשנת 2018, בעיקר לשוק האירופאי.
החברה מעסיקה במפעל היצור בראשון-לציון כ-400 עובדים, ועל פי נתוניה היא מספקת תעסוקה לעוד מאות עובדים עקיפים.
"בשנה האחרונה הפכנו למוקד עליה לרגל מצד חברות בינלאומיות שמבקשות להתרשם מהטמעת טכנולוגיות הייצור המתקדמות במפעל שלנו", מתגאה וויט, "ועדיין, במושגים בינלאומיים אנחנו נחשבים ל'חברת בוטיק' - אנחנו מוכרים מדי שנה 'רק' 140 אלף יחידות, לעומת מיליוני יחידות שמוכרות המתחרות שלנו שמנהלות את היצור שלהן בעיקר ממדינות המזרח הרחוק".
- המדינה מוותרת על התעשייה המסורתית?
"המדינה הובילה מהלכים מבריקים בתעשיית ההיי-טק, ואין לי ספק שהם הפכו אותה למנוע צמיחה אדיר למשק. כעת הגיע הזמן למנף תעשיות שעד כה קיבלו פחות תשומת לב ולא היו בזום של מקבלי ההחלטות אך עדיין חיות, נושמות ובועטות".
- מוסדות המדינה מעדיפים תוצרת כחול-לבן?
"בשירות בתי הסוהר, במשטרת ישראל ובמשרד הביטחון ניכרת העדפה מסוימת לתוצרת ישראלית, ובמכרזים שהגופים האלה מפרסמים - חברה ישראלית מקבלת ניקוד גבוה יותר. עם זאת, בהרבה מכרזים ממשלתיים או של רשויות שנתמכות בידי הממשלה כמו מוסדות אקדמיים - העדפת תוצרת מקומית היא רק מהשפה כלפי חוץ ורק למראית עין".
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר בתגובה לטענות כי "לצד הסיוע לחברות מייצאות, משרד הכלכלה מסייע מדי שנה לתעשייה הישראלית שאינה מייצאת או שמייצאת בהיקף נמוך - במאות מיליוני שקלים ובמגוון מסלולים. אלקטרה מוזמנת לבחון הקמת מפעל באזורי הפריפריה הרחוקים, בקשתה תיבחן במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ובמידה ותאושר יינתנו לה מענקים בהתאם".