גירושי יזמים סטארטאפיסטים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
האם דירה שרכש בעל כשנתיים לאחר הנישואים ורשם אותה על שם אמו ואחר-כך על שמו, היא נכס משותף שלו ושל אשתו? בית המשפט קבע שכן, ומשכך היא תחולק בין בני הזוג בעת הגירושים. פסק הדין ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון.
השופט נחשון פישר נימק את פסיקתו בכך ש"בעת שנכס נרכש בתקופת הנישואים - על פניו אין משמעות לרישום הנכס על שם אחד מבני הזוג, ומכאן שיש לאזנו בין השניים, אלא אם יוכיח אותו בן זוג מדוע אין לעשות כן".
מדובר בבני זוג אשר בבעלותם דירה בה מתגוררת המשפחה וכן דירה נוספת ביישוב אחר שנרכשה לאחר הנישואים, ובה התגוררו בני הזוג במשך שבע שנים עד למעבר לדירה הנוכחית.
הבעל טען כי הדירה הראשונה נרכשה מכספים שלו אותם חסך לפני הנישואים, בתוספת הלוואה שקיבל מאמו. כתמיכה לדבריו ציין הבעל כי הדירה נרשמה על שם אמו. מאוחר יותר, טען הבעל, הוא רשם את הדירה על שמו, מחשש שאחיו ידרשו לחלק כלשהו בה.
כאשר הסתכסכו בני הזוג ופתחו בהליכי גירושים, שוב רשם הבעל את הדירה על שם אמו, מה שמוכיח, לדבריו כי מדובר בנכס אישי שלו, שאין לחלקו על-פי חוק יחסי ממון. עוד טען הבעל כי את ההלוואה שקיבל מאמו לצורך רכישת הדירה, בסך 250 אלף שקל, הוא החזיר לאמו.
האשה, באמצעות עורכות הדין רות דיין-וולפנר וענבל סגמן-דקל, מומחיות לדיני משפחה, טענה מנגד שמדובר בניסיון להברחת רכוש משותף, שאין כל הוכחה שהדירה נרכשה מכספים שהיו לבעלה לפני הנישואים, ושהרישום על שם אמו אינו מוכיח את הבעלות האמיתית בנכס. חיזוק לדבריה היא קיבלה דווקא מאמו של הבעל, שהכחישה בעדותה כי העניקה לבנה הלוואה כלשהי לרכישת הדירה.
לאור עדויות אלה פסק בית המשפט כי על הבעל לחלק את הדירה עם האישה, ובנוסף לכך מחצית מהסכום של 250 אלף שקל אותם העביר לאמו בסמוך לגירושים. "הנתבע לא הציג כל הוכחה למקור רכישת הדירה הנוספת. לכן, קשה לקבל גרסתו כאילו קנה דירה זו מכספו שלו, מה גם שגרסתו לפיה קיבל כספים מאמו לא הוכחה כלל. יתרה מזו, האם ציינה כי אין לה חלק בכספים אלה".