יעקב דיין. סייע לאנשים ועבר על החוק / צילום: תמר מצפי
"המלאך המושיע" של מושתלי הכליות, יעקב דיין, שהורשע בהעלמת הכנסות בהיקף של 120 מיליון שקל במסגרת רשת תיווך בינלאומית להשתלת איברים, ירצה 65 חודשי מאסר בפועל (5 שנים ו-4 חודשים) - כך הוסכם והוכרע במסגרת ערעורו של דיין על גזר הדין ששלח אותו ל-75 חודשי מאסר בפועל ולתשלום מיליון שקל קנס.
דיין, מתווך השתלות כליה, הורשע אשתקד בבית משפט השלום כי ביצע את עבירות המס במסגרת רשת תיווך בינלאומית להשתלת איברים, שמקור "תרומתם" אינו ידוע, ושהוא הפעיל באמצעות חברת "עד-על אחזקות" שבשליטתו. דיין ו"עד-על" הורשעו בריבוי עבירות של השמטת הכנסות, מסירת אמרה כוזבת בדוח, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, מתן תשובה כוזבת ושימוש במירמה, עורמה ותחבולה - והכול במטרה להתחמק ממס.
לפי הכרעת הדין, דיין היה מאכער שסידר איברים לחולים, תוך הקמת מערך חברות פיקטיבי שנועד לשרת העלמות מס. תמורת סכומי כסף מהחולים, הוא עסק בארגון חבילות טיסה לרחבי העולם, מדרום אפריקה ועד לפיליפינים, לצורך השתלות איברים פרטיות דחופות, בעיקר של כליות. זאת, כאשר השירות שלו כלל הכול - מהסעה משדה התעופה ועד לאיתור תורם האיבר.
לקוחותיו של דיין נחלקו לשתי קבוצות: מטופלים שמומנו על-ידי משרד הביטחון ומטופלים פרטיים, שהסתייעו לעתים בחברות ביטוח, קופות-חולים ועמותות למימון הטיפול. דיין גרף מלקוחות משרד הביטחון כ-47 מיליון שקל בשנים 1999-2007; ומהלקוחות הפרטיים הוא הפיק הכנסות של יותר מ-70 מיליון שקל באותה תקופה.
"שוק" של חלקי חילוף אנושיים
במרכז הרשעתו של דיין עמדה קבוצת חברות זרות, שייסד בין היתר בקפריסין ובפיליפינים, ושנועדו להוות חיץ לפעולות של דיין וחברת "עד-על". זאת, לשם ניתוב הכנסות לקופת אותן חברות והעלמת הכנסות. בית המשפט קבע כי מערך החברות נועד לשרת "מצג שקרי ובדוי".
את הכוונה להתחמק ממס ביססה שופטת השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, על "הקמת מתווה התקשרות בדוי וביצוע פעולות אקטיביות מתמשכות, לשם הצגתו של אותו מתווה כממשי ואמיתי", ועל "ביצוע הפעילות מחוץ למערכת הנהלת החשבונות של חברת 'עד-על', מבלי שהכספים עוברים דרך המערכת הבנקאית ומתועדים, ומבלי מתן אסמכתאות מניחות את הדעת ללקוחות".
לפי הכרעת הדין, דיין נקשר לצורך פעילותו עם שורה של חברות זרות, שלטענתו הוא היה נציגן בישראל. בין היתר הוא התקשר עם קבוצת חברות בשם "אף.טי" ו"מנטיס", שלטענת דיין היו מומחיות עולמיות רבות-מוניטין בתחום ההשתלות הפרטיות. דיין אף ציין שמות של אזרחים זרים שהיו לכאורה בעלי השליטה בחברות הללו, אך אלה לא הגיעו להעיד מטעמו.
השופטת מרגולין-יחידי קבעה כי "אף.טי. ומנטיס", שהן למעשה חברה אחת, הן גופים שאמנם קיימים בעולם המשפטי, אך אין כל ראיה שיש להן משאבים כלכליים כלשהם או מוניטין בתחום השתלת הכליות, ואף אין להן פעילות בתחום זה.
מהכרעת הדין של דיין עלה כי מחיר ההשתלה השתנה ממקרה למקרה, ולמעשה התנהל לגביו משא-ומתן - מעין "שוק" של חלקי חילוף אנושיים. "דיין הוא שניהל את המשא-ומתן עם המטופלים הפרטיים. הוא שסיכם וסגר את מחיר ההשתלה - כשאין מדובר במחיר אחיד, כפי שהיה ניסיון לטעון, אלא במחיר משתנה מניתוח לניתוח, הנתון למיקוח. הנאשם הוא שהחליט על מתן הנחה וקבע את שיעורה", נקבע.
בגזר הדין של דיין נקבע, בין היתר, כי "עבריינות המס הנעשית במירמה מתוך כוונה להשתמט ממס מסבה נזק כבד לאינטרס הציבורי הקולקטיבי, פוגעת בקופה הציבורית, באמון הציבור בשלטון החוק, בעקרונות של יושר ושוויון ובכיסו של כל אזרח שומר חוק, הנדרש לשאת בנטל מסים כבד יותר בשל השתמטותם של אחרים".
לדברי השופטת מרגולין-יחידי, "דיין שלט באופן בלעדי, בצורה צנטרליסטית, כשהוא מעורב עד רמת הפרט הקטן ביותר", בביצוע עבירות המס, בפעילות הכספית, באופן רישום התקבולים, במסמכים שניתנו כנגד הכספים ובדיווחים לרשויות. זאת, לדבריה, כאשר "המוטיבציה של הנאשם בכל הפעילות היא כספית גרידא - היינו מקסום השאת הרווחים מהפעילות, בהתעלם מחובות הדיווח לרשויות המס כדין על ההכנסות ומחובת תשלום המס".
השופטת מרגולין-יחידי התחשבה בעדותם של מושתלי כליה ובני משפחותיהם, שתיארו את דיין "כמלאך המושיע, כמי שתמך בהם בשעת מצוקה, הפגין מסירות ואכפתיות, באופן החורג במידה ניכרת מן המצופה ממנו במסגרת העסקית".
לדבריה, "עדי ההגנה ציירו תמונה של אדם שנרתם למען הזולת, מתמסר לסייע ללקוחותיו, משקיע ותורם מבחינה חברתית-ציבורית, ונתונים אלה עומדים לזכותו של הנאשם".
חרף זאת, שופטת בית המשפט השלום העמידה את העונש על 75 חודשי מאסר כאמור - 6 שנים ו-3 חודשים.
דיין ערער לבית המשפט המחוזי הן על הרשעתו והן על גזר דינו. בדיון שהתקיים בערעור בשבוע שעבר קיבלו דיין, באמצעות עורכי דינו עדי ניב ודורון ברזילי, והמדינה, באמצעות עו"ד לואי עאידאת מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), את המלצת שופטי בית המשפט המחוזי דבורה ברלינר, מרים דיסקין ושי יניב, לפיה דיין ימשוך את ערעורו על הרשעתו, אך יופחתו 10 חודשים מעונש המאסר שהוטל עליו. הקנס בסך מיליון שקל שהוטל על דיין - נותר על כנו.