"המלאך המושיע" של מושתלי הכליות - לכלא: עבירות מס ב-120 מ' ש'

יעקב דיין נדון ל-75 חודשי מאסר בפועל ומיליון שקל קנס, לאחר שהורשע בריבוי עבירות של השמטת הכנסות ■ ביצע את עבירות המס במסגרת רשת תיווך בינלאומית להשתלת איברים, שמקור "תרומתם" אינו ידוע 

דיין. סייע לאנשים ועבר על החוק / צילום: תמר מצפי
דיין. סייע לאנשים ועבר על החוק / צילום: תמר מצפי

75 חודשי מאסר בפועל ומיליון שקל קנס הוטלו הבוקר (ה') על יעקב דיין, מתווך השתלות כליות שהורשע בעבירות מס בהיקף 120 מיליון שקל.

הרשעתו של דיין סובבת סביב רשת תיווך בינלאומית להשתלת איברים שמקור "תרומתם" אינו ידוע, שהפעיל באמצעות חברת עד-על אחזקות שבשליטתו, וסביב שורה של עבירות מס שביצע במסגרת זו. דיין עסק בארגון חבילות טיסה לרחבי העולם, מדרום אפריקה ועד לפיליפינים, לצורך השתלות איברים פרטיות דחופות, בעיקר של כליות. 

במרכז הרשעתו עמדה "אנטומיה" של קבוצת חברות זרות, שיוסדו בין היתר בקפריסין ובפיליפינים, שנועדו כנראה להוות חיץ בין פעילות החברות לבין דיין וחברת עד-על, לשם ניתוב הכנסות לקופת אותן חברות והעלמת הכנסות. בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי מערך החברות נועד לשרת "מצג שקרי ובדוי". 

דיין, נקבע, היה מאכער שסידר איברים לחולים שיכלו לשלם, תוך הקמת מערך חברות פיקטיבי שנועד לשרת העלמות מס. תמורת סכומי כסף, הוא ידע לסדר השתלות בדרום אפריקה, בטורקיה ובפיליפינים. השירות שלו כלל הכול: מהסעה משדה התעופה ועד לאיתור תורם האיבר. 

לקוחותיו של דיין נחלקו לשתי קבוצות: מטופלים שמומנו על-ידי משרד הביטחון ומטופלים פרטיים, שהסתייעו לעתים בחברות ביטוח, קופות-חולים ועמותות למימון הטיפול. בסך-הכול, דיין גרף מלקוחות משרד הביטחון כ-47 מיליון שקל בין השנים 1999 ל-2007. מהלקוחות הפרטיים הוא הפיק הכנסות של יותר מ-70 מיליון שקל באותה תקופה. 

דיין נקשר לצורך פעילותו עם שורה של חברות זרות, שלטענתו הוא היה נציגן בישראל. בין היתר התקשר עם קבוצת חברות בשם אף.טי ומנטיס, שלטענתו היו מומחיות עולמיות רבות-מוניטין בתחום ההשתלות הפרטיות. דיין אפילו ציין שמות של אזרחים זרים שהיו לכאורה בעלי השליטה בחברות הללו, אך אלה לא הגיעו להעיד מטעמו בבית המשפט.

בעולם המשפט בלבד

השופטת לימור מרגולין-יחידי מבית משפט השלום בתל-אביב קבעה בהכרעת הדין כי "צבר הראיות שנסקרו, ביחד עם הראיות החסרות שהיה מצופה שיוצגו, ויש להיעדרן משמעות ראיתית, מבססים את המסקנה שאף.טי. ומנטיס, שהן למעשה חברה אחת, הן גופים שאמנם קיימים בעולם המשפטי, אך אין כל ראיה שיש להן משאבים כלכליים כלשהם או מוניטין בתחום השתלת הכליות, ואף אין להן פעילות בתחום זה". 

סימן-שאלה מסקרן שנותר בלתי פתור במסכת העובדתית בתיק, נוגע למעורבותו של דיין במהלך איתור הכליה המושתלת. נקבע כי החולים אשר פנו לדיין, ידעו כי התשלום שהם מעבירים כולל את איתורה של הכליה הנתרמת, אך לא הוכח מיהו הגורם אשר איתר את האיבר בפועל.

בפסק הדין צוין כי "מעדויות המטופלים עולה כי התשלום היה עבור התהליך בכללותו, והם לא נדרשו לשאת בשום הוצאה נוספת. התהליך בכללותו כלל גם את ההיבט של איתור כליה וקצירתה, על כל הכרוך בכך, לרבות הטסת התורם ליעד הניתוח, ככל שלא היה מדובר בגורם מקומי". 

פרט מעניין נוסף בפסק הדין הוא שמחיר ההשתלה השתנה ממקרה למקרה, ולמעשה התנהל משא-ומתן בקשר למחיר ניתוח ההשתלה, משל היה מדובר בבזאר של חלקי חילוף אנושיים. נפסק כי "דיין הוא שניהל את המשא-ומתן עם המטופלים הפרטיים. הנאשם הוא שסיכם וסגר את מחיר ההשתלה, כשאין מדובר במחיר אחיד, כפי שהיה ניסיון לטעון, אלא במחיר משתנה מניתוח לניתוח הנתון למיקוח. הנאשם הוא שהחליט על מתן הנחה, וקבע את שיעור ההנחה". 

דיין ועד-על הורשעו בריבוי עבירות של השמטת הכנסות, מסירת אמרה כוזבת בדוח, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים, מתן תשובה כוזבת ושימוש במירמה, עורמה ותחבולה - הכול במטרה להתחמק ממס. 

את הכוונה להתחמק ממס ביססה השופטת על "הקמת מתווה התקשרות בדוי וביצוע פעולות אקטיביות מתמשכות, לשם הצגתו של אותו מתווה כממשי ואמיתי, ביצוע הפעילות מחוץ למערכת הנהלת החשבונות של הנאשמת, ובלי שהכספים עוברים דרך המערכת הבנקאית ומתועדים ואי-מתן אסמכתאות מניחות את הדעת ללקוחות. זאת, כשאלה האחרונים אינם תובעים לקבל חשבוניות כדין מהנאשמת, שבה הם רואים את נותן השירותים, מתוך מצב המצוקה שבו הם מצויים, והאמון המלא בנאשמים ומתוך אי-הבנה ואי-הקפדה". 

השופטת העירה כי "לא מדובר בתכנון מס מכל סוג, אלא בהצגת מצג כוזב שקרי ובדוי. התנהלות כזו היא במישור הפלילי ולא האזרחי. גם השיטתיות שבמעשי הנאשם, החלפת החברות והפעולה בתבנית שחוזרת על עצמה - יש בהן כדי לבסס את המחשבה הפלילית מכוח פעולה בדרך של מעשים דומים". 

בתום הדיון ביקש עו"ד לואי עיאדאת מפרקליטות מיסוי וכלכלה להטיל על דיין עונש מאסר בפועל במתחם ענישה שנע בין 8 ל-11 שנות מאסר. כן טען כי יש להטיל על דיין קנס הנע בין 2 מיליון לבין 10 מיליון שקל.

מנגד טען סנגורו של דיין, עו"ד קובי גולדמן, כי מתחם עונש המאסר במקרים דומים נע בין 42 ל-62 חודשי מאסר. בנוגע לקנס ציין הסנגור את מצבו הכלכלי הקשה של דיין ואת חובותיו לנושים שונים העומדים על עשרות מיליוני שקלים וטען למתחם הנע בין 20,000 שקל לבין 350,000 שקל.

"תשלום מס אמת במועד חיוני לניהול המשק והכלכלה. עבריינות המס הנעשית במירמה מתוך כוונה להשתמט ממס מסיבה נזק כבד לאינטרס הציבורי הקולקטיבי, פוגעת בקופה הציבורית, באמון הציבור, בשלטון החוק, בעקרונות של יושר ושוויון ובכיסו של כל אזרח שומר חוק הנדרש לשאת בנטל מסים כבד יותר בשל השתמטותם של אחרים", כתבה השופטת מרגולין-יחידי בגזר הדין, והוסיפה כי מן המסכת הראייתית שהוצגה עולה כי דיין שלט "באופן בלעדי בצורה צנטרליסטית, כשהוא מעורב עד רמת הפרט הקטן ביותר", בביצוע עבירות המס, בפעילות הכספית, באופן רישום התקבולים, במסמכים שניתנו כנגד הכספים ובדיווחים לרשויות, כאשר "המוטיבציה של הנאשם בכל הפעילות היא כספית גרידא, היינו מקסום השאת הרווחים מהפעילות, בהתעלם מחובות הדיווח לרשויות המס כדין על ההכנסות ומחובת תשלום המס".

המלאך המושיע

עוד ציינה השופטת כי אמנם בדבריו האחרונים מצא דיין לנכון להביע צער, "אם כי היה קושי להבין אם הוא רק מצר על התוצאה הקשה מבחינתו או ניחם על מעשיו". כך או כך, הוסיפה, בעבירות המבוצעות משיקולי תועלת כלכלית, ועבירות המס בראשן, נבחנת החרטה במעשים, היינו בהסרת המחדל, ובהליך האמור, הגם שהוצאו שומות לפני שנים ארוכות, דיין לא שילם במהלך כל אותן שנים כספים להסרת המחדל.

מנגד, השופטת מרגולין-יחידי ציינה כי לאורך שמיעת הראיות עלו על דוכן העדים מושתלי כליה ובני משפחותיהם שתיארו את דיין "כמלאך המושיע, כמי שתמך בהם בשעת מצוקה, הפגין מסירות ואכפתיות, באופן החורג במידה ניכרת מן המצופה ממנו במסגרת העסקית".

לעדים אלה, שהכרת-התודה שלהם כלפי הנאשם הייתה ברורה ומוחשית גם בחלוף השנים, הצטרפו עדי ההגנה שהעידו במסגרת ראיות ההגנה לעונש, ו"כל אלה ביחד", כתבה השופטת, "ציירו תמונה של אדם שנרתם למען הזולת, מתמסר לסייע ללקוחותיו, משקיע ותורם מבחינה חברתית-ציבורית, ונתונים אלה עומדים לזכותו".

מכלול השיקולים הללו הביאו את בית המשפט למסקנה כי על אף העובדה שלא הוסר המחדל, ועל אף הצורך בהרתעה, אין למקם את עונשו של דיין בחלק הגבוה של מתחם הענישה, כפי שביקשה הפרקליטות, אלא בשליש התחתון של המתחם, בחלקו הגבוה.

לעניין הענישה הכספית, השופטת קבעה כי בשל הנתונים שפורטו, כמו גם החזקת הכספים ואי-השבת הגזילה לאוצר המדינה, יש למקם את דיין בחלק האמצעי של מתחם הקנס. 

מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נמסר בתגובה: "בית משפט השלום בתל-אביב גזר היום מעל ל-6 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס על יעקב דיין, אשר הורשע לצד חברת עד-על אחזקות בע"מ שבבעלותו בעבירות מס הכנסה ומע"מ, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה ועבירות נוספות. באמצעות החברה דיין השתמש ברשת מורכבת של חברות זרות שהקים במקלטי מס לצורך העלמת הכנסות בסכומי-עתק, כ-120 מיליון שקל, שנצמחו לו במסגרת עיסוקו בארגון השתלת איברים. בגזר הדין שולח בית המשפט מסר מרתיע לעברייני מס שיטתיים, לפיו לא ניתן לחמוק מן הדין בעזרת מבנים תאגידיים מתוחכמים, חברות-קש ומקלטי מס ברחבי העולם. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי העונש הראוי בגין עבירות אלה הוא מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח". 

צרו איתנו קשר *5988