סניף בנק פופולר בספרד / צילום: רויטרס
אנטוניו סנשז הגיע לאחרונה למסקנה מייאשת לגבי עתידו המקצועי: ספרד לא גדולה מספיק בשביל שני גובי מסים שמתחפשים לזורו.
הצרות שלו התחילו יום אחד בעיר ויידוליד. סנשז היה מאחורי ההגה של מכונית ממותגת זורו שבה הוא השתמש כדי להגיע בלי הודעה מראש, בתחפושת זורו מלאה, לבתים ועסקים של חייבים שהוא נשכר כדי להתעמת איתם ולהשפיל אותם כדי שיפרעו את חובותיהם.
הוא עצר במקביל לרכב שלגודל תדהמתו נשא עליו גם כן את דמותו של הגיבור מהמאה ה-19. "מה הולך כאן, אחי?" הוא זכר את עצמו אומר.
המפגש המקרי בוויידוליד היה הרגע שבו סנשז למד שיש עוד חברה שמשתמשת בזורו המחופש עם המסכה כדי לגבות חובות בספרד. "אף אחד מאיתנו לא ידע על השני", הוא אומר.
שני הזורואים נפרדו בידידות באותו יום אחרי לגימת בירה, אבל זו הייתה רק שאלה של זמן עד ששני הגיבורים שכירי החרב יתחילו לנהל דו-קרבות.
גביית חובות בספרד היא תהליך יקר ואיטי. לכן, זה עשרות שנים שהספרדים מנסים דרך אחרת: להשפיל חייבים באמצעות פעלולים שמקבלים תשומת לב. אם אדם עם תיק ג'יימס בונד שמחופש לנזיר או ללוחם שוורים רודף אחרי מישהו, רוב הספרדים יניחו שהאחרון לא פרע חובות.
על אף שהכלכלה משתפרת, יש עדיין חובות רבים לגבות. ברבעון הראשון השנה, 71% מהחובות לחברות לא נפרעו במועד, לפי הקונפדרציה הספרדית לעסקים קטנים ובינוניים.
מפני שאותם גובים מחופשים מקבלים נתח של בין 20% ל-60% מהחובות שהם מצליחים לגבות, הפרנסה הזו יכול להיות לא רעה. עד כדי כך, שגם החברות שעוסקות בתחום הזה מוצאות את עצמן בבתי משפט.
בשנה שעברה, חברה שנקראת "אל זורו קוברו דה מורוסוס" הגישה תביעה משפטית נגד החברה שמעסיקה את סנשז, "אל זורו קוברדור" - בטענה שהיא בעלת הזכויות הבלעדיות להשתמש בדמות זורו לגביית חובות, מפני שהיא רשמה את המותג והלוגו שלה במשרד הפטנטים והסמלים המסחריים בספרד ב-1994. חברת זורו השנייה טענה שהיא נרשמה כעבור חודש.
אבל העלילה לא מסתיימת כאן. זורו שצוחק אחרון צוחק הכי הרבה - והזורו הזה הוא אולי חברת "זורו הפקות" מברקלי, קליפורניה. החברה הזו מחזיקה בזכויות לדמות המקורית של ג'ונסטון מק'אלי (ממציא הדמות הספרותית) והיא משכירה את סמל זורו לסרטי קולנוע, תכשיטים, גלידריות, קישוטי דירות ואפילו מיכון רובוטי. "הם לא יכולים להשתמש בדמות בלי הסכמתנו", אומר ג'ון גרץ, נשיא החברה מקליפורניה.
גרץ, שנדהם לשמוע על היריבים הספרדים שלו, אמר שהוא אוסף כעת יותר מידע בנושא זה. שימוש בזורו לגביית חובות עלול לפגוע במוניטין שלו כמגן של העניים, הוא הוסיף.
עובד של חברת אל זורו קוברו דה מורוסוס אמר בתגובה שהחברה לא ניסתה מעולם להשתמש במותג בשוק העולמי.
בינתיים, חברת אל זורו קוברדור מיתגה את עצמה מחדש כ"אל קויטה קוברדור", שם שמשמעו "אספן קויוטה" (זאב הערבות), שמחקה דמות של ספרי קומיקס ורומן בעל אותו שם. סנשז וחמישה עמיתים מחופשים שלו בחברה שפועלת מוולנסיה עושים עסקים כרגיל, אבל ללא המדים הישנים של "אל זורו". הם הזמינו מדים דומים חדשים בלי זורו.
החברה גם הקימה חברות בנות שמשכירות דמויות אחרות, כולל "אוסף הליצנים" ו"האוסף הרומאי", שמציג סנטוריונים (קצינים, שרי מאה, רומאיים). בחבל הבסקים, שבו קיימת אווירה לאומית חזקה, יש לחברה גובה בלבוש בסקי מסורתי. "מותגים שונים מאפשרים לנו להיות המתחרים של עצמנו, ולנגוס נתחי שוק", אומר הבעלים, ששמו הבדוי לצורכי העסקים הוא חזוס קאנו.
חואן חוזה דה דייגו, שמנהל חברה אחרת לגביית חובות, היה מהראשונים שהשתמש בתחפושת, של נזיר פרנציסקני, כדי לרדוף אחרי חייבים לפני 30 שנה. כעת מעסיקה החברה שלו, "מנזר האוסף", מעסיקה 30 "נזירים" שרודפים אחרי מטרות בפרופיל גבוה יותר ויותר. במשרדו במדריד, דה דייגו מציג בגאווה ערימות של קטעי עיתונים ומגזינים שמספרים על מעללי הנזירים שלו.
"זאת לא תחפושת, אלו מדים, ממש כמו של שוטרים ואחיות רפואיות", הוא אומר.
לקאנו יש שאיפות בינלאומיות, והוא השיק זה עתה אוסף שרלוק הולמס לגביית חובות בבריטניה. החברה התכוונה לרדוף חייבים תוך שימוש בדמות הבלש הבדיוני המהולל הולמס, אך גילתה שבתי המשפט הבריטים מתייחסים לכך כאל הטרדה, עבירה שעלולה לגרור חמש שנות מאסר.
לפי שעה, כשגובי חובות שלו טסים לחו"ל, הם מגבילים את עצמם להושטת כרטיסי ביקור לבני משפחה או חברים של החייב, כדי להביך אותו בעיניהם.
אפילו בספרד, שיימינג לצורך גביית חובות כבר מוגדר כהטרדה על ידי מבקרים וכמובן יעדי השיימינג. פבלו קמאצ'ו, גובה מס בדימוס שנהג להסתובב בתחפושת מעיל ארוך וצילינדר, שינה את טעמו והקים חברה משפטית להגנה על אלה שמותקפים על ידי זורו והדמויות האחרות.
"העסק היחיד שלהם הוא לעשות צחוק מבני אדם", אמר קמאצ'ו, שהחברה שלו נקראת "אל דפנסור דל מורוסו", המגן על העבריין.
גובי מיסים שגרתיים יותר כועסים גם הם על יריביהם בתחפושות. "הם הופכים אותנו למגוחכים כמוהם", אומר רפאל רודריגז קמפוס, מנכ"ל חברת גביית החובות Icired.
זו גם עבודה די מסוכנת. קאנו אומר שהזורואים שלו קיבלו איומים וגם נורו לעברם יריות. במקרה מהתקופה האחרונה, "עבריין יצא מביתו וירה ברובהו באוויר", הוא אמר. "האיש שלנו בתחפושת נכנס למכונית וברח משם".
העסק של דה דייגו פועל מאחורי דלת ללא שלט שמוגנת על ידי מצלמות אבטחה. שני המנהלים הללו אינם מתנצלים על מה שהם עושים. "לעתים העבריין שלנו, שהשופטים לא יכולים לגעת בו, מסתובב במכונית פאר עם סיגר בפה", אומר קאנו. "למה אסור להודיע שמישהו הוא רמאי? לא אכפת לי אם הוא לורד בריטי או שרברב ספרדי".