גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לפני עשור: היום שבו משבר המשכנתאות האמריקאי הפך גלובלי

ב-9 באוגוסט 2007 הקפיא הבנק הצרפתי BNP פאריבה 3 קרנות השקעה שהחזיקו ני"ע מגובי נכסים אמריקאיים, והתחיל לגלגל כדור שלג שהתגבש לכדי המשבר הכלכלי המקיף ביותר מאז מלחמת העולם השנייה

בית המכירות הפומביות כריסטיז / צילום: רויטרס - אנדרו ווינינג
בית המכירות הפומביות כריסטיז / צילום: רויטרס - אנדרו ווינינג

אתמול לפני עשר שנים, העולם קיבל הצצה ראשונה למשבר הפיננסי שעמד לטלטל אותו.

הבנק הצרפתי BNP 2 פאריבה הקפיא שלוש קרנות השקעה, בנימוק שהעדר מסחר במכשירי סאב-פריים לא מאפשר לשערך אותם כפי שצריך. שוק האג"ח נתקף בתגובה בשיתוק, וזעזע את המשקיעים ובנקאים מרכזיים שהניחו עד אז שמשבר דיור לא יפגע בכלכלה האמריקאית.

9 באוגוסט 2007 ציין את תחילת השיבוש הכלכלי המקיף ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. האירועים באותו יום חמישי הבהירו שההפרזה במתן הלוואות הסאב-פריים (ללקוחות לא איכותיים, או בעלי יכולת החזר נמוכה) לא "תהיה בשליטה", כפי שיו"ר הפדרל ריזרב דאז, בן ברננקי, הבטיח כמה חודשים לפני כן. אבל רק מעטים העריכו את היקף האסון שיתרחש ב-18 החודשים באים.

היום כבר מסכימים כמעט כולם שהמגזר הפיננסי העולמי היה ממונף מדי, ששוק המשכנתאות האמריקאי היה גדוש בהלוואות שלא ייפרעו, ושמשקיעים ומוסדות פיננסיים בכל מקום שילמו מחירים גבוהים תמורת ניירות ערך בדירוג גבוה שהיו למעשה עתירי סיכון.

כעבור עשר שנים, ברור שהטעויות הללו הניעו את המשבר שזעזע את העולם ב-2008, הפילו את בנקי ההשקעות בר סטרנס וליהמן ברדרס, ואילצו את הממשל האמריקאי לחלץ חברת ביטוח כמו AIG ב-182 מיליארד דולר.

אבל באותה עת, המשמעות הרחבה עדיין לא הייתה ברורה, גם לא למנהלי המגזר הפיננסי ולבנקאים המרכזיים שאחראים על הפיקוח עליו. הכלכלה האמריקאית צמחה בכ-4% והמניות רשמו שיאים חדשים. רבים עדיין האמינו שבעיית המשכנתאות תיפתר מעצמה.

בראשם של רבים באותו יום הייתה המחשבה שוול סטריט מתחילה להתמודד עם מחנק נזילות במסחר בניירות ערך מסוכנים, שיוכל להיפתר על ידי עירויים של כסף מהבנק המרכזי.

במבט לאחור, וול סטריט ניצבה בפני משבר אמון חובק-כל, בעולם פיננסי שהתלות ההדדית האינסופית שלו תסייע להעביר בעיות ולהגדיל אותן.

המשקיעים ידעו לפני אותו יום שמשכנתאות סאב-פריים יגרמו להפסדים, אבל רק מעטים הבינו שיהיו לכך השלכות כה קשות באירופה, במרחק אלפי ק"מ ממוקד משבר הסאב-פריים בדרום קליפורניה.

המשקיעים הבינו שמשבר שוק הדיור יפגע בחברות הלוואות גדולות כמו קאונטריווייד פייננשל, אבל אפילו אחרי שהחברה הזו הזהירה באותו יום אחר הצהריים מפני "שיבושים חסרי תקדים" בשווקים, מעטים העריכו כמה חמורה תהיה הפגיעה בכל מגזר המשכנתאות האמריקאי כאשר עלויות המשכנתאות עלו, מחירי הבתים ירדו וההפסדים החלו להצטבר.

עומק ההפסדים, והמאמצים לשמר את התפקוד של המערכת, ישתלבו לבסוף כדי להפוך את בהלת הנזילות של אוגוסט להתנפלות מלאה על שווקים.

אותו יום חשף לא רק את הבלגן במגזר הפיננסי העולמי. הוא גם האיר דפוסי התנהגות שעזרו להחריף את המשבר, בעיקר את הציפיות של המשקיעים שבנקאים מרכזיים וקובעי מדיניות נוספים יתערבו כאשר השווקים ירעדו.

ב-9 באוגוסט, למשל, קפיצה בריביות קצרות הטווח כמו ליבור הניעה את הבנקים המרכזיים להיכנס לפעולה, והם הזרימו כספים לשוק והבטיחו תמיכה נוספת. המאמצים הללו באותה עת, המשמעות הרחבה עדיין לא הייתה ברורה, גם לא למנהלי המגזר הפיננסי ולבנקאים המרכזיים שאחראים על הפיקוח עליו. הכלכלה האמריקאית צמחה בכ-4% והמניות רשמו שיאים חדשים. רבים עדיין האמינו שבעיית המשכנתאות תיפתר מעצמה.

בסופו של דבר, ההתנהגויות הללו יצרו מעגל חוזר של פאניקה והתערבות, שלא נשבר עד שהממשלות בארה"ב ובאירופה התערבו בסוף 2008 והעבירו את הנטל לתקציבים הלאומיים שלהן.

מנקודת המבט של אוגוסט 2017, ברור שיש שינויים. המונח סאב-פריים נעלם מהלקסיקון. הבנקים נהנים מיותר הון והם נזילים יותר. המשקיעים נזהרים ללא הפוגה ממצבי חוסר איזון שיכולים לאותת על אסון נוסף בשוק.

אבל התלות של השווקים בנדיבות הלב של הבנקים המרכזיים נשארה במידה רבה בעינה. ירידת מדדי התנודתיות ועליית תמחורי כל סוגי הנכסים מתבססות כנראה על ההנחה שכל הלם בשוק או האטה כלכלית יקבלו טיפול הולם. יכול להיות שקשה להפיק כמה לקחים.

10 שנים מאוחר יותר, המשבר עדיין קיים בפסיכולוגיה של השווקים

איך שהזמן עף. ולחלופין, איך שדברים יכולים להימשך יותר משנדמה לנו.

אתמול (ד') חל יום השנה העשירי של אחד האירועים שהגדירו את המשבר הפיננסי העולמי. היו כבר רעשי רקע לפני כן, אבל ב-9 באוגוסט 2007 שוקי הכספים נתקפו בשיתוק אחרי שבנק BNP פאריבה השעה שלוש קרנות שהחזיקו נירות ערך מגובי נכסים אמריקאיים, בטענה שאי אפשר לשערך אותם בגלל "התנדפות מוחלטת של נזילות". הבנקים המרכזיים מיהרו להגיב, בהובלת ה-ECB האירופי שהזרים למערכת נזילות בהיקף 95 מיליארד אירו.

כעבור עשר שנים, הבנקים המרכזיים עדיין שם. ברצף מהיר, קריסת הבנקאות ב-2008, משבר גוש האירו, ההאטה בשווקים המתעוררים ולבסוף קריסת מחיר הנפט העמידו כולם אתגרים רציניים בפניהם. סך המאזנים של הבנקים המרכזיים באירופה, הפדרל ריזרב והבנק של יפן עלה לכ-14 טריליון דולר.

הדיון של הבנקים המרכזיים כעת הוא רק על תחילת הסוף של המדיניות המוניטרית החריגה. רק ברבעונים האחרונים, הצמיחה הכלכלית העולמית אחידה יותר. האינפלציה נשארה נמוכה, מה שמאפשר לבנקים המרכזיים לאמץ גישה הדרגתית מאוד.

המשבר הפיננסי עדיין קיים מאוד בפסיכולוגיה של השוק. הנימה הנוכחית היא של חשש מרמה גבוהה של מחירי הנכסים, מרמה נמוכה של התנודתיות ומשאננות יתר: שווקים עולים הם סיבה לחשש, לא לאופוריה. אבל לחשש התמידי הזה יכולה להיות תוצאה חיובית - הוא מונע משווקים להפוך לחסרי אחריות. תנודתיות נמוכה בשוק אולי פשוט משקפת תנודתיות כלכלית נמוכה. בלקרוק מציינת שסביבה כזו של תנודתיות שוק נמוכה יכולה להימשך שנים, בלוויית צמיחה כלכלית מתמשכת.

אין ספק שיהיה הלם בשלב כלשהו. מתחים גיאופוליטיים כגון צפון קוריאה הם האפשרות העדכנית. התלות הסינית בחוב, הכלכלות הפגיעות עדיין בגוש האירו, הסרת התמריצים המוניטריים ופוליטיקה פופוליסטית מצויות כולן ברשימת המעקב, אבל צריך באמת לדאוג כשאף אחד לא מודאג. עשר שנים אחרי אוגוסט 2007, היום הזה עדיין לא הגיע.

10 שנים אחרי, העובדים הצעירים עדיין סובלים מהשלכות המשבר

עשר שנים מתחילת המשבר הפיננסי העולמי, הדעה המקובלת היא שאיש לא צפה אותו, אבל זה לא ממש נכון. כולם ראו אותו מגיע, או לכל הפחות ראו משהו מגיע. כל מי שעבד בפיננסים או כתב עליהם ב-9 באוגוסט 2007 ידע ללא ספק שהשווקים כבר לוהטים ושמפולת נראית מיידית.

הייתה סדרה של זעזועים בשווקים בשנים הקודמות, שהפעילים חששו שתוביל למשהו גדול יותר לפני שתדעך. זה מה שגרם לצ'אק פרינס, מנכ"ל סיטיגרופ דאז, להשמיע את המילים האלמותיות: "כל עוד המוזיקה מנגנת, חייבים לרקוד".

מה שאנשים לא ידעו הוא מהיכן יגיע המשבר. עד אותו בוקר באוגוסט, רובם הניחו שהמשבר יבוא מן הכלכלה הריאלית: שעליית הריבית הנחוצה לצינון כלכלה רותחת תפוצץ באופן לא נמנע אחת מהבועות הרבות שהתנפחו במערכת הפיננסית - באקוויטי פרטי, קרנות גידור, אג"ח קונצרניות או מחירי בתים ודירות. במילים אחרות, המשבר היה צפוי לפגוע בצד הנכסים במאזני הבנקים.

אבל מה שהתברר באותו בוקר שבו נאלץ בנק BNP פאריבה להשעות פדיונות משלוש קרנות השקעה שלו היה שהמשבר שמאיים על המערכת הפיננסית היה בצד ההתחייבויות של מאזני הבנקים.

שיתוק פתאומי

הבעיה שפגעה בענק הבנקאות הצרפתי באותו יום הייתה שיתוק פתאומי של שוק הניירות מגובי הנכסים - שהיה עד אותו רגע חלק מסתורי ונידח בצנרת של המערכת הפיננסית. רבים מהנכסים שגיבו את אותם ניירות מסחריים - ניירות ערך קצרי מועד שהבנקים מנפיקים למימון הפעילות שלהם - היו משכנתאות סאב-פריים בארה"ב. השיתוק בשוק הזה העלה ספיקות בנוגע לנזילות של כל הבנקים.

מהרגע הזה ההכרח הפוליטי הגדול היה למנוע קריסה של מימון בנקאי, שתהפוך את משבר הנזילות למשבר של חדלות פירעון. קובעי המדיניות עשו זאת בשלוש דרכים: הפחתת ריביות, מתן שפע של מימון זול של בנקים מרכזיים לבנקים, וחילוץ בנקים בכספי משלם המסים, במטרה להגן על בעלי האג"ח שלהם מעלות קריסת הבנק.

הכורח הפוליטי הזה הוצדק בנימוק שייצוב המימון הבנקאי היה עדיף על הקריסה הפיננסית של שנות ה-30 במאה שעברה, שאחריה היכה מיתון עמוק. אבל מתחת לנימוק הזה הסתתר חישוב פוליטי עמוק יותר: שעלויות המשבר יוטלו על משלם המסים בהווה ובעתיד, לא על הבעלים של האג"ח הבנקאיות. הממשלות הסכימו שפנסיונרים או אלו שמתקרבים לגיל הפרישה צריכים להיות מוגנים מהפסדים, כי לא תהיה להם הזדמנות לבנות מחדש את החסכונות שלהם.

אלה היו החלטות גדולות ומובנות, עם השלכות ששינו את הנוף הכלכלי והפוליטי בדרכים שמתבררות רק כעת במלואן.

הצעירים יסתדרו?

בשלבים המוקדמים של משבר העולמי, קובעי המדיניות הניחו שההלם שנגרם לכלכלה העולמית יחלוף במהרה, ויאפשר לבני הדור הצעיר יותר לבנות מחדש במהירות את הונם.

במקום זאת, המורשת הגדולה ביותר של עשר השנים האחרונות היא העלייה הדרמטית בפערי ההון הבין-דוריים. מבני הדורות המבוגרים לא רק נחסכו עלויות המשבר הפיננסי, אלא שערך נכסיהם נופח בצורה מאסיבית על ידי עשור של ריביות אולטרה-נמוכות והקלה כמותית של בנקים מרכזיים. בינתיים, אלו שבגיל העבודה נהנו ממעט מאוד תוספת להכנסתם או הונם, בין היתר מפני שמסים גבוהים יותר ותרומות גבוהות יותר לפנסיה היו נחוצים כדי לסתום גירעונות שנגרמו על ידי המשבר.

הפער בין הדורות בבריטניה הוא הבולט ביותר. כל 2.7 טריליון הליש"ט (3.5 טרילין דולר) של הון שנוצרו בבריטניה מאז 2007 נקצרו על ידי בני 45 ומעלה, ושני שלישים מהם על ידי בני 65 ומעלה. הונם של בני 16-34 נשחק בעשור הזה ב-10%, כפי שהכלכלן הראשי של הבנק אוף אינגלנד ציין בנאום בשנה שעברה. בייחוד ראויה לציון העלייה של 42% במחיר הבית הממוצע בבריטניה מהשפל של 2009, לפי מדד הדיור של חברת הליפקס. בעלות על בית יצאה מהישג היד של רוב הצעירים, שמשלמים כעת דמי שכירות שהולכים ועולים.

מדיניות ממשלתית נוספת חידדה את הפער, כולל מה שנקרא "ערבות המנעול שלישי" לשמירת ערך הפנסיה של המדינה, ובמקביל קיצוץ ההטבות למשפחות בגיל העבודה. כתוצאה מכך, ההכנסה החציונית של בריטים בני 60 ומעלה עלתה ב-10% מ-2008, ואילו הכנסת בני 22-30 ירדה ב-4%, לפי המכון הבריטי למחקרים תקציביים.

האתגר של בריטניה

טיפול בהשלכות הדוריות של ההחלטות שהתקבלו במשבר הפיננסי הוא כעת האתגר הפוליטי המרכזי של רוב המדינות המפותחות. במקרה של בריטניה, האתגר הזה קשה עוד יותר בגלל הברקזיט.

מאז אותו משאל עם ביוני 2016, הליש"ט ירדה והצמיחה הואטה, ופגעה בשכר הריאלי תוך יצירת לחצים חדשים על כספי הציבור, ומנגד מדיניות מוניטרית מקילה העלתה את ערכי הנכסים, וחידדה את הפער הבין-דורי. אבל הבחירות שהיו ביוני השנה הדגימו את הקשיים הפוליטיים של טיפול בבעיה הזו: הצעת ראשת הממשלה תרזה מיי לחייב את המבוגרים לתרום יותר לעלות הביטוח הלאומי שלהם, ולצמצם את ההטבות לגמלאים, הייתה בין הגורמים לאובדן הרוב השמרן בפרלמנט והיא נזנחהה מאז. במקביל, הרבה בוחרים צעירים הצביעו ללייבור שהבטיח לסיים את מדיניות הצנע, כולל ביטול שכר הלימוד של סטודנטים, עוד הצעה שנזנחה בינתיים.

למורשת הזו של משבר 2007 יהיו אולי השלכות עמוקות יותר על מצבה הכלכלי של בריטניה בטווח הארוך מאשר לברקזיט.

גלגולו של משבר

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק