קריירה / צילום: שאטרסטוק
לאלה שאוהבים את מה שהם עושים, להיות וורקוהוליק זה לא עד כדי כך לא-בריא, לפי מחקר חדש.
וורקוהוליזם, התמכרות לעבודה, אמור לפגוע בבריאות הגופנית והנפשית, והפסיכולוג האמריקאי וויין אוטס שטבע את המונח לפני כמעט 50 שנה, השווה את ההתמכרות לעבודה לאלכוהול. אבל המחקר מאז לא היה חד-משמעי, בין היתר מפני שקשה להבחין בין ההשלכות של עבודה במשך שעות ארוכות לבין התמכרות אמיתית לעבודה.
מחקר שפורסם בגיליון הנוכחי של האקדמיה האמריקאית לגילויים בתחום הניהול לא רק מבחין בין בעיות בריאות של מי שעובדים שעות ארוכות לבעיות בריאות של מי שעובדים בצורה כפייתית מדי. החוקרים מצאו גם הבדלים בין וורקוהוליקים שנהנים מעבודתם לכאלה שסובלים ממנה.
במחקר, עובדי חברת ייעוץ פיננסי בינלאומית התבקשו למלא שאלונים על שעות העבודה שלהם, היחסים בבית ובעבודה, ההרגשה הכללית שלהם ותלונות על מתח או דחק, כמו בעיות בשינה וכאבי ראש.
הם היו צריכים גם לדרג הצהרות כמו "קשה לי להירגע כשאני לא עובד על משהו" ו"בעבודה אני מרגיש חזק ומלא חיים". לאחר מכן השתתפו 763 עובדים במבדקים רפואיים לאיתור גורמי סיכון רציניים יותר כמו מחלות לב וסוכרת.
החוקרים לא מצאו אינדיקציה לכך שסתם עבודה במשך שעות ארוכות מובילה למחלות שקשורות למתח או לגורמי סיכון רציניים יותר, כמו לחץ דם גבוה.
התוצאות הצביעו אמנם על קשר בין וורקוהוליזם לתלונות גופניות שקשורות למתח, אך רק וורקוהוליקים שתיארו את עצמם כמי שאינם מעורבים רגשית בעבודתם או לכודים בה היו בעלי סיכון מוגבר למחלות רציניות יותר.
"זה המקום שהפתיע אותנו באמת", אמרה ליקה טן ברומלהואיס, פרופסורית עוזרת בבית הספר לעסקים Beedie באוניברסיטת סיימון פרייזר הסמוכה לוונקובר (קנדה), ואחת ממחברות המחקר "מעורבות היא המפתח".
פרופסור ברומלהואיס ועמיתיה מעריכים שוורקוהוליקים שאוהבים את עבודתם נראים בריאים יותר מפני שהם נוטים להקיף את עצמם בתמיכה בעבודה ובבית, כשהם זקוקים לה.
הלקח למעסיקים, היא אומרת, הוא שמוטב להם לבדוק דרכים לעזור לעובדים שלהם לחוש התלהבות מעבודתם, ולא בהכרח לעודד אותם להישאר בעבודה יותר שעות כדי להתרכז בה.
הוורקוהוליקים צריכים לשאול את עצמם למה הם עובדים כה קשה. "אם זה מתוך אהבה לעבודה, זאת לא בעיה", היא אומרת. "אם לא, פעמוני האזעקה צריכים לצלצל".