גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון ביטל את הלכת הירשזון: לא יקזז הפסדו מהשבת הגניבה

הרכב מורחב בעליון קבע בדיון נוסף כי שר האוצר לשעבר, שהורשע בגניבת כ-2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית, לא יוכל לבצע קיזוז של הפסדו הכספי שנוצר מהחזרת כספי הגנֵיבה, כנגד הכנסותיו משנות המס 1998-2005 שבהן הגנֵיבות בוצעו

בהלכה כלכלית חשובה שניתנה היום (ג'), והפכה את ההלכה הקודמת בעניין, קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב כי שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, שהורשע בגניבת כ-2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית בעת שעמד בראשה - לא יוכל לבצע קיזוז של הפסדו הכספי שנוצר מהחזרת כספי הגנֵיבה, כנגד הכנסותיו משנות המס 1998-2005 שבהן הגנֵבות בוצעו.

הקביעה הדרמטית, שניתנה בבקשה לדיון נוסף שהגישו פקיד שומה רחובות ופקיד שומה כפר-סבא, נסוגה מהקו הפרו-עסקי שנקט העליון ב-2015 באותו עניין בדיוק, כשקבע כי קיזוז כזה הוא מותר. מאחורי פקידי השומה עמדה למעשה רשות המסים כולה, שמאז מתן פסק הדין מצאה עצמה מול מבול בקשות להחזר מס מנישומים שביקשו לקזז הפסדים מאוחרים עם הכנסות בשנים קודמות.

התרת הקיזוז הייתה "רעידת אדמה כלכלית", כפי שנכתב בבקשה לדיון נוסף, ובעקבותיה הותר למשל קיזוז הפסדי עבר גם כנגד רווחי עסקה אקראית, שאיננה חלק מ"עסק". האדמה הזו נרעדה היום בחזרה בפסק הדין שניתן בהרכב המורחב.

בפסק הדין הקודם, מ-2015, קבע העליון כי הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית - ובהן כספי מעילה וגנֵיבה של הירשזון ושל אילנה דמארי - חייבות במס גם אם קיימת חובת השבה של כספים אלה לבעליהם; כי הסיווג הנכון של הכנסות ממעילה או מגנֵיבה של עובד ממעסיקו הוא הכנסה מעסק ולא הכנסת עבודה; כי לנוכח העיקרון של מס אמת "במישור העקרוני ניתן לאפשר ניכוי תשלומי ההשבה כהוצאה בייצור ההכנסה"; וכי ניכוי זה אפשרי אך ורק בשנה שבה הוצאה ההוצאה - קרי, בשנה שבו בוצע תשלום ההשבה - ולא באופן רטרואקטיבי.

עם זאת, דעות השופטים נחלקו באשר לאפשרות לקזז את ההפסד שנוצר בשנת תשלום ההשבה - עקב היעדרן של הכנסות באותה שנה, שמהן ניתן לנכות את ההוצאות - כנגד הכנסות שהופקו בשנים קודמות (קיזוז רטרואקטיבי). דעת הרוב הייתה כי התוצאה שלפיה לא ניתן לנכות את תשלומי ההשבה באופן רטרואקטיבי אינה מוצדקת בנסיבות "ואינה מביאה לידי ביטוי את האיזון הנכון בין השיקולים השונים - מזה, שמירה על תקנת הציבור; ומזה, שמירה על עקרונות המיסוי ובעיקרם שיוטל מס אמת". ובפרט, שיוכלו הנישומים לתת ביטוי לכך שלצד הכנסתם צברו הוצאות או הפסדים.

הקביעה הזו נעשתה בניגוד לעמדה המקובלת בפסיקה ובספרות כי בכך משתקף הסדר שלילי (שתיקה מכוונת של המחוקק, שבענייננו מעידה על רצונו שלא לקזז לאחור, מ' ר'); אולם חרף זאת נקבע כי "במקרים המתאימים וכדי להגשים צדק ולמנוע גרימת עוול, יש לאפשר קיזוז לאחור", גם אם לעתים יותר קיזוז לאחור רק של מחצית הסכום.

ההלכה הזו נהפכה היום. נקבע כי לשונו של סעיף 28 בפקודת מס הכנסה אינו מאפשר קיזוז לאחור, וכי המחוקק היה מודע לאפשרות לעשות זאת, אך בחר לממשה רק ביחס להכנסות עתידיות. "בעולם אידאלי היה ניתן למנוע היווצרותם של הפסדים. נישומים היו נמנעים מפעילויות עסקית מסוכנות", ציינה הנשיאה העתידה לפרוש בעוד כחודש, מרים נאור. "אף אם הייתי מניחה כי תכליתו של הסדר קיזוז הפסדים היא מניעת עוול לנישום, אין בתכלית זו כדי להצדיק פריצת הגבולות שהתווה לטעמי המחוקק. אין בתחושה סובייקטיבית של עוול - ואף אם לתחושת בית המשפט אכן נוצר עוול - כדי להצדיק סטייה מהוראתו המפורשת של המחוקק ומתן גושפנקה לקיזוז הפסדים מקום שהחוק אינו מאפשר זאת". 

בין השאר, נאור התייחסה לשיקולי הצדק להם טענו הירשזון ודמארי וציינה כי הקביעה שהשניים, "כמו נישומים אחרים", אינם רשאים לקזז את ההפסד שנגרם להם לאחור - היא מחויבת המציאות: "אכן, יש מקרים שבהם תחושת הצדק מטה את הכף למקום אחד, בעוד שהדין מטה אותה למקום אחר, גם בדיני מסים. אולם, גם תוצאה קשה במקרה נתון היא בלתי נמנעת, מקום שהיא מתחייבת לפי הדין".

השופט אליקים רובינשטיין נותר בפסק דין זה בדעת מיעוט - אותה דעה שהייתה דעת הרוב בפסק הדין ב-2015. הוא חזר על קביעתו, לפיה "אין הדעת סובלת כי אדם ישלם מלוא המס על כסף שהוחזר"; והזכיר את חובת ההגינות המוגברת המוטלת על רשות שלטונית ואת חשיבות קניינו של אדם במשפט הישראלי.

ביחס ללשון סעיף 28 לפקודה ציין רובינשטיין כי "המחוקק נמנע אפוא מהידרשות לסוגיה, ובנסיבות עלינו לחתור לפתרון הצודק, אשר יגשים את העיקרון של מס אמת, לא יפגע בנישום שלא לצורך - גם אם איננו אהוד עלינו במעשיו, לשון המעטה - ואשר במסגרתו תצא המדינה כדי חובתה לפעול בהגינות בכל דרכיה".

במה הורשע הירשזון?

בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע ב-2009 את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בגניבת סכום שנע בין 1.6 ל-2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ומוסדותיה, בעת שעמד בראשה בשנים 1998-2005.

"אילולא פתח הוא, יו"ר ההסתדרות, את השער רחב בפני כל אותם בכירים שהפכו את מחלקת הנהלת החשבונות של הארגון לקזינו - אפשר ופרשת השחיתות הייתה נמנעת", פסקה השופטת ברכה אופיר-תום.

הירשזון הורשע ב-4 פרשות של גניבה בידי מנהל, מירמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון: התשלומים החודשיים שהתקבלו במעטפות מזומנים (1-1.2 מיליון שקל), כספי הנסיעות לחו"ל (400-650 אלף שקל, זוכה מכ-100 אלף שקל נוספים), מענקי החגים (160 אלף שקל) וכספי התרופות (72 אלף שקל).

הוא זוכה משתי פרשות נוספות של גניבה ומרמה: מימון שתי מערכות פריימריז (600 אלף שקל) ומימון קבלת-פנים בגני התערוכה (30 אלף שקל).

כן הורשע הירשזון בשתי פרשות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות: החזרים על ארוחות השחיתות במסעדות יוקרה בסופי שבוע (כ-63 אלף שקל) והחזרים על הוצאות ארוחות במזנון הכנסת (כ-53 אלף שקל); ובמקביל זוכה מפרשת החזר הוצאות על קנסות ודוחות התנועה שקיבלה הוולבו הממשלתית שלו - אישום שהתביעה זנחה. 

לא סוף פסוק? 

עו"ד עדי ברקאי, המתמחה בייצוג בעבירות צווארון לבן ומיסוי פלילי, מסביר כי על פניו מדובר בבשורה רעה למשלמי המסים, אך זהו לא סוף פסוק, וייתכן שהמחוקק יאמר את דברו. "העבריינים דמארי והירשזון, אשר השיבו את כספי הגניבה לאחר הרשעתם, דרשו מרשות המסים להתחשב בהחזר הכספים המאוחר. ב-2015, באופן תמוה למדי, השופטים רובינשטיין וסולברג נעתרו לדרישתם והורו לרשות המסים להכיר רטרואקטיבית במחצית הסכום שהוחזר".

"החלטתם הייתה אולי צודקת - אך מנוגדת להוראות פקודת מס הכנסה שמתירה 'לגלגל' הפסדים קדימה אך לא אחורה בזמן", מתאר עו"ד ברקאי, ומוסיף: "פסק הדין נטע תקווה עצומה אצל משלמי המסים, שקיוו לקבל החזרי מס בשל הפסדים בשנים מאוחרות, כפי שהדבר נוהג, למשל, בארה"ב. רשות המסים מצידה נאלצה להתמודד עם אלפי בקשות להחזר מס מנישומים שביקשו להכיר בהפסדים מאוחרים ולקזזם נגד הכנסות בשנים קודמות. רשות המסים לא ויתרה ועתרה לקיים דיון נוסף בנושא, הפעם בהרכב מורחב", שכאמור ביטל את ההלכה מ-2015.

לדברי עו"ד ברקאי, בפסק הדין החדש "באופן מפתיע השופט רובינשטיין דבק בעמדתו המקורית, ואולם השופט סולברג שינה את דעתו והצטרף לשאר השופטים", והוא מסכם כי "בית המשפט עושה סדר באנדרלמוסיה שנוצרה מאז פסק דינם של השופטים רובינשטיין וסולברג, ומשאיר את השאלה האם צודק לגבות מס מעבריינים שהחזירו את כספי הגניבה, לפתחם של חברי הכנסת, וייתכן כי הדבר יוביל לשינוי החקיקה".

עוד כתבות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

כספים הוקפאו, אבל מבחינת המדינה ניתן להפקיד בסלייס חיסכון לילדים

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עובדי חברת הביומד גמידה סל / צילום: איל יצהר

חברת הביומד גמידה סל תהפוך לפרטית ותפטר 25% מהעובדים

קרן הייברידג' משתלטת על גמידה סל באמצעות המרת אג"ח ותהפוך אותה לחברה פרטית ● מנכ"ל החברה אבי ג'נקינס: "החיפוש שלנו אחר חלופה אסטרטגית לא הניב תוצאות" ● המניה צונחת ביותר מ-80%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?