תקדים הירשזון בעליון: גנב שמחזיר כסף זכאי להחזר מס

נקבע כי הירשזון יוכל לקזז את כספי הכסף הגנוב שהשיב, כך שעד מחצית הסכום יחושב כאילו שולם בשנת ההשבה, ומחציתו בשנה שבה נוצרה ההכנסה ■ האם נפתח צוהר לקיזוז הפסדים רטרואקטיבי לנישומים נוספים?

אברהם הירשזון / צלם: אריאל ירוזולימסקי
אברהם הירשזון / צלם: אריאל ירוזולימסקי

כפי שדווח באתר "גלובס" ביום שלישי השבוע, בית המשפט העליון פסק כי שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, יוכל לקזז הפסדים לאחור ולמעשה לקבל בחזרה עד 50% מהמס ששילם על הכסף שגנב.

ההחלטה התקבלה בדיון בערעורו של הירשזון, שהורשע ב-2009 בגניבה של 1.7 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית ונדון ל-5 שנים ו-5 חודשי מאסר; ובערעורה של אילנה דמארי, מנהלת חשבונות לשעבר במכבי שירותי בריאות, שהורשעה בגניבת 2.4 מיליון שקל ממעסיקתה ונדונה למאסר של שנה וחצי.

השאלה שעמדה בפני שופטי העליון הייתה: מה דין המס על כספים גנובים שהוחזרו, כשהאדם שהורשע בגניבה החזיר את הכספים במסגרת משפטו?

בית המשפט קבע כי הירשזון ודמארי יוכלו לקזז את כספי ההשבה, כשמחצית הקיזוז תיוחס לשנת המס בה נוצרה ההכנסה, ומחציתו תיוחס לשנת המס שבה הושבו הכספים. בשני המקרים, של דמארי ושל הירשזון, הוציא פקיד השומה שומה מעודכנת לכל אחד מהשניים כדי למסות את ההכנסה על הכספים שנגנבו. אלא שלימים הם החזירו את הכספים במסגרת ההליכים נגדם, ואז קמה השאלה האם יוכלו לקבל החזר מאחר שהגניבה הושבה כלומר, נוצר ל"עסק" שלהם (משלח-היד, תרתי-משמע) "הפסד".

בית המשפט חזר על ההלכה לפיה כספים גנובים הם הכנסה חייבת במס. גם לאחר שהגיע בית המשפט למסקנה כי השבת הכספים היא הוצאה ברת-קיזוז, אחד הקשיים שנותרו נגע לשאלה לאיזו שנת מס יש לייחס את השבת הכספים לשנה שבה נוצרה ההכנסה או לשנה שבה הושבו הכספים. בשני המקרים קבעו בתי המשפט המחוזיים כי יש לייחס את ההוצאה לשנת המס שבה הוחזרו הכספים, זאת בעוד את ההכנסה מייחסים לשנת הגניבה. משמעות ההחלטה של המחוזי הייתה אקוטית מבחינת התוצאה הכספית עבור הירשזון ודמארי. על כן ערערו השניים לבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון פסק - מפי השופט אליקים רובינשטיין, על דעתו של השופט ניל הנדל ועל דעתו החולקת של השופט נעם סולברג - כי יש ללכת בדרך ביניים המאפשרת לקזז את כספי ההשבה, כך שמחצית הסכום יחושב כאילו שולם בשנת ההשבה, ומחציתו השנייה בשנה שבה נוצרה ההכנסה.

"נראה כי במקרים מסוימים ניתן לאפשר קיזוז הפסדים באופן רטרואקטיבי, כנגד הכנסה משנים שקודמות לשנת ההפסד; זאת, באמצעות פרשנות תכליתית של פקודת מס ההכנסה וכדי למנוע גרימת עוול לנישום", פסק רובינשטיין.

רובינשטיין הוסיף כי "על מנת לשקף ככל שניתן את מאזן ההכנסות וההוצאות של המערערים, וכדי לא להעמידם בפני עונש כפול או 'כפל קנס', ניתנת להם האפשרות לקזז מהכנסתם כהפסד בשנות המס שקדמו לשנת ההוצאה. ואולם, הצעתי להגביל אפשרות זו באופן שבו יוכלו המערערים לנכות רק מחצית מסכום ההשבה, וזאת כדי להביא לידי ביטוי את העובדה החמורה שהחזיקו למשך זמן רב בכספים גנובים ונהגו בהם מנהג בעלים, עד שנתפסו במעילתם".

מרשות המסים נמסר כי "רשות המסים לומדת את החלטת בית המשפט העליון בעניינם של דמארי והירשזון ואת השלכותיו ושוקלת הגשת בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988