סולברג: בג"ץ מגלה יחס סלחני מדי לעותרים; ברק-ארז: אנו נוהגים במתינות

הליך ההדחה שמובילה הממשלה נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עוד לא הגיע לדיון בבג"ץ, אך כבר חושף מתחים ומחלוקות בקרב השופטים - גם אם בסוגיות טכניות לכאורה. בהחלטה שפורסמה אתמול (ג') ניהלו המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, השופט אלכס שטיין והשופטת דפנה ברק-ארז עימות מנומס אך נוקב בנושא.

● בג"ץ הורה לממשלה להשיב עד יום א' לעתירות נגד פיטורי היועמ"שית
● בית המשפט העליון מחמיר את הענישה על פרוטקשן

מדובר בעתירה נגד החלטת הממשלה מיום ראשון האחרון (8 ביוני) לערוך הליך הדחה ליועמ"שית באמצעות ועדת שרים ייעודית, ולא באמצעות ועדת האיתור לתפקיד בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. עמותת "משמר הדמוקרטיה" עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה.

סולברג: "ביצה שטרם נולדה"

השופט סולברג עמד על כך שהעתירה הוגשה בבוקר הדיון בממשלה - ועוד לפני שהתקבלה רשמית ההחלטה לשנות את הליך ההדחה. למעשה, סולברג מצא כי העתירה הוגשה לפי מערכת נט המשפט בשעה 10:24, בעוד שישיבת הממשלה בנושא נקבעה רק ל-11:00 באותו הבוקר.

"כבר בכך די על-מנת לדחות את העתירה, משזו 'הקדימה את זמנה'", קבע סולברג. "העתירה במידה רבה מסתירה את העובדה שנתקפת בה החלטה שעוד לא התקבלה, 'ביצה שטרם נולדה'".

סולברג הוסיף: "ביוֹדענו כי העותרת, כמו גם אנשיה ובאי-כוחה, אינם מחזיקים ביכולת לחזות עתידות, משמעות הדברים היא כי... בניגוד לדרישה המתבקשת מכל החפץ לייצג את 'האינטרס הציבורי' - לפנינו עתירה שהתיאור העובדתי שנכלל בה, ושנתמך בתצהיר, אינו מדויק, לשון המעטה".

בהקשר זה מתח סולברג ביקורת על הפרת הכללים בנושא, ואז הטעים: "ייתכן כי באותם כללים אין די; או שמא אנו מגלים כלפי הפרת הכללים סלחנות יתרה, והם אינם מיוּשׂמים על-ידינו באופן תקיף ונחרץ דיו". השופט ציין ביחס לבג"ץ: "יש מקום אפוא לבחון גם את דרכנו-שלנו, על-מנת למנוע 'פירצה קוראת לגנב'".

סולברג ייחס את הגשת העתירה בעיתוי מוקדם ל"'מרוץ לתחתית', שבמסגרתו 'עותרים ציבוריים' שרוממות האינטרס הציבורי בגרונם, עושים כל שלאל-ידם על-מנת לזכות ולהיות 'הראשונים בתור', כדי שההליך המשפטי ייקרא על שמם".

אחרי שקבע כי העותרים נהגו ב"חוסר ניקיון-כפיים" ועשו "שימוש לרעה בהליכי משפט", קבע המשנה לנשיא העליון: "עלינו להפוך את המשוואה... בשלב זה, כצעד ראשוני, סבורני כי נוסף על דחיית העתירה, נכון גם לחייב בהוצאות בשיעור משמעותי".

ואכן, סולברג הטיל על העותרים לשלם הוצאות בגובה של 10,000 שקל, אשר ישולמו לקופת המדינה. הטלת הוצאות על עותרים ציבוריים איננו מהלך שכיח, ובמיוחד שלא בסכומים גבוהים.

ברק-ארז: לא סלחנות אלא מתינות

השופטת ברק-ארז הסכימה כי יש לדחות את העתירה על הסף כיוון שהיא מוקדמת, אך הדגישה: "בשונה מחברי המשנה לנשיא, אינני סבורה כי שופטיו של בית משפט זה מגלים מידה מופרזת של סלחנות כלפי עותרים, להבדיל מאשר מתינות. אף אינני סבורה כי במקרה הנוכחי מתעורר חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט".

ברק-ארז הסכימה להטלת ההוצאות, אך ציינה: "הסכמתי לסכום ההוצאות במקרה זה ניתנה לא בלי התלבטות, על רקע הנסיבות המיוחדות שפורטו על-ידי חברי. אין צריך לומר כי כמו במקרים אחרים, דחיית העתירה על הסף אינה מהווה נקיטת כל עמדה ביחס לגוף הטענות שהועלו על-ידי העותרים".

 השופטת דפנה ברק-ארז / צילום: דוברות הרשות השופטת

שטיין: פסיקת הוצאות - במשנה-זהירות

השופט אלכס שטיין הסכים עם סולברג. לדבריו, "איני סבור כי חיוב העותרת בהוצאות בסך של 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה מחמיר עמה יתר על המידה". שטיין אף ציין כי בעבר הוטלו הוצאות בהיקף דומה במצבים שאותם כינה "הגשת עתירת סרק".

שטיין הוסיף כי "פסיקת הוצאות נגד עותר ציבורי צריך שתיעשה במשורה ובמשנה-זהירות, כדי שלא נרפה את ידיהם של עותרות ועותרים ציבוריים ראויים".

 השופט אלכס שטיין / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופטים סולברג ושטיין מזוהים עם המחנה השמרני בעליון, בעוד שהשופטת ברק-ארז מזוהה עם המחנה הליברלי. בעתירות אחרות שהוגשו נגד הליך ההדחה של היועמ"שית, קבע אתמול סולברג כי על הממשלה למסור את עמדתה עד יום ראשון הקרוב.