גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הפרמיות שחברות הביטוח יגבו מדירקטורים יעלו באורח ניכר"

באחרונה הושגה פשרה בתביעה נגזרת נגד הדירקטורים בדסק"ש בעקבות רכישת "מעריב", בה נקבע כי חברת הביטוח של הדירקטורים, כלל, תישא בעלויות של כ-85 מיליון שקל ■ מומחי משפט וביטוח: "תנאי הפוליסות יוקשחו, ויהיו חברות שלא יצליחו להשיג ביטוח"

נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף
נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף

הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד דסק"ש בגין החלטת דירקטוריון החברה לקנות את עיתון "מעריב" ב-2011 - ושאישורו בבית המשפט מסתמן כקרוב - צפוי להשפיע על עולם ביטוח נושאי המשרה. זאת, עוד בטרם נמסרו עמדות היועץ המשפטי לממשלה ורשות ניירות ערך להסכם הפשרה, ובטרם שככו גלי האמוציות שעורר ההסכם שנרקם מאחורי גבם של עורכי הדין של התובעים הנגזרים.

התחרות בעולם הביטוח של נושאי משרה היא גדולה, ולכן אומרים גורמים בתחום, למרות שהתביעות נגד נושאי משרה מבוטחים התרבו - לא התייקרו הפרמיות שגבו מהם חברות הביטוח בעקבות פשרות בתביעות דומות שהושגו בעבר. אולם מקרה דסק"ש-"מעריב", לדעת גורמים בתחום, עלול להביא להתייקרות בפרמיות.

בתביעה הנגזרת על-סך 370 מיליון שקל נגד נושאי משרה בדסק"ש, נטען כי החלטות החברה, שהייתה אז בשליטת נוחי דנקנר, לרכוש בראשית 2011 את השליטה ב"מעריב" תמורת כ-147 מיליון שקל, ולאחר מכן להמשיך ולהשקיע ב"מעריב" כ-224 מיליון שקל - התקבלו באופן רשלני ופזיז. זאת, באופן שמקים לדירקטורים שקיבלו אותן אחריות כלפי החברה בגין ההפסד שנגרם לה.

לפני כשנתיים אישר בית המשפט המחוזי בתל-אביב לנהל את התביעה כנגזרת, ולאחרונה גובש הסכם פשרה, בו נקבע כי חברת הביטוח כלל, שאצלה מחזיקים הדירקטורים ונושאי המשרה בדסק"ש פוליסות אחריות מקצועית - תישא בפיצויים של כ-85 מיליון שקל, ואילו הדירקטורים יישאו באופן אישי בפיצויים של כ-15 מיליון שקל.

חברת כלל חתמה על הסכם הפשרה, למרות שעל-פי חוק, פוליסה של חברת ביטוח לא מכסה מקרים של אשמת המבוטח. במקרה דנן קבע השופט עופר גרוסקופף בעת שאישר את ניהול התביעה הנגזרת, כי הדירקטורים המבוטחים של דסק"ש נהגו ב"פזיזות" וכי דנקנר הפעיל עליהם לחץ פסול לאשר את החלטת קניית "מעריב". להמחשת חומרת הרשלנות נקט בית המשפט במונח "פזיזות" שבו משתמשים לרוב במשפט הפלילי כדי לתאר יסוד נפשי לעבירה החמורה מרשלנות - על אף שההליך הוא אזרחי (לדברי עורכי דין בתחום, "שינו את כללי המשחק, לפחות בכל הקשור לשימוש 'אזרחי' ביסוד הפזיזות").

לפיכך, להסכם הפשרה, שבמסגרתו הסכימה חברת הביטוח כלל לשלם את חלק הארי של הפיצויים, למרות שבית המשפט קבע כי היתה פזיזות מצד הדירקטורים המבוטחים - עשויה להיות השפעה דרמטית על עולם ביטוחי נושאי משרה. עוסקים בתחום טוענים כי בעקבות פשרת דסק"ש שוק ביטוחי נושאי משרה צפוי להתאים את עצמו במגוון דרכים, בהן: התייקרות הפוליסה, הוספת חריגים לכיסוי הביטוחי (לדוגמה, טעות שנעשתה ברשלנות), הגדלת אחוז ההשתתפות העצמית במקרים בהם מתממש הסיכון, הקטנת הסכום (בערך מוחלט) שלבסוף משלמות החברות, ואפילו סירוב לבטח או לחדש ביטוח לחברות "מסומנות".

חשיפות קשות מאוד

"על אף שיש לקרוא את מה שפסק השופט גרוסקופף על רקע הנסיבות העובדתיות הקיצוניות (מבחינת רשלנות הדירקטורים, שהתבררו בפניו בשלב המקדמי - מ' ר') - ברור לגמרי כי סכום הפשרה הנכבד, במונחים ישראליים, ישפיע מכאן ולהבא על תשלומי הפרמיה שחברות הביטוח יבקשו לגבות, ואלה צפויים לעלות באורח ניכר", אומר ל"גלובס" עו"ד יוסי בנקל, המייצג דירקטורים ברבים מההליכים הדורשים את התערבות הביטוח לטובתם.

עו"ד בנקל מדגיש כי מדובר בפשרה שהושגה לאחר שבית המשפט נתן החלטה במסגרת בקשת האישור לנהל תביעה נגזרת ובטרם התנהל ההליך בשלמותו בפניו, ולכן "משפטית לא ניתן לראות בכך בבחינת הלכה חדשה, ובוודאי לא מחייבת". עם זאת, הוא מוסיף, "המגמה ברורה והכתובת רשומה על הקיר. חובותיו של הדירקטור ברורות וקבועות בחוק. דירקטור שלא ימלא את חובותיו, יישא באחריות הכרוכה בכך, הן מבחינת תשלום פיצוי לחברה או לבעלי מניותיה והן מבחינת הפגיעה במוניטין האישיים שלו".

עו"ד בולט בתחום תיאר את הפשרה ככזו שאכן תקשיח את נכונותן של חברות הביטוח לבטח נושאי משרה ולשלם במקרה של אירוע ביטוחי, או לכל הפחות תחזק מגמה קיימת. "חברות הביטוח מלקקות את פצעי הפיצויים שהן משלמות לשוק הישראלי מחמת ריבוי תביעות וריבוי סכומים", הוא מסביר. "הן במצב לא נוח מול ישראל, כי היא הופכת 'אלימה' - החשיפות של חברות הביטוח קשות מאוד, והרבה פעמים הדבר נובע מכך שחברות הביטוח ומבטחי המשנה שלהן מלינים שהם צריכים לשאת גם ב'סיכוני אשראי', למשל כשתובעים את נושאי משרה על רשלנות באי-גבייה".

חברת כלל הסכימה לפשרה בתיק דסק"ש מחשש שייפסק נגדה סכום גבוה בהרבה, אם התביעה תתנהל בבית המשפט. אולם, לדברי אותו עורך דין בולט בתחום, הסכמתה של כלל לפשרה פוגעת בשאר חברות הביטוח, "לא רק מעצם נכונותה לבטח ולא רק מעלות הביטוח אלא גם מהתקדים שנוצר עבור הפשרות שיבואו. ככל שתגבר 'ההקרבה' של חברות הביטוח במקרים כאלו, כך חברות הביטוח יקשיחו עמדות וזה 'יעלה' בעמלות, בפרמיות, בנכונות לפשרות ובעצם הנכונות לבטח".

עוד הוא מוסיף: "כבר היו דברים מעולם. כשכלל נכנסה לשוק, חברות הביטוח לא היו מוכנות לבטח תביעות נגזרות, וכך זה עד היום בארה"ב; וכשהחלו לבטח תביעות נגזרות, העלות הייתה יקרה בהרבה מזה של היום. צריך גם לזכור שכשחברת ביטוח מכסה את הפיצוי, היא נפרעת מהציבור לאורך שנות הביטוח העתידיות על דרך ייקור הפרמיה".

הקשחת תנאי הפוליסות

כמה מסוכני הביטוח שעיסוקם בביטוח נושאי משרה ודירקטורים, חוזים כי בתחום יהיו שינויים על-פי סוגי החברות. לדבריהם, אין דומה חברה ציבורית, "מסומנת" על-ידי חברת הביטוח (ובתי המשפט) ככל שתהיה - לחברה פרטית, עבורה קיימת לחברת הביטוח חירות גבוהה בהרבה לייקר את הפוליסה שלה.

לדברי עורכי הדין אלעד טובול והדירקטור איציק מליק, בכירים בסוכנות הביטוח האודן, מהסוכנויות מהגדולות בישראל בתחום ביטוחי אחריות דירקטורים ונושאי המשרה, המגמה ברורה - הסכומים המשולמים במסגרת ביטוחי אחריות דירקטורים ונושאי משרה הם גם משמעותיים וגם מצויים בעלייה מתמדת - ומגמה זו לדבריהם, לא צפויה להשתנות בקרוב, ומחייבת את הדירקטוריונים והחברות למעקב מתמיד אחרי גבולות האחריות המוגדרים בפוליסות הביטוח.

השניים מבחינים בין חברות הנסחרות בארה"ב לבין חברות הנסחרות בתל-אביב בלבד או חברות פרטיות. "עבור חברות עם חשיפה לניירות ערך בארה"ב, אנו מבחינים במגמה של התקשחות דרמטית ועלויות מחירים מהותיות בשוק ביטוחי אחריות נושאי המשרה, בעוד שעבור חברות הנסחרות בתל-אביב בלבד או חברות פרטיות, אנחנו לא צופים שינויים מהותיים בתמחור ו/או סתנאי הכיסוי, לפחות בטווח הקצר.

"המגמה של סכומים משמעותיים המשולמים במסגרת תביעות נגזרות נגד דירקטורים ונושאי משרה בחברות וכמות התביעות הגדלה משנה לשנה, מביאה להתקשחות בתנאי השוק בתחום ביטוחי אחריות דירקטורים ונושאי משרה עבור חברות הנסחרות בנאסד"ק. אולם, תנאי שוק ביטוחי המשנה, והסביבה המאקרו-כלכלית, עדיין תומכים בתנאי 'שוק רך' עבור חברות הנסחרות כאן בתל-אביב, וודאי שבחברות פרטיות".

"עם זאת", מבהיר עו"ד מליק, ראש חטיבת הסיכונים המיוחדים בהאודן, "אם בשנה-שנתיים הקרובות 'טרנד' התביעות הנגזרות יימשך, ואחוז האישורים הגבוה של התביעות הללו על-ידי בתי המשפט יישאר ברמה הנוכחית (70% מהתביעות מאושרות - מ' ר'), אזי בהחלט ייתכן שינוי במחירים בטווח הבינוני או הארוך". במקרה כזה, מוסיף, "הפרמיות יכולות להתייקר ותנאי הכיסוי יכולים להיגרע. אבל בעיקר - רמת הסלקטיביות של חברות הביטוח בבחירת העסקים תעלה, כך שייתכן שחלק מהחברות יתקשו להשיג ביטוח - וזו תהיה הבעיה המהותית יותר".

עו"ד טובול, מנהל מחלקת התביעות בהאודן, מזכיר גם כי לסכומים שנקבעי בהסכמי הפשרה, יש להוסיף סכומים משמעותיים שיכולים להגיע למיליוני דולרים של עלויות חוות דעת מומחים ושכר-טרחה לעורכי דין", הוא מציין. "יש גם דוגמאות לחברות שגבולות האחריות שנרכשו עבור המנהלים שלהם פשוט לא הספיקו לכסות את סכומי התביעות. התחום בשינוי מתמיד, ואנחנו כל הזמן פועלים לביצוע התאמות ועדכונים של תנאי הפוליסה, באשר לגבולות האחריות במסגרת חוזה ביטוח, שמזמן איננו גנרי".

עם זאת, מבהירים עורכי הדין טובול ומליק, "אנחנו עדיין לא ארה"ב - שם שנת 2017 תסתיים ככל הנראה עם כ-400 תביעות ייצוגיות המערבות דירקטורים ונושאי משרה בחברות ציבוריות, וזה רק בעילה של הפרת דיני ניירות ערך - ופשרות שם בתחום הזה עומדות על כ-30 מיליון דולר בממוצע".

"לא רעידת אדמה"

באשר לפשרה שהושגה בנגזרת נגד דסק"ש, מציינים עורכי הדין טובול ומליק, כי החריגות של הסכם הפשרה מתבטאת גם בסכום הגבוה שנאלצו הדירקטורים להוציא מכיסם הפרטי, וזאת בהינתן שהיו בסיכון ממשי מאובדן כיסוי ביטוחי מוחלט (אם התביעה הייתה מתנהלת, ובית המשפט היה קובע גם בסיום ההליך כי הדירקטורים נהגו בפזיזות - מ' ר'). אולם, לדבריהם, "בכל מקרה לא מדובר ברעידת אדמה ו/או בחריגה משמעותית ביחס למה שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות".

השניים מציינים כי "סכום של 100 מיליון שקל כשלעצמו הוא אמנם גבוה", אך הם מביאים כדוגמא פשרות נוספות שהושגו בתביעות נגזרות בשנים האחרונות, שבהן שילמו חברות הביטוח סכומים לא מבוטלים.

"כך, למשל, הפשרה במסגרת ההתביעה הנגזרת שהוגשה בעניין לאומי היתה בסך של 92 מיליון דולר, ומתוכה שילמה חברת הביטוח כ-77 מיליון שקל (ושלושה מראשי הבנק החזירו בנוסף, כל אחד, כ-5 מיליון שקל עבור מענקים שקיבלו - מ' ר'); הפשרה שהוגשה לאישור ביולי האחרון בעניין הנגזרת נגד טבע הייתה בסך של 50 מיליון שקל (חברת הביטוח שילמה את כל הסכום במקרה זה - מ' ר'); והפשרה בעניין שתי הנגזרות נגד 'אי.די.בי פיתוח' שעמדה ע"ס של 50.6 מיליון שקל - שמתוך סכום זה שילמה חברת הביטוח של הדירקטורים כ-28 מיליון שקל".

פשרות נוספות שמוזכרות על ידי השניים: "בפשרה שהושגה בתביעה נגד מלרג בגין חלוקת דיבידנד אסורה, שילמה חברת הביטוח 20.5 מיליון שקל; פרשת פויכטנגר שהגיעה לסיומה עם אחריות אישית של מנהלי הקבוצה ופסק- דין המטיל עליהם פיצויים בעשרות מיליוני שקל; והפשרה בפרשיית אייס, בה נושאי המשרה וחברת הביטוח שלהם נדרשות להשיב לקופת פירוק החברה כ-37 מיליון שקל (חלקה של חברת הביטוח עמד על כ-20 מיליון שקל, מ' ר')".

"יש פחד מוות שאופף דירקטורים מלכהן"

התייקרותן האפשרית של פוליסות הביטוח בעקבות הסכם הפשרה שהושג בתביעה הנגזרת נגד דירקטורים בדסק"ש, למעשה צפויה להתגלגל על בעלי המניות של החברות הנתבעות, עליהם נועדה התביעה הנגזרת להגן מלכתחילה.

הנזק הזה מתלווה לנזק אחר לבעלי המניות, לדברי עורכי דין בתחום, נוכח הרתיעה מפני אישור עסקאות "מסוכנות", מחשש להגשתה של תביעה נגזרת.

רתיעה זו מצטרםת לרתיעה מלהסכים לשמש דירקטור בחברה. "אף אחד לא רוצה לאבד את הבית שלו בשביל עסקה שאיננה שלו", מסביר עו"ד בתחום. "יש פחד מוות שאופף דירקטורים מלכהן במשרה, ויש חברות רבות שלא רוצות להיסחר בבורסה בעקבות הפרשה".

ביחס לאישור עסקאות ציין עורך דין אחר כי "רוצים שיקחו סיכון, כי זה מה שנותן תשואה עודפת לבעלי מניות, אבל עכשיו דירקטור רציונלי מפחד. לדעתי, בית המשפט, בנגזרת נגד דסק"ש, לא התייחס להשפעה של קביעתו על הכיסוי הביטוחי, כי זה לא נטען. אולי הוא לא היה מודע לזה. אין הצדקה לכך שרופא שנוהג בפזיזות, יקבל כיסוי ביטוחי, ודירקטור - לא. כמו שיש רפואה מתגוננת כנראה מעתה יהיו יותר דירקטורים מתגוננים - כל אחד ירצה להראות שביקש עוד מצגת למשל, גם כשחושבים שהעסקה היא טוב".

עו"ד ג'ון גבע ציין כי "נושאי המשרה עצמם הם אלה שיצטרכו להעמיק את בדיקותיהם והתנהגותם במסגרת ביצוע תפקידיהם. הם יצטרכו להקפיד הרבה יותר ולדרוש תשתית עובדתית מפורטת של הנושא המונח בפניהם בטרם יאשרו ביצוע עסקה".

הנגזרת בעניין דסק"ש-"מעריב": "הדירקטורים פעלו באופן פזיז עת אישרו את רכישת 'מעריב'"

הבקשה להכיר בתביעה נגזרת נגד הדירקטורים בדסק"ש עסקה בהחלטת החברה, אז בבעלות נוחי דנקנר, לרכוש את השליטה בעיתון "מעריב" בראשית 2011 תמורת כ-147 מיליון שקל, ולאחר מכן גם להמשיך ולהשקיע בעיתון "מעריב" כ-224 מיליון שקל. בבקשה לאישור תביעה נגזרת נטען כי ההחלטות האלו התקבלו באופן רשלני ופזיז, באופן שמקים לדירקטורים שקיבלו אותן אחריות כלפי החברה בגין ההפסד שנגרם לה.

לפני כשנתיים, בהחלטה דרמטית, אישר השופט עופר גרוסקופף לנהל את התביעה כנגזרת וקבע, בין היתר, כי - "די בחומר הראיות שהונח בפניי כדי להצדיק את המסקנה שיש בסיס לכאורי לטענה כי הדירקטורים של דסק"ש פעלו באופן פזיז, עת אישרו את ההתקשרות בעסקת 'מעריב', וזאת מהטעם שלא הונח לפניהם אפילו בסיס עובדתי מינימלי המאפשר דיון ענייני בעסקה אותה התבקשו לאשר".

מאז אישור ניהול התביעה הנגזרת מצויים היו הצדדים בגישור אצל השופטת בדימוס הילה גרסטל. בהליך הגישור הושגה פשרה, שפרטיה פורסמו להערות הציבור בעת האחרונה. במסגרת הסכם הפשרה נקבע כי, מבטחי פוליסות אחריות הדירקטורים ונושאי המשרה יישאו בכ-85 מיליון שקל ובכ-15 מיליון שקל נוספים יישאו הדירקטורים באופן אישי.

התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש חריגה בשל האמירות הקשות של השופט גרוסקופף ביחס לתפקוד הדירקטוריון, ובשל האמירות ביחס לפזיזותם של הדירקטורים.

אם קביעות אלו היו הופכות לחלוטות בתום ניהול התביעה הנגזרת עצמה, נראה שהן לא היו מאפשרות כיסוי ביטוחי לנושא משרה, בגלל לשון החוק לגבי מקרים של הפרת חובת זהירות שנעשתה בכוונה או בפזיזות.

הדירקטורים נאלצו בסופו של דבר לשלם סכום גבוה, אולם עצם העובדה שחברת הביטוח השתתפה ברובו המוחלט של הסכום חריגה אף היא, לדעת חלק מהעוסקים בתחום, נוכח קביעת השופט.

הפרשה

עוד כתבות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק מחכים לדוח הכי חשוב בוול סטריט

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה