גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצמיחה במרכז ובמזרח אירופה מעלה חששות מרתיחה כלכלית

המפנה הכלכלי שרשמו מדינות האזור הוא מרשים, אבל טומן בחובו גם אתגרים

ריגה לטביה / צילום: צילום: רויטרס, Ints Kalnins
ריגה לטביה / צילום: צילום: רויטרס, Ints Kalnins

המהירות וההיקף של ההבראה הכלכלית באירופה הפתיעו כמעט את כולם. כמה ימים אחרי שהנציבות האירופית העלתה משמעותית את תחזית הצמיחה באיחוד האירופי לשנה זו מ-1.9% ל-2.3%, פרסמה אירוסטט השבוע נתונים שלפיהם כלכלת האיחוד צמחה בהשוואה שנתית ב-2.5% ברבעון יולי-ספטמבר.

המפנה הכלכלי מודגש במיוחד במרכז ובמזרח אירופה, שבהם הצמיחה ברבעון השלישי הייתה מעל הממוצע באיחוד האירופי ומעל ציפיות השוק: פולין וצ'כיה צמחו ב-5%, לטביה ב-6.2%, סלובקיה וליטא ב-3.4% ורומניה בלא פחות מ-8.6%.

ההבראה הזו מבורכת במיוחד בהתחשב בגלי ההלם שפקדו את האזור הזה בעשור האחרון. כלכלות רבות רתחו בשנות הבום לפני המשבר הפיננסי העולמי, כלומר התנהלו בגירעונות שוטפים גדולים במאזני התשלומים, כאשר צריכה מקומית חזקה שלובתה באשראי מופרז הביאה לגידול ביבוא למדינות.

אבל מול העצירה הפתאומית של המימון מחו"ל ב-2008, הממשלות נאלצו לאמץ צעדי צנע נוקשים, שהשקיעו את הכלכלות במיתון עמוק, ודיכאו את התקוות להתלכדות מהירה עם רמת החיים של מערב אירופה.

כעת יש חששות שהאזור נמצא שוב בסכנה של התחממות יתר כלכלית. כל המדינות שהזכרנו פועלות כיום במלוא כושר הייצור, וצומחות מעל ומעבר לשיעורים שבהם קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהן יכולות לצמוח בצורה בת-קיימא, בלי ללבות אינפלציה גבוהה. קרן המטבע מעריכה שהצמיחה האופטימלית הזו באזור פחתה ל-2.3% במרכז אירופה ולכ-3% במדינות הבלטיות.

בינתיים לא נדלק אף אחד מאיתותי האזהרה של התחממות יתר. האינפלציה ברחבי האזור נשארה קרובה ליעד, ומשקפת אינפלציה נמוכה ביתר חלקי האיחוד האירופי, בהתחשב בכך שרוב מוצרי הצריכה מיובאים. אפילו ברומניה, הבנק המרכזי צופה אינפלציה של 3.2% בתחילת 2018 לפני שהיא תרד.

האשראי חזר אמנם להתרחב, אבל לא לרמות שמעוררות חשש. אין גם סימנים לגידול מהיר במימון החיצוני, במה שמשקף את התאוששות היצוא המקומי למערב אירופה.

האתגר הדמוגרפי

אבל האזור ניצב בכל זאת בפני שני אתגרים שמסכנים את ההבראה. הראשון קשור לדמוגרפיה: כל המדינות באזור, כמו גם יתר מדינות האיחוד האירופי, מתמודדות עם אוכלוסייה מזדקנת, ולא זו בלבד אלא שהן ניצבות גם בפני גלי הגירה גדולים החוצה .

ב-25 השנים האחרונות נטשו את מרכז ומזרח אירופה 20 מיליון בני אדם, שהם 5.5% מהאוכלוסייה. רוב אלו שעזבו את האזור היו צעירים ומשכילים. האוכלוסייה בגיל העבודה בלטביה, למשל, צנחה ברבע משנת 2000.

בשנות המשבר, ההגירה הייתה חסם חשוב בפני אבטלה, אבל כעת מתלוננים משקיעים בכמה מדינות על מחסור רציני בידיים עובדות, מה שמעלה את הסיכון שהמדינות הללו יחמיצו השקעות שנחוצות לשיפור הפריון ולהנעת ההתלכדות עם מערב אירופה.

בו זמנית יש סיכון שהשכר העולה באזור - ב-4.5% בממוצע בשנה משנת 2014, מעל הגידול של 2% בפריון, לפי קרן המטבע - יערער את כושר התחרות וילבה צריכה מקומית מופרזת, שתוביל למעגל של התחממות יתר.

האתגר הפוליטי

האתגר השני הוא פוליטי. ההתקדמות המרשימה של האזור ב-25 השנים האחרונות בהעלאת רמת החיים שיקפה הכרעות פוליטיות קשות לשיפור הפריון, באמצעות ליברליזציה של שווקים, הפרטת נכסים, צמצום סבסוד ומסע נגד שחיתות. אבל המורשת של שנות המשבר, וההתרחקות החוזרת ממערב אירופה, שינו את הנוף הפוליטי.

בכמה מדינות, הממשלות הגיבו ללחצים הפוליטיים בהקלת המדיניות התקציבית, עם הוצאה ממשלתית מוגדלת במדינות רווחה, שהעלתה את הצריכה המקומית על חשבון השקעות לשיפור הפריון. רומניה, למשל, התנהלה בגירעון תקציבי של 4.1% תמ"ג ברבעון השני השנה, הגבוה ביותר באיחוד האירופי, למרות הצמיחה החזקה באופן חריג של הכלכלה - מה שמגביר את הסיכון של התחממות יתר כלכלית.

סיכון נלווה הוא שממשלות פופוליסטיות נמנעות מהחלטות קשות שנחוצות להרחבת כוח העבודה לשיפור פריון העבודה - או גרוע מזה, שוחקות הישגי עבר בתחום - בהעדר הלחץ החיצוני שהוביל למאמצי הרפורמות בשנות המשבר ואחריו.

התגובה הטובה ביותר למחסור בכוח עבודה פעיל היא לעודד נשים ומבוגרים לעבוד, לאפשר הגירה פנימה, להעלות את רמת החינוך וההשכלה ולשפר את מערכות הבריאות.

גם מדיניות לחיזוק משילות של מוסדות חיונית: יש מתאם ישיר ברור בין דירוג של מדינה במדד המשילות העולמי של הבנק העולמי, לבין התמ"ג שלה לנפש. אבל המדיניות שאומצה לאחרונה בפולין ובהונגריה, לדוגמה, מעלה ספיקות בנוגע למחויבות לעקרונות העצמאות של הבנק המרכזי ושל מערכת המשפט.

אלה הן, כמובן, בעיות "טובות" יחסית לאתגרים שהיו לאזור בעבר, מציין מתיאוש שצ'ורק, הכלכלן האזורי הראשי בבנק האירופי לשיקום ולפיתוח. אבל אמריקה הלטינית מציעה סיפור לקח של איך הבראה כלכלית שהושגה בעמל רב יכולה להתבזבז על ידי פוליטיקאים פופוליסטיים, ולהכניס מדינות למלכודות של חילוצים.

כדי לסגור את הפער עם רמת החיים של מערב אירופה, הממשלות במרכז ובמזרח היבשת יצטרכו להראות שהן יכולות לקבל הכרעות קשות - אפילו כשהכלכלות פורחות.

עוד כתבות

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל