מריה פריננדה אספינוזה/ צילום:טל שניידר
לפני כמה ימים התפרסם כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט לגרש את 60 אלף הפליטים שהגיעו לארה"ב מהאיטי אחרי רעידת האדמה הגדולה ב-2010. בישראל הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי 40 אלף מסתננים, מהגרי עבודה ופליטים מסודן ואריתריאה יגורשו מן המדינה בסופו של דבר.
לא אצל כולם זה עובד ככה. אקוודור, מסתבר, מנהלת מדיניות הגירה שונה מהמגמה העולמית הבדלנית והמסתגרת. שם מקבלים את כל הפליטים.
שרת החוץ של אקוודור, מריה פריננדה אספינוזה, שהגיעה לביקור רשמי ופגישות עם נתניהו מספרת בראיון ל"גלובס" שבמדינתה חיים כ-300 אלף פליטים קולומביאנים - שליש מהם הסדירו את מעמדם בתוך אקוודור, כאשר במדינה גם המוני פליטים מהאיטי. לאחרונה הגיעו כמה מאות פליטים סורים.
"כשרת החוץ וניידות אנושית (Human Mobility) אני אחראית לכל הפליטים שמגיעים לתוך אקוודור וגם לאקוודורים שחיים במקומות אחרים בעולם. אצלנו יש את המספר הגבוה ביותר של פליטים בחצי הכדור המערבי, רובם מגיעים מקולומביה ואנחנו מקבלים תמיכה רבה מנציב האו"ם לענייני פליטים, פיליפו גרנדי. אקוודור נותנת מקום שקט ובטוח ומגונן להמוני פליטים, במיוחד אלה שברחו מקולומביה".
- יש לכם מדיניות גבולות פתוחים - מה המשמעות של זה?
"לא צריך ויזה כדי להיכנס לאקוודור ואפשר לשהות אצלנו רצוף 90 ימים. החקיקה שלנו נתפסת על ידי האו"ם כמתקדמת ביותר בתחום. הגבול פתוח לחלוטין. אנחנו מאמינים שבעולם בו ההון מונע בחופשיות ממקום למקום, וגם הטובין והסחורות נעים בחופשיות, זה בלתי הוגן שעל האנשים יש מגבלות. לבני האדם צריכה להיות זכות תנועה מלאה".
- לא סוגרים אצלכם בכלל את הגבול?
"לא, אנחנו לא סוגרים את הגבול. סיבה נוספת לכך היא הצורך בהדדיות. יש לנו אינטרס שמדינות זרות יכבדו את הזכות לתנועה של האקוודורים, כפי שאנו נותנים לזרים שמגיעים אלינו".
- זה לא יוצר אצלכם בעיות קשות בתעסוקה, תנאי מגורים, מערכת בריאות, חינוך?
"כ-90 אלף קולומביאנים משולבים אצלנו לגמרי, חיים ללא מחנות פליטים. הם חלק מן החברה, דוברים את אותה השפה, יש להם גישה מלאה למערכת החינוך והבריאות. אם תעברי בכפרים לאורך הגבול עם קולומביה, תראי שלפחות חצי מן הילדים בבתי הספר הם קולומביאנים".
- ואיך אתם עוצרים סחר בסמים, סחר בנשים, פשיעה, עוני?
"שתי המדינות הגובלות בנו, קולומביה ופרו, הן מדינות יצרניות סם - ועובדה שלא הפכנו לכזו. אצלם יש תעשיית גידול וסחר בסמים, ואצלנו - אין. הנושא של סחר בבני אדם וסחר בסמים, הוא נפרד לחלוטין מן הצורך של העולם ללמוד לכבד את רצונות בני האדם לעבור לכל מקום, לתת להם לעבוד היכן שיחפצו ולתרום לחברה בכל מקום. הגישה שלנו היא שלא צריך לערב בין שני הנושאים הנפרדים הללו".
אספינוזה הגיעה לישראל מלווה בצוות שמורכב ברובו מנשים. מנהלת לשכה, דוברת והשגרירה של אקוודור בישראל מאריה גבריאלה טרויה. מערכת היחסים בין ישראל לאקוודור ידעה עליות ומורדות, בעיקר מורדות, לאורך השנים.
- מדוע הגעת לכאן ומה הציפיות של אקוודור במסגרת היחסים עם ישראל?
"באתי במטרה לחזק את היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות. לאקוודור וישראל יש יחסים ממושכים. הנשיא החדש שלנו, לנין מורנו, נכנס לכהונה בחודש מאי ואנחנו רוצים להכניס את היחסים בין המדינות למסלול של עשייה חיובית. באקוודור מסתכלים על הטכנולוגיה והיזמות הישראלית וגם על פיתוחים חקלאיים. באקוודור היצור החקלאי הוא חלק משמעותי מהכלכלה ואצלכם יש פיתוחים טכנולוגיים בתחום המים שמעניינים אותנו.
"דבר ראשון שאציין בפני נתניהו זה את תודתנו על משלחת הסיוע הישראלית שהגיעה אלינו מיד אחרי רעש האדמה באפריל 2016. התמיכה הזו היתה מוערכת מאוד על ידי אזרחי אקוודור. רעש האדמה החזק הרס מחוזות שלמים. הקהילה הבינלאומית היתה נדיבה מאוד וישראל היתה בין הראשונות שהוציאו משלחת סיוע".
- איזה טכנולוגיה ישראלית מעניינת אתכם?
"בתחום פיתוחי המים - נושא של אגירת מים וציוד חקלאי לשדות. בתחום של ציוד צבאי - הצבא של אקוודור רכש מערכות רדאר ישראליות, ויש לנו רצון בקשר מתמשך בתחום סחר חוץ".
- בממשלה הקודמת היית שרת הבטחון. זה חריג אצלכם שנשים נמצאות בתפקידים בטחוניים?
"לא ממש. אני האישה השלישית בתפקיד שרת הבטחון. זה הולך ונהיה שכיח וזה גם סביר ביותר כי בתחום הבטחון התפקיד הוא טיפוח וקידום השלום וזה בהחלט משהו שנשים יכולות לעשות היטב. בתפקידי הקודם כשרת בטחון עבדתי על רה-ארגון של מבנה הכוחות, משימה שהיתה בסדר העדיפות שלנו".
- אקוודור מארחת את שיחות השלום בין מחתרת ה-ELN לממשלה הקולומביאנית. יש לכם הישגים?
"הפעילות של אקוודור בנושא הזה היא במסגרת ה-CELAC (הבלוק הלטיני-אמריקאי ומדינות קריביות), שהסכם השלום בקולומביה הוא אחד הדברים החשובים ביותר באיזור שלנו בשנים האחרונות. ה-CELAC הוקם כדי לקדם שלום איזורי ועבור אקוודור, זה יעד מדיניות החוץ החשוב ביותר - לוודא שממשלת קולומביה ומחתרת ELN ימשיכו בדיאלוג. צריך להבין שהחשיבות של הסכם השלום בתוך קולומביה לא משפיעה רק עליהם, אלא על כל האיזור, על מדינות הגבול. אנחנו מארחים את השיחות, תומכים בהן, מאפשרים להם לקיים את הדיאלוג. ההתפתחות עצמה תלויה במידת הרצון הפוליטי של הממשלה הקולומביאנית ושל אנשי מחתרת ה-ELN. אנחנו באקוודור ממשיכים להיות אופטימיים שקולמביה תגיע לפתרונות של שלום אחרי שנים ארוכות של סכסוך".
- מערכת היחסים בין אקוודור לישראל לא טובה בשנים האחרונות. ב-2014 החזרתם את השגריר כמחאה על המלחמה בעזה, לפני שנה השגריר שלכם באו"ם השווה את ישראל לנאצים.
"אנחנו רוצים ביחסים טובים וחיוביים עם כל המדינות בקהיליה הבינלאומית. העמדה שלנו בנושא הפלסטיני ידועה: אנחנו רוצים לראות שלום ודו-קיום. אבל זה לא אומר שאיננו יכולים למצוא נושאים שיאפשרו לנו לקיים יחסים חיוביים בין המדינות, הן בתחום הסחר, שיתופי פעולה טכנולוגיים, תכנון אקדמי לצעירים".
- השגריר שלכם באו"ם לא התנצל על ההשוואה הזאת?
"אני מודעת למבוי הסתום שנגרם בעקבות דבריו של השגריר. אני חושבת שהמשלחות באו"ם הצליחו להתגבר על הסיטואציה הזו. הוא אמנם לא התנצל, אבל אני שרת החוץ החדשה וזה קרה בתקופת קודמי בתפקיד. על כל פנים, הוא לא השגריר של אקוודור יותר באו"ם. יש לנו היום שגריר חדש. אני חושבת שזה היה רגע קשה והתקדמנו משם והלאה".
- אחד הדברים שמטרידים מאוד את אנשי העסקים הישראלים או את האקדמאים - זה קריאות ברחבי העולם להחרים את ישראל, להשתתף בקמפיין BDS. מה עמדת ממשלתך בנושא?
"ברמה הבינלאומית יש כל מיני קמפיינים של ארגוני חברה אזרחית בעולם, שמטרתם היא להניע ממשלות לפעול לכיוון זה או אחר. אקוודור רוצה יחסים טובים עם מדינות אחרות, יחסים שמקדמים דיאלוג פתוח ופתרונות של שלום לכל מקום בעולם שיש בו קשיים. זה המנדט החוקתי שלנו. וזה חשוב לנו גם עם ישראל".
- אז את לא מתנגדת לפעילות חרם נגד ישראל?
"אנו לא נוקטים עמדה בנושא. מדובר בהחלטה חופשית של ארגונים ברחבי העולם. אנחנו מכבדים את העמדות שלהם. יש מקומות נוספים בעולם בהם ארגוני חברה אזרחית מחרימים על כל מיני נושאים, בעיקר בתחום של הגנה על הסביבה או זכויות אדם. אני מאמינה שארגונים יכולים בכל מקום לקדם אג'נדות שהם מוצאים לנכון. ובכל מקרה, היחסים הבילטרליים בין מדינות מבוססים על המנדט של החוקה שלנו".
- את חושבת שהפלסטינים במצב רע ושעליכם לעזור להם?
"לא. לאג'נדה הפלסטינית יש נוכחות בארגונים בינלאומיים, הנושא שלהם עולה כל הזמן. הקהיליה הבינלאומית מודעת מאוד למצבם".
האתגר של אקוודור: "להציל את מרחב האמזונס"
בנוסף לעיסוקים הפוליטיים, פריננדה אספינוזה היא מומחית ללימודי האמזונס. היא מסבירה שמדובר ב"מדובר בהתמחות מקצועית הן מההיבט הכלכלי של מרחב האמזונס, היבטים חברתיים, אנתרופולוגים, אתנוגרפי, אקולוגיה. יש לנו החלטת ממשלה אשר מיישמת יוזמה איזורית של 8 המדינות החולקות את אגן האמזון להוביל לעצירת נסיגת היער הטבעי. זו יוזמה שהושקה לפני שנה בבון, גרמניה, ומוביל אותה נשיא אקוודור לנין מורנו". היא מסבירה ש"באגן האמזונס אנו זקוקים לגישה אחרת בתחום החינוך, בתחום השפה והתרבות, ביחס לשימור".
- איזה דגשי שפה אתם צריכים לשים שם?
"הילדים באיזור דיברו שפות אחרות בעבר, וצריך היום להציל את השפה, את הלשון. כאשר שומרים על הניב הייחודי מצילים גם את העושר התרבותי ואת המידע של המקום, וזה חשוב במיוחד באיזור של יער טרופי. צריך להבין - היער הטרופי של האמזונס הוא כמו בית מרקחת. זו המעבדה של הטבע. הפריטים הללו כוללים שיטות חקלאיות, מידע אקלימי, פתרונות תרופתיים ועוד. אם השפה הילידית תיעלם - ילך לטמיון גם הידע".
- את מפרסמת גם ספרי שירה. מקורות ההשראה שלך מגיעים מהתחומים הקשים הללו שאת עוסקת בהם - אמנות בינלאומית וסידורי ביטחון?
"כן, זה נכון. ספר השירים האחרון שלי התפרסם ב-2014 ובהחלט במובן מסוים מקורות ההשראה שלי הן מן המקומות הקשים שאני רואה ונחשפת אליהם. אני חושבת שאין סתירה בין המציאות של היחסים הבינלאומיים ונושאי בטחון לשירה. העולם הוא מקום מורכב. אני מתארת באמצעות שירים, שהם כמעין גלויות קצרות המביאות לך את צילום המקום בתמונה אחת, כמו בגלויה. הגלויות הן על סבל של אנשים, נשים, חוסר צדק אך גם היופי והגיוון שיש בעולם".
יחסי ישראל - אקוודור
■ סחר בילטרלי בשיעור של 30-40 מיליון דולר בתחומי חקלאות, טלקום, ציוד צבאי, טכנולוגיות אגירת מים
■ ב-2014, במהלך צוק איתן החזירו את שגרירם בישראל הביתה
■ בדצמבר 2016, שגריר אקוודור באו"ם השתלח בישראל, השווה את ישראל לנאצים. שגריר אקוודור בישראל הוזמן לנזיפה במשרד החוץ
■ במאי 2017 נכנס נשיא חדש לכהונה, לנין מורנו, עם כוונה לשפר את היחסים בין ישראל לאקוודור
מריה פריננדה אספינוזה
גיל: בת 53
תפקיד: שרת החוץ של אקוודור
תפקידים קודמים: שרת הבטחון של אקוודור; שרת המורשת; שגרירת אקוודור למוסדות האו"ם בז'נבה
לימודים: בוגרת לימודי אגן האמזון, אוניברסיטת אקוודור; דוקטורט בלימודי אנתרופולוגיה ומדע המדינה
עוד משהו: משוררת, זוכת פרס השירה הלאומית של אקוודור, 1990