רחוב בהלסינקי / צילום: רויטרס Ints Kalnins
חגיגות המאה לעצמאותה של פינלנד השבוע הן בחלקן מסיבה של הישרדות נגד רוב הסיכויים.
אפילו לנין, שהיה המנהיג העולמי הראשון שהכיר באוטונומיה של פינלנד מרוסיה כמה ימים אחרי עלייתו לשלטון בסנט פטרסבורג, לא ציפה שפינלנד תחזיק מעמד זמן רב. הוא חישב שמדינה זו תיכנע בקרוב למהפכה בולשביקית משלה ותצטרף לברית המועצות. אבל המהפכה הזו נכשלה למרות מלחמת אזרחים רוויית דם, ממש כפי שנכשל הניסיון הסובייטי לספח את פינלנד במהלך מלחמת העולם השנייה. באמצעות דיפלומטיה זהירה, ובמהלך המלחמה הקרה, פינלנד הצליחה לשרוד ולהבטיח את מעמדה כמדינה מערבית.
אבל יום השנה ב-6 בדצמבר הוא גם יום החגיגה של המדינה שהפינים בנו. במאה האחרונה הם הפכו את אחת הפינות העניות ביותר באירופה לאחת הפינות העשירות, השוויוניות והמרוצות ביותר בעולם. פינלנד מדורגת בעקביות קרוב לצמרת העולמית בחינוך, חדשנות, יציבות פוליטית ואיכות חיים. "המודל הנורדי" שלה, שמתבסס על מוסדות חזקים ורשת ביטחון חברתית חזקה, הפך למודל למדינות מפותחות, בייחוד אלה שמנסות להשתקם מסכסוכים וממלחמות.
המודל הנורדי הזה התגבש יותר מתוך צורך מאשר תכנון, והפינים הם הראשונים להודות בכך. השוויוניות המפורסמת במדינה נובעת במידה רבה מן הצורך לרפא במהירות את פצעי מלחמת האזרחים, תוך אימוץ חלק גדול מהאג'נדה הבולשביקית, בייחוד בכל הנוגע לרפורמת קרקעות. ההישגים של אחרי המלחמה, של בניית בסיסי תעשייתי, מתן חינוך באיכות גבוהה ורשת הביטחון החברתי החזקה תוך קידום שוויון בין המינים, נבעו במידה רבה מן הצורך לגייס את כל משאבי המדינה כדי לשלם את פיצויי המלחמה לברית המועצות.
מיתון עמוק
האתגרים של פינלנד לא הסתיימו עם המלחמה הקרה. היא עברה מיתון עמוק בתחילת שנות ה-90 בעקבות קריסת ברית המועצות, שהייתה אז עמיתת הסחר הגדולה שלה. אחר כך גרמה סדרת משברים לכלכלה להתכווץ במשך ארבע שנים, בין 2011 ל-2015.
המשברים הללו כללו ירידה בביקוש העולמי לנייר, שהיכתה במגזר היערנות הפיני, קריסתה כמעט של ענקית הטלקום נוקיה שעסקי הטלפונים הניידים שלה התגמדו מול האייפון, אובדן המסחר עם רוסיה בעקבות השקת העיצומים האירופים נגדה ב-2014, קריסת מחירי הנפט ופיחות הרובל, ומשבר גוש האירו.
באותן שנים היו רגעים של עלייה באבטלה וירידה ברמת החיים שיצרו את הרושם שפינלנד תהפוך אולי למקור אי היציבות האירופית. "הפינים האמיתיים", מפלגה לאומנית אנטי-אירופית מהימין הקיצוני, הגיעה למקום השלישי בבחירות לפרלמנט ב-2011 עם 19% מקולות, למקום השלישי ב-2015 עם 17% - והקדימה בכך את הגל הפופוליסטי ששטף את אירופה בשנתיים האחרונות.
ב-2015, הפינים האמיתיים אפילו הצטרפה לקואליציה הממשלתית, והעלתה חששות שפינלנד תטיל וטו על חילוץ יוון כדי למנוע את קריסת האירו. באותו זמן, כמה פרשנים טענו שפינלנד עצמה צריכה לנטוש את האירו, שהפך לכתונת משוגעים שמונעת פיחות חיוני.
אבל פינלנד סתמה את פיותיהם של מחרחרי יום הדין וחזרה לפרוח. הממשלה חוזה שהמשק יצמח השנה ב-2.9%, בזכות גידול חזק ביצוא ובהשקעות. גלי ההלם שהיכו בכלכלה הפינית כבר התהפכו במידה רבה, כאשר גוש האירו מצוי בעיצומה של הבראה חזקה, המסחר עם רוסיה בעלייה כי מחירי הנפט עולים ולמרות העיצומים, ונוקיה ומגזר היערנות עברו רה-ארגון והבריאו. במקביל, "הפינים האמיתיים" התפצלו ואיבדו את התמיכה העממית.
אתגרים על הפרק
יש עדיין אתגרים. הזדקנות האוכלוסייה תוביל ללחץ על כספי הציבור בטווח הבינוני, כאשר ההוצאה על המבוגרים תעלה. הגידול בפריון ירד במחצית בעשור האחרון, במקביל לכלכלות מתקדמות אחרות, והעלה ספיקות בנוגע ליכולתה של המדינה לשמור על מערכת הרווחה החברתית הנדיבה שלה.
ולמרות שהממשלה הנוכחית הגיעה להסכמה - אחרי מו"מ שנמשך יותר משנה - על "אמנת תחרותיות" עם המעסיקים ואיגודי העובדים שהקפיאה את השכר והאריכה את שעות העבודה, היא לא יכלה להסכים על רפורמה כלשהי בשוק העבודה הבלתי גמיש, שתשפר את הפריון בטווח הארוך.
עם זאת, העתיד של פינלנד תלוי אולי יותר ביכולתה לחדש מאשר בפעולה ממשלתית. בתחום הזה, התחזית נראית מבטיחה, אם לשפוט לפי הצלחת יריד הסטארט-אפ SLUSH בהלסינקי בשבוע שעבר. אירוע לא שגרתי זה, היחיד מסוגו שמנוהל על ידי סטודנטים מתנדבים, משך אליו 20,000 יזמים, משקיעים וספקי שירותים מרחבי העולם כולל מאורות בתעשייה העולמית ואפילו קמצוץ של בית מלוכה ליריד עסקים רציני באווירה של פסטיבל.
במרוצת השנים, יריד SLUSH סייע להביא השקעות וידע למגזר הטק הפורח בפינלנד, שכולל את ענקיות הגיימינג סופרסל (Supercell) ורוביו, וביצר בכך את מעמדה של הלסינקי כליבת מערכת הטק הנורדית. וחשוב יותר, הצלחת SLUSH מסייעת למהפכה תרבותית בדור הצעיר הפיני, שמאמץ את תרבות הסטארט-אפ, ובמגזר הציבורי, והופכת את פינלנד למעבדת רעיונות חדשים על רתימת הטכנולוגיה לשירות אתגרים חברתיים רחבים יותר.
כפי שהישרדותה של פינלנד במאת השנים האחרונות נבעה במידה רבה מיכולתה לסגל את המודל הנורדי שלה לאתגרים חדשים, היא צפויה לעשות זאת גם במאה הבאה.
