נשיא הבנק המרכזי של יפן/ צילום: רוייטרס
הבנק של יפן, שתומך במחירי המניות היפניות באמצעות תוכנית קניית מניות של 50 מיליארד דולר בשנה, צריך כעת להתמודד עם החלטה שבפניה ניצבים בנקים מרכזיים רבים במדינות המפותחות: מתי להפסיק?
מדד המניות ניקיי 225 כבר לא זקוק לתמיכה מיוחדת, והמבקרים טוענים שהקניות של הבנק המרכזי מעוותות את השוק. ניקיי הכפיל ויותר את עצמו בחמש השנים האחרונות, ובשנה האחרונה עלה ב-24%. אבל בבנק המרכזי חוששים שיציאה מוקדמת מדי מהשוק תשגר את המסר הלא נכון, שהבנק ויתר על היעד שלו - עלייה לאינפלציה של 2% בשנה. מחירי הליבה לצרכן ביפן עלו בנובמבר ב-0.9% בהשוואה שנתית. זאת לעומת ירידה במחירים ששררה עד שהורהיקו קורודה התמנה לנגיד הבנק המרכזי לפני חמש שנים.
אחד הסיכונים הוא שאיתות של פחות כסף קל ייקר את הין, ויפגע ביצואנים יפנים. הין עלה בימים האחרונים על רקע הערכות שהבנק המרכזי ייסוג משוק המניות והמט"ח.
זו דוגמה לאתגרים של קברניטים כלכליים בכל רחבי העולם, כשהם מנסים להסתגל לעולם נורמלי יותר, ולבחון מחדש את אמצעי החירום שננקטו בשנים השחורות שאחרי המשבר הפיננסי של 2008. הבנק המרכזי האירופי מנסה לסיים בהדרגה את תוכנית קניית האג"ח שלו. הפדרל ריזרב מעלה ריביות ומפחית את החזקות האג"ח שלו.
"חברות יפניות נהנות מעליית מניותיהן ללא כל מאמץ מצידן", אומר טקאשי מרה, משקיע בן 49. הוא מחזיק תעודות סל רבות, מארה"ב עד דנמרק, ואינו מעוניין בתעודות יפניות. לטענתו, הקניות של הבנק המרכזי מטשטשות את בעיות הניהול של החברות היפניות.
הנגיד קורודה מכחיש שהקניות של הבנק המרכזי יצרו עיוותים בשוק המניות. הוא אומר שההחזקות של הבנק המרכזי מהוות רק שיעור קטן מהשווי הכולל של בורסת טוקיו - כ-3% כעת - מה שאומר שמשקיעים אחרים יכולים ללחוץ על החברות לשפר את התנהגותן.