גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנפילות (שהפכו בינתיים לעליות) בוול סטריט: תיקון או קלקול?

צניחות השערים במניות ובאג"ח האמריקאיות בימים האחרונים מציעות שני נראטיבים אפשריים: אחד מהם מדבר על תיקון קצר שנובע מבהלה נקודתית; השני מדאיג הרבה יותר ומעריך אי-ודאות גוברת ביחס לאינפלציה, שתשפיע על השווקים בצורה חריפה יותר

נפילות בוול סטריט / צילום: רויטורס - Brendan McDermid
נפילות בוול סטריט / צילום: רויטורס - Brendan McDermid

עושה רושם שחדשות טובות הן שוב בשורות רעות. נתוני התעסוקה שהצביעו על יותר משרות ויותר שכר לאמריקאים הציתו ביום שישי ירידות בשוק המניות, שרק החריפו אמש (ב').

בשני ימי המסחר הללו, מדד S&P 500  איבד 6.1% - הירידה החדה ביותר בתוך יומיים מאז אוגוסט 2015, ואירוע שהתרחש בממוצע אחת לשנתיים מאז 1964. וזה עדיין גרם הלם אחרי תקופה כה ממושכת של תנודתיות נמוכה.

לא צריך לייחס יותר מדי משקל לכל תנודה של שוק ביום אחד, אבל הצניחה הזו של השוק מזינה שני נראטיבים, ואחד מהם עלול להיות באמת בשורה רעה.

שני ההסברים קשורים לתשואות אג"ח גבוהות יותר שפוגעות במניות, אבל לאחד מהם יש סוף טוב לבעלי המניות (אם לא לבעלי האג"ח), ואילו השני הוא סיפור עצוב לשני סוגי המשקיעים. בכל מקרה, הרבה תלוי בשאלה אם קיצוצי המס של הנשיא דונלד טראמפ יתבזבזו על אינפלציה, או ישפרו את הכלכלה הריאלית.

אם הירידה בשוק המניות ביומיים האחרונים הייתה תגובה אינסטינקטיבית להידוק האשראי, השוק השורי יוכל להתחדש כל עוד הכלכלה ורווחי החברות יישארו חזקים. אבל אם המסקנה היא שאחרי שנים של שקט צפויה התפרצות של אינפלציה, התוצאה תהיה קודרת יותר.

השינויים שחלו במהלך המסחר שהתחיל ביום שישי מטשטשים את התמונה. דוח התעסוקה החזק מהצפוי לינואר הוביל את הסוחרים לתמחר מיד סיכוי גבוה יותר לעוד העלאות ריבית מצד הפדרל ריזרב, גם בשוק החוזים העתידיים וגם בשוק אג"ח האוצר לשנתיים.

אבל ככל שהיום נמשך, והמשקיעים קראו מעבר לכותרות התעסוקה גם פרטים פחות חיוביים, השווקים נסוגו מהנחתם כי הפד יהדק את המדיניות מהר יותר. תשואות אג"ח האוצר לשנתיים, שרגישה למהלכי הפד בטווח הקצר, סיימה את יום שישי בחזרה מתחת לרמה שבה התחיל המסחר, והחוזים על ריבית הפד שיקפו בסוף המסחר אתמול (ב') סבירות נמוכה יותר לשלוש העלאות ריבית השנה, בהשוואה לשוק שלפני פרסום נתוני תעסוקה.

במקביל, המניות התממשו בלי קשר הדוק לתשואות האג"ח ביום ו', וירדו במתאם הדוק עם תשואות האג"ח אתמול.

ההסבר הראשון הוא שההלם הראשוני של החששות הזמניים מפני בנק מרכזי ניצי יותר היכו תחילה באג"ח, וזה הספיק כדי להפחיד את משקיעי המניות, וכך הירידה צברה מומנטום.

הסבר כזה מתקבל על הדעת מפני שהמשקיעים היו שאננים. כספים זרמו לקרנות מניות בינואר, והחזקות המזומן של המשקיעים היו נמוכות. ביחידת ניהול ההון של בנק אוף אמריקה מריל לינץ', רק 10% מהנכסים היו במזומן, לראשונה זה יותר מעשור, וכמעט כל מדד סנטימנט כלפי שוק המניות היה חיובי מאוד. וגרוע מכך, המשקיעים נדחסו להימורים שהתנודתיות הנמוכה תימשך, מה שהוביל למימושים מבוהלים כשמדדי התנודתיות עלו במהירות.

כששאננות כזו סופגת מכה, זה כואב. ככל שהמשקיעים ערוכים פחות לחדשות לא צפויות, קל יותר להפחיד אותם. אם ההסבר הזה נכון, מה שיקרה בהמשך יהיה תלוי בכמה אנשים נשארו בהמתנה לקנות בירידה, אחרי שנה או יותר של קנייה בכל ירידה קלה.

ככל שיישארו פחות משקיעים שיהיו מוכנים לקנות בירידות, כך הירידה צריכה להיות גדולה כדי למשוך אותם. הסיפור לטווח הארוך לא ישתנה הרבה, מפני שהציפיות מהפד שוב ירדו, אבל בנקודה הגרועה ביותר אתמול, הירידה מהשיא של ינואר הייתה יותר מ-8%. זו כבר ירידה הגונה, ולכן אם אתם ממתינים להזדמנות קנייה, זה הזמן.

למה תשואות האג"ח עולות?

מה שמאיים יותר על משקיעי המניות הוא ההסבר השני, שמסתמך על תנודתיות שנובעת מהאי-ודאות המוגברת ביחס לאינפלציה. תשואות אג"ח האוצר הארוכות עלו ללא הפוגה מתחילת דצמבר, עד שהאג"ח לעשר שנים הגיעה בתחילת המסחר אתמול ל-2.885%, שיא מאז ינואר 2014, לפני שנחלשה בהמשך היום.

העלייה בתשואות אג"ח האוצר הארוכות ביום ו' לא נבעה בעיקר מהתחזיות להעלאת ריבית מזורזת יותר על ידי הפד. לפי ההסבר הזה, האי-ודאות ביחס לאינפלציה היא גורם לא פחות חשוב, ואולי יותר, מהאינפלציה בפועל.

איגרות חוב מציעות תגמול נוסף, שידוע כפרמיית תקופת הפדיון, מעבר למסלול שבו צפויות הריביות ללכת מכאן עד מועד הפירעון.

כשמסלול הריביות בטוח יותר, פרמיית הפדיון נמוכה יותר. מאחר שהפד קובע את הריביות על בסיס האינפלציה, ככל שהמשקיעים בטוחים יותר לגבי האינפלציה, כך הם דורשים פחות פרמיה כדי להחזיק אג"ח. נתוני התעסוקה מיום שישי גרמו בצדק למשקיעים לחוש פחות בטוחים לגבי האינפלציה, ולכן הם העלו את תשואות האג"ח.

עליית תשואות האג"ח הולכת במקרים רבים יד ביד עם עליית מניות, אבל לא הפעם. הכול תלוי בשאלה למה התשואות עולות: אם הכלכלה מתחזקת, הרווחים הגבוהים יותר שנובעים מכך צריכים לאזן את השפעת התשואות הגבוהות יותר. אבל אם התשואות עולות בגלל אי-ודאות ולא עלייה כלכלית, הרווחים בעתיד לא מושפעים, ומחירי המניות צריכים לרדת כדי לשקף את ריבית הניכיון הגבוהה יותר.

אי-אפשר עדיין להסיק שהעלייה באי-ודאות ביחס לאינפלציה היא הסיבה העיקרית לתנודות המחירים ביום ו', בייחוד מפני שתשואות האג"ח ומחירי המניות לא נעו יחד במהלך היום. הסכנה היא שזה יתברר כהסבר הנכון בהמשך, ואמון המשקיעים באשר לכיוון האינפלציה ייפגע.

חישובים של שלוחת הפד במיניאפוליס מראים ששוקי האופציות תמחרו בדצמבר את הסיכוי הנמוך ביותר שהאינפלציה תתנהג לא יפה - מעל 3% או מתחת ל-1% - מאז שהמיתון האחרון הסתיים ב-2009. שוב, פגיעה באמון הזה ועלייה באי-ודאות יכולות לפגוע באג"ח וגם במניות.

גם התמונה הכלכלית הרחבה היא חלק מהסיפור הגדול. האג"ח מגלמות אינפלציה גבוהה יותר בחודשים האחרונים. השווקים גילמו ביום ו' ציפייה לאינפלציה של 2.36% בעוד חמש שנים, הציפייה הגבוהה ביותר מאז 2014 ועלייה חדה מ-1.41% בקיץ 2016.

אם המשקיעים חושבים שקיצוצי המס ילבו בעיקר אינפלציה ופערי הכנסה, ולא השקעות הון בציוד ופריון, זה יהיה גרוע גם לאג"ח וגם למניות. אם קיצוצי המס יובילו לצמיחה ריאלית מהירה יותר שהבית הלבן מבטיח, האג"ח יסבלו עדיין, אבל המניות ירוויחו כאשר האי-ודאות תתפזר.

ההפסדים של שני ימי המסחר האחרונים נותנים לנו טעימה מוקדמת של מה יכולה להיות התוצאה אם ההנחות של טראמפ וצוותו היו שגויות.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת