גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנפילות (שהפכו בינתיים לעליות) בוול סטריט: תיקון או קלקול?

צניחות השערים במניות ובאג"ח האמריקאיות בימים האחרונים מציעות שני נראטיבים אפשריים: אחד מהם מדבר על תיקון קצר שנובע מבהלה נקודתית; השני מדאיג הרבה יותר ומעריך אי-ודאות גוברת ביחס לאינפלציה, שתשפיע על השווקים בצורה חריפה יותר

נפילות בוול סטריט / צילום: רויטורס - Brendan McDermid
נפילות בוול סטריט / צילום: רויטורס - Brendan McDermid

עושה רושם שחדשות טובות הן שוב בשורות רעות. נתוני התעסוקה שהצביעו על יותר משרות ויותר שכר לאמריקאים הציתו ביום שישי ירידות בשוק המניות, שרק החריפו אמש (ב').

בשני ימי המסחר הללו, מדד S&P 500  איבד 6.1% - הירידה החדה ביותר בתוך יומיים מאז אוגוסט 2015, ואירוע שהתרחש בממוצע אחת לשנתיים מאז 1964. וזה עדיין גרם הלם אחרי תקופה כה ממושכת של תנודתיות נמוכה.

לא צריך לייחס יותר מדי משקל לכל תנודה של שוק ביום אחד, אבל הצניחה הזו של השוק מזינה שני נראטיבים, ואחד מהם עלול להיות באמת בשורה רעה.

שני ההסברים קשורים לתשואות אג"ח גבוהות יותר שפוגעות במניות, אבל לאחד מהם יש סוף טוב לבעלי המניות (אם לא לבעלי האג"ח), ואילו השני הוא סיפור עצוב לשני סוגי המשקיעים. בכל מקרה, הרבה תלוי בשאלה אם קיצוצי המס של הנשיא דונלד טראמפ יתבזבזו על אינפלציה, או ישפרו את הכלכלה הריאלית.

אם הירידה בשוק המניות ביומיים האחרונים הייתה תגובה אינסטינקטיבית להידוק האשראי, השוק השורי יוכל להתחדש כל עוד הכלכלה ורווחי החברות יישארו חזקים. אבל אם המסקנה היא שאחרי שנים של שקט צפויה התפרצות של אינפלציה, התוצאה תהיה קודרת יותר.

השינויים שחלו במהלך המסחר שהתחיל ביום שישי מטשטשים את התמונה. דוח התעסוקה החזק מהצפוי לינואר הוביל את הסוחרים לתמחר מיד סיכוי גבוה יותר לעוד העלאות ריבית מצד הפדרל ריזרב, גם בשוק החוזים העתידיים וגם בשוק אג"ח האוצר לשנתיים.

אבל ככל שהיום נמשך, והמשקיעים קראו מעבר לכותרות התעסוקה גם פרטים פחות חיוביים, השווקים נסוגו מהנחתם כי הפד יהדק את המדיניות מהר יותר. תשואות אג"ח האוצר לשנתיים, שרגישה למהלכי הפד בטווח הקצר, סיימה את יום שישי בחזרה מתחת לרמה שבה התחיל המסחר, והחוזים על ריבית הפד שיקפו בסוף המסחר אתמול (ב') סבירות נמוכה יותר לשלוש העלאות ריבית השנה, בהשוואה לשוק שלפני פרסום נתוני תעסוקה.

במקביל, המניות התממשו בלי קשר הדוק לתשואות האג"ח ביום ו', וירדו במתאם הדוק עם תשואות האג"ח אתמול.

ההסבר הראשון הוא שההלם הראשוני של החששות הזמניים מפני בנק מרכזי ניצי יותר היכו תחילה באג"ח, וזה הספיק כדי להפחיד את משקיעי המניות, וכך הירידה צברה מומנטום.

הסבר כזה מתקבל על הדעת מפני שהמשקיעים היו שאננים. כספים זרמו לקרנות מניות בינואר, והחזקות המזומן של המשקיעים היו נמוכות. ביחידת ניהול ההון של בנק אוף אמריקה מריל לינץ', רק 10% מהנכסים היו במזומן, לראשונה זה יותר מעשור, וכמעט כל מדד סנטימנט כלפי שוק המניות היה חיובי מאוד. וגרוע מכך, המשקיעים נדחסו להימורים שהתנודתיות הנמוכה תימשך, מה שהוביל למימושים מבוהלים כשמדדי התנודתיות עלו במהירות.

כששאננות כזו סופגת מכה, זה כואב. ככל שהמשקיעים ערוכים פחות לחדשות לא צפויות, קל יותר להפחיד אותם. אם ההסבר הזה נכון, מה שיקרה בהמשך יהיה תלוי בכמה אנשים נשארו בהמתנה לקנות בירידה, אחרי שנה או יותר של קנייה בכל ירידה קלה.

ככל שיישארו פחות משקיעים שיהיו מוכנים לקנות בירידות, כך הירידה צריכה להיות גדולה כדי למשוך אותם. הסיפור לטווח הארוך לא ישתנה הרבה, מפני שהציפיות מהפד שוב ירדו, אבל בנקודה הגרועה ביותר אתמול, הירידה מהשיא של ינואר הייתה יותר מ-8%. זו כבר ירידה הגונה, ולכן אם אתם ממתינים להזדמנות קנייה, זה הזמן.

למה תשואות האג"ח עולות?

מה שמאיים יותר על משקיעי המניות הוא ההסבר השני, שמסתמך על תנודתיות שנובעת מהאי-ודאות המוגברת ביחס לאינפלציה. תשואות אג"ח האוצר הארוכות עלו ללא הפוגה מתחילת דצמבר, עד שהאג"ח לעשר שנים הגיעה בתחילת המסחר אתמול ל-2.885%, שיא מאז ינואר 2014, לפני שנחלשה בהמשך היום.

העלייה בתשואות אג"ח האוצר הארוכות ביום ו' לא נבעה בעיקר מהתחזיות להעלאת ריבית מזורזת יותר על ידי הפד. לפי ההסבר הזה, האי-ודאות ביחס לאינפלציה היא גורם לא פחות חשוב, ואולי יותר, מהאינפלציה בפועל.

איגרות חוב מציעות תגמול נוסף, שידוע כפרמיית תקופת הפדיון, מעבר למסלול שבו צפויות הריביות ללכת מכאן עד מועד הפירעון.

כשמסלול הריביות בטוח יותר, פרמיית הפדיון נמוכה יותר. מאחר שהפד קובע את הריביות על בסיס האינפלציה, ככל שהמשקיעים בטוחים יותר לגבי האינפלציה, כך הם דורשים פחות פרמיה כדי להחזיק אג"ח. נתוני התעסוקה מיום שישי גרמו בצדק למשקיעים לחוש פחות בטוחים לגבי האינפלציה, ולכן הם העלו את תשואות האג"ח.

עליית תשואות האג"ח הולכת במקרים רבים יד ביד עם עליית מניות, אבל לא הפעם. הכול תלוי בשאלה למה התשואות עולות: אם הכלכלה מתחזקת, הרווחים הגבוהים יותר שנובעים מכך צריכים לאזן את השפעת התשואות הגבוהות יותר. אבל אם התשואות עולות בגלל אי-ודאות ולא עלייה כלכלית, הרווחים בעתיד לא מושפעים, ומחירי המניות צריכים לרדת כדי לשקף את ריבית הניכיון הגבוהה יותר.

אי-אפשר עדיין להסיק שהעלייה באי-ודאות ביחס לאינפלציה היא הסיבה העיקרית לתנודות המחירים ביום ו', בייחוד מפני שתשואות האג"ח ומחירי המניות לא נעו יחד במהלך היום. הסכנה היא שזה יתברר כהסבר הנכון בהמשך, ואמון המשקיעים באשר לכיוון האינפלציה ייפגע.

חישובים של שלוחת הפד במיניאפוליס מראים ששוקי האופציות תמחרו בדצמבר את הסיכוי הנמוך ביותר שהאינפלציה תתנהג לא יפה - מעל 3% או מתחת ל-1% - מאז שהמיתון האחרון הסתיים ב-2009. שוב, פגיעה באמון הזה ועלייה באי-ודאות יכולות לפגוע באג"ח וגם במניות.

גם התמונה הכלכלית הרחבה היא חלק מהסיפור הגדול. האג"ח מגלמות אינפלציה גבוהה יותר בחודשים האחרונים. השווקים גילמו ביום ו' ציפייה לאינפלציה של 2.36% בעוד חמש שנים, הציפייה הגבוהה ביותר מאז 2014 ועלייה חדה מ-1.41% בקיץ 2016.

אם המשקיעים חושבים שקיצוצי המס ילבו בעיקר אינפלציה ופערי הכנסה, ולא השקעות הון בציוד ופריון, זה יהיה גרוע גם לאג"ח וגם למניות. אם קיצוצי המס יובילו לצמיחה ריאלית מהירה יותר שהבית הלבן מבטיח, האג"ח יסבלו עדיין, אבל המניות ירוויחו כאשר האי-ודאות תתפזר.

ההפסדים של שני ימי המסחר האחרונים נותנים לנו טעימה מוקדמת של מה יכולה להיות התוצאה אם ההנחות של טראמפ וצוותו היו שגויות.

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן