שוק בקראקס / צילום : רויטרס, Marco Bello
המחירים בקרקאס בירת ונצואלה מכפילים את עצמם מדי כמה שבועות, והתושבים נטולי המזומנים ממציאים שיטות חדשות לממן את העסקאות הבסיסיות ביותר שלהם.
הכור הישועי אלפרדו אינפנטה פיתח נוסחה חדשה להתמודדות עם ההתייקרויות: הוא עוקב בקפדנות אחרי מחיר ביצים רגילות. לפני שישה חודשים, תרומות ממיסה של יום ראשון יכלו לקנות 30 ביצים לאירועים של הכנסייה, הוא אומר. כעת הוא זקוק ליותר מ-50 ימי ראשון כדי לקנות את אותה כמות של ביצים.
"איך מישהו יכול לארגן לעצמו תקציב בתנאי כאלו?" שאל אינפנטה, והרים את ידיו בתסכול מתחת לתמונת הסעודה האחרונה של ישו.
זהו המצב במדינה מוכת ההיפר-אינפלציה, שממשלתה החליטה שלא לנסות לתקן את העיוותים הכלכליים אלא להשיק מטבע מוצפן חדש דמוי ביטקוין. המטבע, "פטרו", יאפיל על הבוליבר חסר הערך, שאיבד 98% מערכו מול הדולר בשנה האחרונה.
הבעיה היא שבמדינה פושטת רגל כמו ונצואלה, הממשלה אינה יכולה להדפיס מספיק שטרות או לשלם את שכר הטרחה של מדפיסים פרטיים כדי שיעשו זאת. כרטיסי אשראי? מכונות הקריאה שלהם עובדות רק לעתים נדירות. כך, התושבים מחפשים פתרונות מקוריים.
יורלי אוצקטגי, רוכל ירקות בדוכן רחוב, מחזיק מחברות עם רשימת חובות של לקוחות, ובזמנו הפנוי הוא רודף אחריהם באצעות קבוצות צ'ט בווטסאפ כדי לקבל תשלום בהעברה בנקאית. "אם אני לא עושה את זה, אני לא אוכל למכור כלום", הוא אומר
השנה המצב יחמיר עוד יותר. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שכלכלת המדינה תתכווץ ב-15%, מה שאומר שבסוף 2018 הכלכלה תהיה מחצית ממה שהיא הייתה ב-2013. האינפלציה תגיע ל-13,000%.
הזרמת הכספים הממשלתית החמירה את הבעיה. נתוני הבנק המרכזי מראים שהיצע הבוליבר עלה פי 14 בשנה האחרונה. התושבים, כמובן, מוציאים את הכסף ברגע שהם רואים אותו, ולכן יש צורך לחליף את השטרות מדי שבעה עד תשעה חודשים, מול תוחלת חיים של שש שנים לשטרות הדולר האמריקאי, לפי מקורות ממשלתיים יודעי דבר.
דולר אמריקאי אחד קונה כעת כ-236,000 בוליבר ברחוב, בערך פי 80 בהשוואה לתחילת 2017. לפני חמש שנים, בכסף הזה היה אפשר לקנות דירה קטנה. כעת הוא בקושי מכסה מנה ראשונה במסעדה.
"הרשויות איבדו שליטה, הן לא יכולות להפסיק להדפיס בוליברים גם אם הן היו רוצות", אומר עומאר זמברנו, כלכלן לשעבר בבנק הפיתוח הבין-אמריקאי. "זה יסתיים באחת משתי דרכים: אימוץ של הדולר או כלכלת ברטר (החלפת סחורות בסחורות)".
זה מה שמרינה פרננדז, פרופסורית לאדריכלות באוניברסיטה בקרקאס, עושה. היא גילתה שיש אנשים שמוכנים לקבל תשלום בביצים. כשלא היו לה די מזומנים לשלם עבור חניה, היא שילמה שתי ביצים. המחלקה שלה באוניברסיטה שילמה למתכנת מחשבים קרטון ביצים.
פרננדז אומרת שמסיבה כלשהי, בצלים או בננות לא מתקבלים כתשלום. "כנראה שאנשים מוכנים לקבל מזון רק אם הוא מכיל חלבונים", היא אומרת.
מגזרי מפתח כמו תחבורה עדיין עובדים רק במזומנים, מה שאומר שהעדר של שטרות יכול להפוך אירוע יומיומי לאודיסיאה. מריסול רודרידז, מטפלת בבית קשישים שנוסעת באוטובוס שלוש שעות לעבודה מהעיירה שלה לקרקאס, צריכה לעמוד בתור במשך שעות בבנקים כדי לקבל סכם ששווה לעשרה סנטים אמריקאיאם. כשלבנק המקומי שלה אוזלים השטרות, וזה קורה כל יום, היא צריכה לקנות אותם מספסרים שמוכרים אותם בפרמיה של 40% עד 120% בכרטיסי אשראי או בהעברה בנקאית.
הממשלה של הנשיא ניקולס מאדורו אומרת שהיא מפתחת פתרונות אלקטרוניים, כמו הסבת כרטיס זהות עם קוד סודי שבו משתמשים נאמני הממשלה, שנקרא "כרטיס המולדת", לארנק דיגיטלי שיכול לרכוש סחורות בסבסוד ממשלתי.
היא משיקה גם את המטבע הווירטואלי פטרו על גבי מערכת המטבע אתריום שמבוססת בלוקצ'יין ב-20 בפברואר, בטענה שזהו המטבע הווירטואלי הראשון בעולם שמונפק על ידי מדינה ריבונית. "אנחנו מחוללים מהפכה בעולם", אמר לאחרונה מאדורו, שיעמיד את עצמו לבחירה מחודשת באפריל, בנאום טלוויזיה לאומה.
המטבע הדיגיטלי הזה יגובה על ידי 5 מיליארד חביות של נפט, וכן יהלומים וזהב. במכירה הפומבית הראשונה, "אסימוני" פטרו יימכרו בדולרים או באירו, שיהיו צמודים למחיר הנפט, כ-60 דולר לחבית, לפי התוכנית שהופצה בשבוע שעבר.
המטבע של מאדורו יהיה כמובן בפיקוח ממשלתי, בניגוד למטבעות הדיגיטליים כמו הביטקוין. ממשל טראמפ כבר מזהיר את המשקיעים שרכישת המטבע החדש הזה תהווה הפרה של העיצומים נגד ונצואלה.
בינתיים מגיב ונצואלה בדרכים נוספות למשבר: למשל, כפיית הוזלות מחירים על מלאים במחסור, והעלאות שכר לעובדי המגזר הציבורי ולגמלאים, באמצעות כרטיסי חיוב ממשלתיים ובולי (תלושי) מזון.