בורסת nyse באוקטובר 1987 / צילום: רויטרס
תיקון המחירים הראשון בשוק המניות בשנתיים האחרונות - ירידת המדדים ביותר מ-10% - גורם לאנליסטים ולמשקיעים להתבונן בקריסות דומות מהעבר כדי לנסות לשער את מה שיקרה בהמשך הדרך.
הנסיגה של מדד דאו ג'ונס מציינת את הפעם החמישית שבה השוק השורי הארוך הנוכחי בארה"ב סובל מירידת מחירים של 10% ויותר במדדי המניות. הירידות האחרות היו ב-2011, בעקבות הורדת דירוג האג"ח של האוצר האמריקאי על-ידי S&P; ב-2013, במהלך החששות מהפחתת קניית האג"ח על-ידי הפד עם השיפור במצב הכלכלי; ב-2015, בעקבות הפיחות המפתיע של היואן הסיני; ובתחילת 2016, בתגובה להתרחבות תופעת הריביות השליליות וחששות מדפלציה במדינות המערב וביפן.
צניחה מעוררת תקווה
כמה משקיעים ואנליסטים חוזרים לאחור אפילו לאוקטובר 1987, אל "יום שני השחור", כדי להתבונן בכמה קווים מקבילים, למרות ההבדלים החשובים מול היום שבו צנח דאו ג'ונס בשיעור החד ביותר בהיסטוריה באחוזים - 22.6%.
ההשוואה הזו באה עם קמצוץ של תקווה. שנות מפולת אחרות בשוק המניות האמריקאי, כמו 1929 ו-2008, בישרו מיתון כלכלי חריף, שלא לומר שפל, ואילו המפולת של 1987 בישרה דווקא גאות מחודשת בשוק המניות ותנופה כלכלית.
"עם הראייה לאור המאלפת של ההיסטוריה, ראינו פשוט שהמניות נדחפות חזרה למגמה הגדולה שקדמה לירידות בבורסה", אמר אלן רסקין, האסטרטג של דויטשה בנק.
גם המימושים של השבוע שעבר וגם המפולת של 1987 החלו אחרי ריצה חזקה למניות, כאשר אנליסטים שקלו את האפקט של רפורמות מס גדולות, ותשואות אג"ח האוצר האמריקאי האיצו את עלייתן.
ב-1987 הצמיחה הכלכלית צברה תאוצה, במה שהעלה מאוד את תשואות האג"ח. תשואת אג"ח האוצר לעשר שנים עלתה מכ-7.25% בתחילת אותה שנה ליותר מ-10% לפני המפולת של אוקטובר.
תשואות האג"ח היו כמובן גבוהות בהרבה מאלה של ימינו, וגם הריביות היו גבוהות בהרבה. ריבית קרנות הפד, למעשה ריבית ההלוואות הבין-בנקאית ליממה, היתה מעל 6% במשך כל 1987, לעומת 1.25%-1.5% היום.
עליית התשואה ההיא הופכת את עליית התשואה הנוכחית, מ-2.06% בספטמבר ל-2.85% כעת, לצנועה יחסית. אבל בשני המקרים, עליית התשואות מילאה תפקיד בירידת שוק המניות אחר כך. עם ריביות כאלה נמוכות כה הרבה שנים, שווקים אחרים כמו שוק המניות רגישים יותר לתנודות בתשואות האג"ח.
"ב-2018, יש דירוג מחודש דומה של מניות יחסית לאג"ח, מפני שהמניות תפקדו היטב ב-12-18 החודשים האחרונים, ותשואות האג"ח חזרו לעלות ב-4-5 החודשים האחרונים", ציין אנליסט המניות בסיטי ריסרץ' בשבוע שעבר. הוא הוסיף שעוצמת התנודות במניות ובאג"ח בשבוע שעבר היתה נמוכה בהרבה ביחס ל-1987.
המרחב של הפד הצטמצם
עוד דבר שמבדיל בין תיקוני שוק שונים הוא אפקט העושר שלהם על האמריקאי מן השורה.
"אם השווקים יורדים ללא הפוגה ונשארים למטה - למשך חודשיים ושלושה, לא רק לכמה שבועות - מתחיל להיות להם אפקט על הכלכלה הריאלית, בייחוד על שיעור האבטלה", אמר רוג'ר פארמר, פרופסור לכלכלה ומנהל מחקר במכון הבריטי הלאומי למחקר חברתי וכלכלי. "אתה מביט בחשבון הפנסיה שלך כעבור כמה חודשים, ומחליט שלא לקחת את החופשה שתכננת".
אחרי "יום שני השחור", המשקיעים ייחלו שיו"ר הפד החדש דאז, אלן גרינספן, יפעל, והפדרל ריזרב אכן הוריד במהירות את הריבית. כעבור שבועיים, היתרות העודפות במערכת הפיננסית האמריקאית גדלו ב-61% ל-1.6 מיליארד דולר כאשר הפד עסק בפעילות של שוק פתוח, התערבויות בשוקי הריבית. "כעת זה נראה כמו תיקון פשוט, אבל לפד אין היום את המרחב שהיה לו ב-1987 לפעול", הוסיף פרופסור פארמר. "זהו הדבר היחיד שמחזיק אותי ער בלילה".
המפולת של 1987 באה גם בעיתוי של ציפיות חיוביות מרווחי החברות. "מחירי המניות קרסו, אבל הרווחים נסקו", היתה כותרת כתבת הסיקור של הוול סטריט ג'ורנל ב-21 באוקטובר 1987. "ותחזית הרווחיות, להוציא מיתון שנובע מהטראומה בשוקי ההון ברחבי העולם, היא ורודה".
הרווח המצרפי למניה במדד 500 S&P (סכום הרווח/הפסד למניה של כל 500 החברות) עלה מ-14.48 דולר בסוף 1986 ל-17.50 דולר בסוף 1987, והגיע ל-23.75 דולר בסוף 1988.
"המנטליות שלנו היא במידה רבה לקנות בירידה אם אנחנו חושבים שהירידה נובעת מרקע טכני", אמר לארס קרקל, אסטרטג מניות עולמי בחברת LGIM.
למרות התחזית החיובית של משקיעים רבים, לא הכל ורוד, מפני שירידה מתמשכת בשוק המניות עלולה להחליש את התנאים הפיננסיים ואת הכלכלה הרחבה.
"בשלוש תקופות השפל האחרונות, הנפגעים הראשונים היו השווקים הפיננסיים, ורק אחר כך באה הכלכלה הרחבה, לא להיפך", אמר דבאל ג'ושי, אסטרטג ההשקעות האירופי הראשי בחברת BCA ריסרץ'.