גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קייפטאון נלחמת בבצורת: מנהיגה תוכניות חירום לריסון הצריכה

אם לא יחול שינוי בצריכת המים של התושבים, תופסק הזרמת המים לבתים ולעסקים בחודש יולי הקרוב ■ במקביל מנסים למצוא פתרונות יצירתיים כגון התפלת מי ים והתקנים לחיסכון במים

תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס
תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס

פקידים שהתכנסו לאחרונה לדיון בבצורת ההרסנית הגיעו למסקנה אפוקליפטית לא-צפויה: אם ארבעת מיליוני תושבי קייפטאון לא יפחיתו את צריכת המים, עיר הנמל למרגלות הר השולחן תצטרך לנקוט את הצעד הנדיר של סגירת ברזים כדי לא להישאר ללא מים בכלל.

ההודעה המהממת בסוף ינואר הציתה מרוץ למניעת מה שהפקידים והתושבים מכנים "יום האפס" - הרגע שבו אספקת המים העירונית תיסגר לרוב משקי-הבית והעסקים.

מ-1 בפברואר, תושבי קייפטאון חיים עם משמעת מים עירונית שהיא מהחמורות על פני כדור הארץ - 13.2 גלון מים (50 ליטר) לאדם ליום, כמות שמספיקה בממוצע למקלחת של שתי דקות ושלוש הדחות מים באסלה. אלו שאינם עומדים במכסה הזו נענשים בהתקנת אמצעי ריסון צריכה שמקטינים את זרימת המים לזרזיף אחרי החריגה מהמכסה היומית.

בשבוע שעבר נדחה "יום האפס" מ-12 באפריל ל-9 ביולי. הפקידים הודיעו שניתוק אספקת מים אולי לא יהיה הכרחי עם שיתוף פעולה של התושבים, מספיק גשמים ומאמצים מוצלחים להתפיל מי אוקיינוס ולשאוב מי תהום. אבל בכל מקרה, מאגרי המים המדולדלים של העיר זקוקים לשלוש עד ארבע שנים של גשמים קבועים ושימוש מופחת בהם כדי להתאושש, לפי מומחים.

הפוליטיקאים נותנים דוגמה

פוליטיקאים מעודדים חיסכון במים על ידי ויתור על חפיפת שיער שמנוני ומעבר למקלחות דלי. המשטרה מחרימה צינורות גומי שבעליהם נתפסים כשהם שוטפים מכוניות או משקים מדשאות. לממשלה יש תוכנית להזעיק את הצבא כדי לאבטח 200 נקודות חלוקת מים, שבהם תהיה עמידה בתור. יש גם חשש מטיפוס וכולרה שנובעים ממי שתייה לא נקיים.

"יש תחושה כמעט לא ריאלית של ניסיון לנחש את ההשלכה המאסיבית שתהיה ליום האפס, ואיך אנחנו נוכל לטפל בה", אמרה קסנטיה לימברג, חברת מועצת העיר שממונה על מים ועל התברואה שלה.

כמו רבים אחרים, גם לימברג שינתה את אורח חייה בעקבות המשבר. היא קיצצה בערך 23 ס"מ מהשיער המתולתל שלה כדי לשמר מי מקלחת. המים הללו נאגרים כדי להדיח את האסלה או להשקות מעט את הגינה. הארוחות מוגשות על צלחות חד פעמיות כדי להימנע משטיפת כלים. בריכת השחייה הביתית מכוסה כדי למנוע התנדפות מים ולספק אחסון לשעת חירום.

דרושה חשיבה מחדש

קייפטאון, שידועה לדרום אפריקאים כ"עיר האם", היא הדוגמה האחרונה לאופן שבו שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוניים שנובעים מהם מאלצים ערים ברחבי העולם לחשוב מחדש על התפקוד שלהן.

סערות קשות בניו אורלינס, יוסטון וניו יורק בשנים האחרונות איימו על שכונות שלמות. מלוס אנג'לס עד רומא - שבה האפיפיור סגר ביולי את מזרקות הוותיקן כדי להגביר את המודעות לבצורת - הפקידים חושבים מחד על מערכות המים הציבוריות, שנוצרו כדי להדיח אסלות ולהתרחץ במים שפירים.

מחסור במים כתוצאה מבצורת כופה על ממשלות ויחידים בחירות קשות. האם חשוב יותר לשמר את היבולים של העונה הבאה ואת הייצור התעשייתי, או להבטיח לתושבים אספקת מים למקלחת היומית? האם לנתק את זרם המים במשך חלק מהיום, או לסמוך על המשמעת של התושבים? האם להתקלח או לעשות כביסה?

שנת הבצורת הקשה ביותר

ב-2017, קייפטאון, שעונת הגשמים הרגילה שלה היא בין מאי לאוגוסט, קיבלה פחות ממחצית מכמות המשקעים השנתית החציונית, וזו הייתה שנת הבצורת הקשה ביותר ברשומות. עם השנתיים הקודמות, העיר מעולם לא עברה בצורת כה חמורה של שלוש שנים. אמנם אי אפשר לייחס אירוע ספציפי של מזג אוויר לשינוי אקלימי, אך רוב המדענים מאמינים שאפריקה הדרומית, כמו אזורים רבים אחרים בעולם, תהפוך ליותר ויותר יבשה, עם בצורות חריפות ותכופות יותר.

"קייפטאון היא דוגמה טובה באמת למה שעלול להתרחש בעתיד במקומות רבים אחרים", אמר פיוטר וולסקי, הידרולוג וקלימטולוג באוניברסיטת קייפטאון."אני מקווה שערים נוספות ילמדו את הלקחים שלנו".

המבקרים אומרים שקייפטאון הייתה צריכה לקבוע מכסות מים נוקשות יותר מוקדם יותר, ולהדגיש את האיום טוב יותר. כשהתושבים הבינו את המצב, הרעיון של יום האפס הצית בהלה למים. הצריכה נסקה כשהתושבים החלו לאגור מים עירוניים. מכלי אחסון לאגירת מי גשם ומכלים של 6.6 גלון (25 ליטר). הכמות שהתושבים יכלו לקחת מברזי החלוקה העירוניים החדשים, נמכרה במהירות ואזלה.

מכסות לקנייה של בקבוקי מים

כמה חנויות קבעו מכסות למספר בקבוקי המים שאפשר לקנות. עסקים כמו מפעל קוקה קולה המקומי מייבאים את המים שלהם בעקבות ההוראה לצמצם את צריכת המים המקומיים ב-45%. הביקוש לחברות לקידוחים עמוקים למי תהום יצר תורים והמתנה של חודשים. מסעדות וקניונים נלחמים בהדחת מי אסלה בסיסמאות כמו "If it's yellow let it mellow" ("אם זה צהוב תן לזה להירגע"), על משקל השיר yellow mellow של דונובן מ-1967.

אבל התושבים משתמשים עדיין ביותר מדי מים. בשבוע שעבר השתמשה העיר בכ-138 מיליון גלוני מים ביום. זה אמנם מחצית מהצריכה היומית לפני שנה, אבל היעד הוא 119 מיליון גלונים ביום. לשם השוואה, קליפורניה הפחיתה את צריכת המים המוניציפליים שלה בכ-25% בבצורת של 2012-2016.

בעיירות העוני והצריפונים הנרחבות של קייפטאון, שבהן מתגוררים כ-15% מהתושבים, עמידה בתור למים איננה דבר חדש. רק למעטים מצריפוני הפח הגלי והעץ הלבוד יש מים זורמים, והתושבים תמיד חולקים ברזים ושירותים קהילתיים.

לאחרונה פשטה המשטרה על קאיליטשה, אחת מהעיירות הללו, שבה מנקי מכוניות שטפו מוניות מיניבוס במי ברז - מה שאסור היום. השוטפים, שמרוויחים 12-25 דולר ליום, נקנסו ב-250 דולר כל אחד.

"הם יצטרכו לקחת אותי למעצר כי אין לי את הכסף הזה", אמר מתוקוזיסי דייוו, שחזר לשטוף כלי רכב למחרת. לדבריו אין לו הרבה אפשרויות לפרנס את משפחתו מלבד שטיפת רכב. "אתחיל לשדוד בני אדם", הוא אמר.

בפרברים אמידים, המשתמשים הכבדים במים מתקוממים נגד האמצעים לבקרת השימוש במים. "הם מגרשים אותנו כמו כלבים", אמר וויטנס מוטיסי, מתקין מוני מים שכבר איימו עליו בנשק חם ובמחבטי בייסבול.

לימברג מהמועצה העירונית אומרת שהאמצעים הללו הפכו לסטנדרט ברחבי העיר. "ערים יצטרכו לבדוק דברים באור חדש", לדבריה. "צריך לתכנן נורמה חדשה כזו".

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. הקרמבו הוא לא המצאה כחול לבן / צילום: אביעד לוי

הקרמבו הוא המצאה כחול־לבן? תחשבו שוב

הממתק החורפי נאחז היטב בישראליות, אבל שורשיו נמצאים בכלל בנכר ● כיצד הוא קיבל מקום משמעותי בתרבות ובדיאטת המדינה, ולמה הוא נמכר רק מנובמבר ועד פסח?

מפעל סנו / צילום: שלומי יוסף

רשות התחרות סגרה את התיק נגד סנו בפרשת תיאום המחירים

עוד חוליה בפרשת תיאום המחירים נסגרת: סנו מצטרפת ליפאורה, ויליפוד, רמי לוי ואושר עד שקיבלו הודעה על סגירת תיק החקירה ● בינתיים כתבי אישום הוגשו נגד בכירים ברשתות ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת, ובעניינה של שופרסל טרם התקבלה הכרעה

רפיח / צילום: ap, Jehad Alshrafi

המחבלים שיצאו מהמנהרות ברפיח ללוחמים: "יצאנו החוצה כי אין לנו מים ואוכל"

חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר, כוחות צה"ל פועלים להשמיד את התוואים התת-קרקעיים במרחב ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● שני פלסטינים נפצעו בתקיפת פורעים יהודים ליד חברון ● טראמפ נפגש עם שורדי שבי בבית הלבן: "אתם לא חטופים - אתם גיבורים" ● עדכונים שוטפים

התחדשות עירונית בירושלים. משהו נסדק / צילום: Shutterstock

1,450 דירות ב-3 מיליון שקל בסה"כ: העסקה שחושפת את מצבו של הענף

בשנים האחרונות, למעלה מאלף יזמים רכבו על טרנד ההתחדשות העירונית, כשהפיתוי הכלכלי ברור ● החברות רצו לבורסה וביצעו שלל רכישות, אבל כש–1,450 "דירות לשיווק" עולות 3 מיליון שקל, די ברור שמשהו כבר לא עובד

מתוך ''משל החמ''ל - התצפיתניות של גזרת עזה'' / צילום: באדיבות היוצרת וספירו סרטים

"משל החמ"ל": אי אפשר להסיר את המבט

המיצג החדש במוזיאון תל אביב לאמנות של הבמאית והתסריטאית טליה לביא מביא את סיפורן של התצפיתניות בגזרת עזה ב-2016-2024 ● לא מדובר בתחקיר ההתרחשות ב-7 באוקטובר, אבל הסיפורים של הנשים הללו מלמדים יותר מכל מה באמת היה שם

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

ביל אקמן שוקל הנפקות בו זמנית של חברה וקרן חדשה

המיליארדר ביל אקמן, מתכנן להנפיק את חברת ניהול קרנות הגידור שלו, פרשינג סקוור לציבור כבר בתחילת השנה הבאה, במקביל לקרן סגורה חדשה

ג'יליאן מייקלס / צילום: Don FLood

הכוכבת האמריקאית שסבורה: "השנאה כלפי ישראל היא קופת מזומנים של משפיענים"

התמודדות עם עודף משקל בילדות הפכה את ג'יליאן מייקלס לאימפריית כושר ובריאות משגשגת - עם תפקידי מפתח בפריים טיים, אפליקציה עתירת משתמשים, סדרת רבי–מכר והון שמוערך ב–20 מיליון דולר ● בשנים האחרונות היא אחת הדמויות הבולטות במאבק באנטישמיות בארה"ב, ולאחרונה עוררה סערה כשעזבה את תוכנית האירוח שלה בעיצומו של ויכוח בנושא ● ראיון מיוחד

המעבר הגדול של צה''ל לדרום / איור: גיל ג'יבלי

צה"ל מתחיל להעביר את אגפי המודיעין והתקשוב לנגב, ללא פתרונות תחבורה או דיור

18 שנה לאחר החלטת הממשלה, המעבר של אגפי המודיעין והתקשוב לנגב יתחיל בהדרגה בחודש הבא ● במסגרתו, אלפי חיילים ואנשי קבע יחלו לשרת בדרום, ומאות דונם במרכז יפונו לטובת מסחר ומגורים ● אלא שהתקציבים לפתרונות תחבורתיים ולדיור נותרו על הנייר או טרם יושמו בשטח, ובדרום מזהירים: אנו רחוקים מלהיות מוכנים

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

משהו לא טוב עובר על אחת הכלכלות הגדולות במזרח, וההשלכות לא ייעצרו שם

שוב פותרים משבר בלי לתכנן הלאה ● מה פרסם האוצר בלי להתכוון ● ואיתותים מדאיגים מיפן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

בור ההפסדים שנוצר בגלל הנפילה בקריפטו – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הנפילות בשוק הקריפטו חשפו את ריבוי ההימורים המסוכנים בוול סטריט ● האם קרנות הגידור יצדיקו את העליות לאורך זמן ● הסיבה שהמשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול ● וגם: כך הפכה אחת מקבוצות המזון הגדולות והמסתוריות בישראל ללהיט בבורסה

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינוי במודל קופות הגמל להשקעה יחכה? המהפכה בתחום החיסכון יצאה מחוק ההסדרים

באוצר פרסמו את תזכיר חוק ההסדרים עם כניסת השבת, וממנו עולה כי המהלך להקמת חשבון השקעות שיאגד שורה של מוצרי חיסכון יחכה בינתיים ● בענף עוד מחכים לפרסום ההמלצות הסופיות של הצוות שמגבש את המהלך

וודי ובאז. סרט שאף פעם לא היה על צעצועים / צילום: Shutterstock

סרט האנימציה שלא פחד לגעת בחרדות והשאיר אבק לדיסני: 30 שנה ל"צעצוע של סיפור"

לפני 30 שנה בובת קאובוי ואיש חלל מפלסטיק שינו את העולם ● סרט אחד הפך את פיקסאר למעצמה גלובלית, החזיר למסלול את הנשיא שלה סטיב ג'ובס, ופתח שער לתעשייה של מיליארדים ● עם מכירות מרצ'נדייז שלא נגמרות וסיקוול חמישי שאך קיבלנו הצצה אליו, "צעצוע של סיפור" הוא ממש לא סתם סרט על צעצועים מדברים

מהו שיא גינס לאדם שחטף הכי הרבה מכות ברק ושרד? / צילום: Shutterstock

מהו שיא גינס לאדם שחטף הכי הרבה מכות ברק ושרד?

איזו זמרת עבר ידועה היא נסיכה, מי טבעו לראשונה את המונח "סטארט־אפ ניישן" ביחס לישראל, ומה שמה של מעצבת הלוגו של גוגל? ● הטריוויה השבועית

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

"אתם גיבורים": שורדי השבי פגשו את טראמפ בבית הלבן

דוברת ראש הממשלה לתקשורת הזרה אמרה כי בישראל ישנה ציפייה שהאמריקאים ישמרו על היתרון האיכותי של צה"ל, למרות העסקה הצפויה עם הסעודים ● בדרך לסבב נוסף בלבנון? העלייה בהיקף התקיפות, והחשש בישראל ● חודשו החיפושים אחר החללים החטופים: משלחת חמאס חצתה את הקו הצהוב ● משרד החוץ הצרפתי גינה את התקיפות הישראליות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

ליטל לשם / צילום: באדיבות Protego

בילדות היא נדדה בין בסיסי צה"ל. היום היא מובילה קרן לחברות ביטחוניות

"החודש קרביין נמכרה ב–625 מיליון דולר. למרות שאני כבר לא שם, האקזיט משמעותי מאוד מבחינתי, כי לא מכרתי את המניות שלי בניגוד לאחרים" ● שיחה קצרה עם ליטל לשם, מייסדת קרן פרוטגו להשקעה בטכנולוגיות ביטחוניות

עו''ד ג'ייסון גרינבלט / צילום: תמר מצפי

האם הפסקת האש תחזיק מעמד ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה? יועצו של טראמפ לשעבר מדבר

ג’ייסון גרינבלט, לשעבר שליחו של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון ומאדריכלי הסכמי אברהם, הגיע כאורח מיוחד לערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים ● הוא מסביר כיצד 7 באוקטובר שינה את האזור, מה ישראל תיאלץ לעשות מול חמאס ועד כמה ריאלי חידוש המגעים עם סעודיה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שייפלו מחר בתל אביב, ובכיר הפד שהקפיץ את וול סטריט

יום המסחר בתל אביב ייפתח בירידות שערים, על רקע הסנטימנט השלילי בוול סטריט והמתיחות הביטחונית בצפון ובדרום ● בעיצומם של ימים תנודתיים במיוחד בוול סטריט, דברים שנשא נשיא הפד בניו יורק הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב בשיעור של עשרות אחוזים ● ביום שני הקרוב, בנק ישראל צפוי לבצע הפחתת ריבית ● וגם: המיליארדר הפרו־ישראלי ששוקל ללכת להנפקה בוול סטריט

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

דוחות התעשייה האווירית: צמיחה בכל היבשות, שיאים חדשים

דוחות הרבעון השלישי של התעשייה האווירית מצביעים על צבר ההזמנות הגדול ביותר אי פעם - 26.5 מיליארד דולר ● סך כל ההכנסות צמחו ב-18%, כאשר שליש מהן הגיעו מישראל ● תזרים המזומנים, לעומת זאת, היה שלילי