גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קייפטאון נלחמת בבצורת: מנהיגה תוכניות חירום לריסון הצריכה

אם לא יחול שינוי בצריכת המים של התושבים, תופסק הזרמת המים לבתים ולעסקים בחודש יולי הקרוב ■ במקביל מנסים למצוא פתרונות יצירתיים כגון התפלת מי ים והתקנים לחיסכון במים

תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס
תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס

פקידים שהתכנסו לאחרונה לדיון בבצורת ההרסנית הגיעו למסקנה אפוקליפטית לא-צפויה: אם ארבעת מיליוני תושבי קייפטאון לא יפחיתו את צריכת המים, עיר הנמל למרגלות הר השולחן תצטרך לנקוט את הצעד הנדיר של סגירת ברזים כדי לא להישאר ללא מים בכלל.

ההודעה המהממת בסוף ינואר הציתה מרוץ למניעת מה שהפקידים והתושבים מכנים "יום האפס" - הרגע שבו אספקת המים העירונית תיסגר לרוב משקי-הבית והעסקים.

מ-1 בפברואר, תושבי קייפטאון חיים עם משמעת מים עירונית שהיא מהחמורות על פני כדור הארץ - 13.2 גלון מים (50 ליטר) לאדם ליום, כמות שמספיקה בממוצע למקלחת של שתי דקות ושלוש הדחות מים באסלה. אלו שאינם עומדים במכסה הזו נענשים בהתקנת אמצעי ריסון צריכה שמקטינים את זרימת המים לזרזיף אחרי החריגה מהמכסה היומית.

בשבוע שעבר נדחה "יום האפס" מ-12 באפריל ל-9 ביולי. הפקידים הודיעו שניתוק אספקת מים אולי לא יהיה הכרחי עם שיתוף פעולה של התושבים, מספיק גשמים ומאמצים מוצלחים להתפיל מי אוקיינוס ולשאוב מי תהום. אבל בכל מקרה, מאגרי המים המדולדלים של העיר זקוקים לשלוש עד ארבע שנים של גשמים קבועים ושימוש מופחת בהם כדי להתאושש, לפי מומחים.

הפוליטיקאים נותנים דוגמה

פוליטיקאים מעודדים חיסכון במים על ידי ויתור על חפיפת שיער שמנוני ומעבר למקלחות דלי. המשטרה מחרימה צינורות גומי שבעליהם נתפסים כשהם שוטפים מכוניות או משקים מדשאות. לממשלה יש תוכנית להזעיק את הצבא כדי לאבטח 200 נקודות חלוקת מים, שבהם תהיה עמידה בתור. יש גם חשש מטיפוס וכולרה שנובעים ממי שתייה לא נקיים.

"יש תחושה כמעט לא ריאלית של ניסיון לנחש את ההשלכה המאסיבית שתהיה ליום האפס, ואיך אנחנו נוכל לטפל בה", אמרה קסנטיה לימברג, חברת מועצת העיר שממונה על מים ועל התברואה שלה.

כמו רבים אחרים, גם לימברג שינתה את אורח חייה בעקבות המשבר. היא קיצצה בערך 23 ס"מ מהשיער המתולתל שלה כדי לשמר מי מקלחת. המים הללו נאגרים כדי להדיח את האסלה או להשקות מעט את הגינה. הארוחות מוגשות על צלחות חד פעמיות כדי להימנע משטיפת כלים. בריכת השחייה הביתית מכוסה כדי למנוע התנדפות מים ולספק אחסון לשעת חירום.

דרושה חשיבה מחדש

קייפטאון, שידועה לדרום אפריקאים כ"עיר האם", היא הדוגמה האחרונה לאופן שבו שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוניים שנובעים מהם מאלצים ערים ברחבי העולם לחשוב מחדש על התפקוד שלהן.

סערות קשות בניו אורלינס, יוסטון וניו יורק בשנים האחרונות איימו על שכונות שלמות. מלוס אנג'לס עד רומא - שבה האפיפיור סגר ביולי את מזרקות הוותיקן כדי להגביר את המודעות לבצורת - הפקידים חושבים מחד על מערכות המים הציבוריות, שנוצרו כדי להדיח אסלות ולהתרחץ במים שפירים.

מחסור במים כתוצאה מבצורת כופה על ממשלות ויחידים בחירות קשות. האם חשוב יותר לשמר את היבולים של העונה הבאה ואת הייצור התעשייתי, או להבטיח לתושבים אספקת מים למקלחת היומית? האם לנתק את זרם המים במשך חלק מהיום, או לסמוך על המשמעת של התושבים? האם להתקלח או לעשות כביסה?

שנת הבצורת הקשה ביותר

ב-2017, קייפטאון, שעונת הגשמים הרגילה שלה היא בין מאי לאוגוסט, קיבלה פחות ממחצית מכמות המשקעים השנתית החציונית, וזו הייתה שנת הבצורת הקשה ביותר ברשומות. עם השנתיים הקודמות, העיר מעולם לא עברה בצורת כה חמורה של שלוש שנים. אמנם אי אפשר לייחס אירוע ספציפי של מזג אוויר לשינוי אקלימי, אך רוב המדענים מאמינים שאפריקה הדרומית, כמו אזורים רבים אחרים בעולם, תהפוך ליותר ויותר יבשה, עם בצורות חריפות ותכופות יותר.

"קייפטאון היא דוגמה טובה באמת למה שעלול להתרחש בעתיד במקומות רבים אחרים", אמר פיוטר וולסקי, הידרולוג וקלימטולוג באוניברסיטת קייפטאון."אני מקווה שערים נוספות ילמדו את הלקחים שלנו".

המבקרים אומרים שקייפטאון הייתה צריכה לקבוע מכסות מים נוקשות יותר מוקדם יותר, ולהדגיש את האיום טוב יותר. כשהתושבים הבינו את המצב, הרעיון של יום האפס הצית בהלה למים. הצריכה נסקה כשהתושבים החלו לאגור מים עירוניים. מכלי אחסון לאגירת מי גשם ומכלים של 6.6 גלון (25 ליטר). הכמות שהתושבים יכלו לקחת מברזי החלוקה העירוניים החדשים, נמכרה במהירות ואזלה.

מכסות לקנייה של בקבוקי מים

כמה חנויות קבעו מכסות למספר בקבוקי המים שאפשר לקנות. עסקים כמו מפעל קוקה קולה המקומי מייבאים את המים שלהם בעקבות ההוראה לצמצם את צריכת המים המקומיים ב-45%. הביקוש לחברות לקידוחים עמוקים למי תהום יצר תורים והמתנה של חודשים. מסעדות וקניונים נלחמים בהדחת מי אסלה בסיסמאות כמו "If it's yellow let it mellow" ("אם זה צהוב תן לזה להירגע"), על משקל השיר yellow mellow של דונובן מ-1967.

אבל התושבים משתמשים עדיין ביותר מדי מים. בשבוע שעבר השתמשה העיר בכ-138 מיליון גלוני מים ביום. זה אמנם מחצית מהצריכה היומית לפני שנה, אבל היעד הוא 119 מיליון גלונים ביום. לשם השוואה, קליפורניה הפחיתה את צריכת המים המוניציפליים שלה בכ-25% בבצורת של 2012-2016.

בעיירות העוני והצריפונים הנרחבות של קייפטאון, שבהן מתגוררים כ-15% מהתושבים, עמידה בתור למים איננה דבר חדש. רק למעטים מצריפוני הפח הגלי והעץ הלבוד יש מים זורמים, והתושבים תמיד חולקים ברזים ושירותים קהילתיים.

לאחרונה פשטה המשטרה על קאיליטשה, אחת מהעיירות הללו, שבה מנקי מכוניות שטפו מוניות מיניבוס במי ברז - מה שאסור היום. השוטפים, שמרוויחים 12-25 דולר ליום, נקנסו ב-250 דולר כל אחד.

"הם יצטרכו לקחת אותי למעצר כי אין לי את הכסף הזה", אמר מתוקוזיסי דייוו, שחזר לשטוף כלי רכב למחרת. לדבריו אין לו הרבה אפשרויות לפרנס את משפחתו מלבד שטיפת רכב. "אתחיל לשדוד בני אדם", הוא אמר.

בפרברים אמידים, המשתמשים הכבדים במים מתקוממים נגד האמצעים לבקרת השימוש במים. "הם מגרשים אותנו כמו כלבים", אמר וויטנס מוטיסי, מתקין מוני מים שכבר איימו עליו בנשק חם ובמחבטי בייסבול.

לימברג מהמועצה העירונית אומרת שהאמצעים הללו הפכו לסטנדרט ברחבי העיר. "ערים יצטרכו לבדוק דברים באור חדש", לדבריה. "צריך לתכנן נורמה חדשה כזו".

עוד כתבות

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock, Creative Lab

מה אנחנו מפסידים בעבודה מרחוק - ואיך אפשר למזער את הנזק

משרדים היו תמיד המקום שבו נבנות מערכות יחסים ומתרחשת למידה ● המפתח הוא להבין כיצד לשמור על הדברים האלה עם עבודה היברידית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מגמה מעורבת בת"א; מדד הבנקים נופל בכ-1.2%

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ות"א 90 עולה ב-0.2% ● מדד הבנקים יורד לאחר שהצוות הבין משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה שרשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נופלת לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים ● וגם: האם תחזיות בתי ההשקעות לשנת 2025 התממשו, ומה עשוי להפוך להזדמנות בשנה החדשה?

הדמיה של הקמפוס / הדמיה: באדיבות אנבידיה

העיירה המנומנמת שתהפוך לאנבידיה-סיטי: עשרת אלפים עובדים בדרך לעיר הווילות של הצפון

ג'נסן הואנג, האיש שעומד מאחורי מהפכת ה־AI, הודיע רשמית כי קריית טבעון תהפוך לבית החדש של 10,000 עובדי אנבידיה ● הקמפוס החדש שיוקם בשטחה של המועצה המנומנמת, עשוי לשנות את הרכב היישוב הקטן בעל 20 אלף איש ● "יהיו כאלה שיעזבו", חוששים התושבים, "אבל מן הצד השני בעלי דירות ירוויחו מעלייה חדה במחירי הנדל"ן"

האם המשבר בהייטק הסתיים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח חדש חושף- סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים

דוח חדש חושף כי בשנה החולפת נרשמה לראשונה ירידה שנתית במספר העובדים בענף ההייטק, ובמקביל הג׳וניורים מתקשים להיכנס לשוק למרות שנת שיא פיננסית

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

האיש הראשון בעולם ששוויו חצה את רף ה-700 מיליארד דולר

ההון של מאסק קפץ לאחר שבימים האחרונים הפך בית המשפט העליון בדלאוור פסיקה קודמת והשיב לו חבילת תגמול הונית מבוססת אופציות בשווי כ־139 מיליארד דולר שאושרה ב2018 ● במקביל - רק השנה אושרה חבילת שכר נוספת שעשויה להגיע לטריליון דולר

מאירה ברנע-גולדברג וכראמל / צילום: ליה יפה

הסופרת שהקימה מפעל של מיליונים: "בתעשייה כועסים, אבל אני לא מתנצלת"

עם יותר מחצי מיליון עותקים, חמש עונות בטלוויזיה, 300 אלף צופים בהצגות ושלל מרצ'נדייז - המותג כראמל הוא לא רק סדרת ספרים, אלא מפעל קמעונאי שהכניס עד כה יותר מ־10 מיליון שקל ● מאירה ברנע־גולדברג, שעומדת מאחורי התופעה, מסבירה: "סופרים מזלזלים במי שעושה מאמצים. אבל אני לא יכולה להיות חולת שחפת בעליית גג, לכתוב ספר ולזכות בפרס נובל"

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המשקיעים הזרים נוהרים לבורסה, ואלו המניות האהובות עליהם – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הביטקוין רחוק בעשרות אחוזים מהשיא, אך זה קרה כבר 7 פעמים בעשור האחרון ● גופי ההשקעות הזרים הזרימו מתחילת השנה מעל 2.3 מיליארד דולר לשוק המניות בת"א ● 2025 מסתמנת בתור השנה של חברות הביטוח ● רוב מומחי ההשקעות בוול סטריט צופים ש-2026 תהיה חיובית ● וגם: מה יעשה בנק ישראל לאור התחזקות השקל?

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?

על פי דוח השכר של ביטוח לאומי, השכר הממוצע בישראל עמד על 15,098 שקל לחודש במחצית הראשונה של 2025 ● הדוח מספק תמונה שונה מזו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שם הסכום עמד על 14 אלף שקל ● 9% מהשכירים בישראל מועסקים ביותר ממשרה אחת, וזו סיבה משמעותית לפער

שלט של חנות שקונה זהב וכסף בניו יורק / צילום: Reuters, Anthony Behar

איך להשקיע וממה להיזהר: הזהב והכסף הם המנצחים הגדולים של 2025

התשואה השנתית על הזהב ועל הכסף מותירה הרחק מאחור את נאסד"ק, S&P500, האג"ח הממשלתיות והביטקוין ● איך נראית ההשקעה בהם ומתי הם פגיעים? ● כתבה ראשונה בסדרה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

אחרי ביטול ההנפקה: רשף גייסה 550 מיליון שקל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל

לאחר שנסוגה מכוונתה להנפיק את חברת הבת, יצרנית המרעומים ארית תעשיות בדרך להשלים גיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר ● למוסדיים ניתנו אופציות לרכישת מניות נוספות אשר עשויות להביא את היקף הגיוס הכולל לעד 900 מיליון שקל

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

משחק הכיסאות בשוק החשמל: דוראד חוזרת למרוץ ולוחצת את המתחרות לפינה

לאחר שנים של סכסוכים יצריים, משיכת התביעות של אדלטק סוללת את הדרך להקמת תחנת הכוח "דוראד 2" ● מול מגבלות הרגולציה ולוח הזמנים הצפוף של רשות החשמל, חזרת התחנה למגרש מגבירה את הלחץ על המתחרות — ועשויה להכריע מי מהן תישאר מחוץ לרשת

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת  עשירי ישראל / צילום: AI

כך טיפס מיקי פדרמן לצמרת עשירי ישראל

בעשור האחרון קפץ שוויו של איש העסקים מיקי פדרמן מ־6 מיליארד שקל ל־35 מיליארד ● המלונאי שנכנס בעסקת מיזוג לתעשייה הביטחונית, כמעט במקרה, רכב על מרוץ החימוש הגלובלי - והתברג לצמרת הישראלים העשירים בעולם ● מיהו הטייקון המסתורי שמתעקש להישאר מתחת לרדאר?

פיבי גייטס / צילום: Reuters, Anthony Behar

לא רק "הבת של": פיבי גייטס גייסה 30 מיליון דולר לסטארט־אפ האופנה שלה

הרעיון נולד במעונות סטנפורד, מחוויה לא־מוצלחת של קניות אונליין ("רכשתי שמלה ב־500 דולר, אח"כ גיליתי אתר שמוכר אותה ב־150 דולר") ● כעת, בגיל 23, גייטס מנהלת עסק בשווי 180 מיליון דולר ומושכת משקיעים מהשורה הראשונה ● עם זאת, היא מודה: "לא הייתי יכולה לגדול בתנאים האלה אלמלא ההורים שלי"

מה צפוי למשכירי הדירות / צילום: Shutterstock

באוצר מנסים שוב להטיל חובת דיווח על שכירות: מה צפוי למשכירי הדירות?

התוכנית של משרד האוצר להקים רשם שכירויות ולחייב את כל משכירי הדירות במדינה לדווח על כך, חזרה שוב לטיוטת חוק ההסדרים ● איך זה יעבוד ועל מי זה יחול ● גלובס עושה סדר

אחרי טעויות חמורות בדיווח: BBC יבחן מחדש את הסיקור על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו והחזית עם לבנון מתחממת, האנטישמיות בבריטניה נמצאת ברמות שיא, ב-BBC צפויים לבחון מחדש את הסיקור על ישראל אחרי דוח שקבע שהיו טעויות חמורות בדיווח על המלחמה, ושגריר ארה"ב בישראל בראיון לוול סטריט ג'ורנל על החיים בירושלים ● כותרות העיתונים בעולם

שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני / צילום: Shutterstock

בין שלגייה לפנתר השחור: שלושה שיעורים שכל מנהל צריך ללמוד מההיסטוריה של דיסני

אומץ אינו רק תכונה אישית אלא תוצר של אקלים ארגוני, ואלה שמטפחים אותו קוטפים את הפירות ● דיסני מציעה שיעור מרתק לכל מנהיג במסעה ההיסטורי - מתקופת התעוזה היצירתית של וולט דיסני, שלא קיבלה ביטוי בצד הערכי, ועד לחזון השיטתי של בוב אייגר

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס? / צילום: Shutterstock

מה הייתה הסדרה הראשונה שהפיקה נטפליקס?

כמה ערי בירה יש לרפובליקת דרום אפריקה, מה מקור השם שפעת, ובאיזו סדרת אנימציה חיית המחמד נקראת Santa's Little Helper? ● הטריוויה השבועית

דוגמאות להונאות פיננסים ברשתות / צילום: צילומי מסך

ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח

בחודשים האחרונים עולים בישראל יותר ויותר קמפיינים אגרסיביים עם המלצות על מניות, שנראים אמינים בין היתר הודות לשימוש בדמויות פיננסיות מוכרות ו–AI ● הכירו את הסכנות החדשות והמשוכללות, ואת הכלים להתגוננות

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

דימונה. המספרים לא פוגשים את הביקוש / צילום: Shutterstock

למה נתניהו הבטיח השבוע הגירה שלילית של 20 אלף תושבים לדימונה?

בפעם השנייה בתוך שבע שנים הבטיח בנימין נתניהו לדימונה הבטחות להקמת עשרות אלפי יחידות דיור ● אחרי שני הסכמים ויותר מ־10 מיליארד שקל על הנייר, ברור שהמבחן הוא מי באמת מגיע לגור שם