גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קייפטאון נלחמת בבצורת: מנהיגה תוכניות חירום לריסון הצריכה

אם לא יחול שינוי בצריכת המים של התושבים, תופסק הזרמת המים לבתים ולעסקים בחודש יולי הקרוב ■ במקביל מנסים למצוא פתרונות יצירתיים כגון התפלת מי ים והתקנים לחיסכון במים

תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס
תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס

פקידים שהתכנסו לאחרונה לדיון בבצורת ההרסנית הגיעו למסקנה אפוקליפטית לא-צפויה: אם ארבעת מיליוני תושבי קייפטאון לא יפחיתו את צריכת המים, עיר הנמל למרגלות הר השולחן תצטרך לנקוט את הצעד הנדיר של סגירת ברזים כדי לא להישאר ללא מים בכלל.

ההודעה המהממת בסוף ינואר הציתה מרוץ למניעת מה שהפקידים והתושבים מכנים "יום האפס" - הרגע שבו אספקת המים העירונית תיסגר לרוב משקי-הבית והעסקים.

מ-1 בפברואר, תושבי קייפטאון חיים עם משמעת מים עירונית שהיא מהחמורות על פני כדור הארץ - 13.2 גלון מים (50 ליטר) לאדם ליום, כמות שמספיקה בממוצע למקלחת של שתי דקות ושלוש הדחות מים באסלה. אלו שאינם עומדים במכסה הזו נענשים בהתקנת אמצעי ריסון צריכה שמקטינים את זרימת המים לזרזיף אחרי החריגה מהמכסה היומית.

בשבוע שעבר נדחה "יום האפס" מ-12 באפריל ל-9 ביולי. הפקידים הודיעו שניתוק אספקת מים אולי לא יהיה הכרחי עם שיתוף פעולה של התושבים, מספיק גשמים ומאמצים מוצלחים להתפיל מי אוקיינוס ולשאוב מי תהום. אבל בכל מקרה, מאגרי המים המדולדלים של העיר זקוקים לשלוש עד ארבע שנים של גשמים קבועים ושימוש מופחת בהם כדי להתאושש, לפי מומחים.

הפוליטיקאים נותנים דוגמה

פוליטיקאים מעודדים חיסכון במים על ידי ויתור על חפיפת שיער שמנוני ומעבר למקלחות דלי. המשטרה מחרימה צינורות גומי שבעליהם נתפסים כשהם שוטפים מכוניות או משקים מדשאות. לממשלה יש תוכנית להזעיק את הצבא כדי לאבטח 200 נקודות חלוקת מים, שבהם תהיה עמידה בתור. יש גם חשש מטיפוס וכולרה שנובעים ממי שתייה לא נקיים.

"יש תחושה כמעט לא ריאלית של ניסיון לנחש את ההשלכה המאסיבית שתהיה ליום האפס, ואיך אנחנו נוכל לטפל בה", אמרה קסנטיה לימברג, חברת מועצת העיר שממונה על מים ועל התברואה שלה.

כמו רבים אחרים, גם לימברג שינתה את אורח חייה בעקבות המשבר. היא קיצצה בערך 23 ס"מ מהשיער המתולתל שלה כדי לשמר מי מקלחת. המים הללו נאגרים כדי להדיח את האסלה או להשקות מעט את הגינה. הארוחות מוגשות על צלחות חד פעמיות כדי להימנע משטיפת כלים. בריכת השחייה הביתית מכוסה כדי למנוע התנדפות מים ולספק אחסון לשעת חירום.

דרושה חשיבה מחדש

קייפטאון, שידועה לדרום אפריקאים כ"עיר האם", היא הדוגמה האחרונה לאופן שבו שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוניים שנובעים מהם מאלצים ערים ברחבי העולם לחשוב מחדש על התפקוד שלהן.

סערות קשות בניו אורלינס, יוסטון וניו יורק בשנים האחרונות איימו על שכונות שלמות. מלוס אנג'לס עד רומא - שבה האפיפיור סגר ביולי את מזרקות הוותיקן כדי להגביר את המודעות לבצורת - הפקידים חושבים מחד על מערכות המים הציבוריות, שנוצרו כדי להדיח אסלות ולהתרחץ במים שפירים.

מחסור במים כתוצאה מבצורת כופה על ממשלות ויחידים בחירות קשות. האם חשוב יותר לשמר את היבולים של העונה הבאה ואת הייצור התעשייתי, או להבטיח לתושבים אספקת מים למקלחת היומית? האם לנתק את זרם המים במשך חלק מהיום, או לסמוך על המשמעת של התושבים? האם להתקלח או לעשות כביסה?

שנת הבצורת הקשה ביותר

ב-2017, קייפטאון, שעונת הגשמים הרגילה שלה היא בין מאי לאוגוסט, קיבלה פחות ממחצית מכמות המשקעים השנתית החציונית, וזו הייתה שנת הבצורת הקשה ביותר ברשומות. עם השנתיים הקודמות, העיר מעולם לא עברה בצורת כה חמורה של שלוש שנים. אמנם אי אפשר לייחס אירוע ספציפי של מזג אוויר לשינוי אקלימי, אך רוב המדענים מאמינים שאפריקה הדרומית, כמו אזורים רבים אחרים בעולם, תהפוך ליותר ויותר יבשה, עם בצורות חריפות ותכופות יותר.

"קייפטאון היא דוגמה טובה באמת למה שעלול להתרחש בעתיד במקומות רבים אחרים", אמר פיוטר וולסקי, הידרולוג וקלימטולוג באוניברסיטת קייפטאון."אני מקווה שערים נוספות ילמדו את הלקחים שלנו".

המבקרים אומרים שקייפטאון הייתה צריכה לקבוע מכסות מים נוקשות יותר מוקדם יותר, ולהדגיש את האיום טוב יותר. כשהתושבים הבינו את המצב, הרעיון של יום האפס הצית בהלה למים. הצריכה נסקה כשהתושבים החלו לאגור מים עירוניים. מכלי אחסון לאגירת מי גשם ומכלים של 6.6 גלון (25 ליטר). הכמות שהתושבים יכלו לקחת מברזי החלוקה העירוניים החדשים, נמכרה במהירות ואזלה.

מכסות לקנייה של בקבוקי מים

כמה חנויות קבעו מכסות למספר בקבוקי המים שאפשר לקנות. עסקים כמו מפעל קוקה קולה המקומי מייבאים את המים שלהם בעקבות ההוראה לצמצם את צריכת המים המקומיים ב-45%. הביקוש לחברות לקידוחים עמוקים למי תהום יצר תורים והמתנה של חודשים. מסעדות וקניונים נלחמים בהדחת מי אסלה בסיסמאות כמו "If it's yellow let it mellow" ("אם זה צהוב תן לזה להירגע"), על משקל השיר yellow mellow של דונובן מ-1967.

אבל התושבים משתמשים עדיין ביותר מדי מים. בשבוע שעבר השתמשה העיר בכ-138 מיליון גלוני מים ביום. זה אמנם מחצית מהצריכה היומית לפני שנה, אבל היעד הוא 119 מיליון גלונים ביום. לשם השוואה, קליפורניה הפחיתה את צריכת המים המוניציפליים שלה בכ-25% בבצורת של 2012-2016.

בעיירות העוני והצריפונים הנרחבות של קייפטאון, שבהן מתגוררים כ-15% מהתושבים, עמידה בתור למים איננה דבר חדש. רק למעטים מצריפוני הפח הגלי והעץ הלבוד יש מים זורמים, והתושבים תמיד חולקים ברזים ושירותים קהילתיים.

לאחרונה פשטה המשטרה על קאיליטשה, אחת מהעיירות הללו, שבה מנקי מכוניות שטפו מוניות מיניבוס במי ברז - מה שאסור היום. השוטפים, שמרוויחים 12-25 דולר ליום, נקנסו ב-250 דולר כל אחד.

"הם יצטרכו לקחת אותי למעצר כי אין לי את הכסף הזה", אמר מתוקוזיסי דייוו, שחזר לשטוף כלי רכב למחרת. לדבריו אין לו הרבה אפשרויות לפרנס את משפחתו מלבד שטיפת רכב. "אתחיל לשדוד בני אדם", הוא אמר.

בפרברים אמידים, המשתמשים הכבדים במים מתקוממים נגד האמצעים לבקרת השימוש במים. "הם מגרשים אותנו כמו כלבים", אמר וויטנס מוטיסי, מתקין מוני מים שכבר איימו עליו בנשק חם ובמחבטי בייסבול.

לימברג מהמועצה העירונית אומרת שהאמצעים הללו הפכו לסטנדרט ברחבי העיר. "ערים יצטרכו לבדוק דברים באור חדש", לדבריה. "צריך לתכנן נורמה חדשה כזו".

עוד כתבות

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה התכנסה לראשונה בכנסת. ומי לא בא?

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● השר הודיע לנוכחים: "הרפורמה לא תיעצר" ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך  מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה בישראל: מגדל גייסה 100 מיליון דולר לאג"ח כהגנה מפני רעידות אדמה

בעקבות חשש מרעידת אדמה בישראל בשנים הקרובות, חברת הביטוח "מגדל" ביצעה מהלך יוצא דופן כשהנפיקה בבורסת ברמודה בחו"ל אג"ח לא סחירות, כהגנה מפני מקרי קטסטרופה ● זהו הגיוס הראשון מסוגו על ידי חברת ביטוח ישראלית, שמוסיף שכבת הגנה נוספת מעבר לביטוחי המשנה המסורתיים

מימין: תומר וינגרטן, נדב צפריר, חגי אלון / צילום: שלומי יוסף, יח''צ, צילום מסך יוטיוב

החברה הישראלית שמנייתה זינקה פי 56 תוך שבעה ימי מסחר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● חברת אבטחת הסייבר סנטינל וואן נפלה בכ-14% אחרי שפרסמה דוחות ● צ'ק פוינט יצאה להנפקת איגרות חוב להמרה בהיקף של עד 2 מיליארד דולר ● וגם: חברת SMX, שפיתחה טכנולוגיה לסימון מוצרים וסחורות, המריאה בפתאומיות פי 56

כריסטיאן נולטינג עם דורון אברבוך, מנכ''ל דויטשה בנק ישראל / צילום: יח''צ

מנהל ההשקעות של דויטשה בנק ביקר בישראל. זה מה שהוא חושב

מנהל ההשקעות של דויטש בנק הציג בפני לקוחות מובילים את תחזית שוקי ההון של הבנק לשנת 2026 ● בנק מרכנתיל משיק כרטיס אשראי שמעניק 10% ברשתות מזון נבחרות ● מנהלי התעשיות הביטחוניות ויזמי טכנולוגיה נפגשו בכנס הגילדה השנתי ● וזה הצעד השיווקי החדש של פרטנר tv+ ● אירועים ומינויים

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות קלות בחוזים על וול סטריט; IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר

מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

הטלוויזיות החדשות של סלקום ופרטנר / צילום: צילום מסך

פרטנר וסלקום השיקו טלוויזיות חדשות. האם יש בהן בשורה?

בשבועות האחרונים השיקו שתי חברות הסלולר אפליקציות וממשקי טלוויזיה חדשים ● בעוד סלקום מציעה עיצוב מלוטש וחווית משתמש מעולה, בפרטנר מציעים כלים רבים יותר בשליטה על התוכן בעת צפייה

טראמפ לוחץ את ידו של אמיר קטאר, השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני / אילוסטרציה: ap, Alex Brandon

ישראל, קטאר וארה"ב מקיימות פסגה משולשת בניו יורק

על הפרק: שיקום היחסים אחרי התקיפה הכושלת ● צה"ל והשב"כ חשפו רשת חלפנות חשאית שחמאס מפעיל בלב טורקיה, בהכוונה איראנית ● גורם ישראלי מאשר: חודשו החיפושים אחר החטוף האחרון רן גואילי בשכונת זייתון ● השיחות הליליות של בכירי צה"ל ב-7.10 - גילויים חדשים, וההנחיות שלא בוצעו ● מסוק קרב פגע ב-7.10 ברכב מחבלים שהיו בו גם חטופות, שנפצעו מהתקיפה ● עדכונים שוטפים

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

בית השקעות  IBI / צילום: תמר מצפי

האקזיט של עובדי IBI: מכרו אופציות בכ-50 מיליון שקל

עובדי בית ההשקעות הוותיק מכרו אופציות שניתנו להם כחלק מחגיגות היובל להקמת החברה ● בין המוכרים: המשנה למנכ"ל, מנכ"לי חברות הבת ושורה של סמנכ"לים בכירים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?