גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קייפטאון נלחמת בבצורת: מנהיגה תוכניות חירום לריסון הצריכה

אם לא יחול שינוי בצריכת המים של התושבים, תופסק הזרמת המים לבתים ולעסקים בחודש יולי הקרוב ■ במקביל מנסים למצוא פתרונות יצירתיים כגון התפלת מי ים והתקנים לחיסכון במים

תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס
תושבים בקייפטאון בתור למים/ צילום: רויטרס

פקידים שהתכנסו לאחרונה לדיון בבצורת ההרסנית הגיעו למסקנה אפוקליפטית לא-צפויה: אם ארבעת מיליוני תושבי קייפטאון לא יפחיתו את צריכת המים, עיר הנמל למרגלות הר השולחן תצטרך לנקוט את הצעד הנדיר של סגירת ברזים כדי לא להישאר ללא מים בכלל.

ההודעה המהממת בסוף ינואר הציתה מרוץ למניעת מה שהפקידים והתושבים מכנים "יום האפס" - הרגע שבו אספקת המים העירונית תיסגר לרוב משקי-הבית והעסקים.

מ-1 בפברואר, תושבי קייפטאון חיים עם משמעת מים עירונית שהיא מהחמורות על פני כדור הארץ - 13.2 גלון מים (50 ליטר) לאדם ליום, כמות שמספיקה בממוצע למקלחת של שתי דקות ושלוש הדחות מים באסלה. אלו שאינם עומדים במכסה הזו נענשים בהתקנת אמצעי ריסון צריכה שמקטינים את זרימת המים לזרזיף אחרי החריגה מהמכסה היומית.

בשבוע שעבר נדחה "יום האפס" מ-12 באפריל ל-9 ביולי. הפקידים הודיעו שניתוק אספקת מים אולי לא יהיה הכרחי עם שיתוף פעולה של התושבים, מספיק גשמים ומאמצים מוצלחים להתפיל מי אוקיינוס ולשאוב מי תהום. אבל בכל מקרה, מאגרי המים המדולדלים של העיר זקוקים לשלוש עד ארבע שנים של גשמים קבועים ושימוש מופחת בהם כדי להתאושש, לפי מומחים.

הפוליטיקאים נותנים דוגמה

פוליטיקאים מעודדים חיסכון במים על ידי ויתור על חפיפת שיער שמנוני ומעבר למקלחות דלי. המשטרה מחרימה צינורות גומי שבעליהם נתפסים כשהם שוטפים מכוניות או משקים מדשאות. לממשלה יש תוכנית להזעיק את הצבא כדי לאבטח 200 נקודות חלוקת מים, שבהם תהיה עמידה בתור. יש גם חשש מטיפוס וכולרה שנובעים ממי שתייה לא נקיים.

"יש תחושה כמעט לא ריאלית של ניסיון לנחש את ההשלכה המאסיבית שתהיה ליום האפס, ואיך אנחנו נוכל לטפל בה", אמרה קסנטיה לימברג, חברת מועצת העיר שממונה על מים ועל התברואה שלה.

כמו רבים אחרים, גם לימברג שינתה את אורח חייה בעקבות המשבר. היא קיצצה בערך 23 ס"מ מהשיער המתולתל שלה כדי לשמר מי מקלחת. המים הללו נאגרים כדי להדיח את האסלה או להשקות מעט את הגינה. הארוחות מוגשות על צלחות חד פעמיות כדי להימנע משטיפת כלים. בריכת השחייה הביתית מכוסה כדי למנוע התנדפות מים ולספק אחסון לשעת חירום.

דרושה חשיבה מחדש

קייפטאון, שידועה לדרום אפריקאים כ"עיר האם", היא הדוגמה האחרונה לאופן שבו שינויי אקלים ודפוסי מזג אוויר קיצוניים שנובעים מהם מאלצים ערים ברחבי העולם לחשוב מחדש על התפקוד שלהן.

סערות קשות בניו אורלינס, יוסטון וניו יורק בשנים האחרונות איימו על שכונות שלמות. מלוס אנג'לס עד רומא - שבה האפיפיור סגר ביולי את מזרקות הוותיקן כדי להגביר את המודעות לבצורת - הפקידים חושבים מחד על מערכות המים הציבוריות, שנוצרו כדי להדיח אסלות ולהתרחץ במים שפירים.

מחסור במים כתוצאה מבצורת כופה על ממשלות ויחידים בחירות קשות. האם חשוב יותר לשמר את היבולים של העונה הבאה ואת הייצור התעשייתי, או להבטיח לתושבים אספקת מים למקלחת היומית? האם לנתק את זרם המים במשך חלק מהיום, או לסמוך על המשמעת של התושבים? האם להתקלח או לעשות כביסה?

שנת הבצורת הקשה ביותר

ב-2017, קייפטאון, שעונת הגשמים הרגילה שלה היא בין מאי לאוגוסט, קיבלה פחות ממחצית מכמות המשקעים השנתית החציונית, וזו הייתה שנת הבצורת הקשה ביותר ברשומות. עם השנתיים הקודמות, העיר מעולם לא עברה בצורת כה חמורה של שלוש שנים. אמנם אי אפשר לייחס אירוע ספציפי של מזג אוויר לשינוי אקלימי, אך רוב המדענים מאמינים שאפריקה הדרומית, כמו אזורים רבים אחרים בעולם, תהפוך ליותר ויותר יבשה, עם בצורות חריפות ותכופות יותר.

"קייפטאון היא דוגמה טובה באמת למה שעלול להתרחש בעתיד במקומות רבים אחרים", אמר פיוטר וולסקי, הידרולוג וקלימטולוג באוניברסיטת קייפטאון."אני מקווה שערים נוספות ילמדו את הלקחים שלנו".

המבקרים אומרים שקייפטאון הייתה צריכה לקבוע מכסות מים נוקשות יותר מוקדם יותר, ולהדגיש את האיום טוב יותר. כשהתושבים הבינו את המצב, הרעיון של יום האפס הצית בהלה למים. הצריכה נסקה כשהתושבים החלו לאגור מים עירוניים. מכלי אחסון לאגירת מי גשם ומכלים של 6.6 גלון (25 ליטר). הכמות שהתושבים יכלו לקחת מברזי החלוקה העירוניים החדשים, נמכרה במהירות ואזלה.

מכסות לקנייה של בקבוקי מים

כמה חנויות קבעו מכסות למספר בקבוקי המים שאפשר לקנות. עסקים כמו מפעל קוקה קולה המקומי מייבאים את המים שלהם בעקבות ההוראה לצמצם את צריכת המים המקומיים ב-45%. הביקוש לחברות לקידוחים עמוקים למי תהום יצר תורים והמתנה של חודשים. מסעדות וקניונים נלחמים בהדחת מי אסלה בסיסמאות כמו "If it's yellow let it mellow" ("אם זה צהוב תן לזה להירגע"), על משקל השיר yellow mellow של דונובן מ-1967.

אבל התושבים משתמשים עדיין ביותר מדי מים. בשבוע שעבר השתמשה העיר בכ-138 מיליון גלוני מים ביום. זה אמנם מחצית מהצריכה היומית לפני שנה, אבל היעד הוא 119 מיליון גלונים ביום. לשם השוואה, קליפורניה הפחיתה את צריכת המים המוניציפליים שלה בכ-25% בבצורת של 2012-2016.

בעיירות העוני והצריפונים הנרחבות של קייפטאון, שבהן מתגוררים כ-15% מהתושבים, עמידה בתור למים איננה דבר חדש. רק למעטים מצריפוני הפח הגלי והעץ הלבוד יש מים זורמים, והתושבים תמיד חולקים ברזים ושירותים קהילתיים.

לאחרונה פשטה המשטרה על קאיליטשה, אחת מהעיירות הללו, שבה מנקי מכוניות שטפו מוניות מיניבוס במי ברז - מה שאסור היום. השוטפים, שמרוויחים 12-25 דולר ליום, נקנסו ב-250 דולר כל אחד.

"הם יצטרכו לקחת אותי למעצר כי אין לי את הכסף הזה", אמר מתוקוזיסי דייוו, שחזר לשטוף כלי רכב למחרת. לדבריו אין לו הרבה אפשרויות לפרנס את משפחתו מלבד שטיפת רכב. "אתחיל לשדוד בני אדם", הוא אמר.

בפרברים אמידים, המשתמשים הכבדים במים מתקוממים נגד האמצעים לבקרת השימוש במים. "הם מגרשים אותנו כמו כלבים", אמר וויטנס מוטיסי, מתקין מוני מים שכבר איימו עליו בנשק חם ובמחבטי בייסבול.

לימברג מהמועצה העירונית אומרת שהאמצעים הללו הפכו לסטנדרט ברחבי העיר. "ערים יצטרכו לבדוק דברים באור חדש", לדבריה. "צריך לתכנן נורמה חדשה כזו".

עוד כתבות

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש