קולומביה / צילום: רויטרס, John Vizcaino
לחוליאנה אסקלנטה גרסיה יש רזומה לא רגיל לפוליטיקאית מתחילה: היא בעלת תואר שני מאוניברסיטה צרפתית בכירה, היא דוברת כמה שפות והיא כיהנה כעוזרת בכירה לשר האוצר הקולומביאני.
אבל מה שמבטיח באמת את ניצחונם שלה ושל עשרות מועמדים אחרים בבחירות לקונגרס הקולומביאני היום (א') הוא ההשתייכות שלהם לחמולות כפריות שבמשך עשרות שנים מנהלות את המחוזות שלהן כמו אחוזות פיאודליות. משפחתה של אסקלנטה ושל אחרים כמוה בקולומביה וברחבי אמריקה הלטינית, מסובכת בשחיתות ואף גרוע מכך, אומרים תובעים ואנשי ועדות בחירות. אבל החמולות ממשיכות לשלוט באמצעות חלוקת משרות, חוזי עבודות ציבוריות ועזרה לעניים.
לכן, העובדה שהדוד של אסקלנטה, הסנאטור לשעבר אלברו גרסיה, מרצה כעת 40 שנות מאסר בעוון רצח, או שקרובי משפחה פוליטיים אחרים שלה הורשעו או נחקרים בפרשות שחיתות ושיתוף פעולה עם כנופיות מוות, לא מזיקה לקריירה הפוליטית שלה. מה שמבטיח את נאמנות הבוחרים במדינת המחוז הענייה סוקרה הוא הטובות האישיות שהמועמד מחלק להם.
הפגיעות הללו במשטר דמוקרטי נדחקו הצידה על ידי מלחמת הגרילה שהתנהלה בקולומביה במשך 52 שנים. כעת הן עולות מחדש על סדר היום הציבורי, לאחר שאמנת השלום של 2016 סיימה את רוב הלחימה. "החמולות המשפחתיות מנהלות חלק גדול מהפוליטיקה שלנו, וזה לא אומר דברים טובים על הדמוקרטיה שלנו", אומר אדם רם דרג בממשלתו של הנשיא חואן מנואל סנטוס.
קולומביה אינה יוצאת מהכלל בתחום הזה. אלחנדרו סלאס, הממונה על אמריקה בארגון המעקב אחרי שחיתות טרנספרנסי אינטרנשיונל, מכנה את החמולות השושלתיות בפוליטיקה "תופעה עולמית" שמעודדת שחיתות.
"אם אתה עוסק בעיסוקים מלוכלכים, מי האנשים שאתה יכול לסמוך עליהם שיגנו עליך? עם כל בן משפחה יש לך ערובה גדולה יותר שתהיה חסין מפני העמדה לדין", אמר סלאס.
החמולות בקולומביה מורכבות במקרים רבים מאליטות עסקים מחוזיות שיכולות להוציא יותר כספים מאלה שקוראים עליהן תיגר, אמר אריאל אבילה, אנליסט בבוגוטה שכתב חיבורים רבים על החמולות במדינה. הוא אומר שכאשר הן בשלטון, קשה מאוד להיפטר מהן, על אף שקולומביה, בניגוד למדינות רבות אחרות באמריקה הלטינית, שלחה לכלא ראשי חמולות רבים.
חמולת גרסיה שאסקלנטה שייכת אליה ידועה היטב כספקית של נסיעות חינם באוטובוסים ושל ציוד בנייה בחינם. אחיות ומורות מובטלות יודעות שהפוליטיקאים של גרסיה יכולים לארגן להן עבודה. החמולה הזו מעניקה אפילו ארונות קבורה לעניים. ביום הבחירות, האנשים הללו מקבלים אוכל, הסעה לקלפיות ואת הפתק הנכון.
"אם אתה מת מרעב, ופוליטיקאי נותן לך לחם, לא אכפת לך אם הוא שדד כדי לתת לך את הלחם הזה", אמר קרלוס בלטרן, עובד לשעבר בחוות טבק של משפחת גרסיה, שיצביע עבור אסקלנטה.
ההשפעה תישמר
יש כאן צד עוד יותר אפל. אותו דוד גרסיה, שכינוי החיבה שלו במדינת המחוז היה "אל גורדו" (השמן), הורשע בקשירת קשר עם כנופיות רצח מהימין הקיצוני כדי לרצוח יותר מתריסר איכרים שגנבו לכאורה בקר ועזרו ללוחמי גרילה מרקסיסטים בעיירה מקאייפו.
אבל הוא ועוד פוליטיקאים כמוהו, כמו חואן פרנסיסקו גומז, מושל לשעבר במדינת המחוז לא גואחירה, שנידון ב-2017 ל-55 שנות מאסר על הזמנת רצח משולש, ישמרו על השפעתם גם בבחירות היום באמצעות בני משפחה, לפי תנועת המשקיפים בבחירות, גוף מעקב מבוגוטה. אבילה מעריך שכשליש מ-280 חברי הקונגרס הבא של קולומביה יהיו מ-11 חמולות פוליטיות.
"זה לא נורמלי", אמר ג'וני ראמוס, בעל חנות במקאייפו שדודנו נהרג בטבח שהזמין "אל גורדו". "איך הם יכולים להמשיך לשלוט בפוליטיקה אחרי דבר כזה?"
אסקלנטה, בת 31, התגוררה בגרמניה כאשר הטבח האמור התרחש, והיא לא להוטה לדבר על הרשעת הדוד שלה. "יש לי זכות לרוץ בבחירות", היא אומרת, ומסבירה שירשה את התשוקה המשפחתית לפוליטיקה. "לאנשים אין זכות לשפוט אותי על ההתנהגות של קרובי משפחתי".
גם כשהיורשים הפוליטיים אינם פושעים כמו בני משפחותיהם, אמר אבילה, הם משתמשים במקרים רבים באתם מקורות מימון של קמפיינים, כמו תשלומי השוחד של זוכים בחוזי העבודות הציבוריות במחוז, או התרומות של ארגוני הברחת הסמים. הם גם נהנים ממכונת קניית הקולות שהוקמה על ידי בני המשפחה.
"יכול להיות שיש 300 אנשים במבנה פוליטי כזה. אם אתה מכניס לכלא אחד מהם, זה לא עוצר את כל הארגון", אמר אבילה.
אסקלנטה מכחישה שהיא קנתה קולות או שביצעה עבירות אחרות קמפיין שלה.
רשת רחבה
הרשת של חמולת גרסיה נראית רחבה, בייחוד בעיר אובייחס, שבה גדל הדוד אלברו גרסיה, ובה נמצא ביתו האלגנטי בן שתי הקומות, שמשמש גם כבית העירייה. רבים בעיר אומרים שהרשעתו ברציחות הייתה עלילה, וזוכרים את "אל גורדו" כדמות עממית חביבה שתמיד הושיטה עזרה.
כאשר שמו של גרסיה צץ, ברטילדה בואלבאס, שמנהלת דוכן קפה, מתחילה לשאת תפילה עבורו. ולדימיר ארנגו מזיל דמעות שהוא נזכר איך גרסיה עזר לו כשהיה פרא אדם בגיל העשרה, סיפק לו עבודה ונתן למשפחתו כסף לתקן גג דולף.
כשגרסיה נשלח לכלא, הבוחרים הכניסו את אחותו לקונגרס במשך שתי כהונות. כעת היא פרשה כדי לפנות את המקום לבתה, אסקלנטה.
אחד הבוחרים, פליקס מרקדו, איש אבטחה, מתאר איך בעבר הוא קיבל כסף ועזרה במציאת עבודה מהקמפיינים של גרסיה. לדבריו הוא אינו מכיר כלל את אסקלנטה, אבל יצביע עבורה.
חורחה גרסיה, קרוב משפחה רחוק של החמולה, אמר שפוליטיקאים לא יכולים לנהל קמפיין "בלי כסף ומענקים". לדבריו, "האנשים כאן כה עניים, שאם תיתן להם קערת מרק, הם יצביעו בעדך".
רק כ-5% מתושבי מדינת סוקרה מצביעים עבור מועמדים שהם באמת מכירים, אמר פרדי אגילרה, שממונה על פעילות "תנועת המשקיפים בבחירות" במדינת המחוז הזו.
מועמד שמנסה להתמודד עם חמולת גרסיה הוא אדולפו אורדונייז, פעיל חברתי בסוקרה, אבל כל תקציב הבחירות שלו היה 350 דולר. הקמפיין שלו היה למעשה שלט חוצות אחד על גבי עגלה שהוא דחף ברחובות בשמש הלוהטת.
"זה קשה מאוד כי אנשים רגילים למכור את הקול שלהם", הוא אמר. "הם שואלים אותי, 'כמה אתה משלם?'".
